![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
יהושע דובראווסקי (קרלביץ'): הבדלים בין גרסאות בדף
ערך חדש תגיות: עריכה חזותית קישורים לדפי פירושונים |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''יהושע דובראווסקי''' נמנה מגדולי החסידים של [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|האדמור המהר"ש]] [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|ואדמור הרש"ב]], נודע כתלמיד חכם גדול, למדן מופלג, וחסיד. | |||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
===ילדותו=== | ===ילדותו=== | ||
נולד לאביו החסיד ר' [[מאיר דובראווסקי]] שהיה מהחסידים של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמור הצמח צדק]] (היה מה"עולי רגל" לעיתים קרובות) כנראה בעיר פודוברנקה כבר בשנות ילדותו היו נראים בו כשרונותיו המופלגים. | |||
בנו ר' [[מנחם מענדל דוברבסקי]] סיפר לנכדו הסופר החסידי ר' [[יהושע דוברבסקי]] (שנקרא על שם הסבא רבא ): "שהיה לו '''באמת''' ראש מצויין וחושים גאוניים, כי אני (מספר על עצמו) הייתי מסוגל רק בגיל 10-11 ללמוד לבד דף גמרא עם תוספות אבל אבי (ר' יהושע) היה כבר מסוגל לזה בגיל 8 !" | |||
=== נישואיו ונסיעותיו === | === נישואיו ונסיעותיו === | ||
בא בברית הנשואין עם מרת צביה בת למשפחה החסידית המפורסמת [[חייקין]] | בא בברית הנשואין עם מרת צביה בת למשפחה החסידית המפורסמת [[חייקין]] {{הערה|לא ידוע איך בדיוק יש אומרים שהיתה אחיינית לרבנית [[זלדה רחל שניאורסון|זלדה רחל]] אמו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לויק]], | ||
ויש אומרים שהיתה אחותה של רבנית [[זלדה רחל שניאורסון|זלדה רחל]] ויש אומרים שהיתה דודתה של רבנית [[זלדה רחל שניאורסון|זלדה רחל]] . | ויש אומרים שהיתה אחותה של רבנית [[זלדה רחל שניאורסון|זלדה רחל]] ויש אומרים שהיתה דודתה של רבנית [[זלדה רחל שניאורסון|זלדה רחל]] . | ||
בחליפת המכתבים בן בנה | בחליפת המכתבים בן בנה ר' [[מנחם מענדל דוברבסקי|מענדל]] ו ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לויק]] הופיע תמיד הביטוי" ש"ב" "שאר- בשרי" }} . | ||
בהיותו בקרלביץ השפיע על הרב הגאון | בהיותו בקרלביץ השפיע על הרב הגאון ר' [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]]{{הערה|בסוף נהיה מחותנו שבנו ר' [[מנחם מענדל דוברבסקי|מענדל]] התחתן עם בתו של ר' [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב]] מרת איידלה}} (אבי משפחת [[שפירא]] החבדי"ת המפורסמת ) עד שנהפך לחסיד מושלם . | ||
אף פעם לא רצה לקבל משרת רבנות , והיה מרבה לנסוע , ליהודים שמהערים שביקר היתה הידיעה שהוא למדן מופלג , לכן הציקו לו כל מיני שאלות , מכיון שהסמיכה אין לו ,וממילא אין לו היתר הוראה , לכן בכניסתו פעם ביחידות אצל [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמור | אף פעם לא רצה לקבל משרת רבנות , והיה מרבה לנסוע , ליהודים שמהערים שביקר היתה הידיעה שהוא למדן מופלג , לכן הציקו לו כל מיני שאלות , מכיון שהסמיכה אין לו ,וממילא אין לו היתר הוראה , לכן בכניסתו פעם ביחידות אצל [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמור המהר"ש]] או [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] שאל האם הוא יכול לענות על שאלות שידועות לו התשובות , למרות שאין לו סמיכה ענה לו הרבי בנחת " קענסט ענטפערן , קענסט ענטפערן " ( אתה יכול לענות , אתה יכול לענות ) . | ||
כשהגיע ליובאוויטש נכנס ליחידות ושאל אותה שאלה , ענה לו הרבי : | ===שאלת [[מלבי"ם|המלבי"ם]] ל[[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמור המהרש]]=== | ||
