![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
רבי אברדימוס בן רבי יוסי – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " עני " ב־" עני " |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אברדימוס בן רבי יוסי''' היה [[תנא]], אחד מבניו של התנא המפורסם [[רבי יוסי]]. | '''רבי אברדימוס (או ורדימוס) בן רבי יוסי''' היה [[תנא]], אחד מבניו של התנא המפורסם [[רבי יוסי]] הגלילי. | ||
מובא ב[[תלמוד]] ירושלמי, כי כאשר בא אחד לשאול את רבי יוסי אודות הלכה מסוימת בנוגע להלכות צדקה, קרא רבי יוסי לרבי אברידימוס בנו שהשמיע את המאמר "חייך קודמין, עניי עירך קודמיין לעניי עיר אחרת". | מובא ב[[תלמוד]] ירושלמי, כי כאשר בא אחד לשאול את רבי יוסי אודות הלכה מסוימת בנוגע להלכות צדקה, קרא רבי יוסי לרבי אברידימוס בנו שהשמיע את המאמר "חייך קודמין, עניי עירך קודמיין לעניי עיר אחרת". | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הרבי מסביר כי כדי ליישב את התמיהה למה קרא דווקא לרבי אברדימוס בנו, יש לומר שזה היה ההלכה שרבי אברדימוס עסק בה תמיד "געקאכט" בזה, ולכן בתורת כהנים בפרשת אמור, מובא כי {{ציטוטון|אמר רבי אוורדימס ברבי יוסי מה ראה הכתוב ליתנם באמצע הרגלים פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויוהכ"פ וחג מכאן, ללמדר שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי מעלה עליו כאילו בנה [[בית המקדש]] והקריב עליו קרבנותיו בתוכו}}. ומכיון ש[[רש"י]] מביא את שם הבעל המאמר מובן ומוכח שיש למאמר זה קשר מיוחד לבעל האימרה; | הרבי מסביר כי כדי ליישב את התמיהה למה קרא דווקא לרבי אברדימוס בנו, יש לומר שזה היה ההלכה שרבי אברדימוס עסק בה תמיד "געקאכט" בזה, ולכן בתורת כהנים בפרשת אמור, מובא כי {{ציטוטון|אמר רבי אוורדימס ברבי יוסי מה ראה הכתוב ליתנם באמצע הרגלים פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויוהכ"פ וחג מכאן, ללמדר שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי מעלה עליו כאילו בנה [[בית המקדש]] והקריב עליו קרבנותיו בתוכו}}. ומכיון ש[[רש"י]] מביא את שם הבעל המאמר מובן ומוכח שיש למאמר זה קשר מיוחד לבעל האימרה; | ||
מבואר בכך, שכן דווקא רבי אברדימוס שבטבעו רצה להביא ולהקדים לעניי עירו כדין התורה וכרצון התורה, הוא אשר משמיענו שיש לכוף טבע זה ובלקט שכחה יש לעזוב את השכחה ופיאה ולא לחלקם לעניים תוך העדפה של [[עני]] אחד על [[עני]] אחר; על ידי כפייה כזו של המידות והיפוך הטבע, "מעלה עליו כאילו בנה [[בית המקדש]] והקריב עליו קרבנותיו בתוכו"{{ | מבואר בכך, שכן דווקא רבי אברדימוס שבטבעו רצה להביא ולהקדים לעניי עירו כדין התורה וכרצון התורה, הוא אשר משמיענו שיש לכוף טבע זה ובלקט שכחה יש לעזוב את השכחה ופיאה ולא לחלקם לעניים תוך העדפה של [[עני]] אחד על [[עני]] אחר; על ידי כפייה כזו של המידות והיפוך הטבע, "מעלה עליו כאילו בנה [[בית המקדש]] והקריב עליו קרבנותיו בתוכו"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4618&hilite=3d6db88d-443b-476a-b3ef-a401daa0707e&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=294 ראה שיחת הרבי אודותיו], וראו גם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14940&hilite=7133c3d0-6845-4409-a550-32b571a4cc73&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1&pgnum=269 לקוטי שיחות].}}. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים|אברדימוס]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:40, 16 בפברואר 2025
רבי אברדימוס (או ורדימוס) בן רבי יוסי היה תנא, אחד מבניו של התנא המפורסם רבי יוסי הגלילי.
מובא בתלמוד ירושלמי, כי כאשר בא אחד לשאול את רבי יוסי אודות הלכה מסוימת בנוגע להלכות צדקה, קרא רבי יוסי לרבי אברידימוס בנו שהשמיע את המאמר "חייך קודמין, עניי עירך קודמיין לעניי עיר אחרת".
הרבי מסביר כי כדי ליישב את התמיהה למה קרא דווקא לרבי אברדימוס בנו, יש לומר שזה היה ההלכה שרבי אברדימוס עסק בה תמיד "געקאכט" בזה, ולכן בתורת כהנים בפרשת אמור, מובא כי "אמר רבי אוורדימס ברבי יוסי מה ראה הכתוב ליתנם באמצע הרגלים פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויוהכ"פ וחג מכאן, ללמדר שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי מעלה עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו". ומכיון שרש"י מביא את שם הבעל המאמר מובן ומוכח שיש למאמר זה קשר מיוחד לבעל האימרה;
מבואר בכך, שכן דווקא רבי אברדימוס שבטבעו רצה להביא ולהקדים לעניי עירו כדין התורה וכרצון התורה, הוא אשר משמיענו שיש לכוף טבע זה ובלקט שכחה יש לעזוב את השכחה ופיאה ולא לחלקם לעניים תוך העדפה של עני אחד על עני אחר; על ידי כפייה כזו של המידות והיפוך הטבע, "מעלה עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו"[1].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אביו רבי יוסי.
- דודו רבי שמעון בן חלפתא.
- אחיו רבי ישמעאל בן רבי יוסי, תלמיד חבר של רבי יהודה הנשיא.
- אחיו רבי אליעזר בן רבי יוסי.
הערות שוליים
- ↑ ראה שיחת הרבי אודותיו, וראו גם לקוטי שיחות.