![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
רוח הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב" |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ענין [[רוח הקודש]] איתא בקרבן העדה{{הערה|1=סוף פרק ג' ד[[שקלים]].}} שזהו שמגלים לו רזי [[תורה]], שזהו מבחינת העלם ד[[חכמה]]{{הערה|1= [[היום יום]] ו' שבט.}}. | ענין [[רוח הקודש]] איתא בקרבן העדה{{הערה|1=סוף פרק ג' ד[[שקלים]].}} שזהו שמגלים לו רזי [[תורה]], שזהו מבחינת העלם ד[[חכמה]]{{הערה|1= [[היום יום]] ו' שבט.}}. | ||
==מדריגתו== | ==מדריגתו== | ||
| שורה 22: | שורה 21: | ||
* דעת: בפסוק כתוב{{הערה|שמות לא, ב.}} "ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה", ומפרש [[רש"י]] "דעת: רוח הקדש". הקשר בין רוח הקדש לדעת כפי שמבואר בחסידות{{הערה|[[תניא - פרק ד']].}}, שכשם שענינו של כח הדעת הוא לחבר בין ה[[מוחין]] ל[[מדות]], כמו"כ רוח הקודש הוא חיבור של [[רוח (חלק הנפש)|'רוח']] שזהו המדות שבנפש, ו'קדש' שהוא [[ספירת החכמה]] - מוחין{{הערה|מ-כתבי הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].}}. | * דעת: בפסוק כתוב{{הערה|שמות לא, ב.}} "ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה", ומפרש [[רש"י]] "דעת: רוח הקדש". הקשר בין רוח הקדש לדעת כפי שמבואר בחסידות{{הערה|[[תניא - פרק ד']].}}, שכשם שענינו של כח הדעת הוא לחבר בין ה[[מוחין]] ל[[מדות]], כמו"כ רוח הקודש הוא חיבור של [[רוח (חלק הנפש)|'רוח']] שזהו המדות שבנפש, ו'קדש' שהוא [[ספירת החכמה]] - מוחין{{הערה|מ-כתבי הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].}}. | ||
* מלכות: ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ה, א.}} "ותלבש אסתר מלכות", ובגמרא פירשו{{הערה|מגילה טו, א.}} "שלבשתה רוח הקודש". לפי פירוש זה רוח הקודש הוא למטה מנבואה, אך למעלה מ[[בת קול]]{{הערה|פירוש זה הובא בתורה אור מקץ מג, ב. ועוד. | * מלכות: ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ה, א.}} "ותלבש אסתר מלכות", ובגמרא פירשו{{הערה|מגילה טו, א.}} "שלבשתה רוח הקודש". לפי פירוש זה רוח הקודש הוא למטה מנבואה, אך למעלה מ[[בת קול]]{{הערה|פירוש זה הובא בתורה אור מקץ מג, ב. ועוד. ראו בארוכה בספר אוצרות יוסף (לר' [[יוסף ענגיל]] - מאמר לבנה.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:גילויים רוחניים]] | [[קטגוריה:גילויים רוחניים]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:30, 24 בינואר 2025
רוח הקודש, היא כינוי לדרגה מסוימת של נבואה. בגמרא משתמשים במושג זה לנבואה, כלשון הגמרא: משמתו כו' נסתלקה רוח הקודש מישראל[1].
הרבי מדייק מלשון הגמרא, שהנבואה ורוח הקודש נסתלקו, ולא נתבטלו לגמרי, אחרת מהלשון שכתוב בתמיד - ובטל התמיד[דרוש מקור].
מפרשים ומחברים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הרש"ב כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד הטורי זהב והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש [2].
וישנה גירסא נוספת: שכל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל עשו את החיבורים שלהם ברוח הקודש [3].
ענין רוח הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
ענין רוח הקודש איתא בקרבן העדה[4] שזהו שמגלים לו רזי תורה, שזהו מבחינת העלם דחכמה[5].
מדריגתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברוח הקודש ישנם כמה דרגות:
- חכמה: "קודש" מורה על ספירת החכמה[6]. דרגא זו של רוח הקודש נעלית מנבואה[7]. על דרגא זו של רוח הקודש נאמר אשר בשמחת בית השואבה היו "שואבין רוח הקודש"[8], ולכן אמר הצמח צדק על כך ש"אפשר לשאוב מזה עד אין סוף, עד ביאת משיח"[9].
- דעת: בפסוק כתוב[10] "ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה", ומפרש רש"י "דעת: רוח הקדש". הקשר בין רוח הקדש לדעת כפי שמבואר בחסידות[11], שכשם שענינו של כח הדעת הוא לחבר בין המוחין למדות, כמו"כ רוח הקודש הוא חיבור של 'רוח' שזהו המדות שבנפש, ו'קדש' שהוא ספירת החכמה - מוחין[12].
- מלכות: במגילת אסתר[13] "ותלבש אסתר מלכות", ובגמרא פירשו[14] "שלבשתה רוח הקודש". לפי פירוש זה רוח הקודש הוא למטה מנבואה, אך למעלה מבת קול[15].
הערות שוליים
- ↑ מסכת סוטה מח עמוד ב.
- ↑ המשך תער"ב חלק ג, עמוד א'שפה.
- ↑ הוספות לכתר שם טוב סימן ריז.
- ↑ סוף פרק ג' דשקלים.
- ↑ היום יום ו' שבט.
- ↑ מקור פירוש זה הוא בדברי הבחיי בשם הרמב"ן בפ' ברכה.
- ↑ ראה סוף מאמר ד"ה חסידים ואנשי מעשה תשכ"ט. שם מוסיף עוד, ש"רוח הקודש" הוא בספירת הכתר שורש ספירת החכמה.
- ↑ ירושלמי סוכה פ"ה ה"א.
- ↑ ספר השיחות תרצ"ז סוף עמוד 162. הועתק בהיום יום לט"ז תשריוראה במאמר ד"ה חסידים שם.
- ↑ שמות לא, ב.
- ↑ תניא - פרק ד'.
- ↑ מ-כתבי הרב מנחם זאב גרינגלאס.
- ↑ ה, א.
- ↑ מגילה טו, א.
- ↑ פירוש זה הובא בתורה אור מקץ מג, ב. ועוד. ראו בארוכה בספר אוצרות יוסף (לר' יוסף ענגיל - מאמר לבנה.