פעם באחת מנסיעותיו לאדמור המהרש עצר ר' יהושע בעיירה שבה גר הרב [[מלבי"ם|מאיר לייבוש המלבי"ם]] ונכנס לבקרו לביתו ושאל לו [[מלבי"ם|המלבי"ם]] שאלה : חז"ל אומרים{{הערה|ספר החיים י, א}} :" על דברי [[יצחק אבינו|יצחק]] [[אברהם אבינו|לאברהם אבינו]] בדרכם לעקידה " איה השה לעולה{{הערה|פרשת וירא כב, ז }} " ש" אדם דואג על דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו " ולכאורה מה הקשר בין מאמר זה [[יצחק אבינו|ליצחק]] ? " וביקש ממנו לשאול את זה [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|לאדמור המהרש]] . | |||
כשהגיע ליובאוויטש נכנס ליחידות ושאל אותה שאלה , ענה לו הרבי : " בקשר לזריקת הדם יש הבדל בין קורבן עולה לקרבן בכור {{הערה|מסכת זבחים נג:-נו: }} : את הדם של קרבן עולה זורקים שתי מתנות המזבח , ואת הדם של הבכור זורקים רק מתנה אחת . | |||
וזו הייתה שאלתו של יצחק אצל אברהם : איך יזרק פעם אחת או פעמים ? | וזו הייתה שאלתו של יצחק אצל אברהם : איך יזרק פעם אחת או פעמים ? | ||
מזה למדו | מזה למדו חז"ל גדולתו של [[יצחק אבינו|יצחק]] שהוא דאג על "איבוד דמיו " זריקת הדם שלו ולא מ"איבוד ימיו " שהולכים לשחוט אותו ולהורגו " | ||
כשחזר אצל [[מלבי"ם| | כשחזר אצל [[מלבי"ם|המלבי"ם]] עם התשובה קם ממקומו ואמר : " תורה היא מן השמים " | ||
===נישואיו | ===נישואיו בזוו"ש === | ||
לאחר שאשתו מרת צביה נפטרה בצעירותה כנראה היתה חולה בשחפת , בנו הילד [[מנחם מענדל דוברבסקי|מענדל]] הלך אצל סבו | לאחר שאשתו מרת צביה נפטרה בצעירותה כנראה היתה חולה בשחפת , בנו הילד [[מנחם מענדל דוברבסקי|מענדל]] הלך אצל סבו ר' מאיר בעיירה פודוברנקה , ר' יהושע לא חשב להינשא בשנית שב לנסיעותיו , בעיר הולדתו גר יהודי מה" בעלי בתים החשובים " שרצה שר' יהושע יתחתן עם בתו , לכתחילה ר' יהושע לא רצה , ומכיון שיהודי הזה היה עקשן גדול הצליח לשכנעו שישאל את הרבי , ובסוף השידוך קם והיה, ונולד לו בן ר' [[משה חיים דוברבסקי|משה חיים דובראווסקי]] . | ||
== משפחתו== | == משפחתו== | ||
נולדו לו שני בנים : | נולדו לו שני בנים : | ||
''' | '''מזוו"ר :''' | ||
• | • ר' [[מנחם מענדל דוברבסקי|מנחם מענדל דובראווסקי]] ראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] ורב בכמה עיירות ב[[ברית המועצות]]. | ||
''' | '''מזוו"ש :''' | ||
• | • ר' [[משה חיים דוברבסקי|משה חיים דובראווסקי מחברי ועד ההצלה ב]][[יציאת רוסיה תש"ו]] שנאסר בעקבות פעילותו על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלח לגלות ב[[סיביר]]. | ||
== לקריאה נוספת== | == לקריאה נוספת== | ||
• ראה בזכרונות נינו | • ראה בזכרונות נינו ר' [[יהושע דוברבסקי|יהושע דובראווסקי]] | ||
• ראה בספר " גבורה יהודית במלכות הרשעה{{הערה|ראה דף 165}} " | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:דובראווסקי, יהושע}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:משפחת דוברבסקי]] | |||
[[קטגוריה:משפחת חייקין]] | |||
[[קטגוריה:אישים בקרלביץ']] | |||
גרסה אחרונה מ־18:29, 27 באפריל 2025
ר' יהושע דובראווסקי נמנה מגדולי החסידים של האדמור המהר"ש ואדמור הרש"ב, נודע כתלמיד חכם גדול, למדן מופלג, וחסיד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו החסיד ר' מאיר דובראווסקי שהיה מהחסידים של אדמור הצמח צדק (היה מה"עולי רגל" לעיתים קרובות) כנראה בעיר פודוברנקה כבר בשנות ילדותו היו נראים בו כשרונותיו המופלגים.
בנו ר' מנחם מענדל דוברבסקי סיפר לנכדו הסופר החסידי ר' יהושע דוברבסקי (שנקרא על שם הסבא רבא ): "שהיה לו באמת ראש מצויין וחושים גאוניים, כי אני (מספר על עצמו) הייתי מסוגל רק בגיל 10-11 ללמוד לבד דף גמרא עם תוספות אבל אבי (ר' יהושע) היה כבר מסוגל לזה בגיל 8 !"
נישואיו ונסיעותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בא בברית הנשואין עם מרת צביה בת למשפחה החסידית המפורסמת חייקין [1] .
בהיותו בקרלביץ השפיע על הרב הגאון ר' יהודה לייב שפירא[2] (אבי משפחת שפירא החבדי"ת המפורסמת ) עד שנהפך לחסיד מושלם .
אף פעם לא רצה לקבל משרת רבנות , והיה מרבה לנסוע , ליהודים שמהערים שביקר היתה הידיעה שהוא למדן מופלג , לכן הציקו לו כל מיני שאלות , מכיון שהסמיכה אין לו ,וממילא אין לו היתר הוראה , לכן בכניסתו פעם ביחידות אצל אדמור המהר"ש או אדמו"ר הרש"ב שאל האם הוא יכול לענות על שאלות שידועות לו התשובות , למרות שאין לו סמיכה ענה לו הרבי בנחת " קענסט ענטפערן , קענסט ענטפערן " ( אתה יכול לענות , אתה יכול לענות ) .
שאלת המלבי"ם לאדמור המהרש[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעם באחת מנסיעותיו לאדמור המהרש עצר ר' יהושע בעיירה שבה גר הרב מאיר לייבוש המלבי"ם ונכנס לבקרו לביתו ושאל לו המלבי"ם שאלה : חז"ל אומרים[3] :" על דברי יצחק לאברהם אבינו בדרכם לעקידה " איה השה לעולה[4] " ש" אדם דואג על דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו " ולכאורה מה הקשר בין מאמר זה ליצחק ? " וביקש ממנו לשאול את זה לאדמור המהרש .
כשהגיע ליובאוויטש נכנס ליחידות ושאל אותה שאלה , ענה לו הרבי : " בקשר לזריקת הדם יש הבדל בין קורבן עולה לקרבן בכור [5] : את הדם של קרבן עולה זורקים שתי מתנות המזבח , ואת הדם של הבכור זורקים רק מתנה אחת .
וזו הייתה שאלתו של יצחק אצל אברהם : איך יזרק פעם אחת או פעמים ?
מזה למדו חז"ל גדולתו של יצחק שהוא דאג על "איבוד דמיו " זריקת הדם שלו ולא מ"איבוד ימיו " שהולכים לשחוט אותו ולהורגו "
כשחזר אצל המלבי"ם עם התשובה קם ממקומו ואמר : " תורה היא מן השמים "
נישואיו בזוו"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שאשתו מרת צביה נפטרה בצעירותה כנראה היתה חולה בשחפת , בנו הילד מענדל הלך אצל סבו ר' מאיר בעיירה פודוברנקה , ר' יהושע לא חשב להינשא בשנית שב לנסיעותיו , בעיר הולדתו גר יהודי מה" בעלי בתים החשובים " שרצה שר' יהושע יתחתן עם בתו , לכתחילה ר' יהושע לא רצה , ומכיון שיהודי הזה היה עקשן גדול הצליח לשכנעו שישאל את הרבי , ובסוף השידוך קם והיה, ונולד לו בן ר' משה חיים דובראווסקי .
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדו לו שני בנים :
מזוו"ר :
• ר' מנחם מענדל דובראווסקי ראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ורב בכמה עיירות בברית המועצות.
מזוו"ש :
• ר' משה חיים דובראווסקי מחברי ועד ההצלה ביציאת רוסיה תש"ו שנאסר בעקבות פעילותו על ידי הנ.ק.וו.ד. ונשלח לגלות בסיביר.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
• ראה בזכרונות נינו ר' יהושע דובראווסקי
• ראה בספר " גבורה יהודית במלכות הרשעה[6] "
הערות שוליים
- ↑ לא ידוע איך בדיוק יש אומרים שהיתה אחיינית לרבנית זלדה רחל אמו של ר' לויק, ויש אומרים שהיתה אחותה של רבנית זלדה רחל ויש אומרים שהיתה דודתה של רבנית זלדה רחל . בחליפת המכתבים בן בנה ר' מענדל ו ר' לויק הופיע תמיד הביטוי" ש"ב" "שאר- בשרי"
- ↑ בסוף נהיה מחותנו שבנו ר' מענדל התחתן עם בתו של ר' יהודה לייב מרת איידלה
- ↑ ספר החיים י, א
- ↑ פרשת וירא כב, ז
- ↑ מסכת זבחים נג:-נו:
- ↑ ראה דף 165