לדלג לתוכן

אולם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגית: קישורים לדפי פירושונים
 
(26 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:פתח האולם.jpg|left|thumb|300px|ציור הדמיה של בית המקדש, פתח האולם]]
ה'''אולם''' היה לפני הכניסה ל[[היכל]]. הוא היה כעין בית שער, ששימש כפרוזדור לפני טרקלין - לפני ה[[קדש]] וה[[קודש הקדשים]].
'''האולם''' היה מקום לפני ה[[קודש]] ו[[קדש הקדשים]].


הבנין בו היה האולם, הקודש וקודש הקדשים, נקרא [[היכל]].
האולם היה כאמור כניסה להיכל שהוא היה הקודש והקדש קדשים, וברוב ה[[משניות]] מוגדרת הכניסה לאולם כשער האולם, והכניסה להיכל (הקודש והקדש קדשים) כשער ההיכל. אך למעשה כותב ה[[רמב"ם]] כי גם האולם היה חלק מההיכל.


== גודלו ==
גודלו היה: עשרים [[אמה]] ארכו - מהצפון לדרום, שהיו לרוחב ההיכל, מכיון שבהיכל היה האורך גדול ביותר מהמזרח למערב, ולכן רחבו היה מהצפון לדרום, שכן הוא הכלל - כל מידה יתירה קרויה אורך, והמידה הפחותה יותר קרויה רוחב.
רוחבו, כלומר - שיעורו הקטן יותר, היה מהמזרח למערב, עשר [[אמות]]. גבהו היה שלושים אמות.
לאולם היו חלונות מיוחדים שהיו שונים מכל שאר חלונות הנהוגים. בעוד שבזמנם היה נהוג לבנות את החלונות כשעיקר רחבם מתרחב והולך לגבי פנים, כדי שתכנס האורה פנימה, לעומת זאת היו חלונות [[בית המקדש]] מתרחבים והולכים כלפי חוץ, כדי להראות שבית המקדש אינו צריך לאורה.


== פתח האולם ==
== פתח האולם ==
פתח האולם היה הפתח הגדול ביותר ב[[בית המקדש]]. שלא ככל פתחי בית המקדש שהיו גובהן כ' אמות ורוחבן רק עשר אמות, היה פתח האולם רוחבו וגובהו עשרים אמות.
פתח האולם היה הפתח הגדול ביותר ב[[בית המקדש]]. שלא ככל פתחי [[בית המקדש]] שהיו גובהן כ' אמות ורוחבן רק עשר אמות, היה פתח האולם רוחבו וגובהו עשרים אמות.
 
פתח האולם הוא מושג לפתח גדול ביותר. מובא כי [[הקדוש ברוך הוא]] אומר להם לישראל: "פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".
 
== עמודי הנחושת ==
[[קובץ:עמודי הנחושת.jpg|שמאל|ממוזער|עמודי יכין ובועז]]
ב[[בית המקדש הראשון]] מחוץ לאולם היו שני עמודים גדולים, עליהם עמד בסיס כל הבנין, והם ידועים בשמות. הימיני היה נקרא "יכין", והשמאלי "בועז". כל עמוד היה בגובה של שמונה עשרה אמות, ומכיון שהיקיפו היה שתים עשרה אמות, מההכרח לפי החשבון שאורכו ורוחבו היה ארבע אמות עגולים.


פתח האולם הוא מושג לפתח גדול ביותר. מובא כי הקדוש ברוך הוא אומר להם לישראל: "פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".
על ראש העמודים היו כצורת שני כתרים דבוקים זה בזה, כל אחד מהם כצורת אבן, ומצד אחד היה נכנס בהם העמוד{{הערה|מלכים א, ז, ט"ז על פי פירוש הרלב"ג.}}.


== ראה עוד ==
==בית החליפות==
{{הפניה לערך מורחב|בית החליפות}}
הייתה [[לשכה]] ששימשה לאכסון סכיני השחיטה.


[[האולם החיצון]]
== מקורות ==
== קישורים חיצונים ==
מלכים-א, ו, וראשונים שם. [[מסכת מדות]].


תמונה זו, היא מתוך גלריית התמונות מהחוואי אלק ג'ררד [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44722 חב"ד אינפו]
{{בית המקדש}}
[[קטגוריה:בית המקדש]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:בית המקדש]]

גרסה אחרונה מ־15:02, 28 באפריל 2025

האולם היה לפני הכניסה להיכל. הוא היה כעין בית שער, ששימש כפרוזדור לפני טרקלין - לפני הקדש והקודש הקדשים.

האולם היה כאמור כניסה להיכל שהוא היה הקודש והקדש קדשים, וברוב המשניות מוגדרת הכניסה לאולם כשער האולם, והכניסה להיכל (הקודש והקדש קדשים) כשער ההיכל. אך למעשה כותב הרמב"ם כי גם האולם היה חלק מההיכל.

גודלו[עריכה | עריכת קוד מקור]

גודלו היה: עשרים אמה ארכו - מהצפון לדרום, שהיו לרוחב ההיכל, מכיון שבהיכל היה האורך גדול ביותר מהמזרח למערב, ולכן רחבו היה מהצפון לדרום, שכן הוא הכלל - כל מידה יתירה קרויה אורך, והמידה הפחותה יותר קרויה רוחב.

רוחבו, כלומר - שיעורו הקטן יותר, היה מהמזרח למערב, עשר אמות. גבהו היה שלושים אמות.

לאולם היו חלונות מיוחדים שהיו שונים מכל שאר חלונות הנהוגים. בעוד שבזמנם היה נהוג לבנות את החלונות כשעיקר רחבם מתרחב והולך לגבי פנים, כדי שתכנס האורה פנימה, לעומת זאת היו חלונות בית המקדש מתרחבים והולכים כלפי חוץ, כדי להראות שבית המקדש אינו צריך לאורה.

פתח האולם[עריכה | עריכת קוד מקור]

פתח האולם היה הפתח הגדול ביותר בבית המקדש. שלא ככל פתחי בית המקדש שהיו גובהן כ' אמות ורוחבן רק עשר אמות, היה פתח האולם רוחבו וגובהו עשרים אמות.

פתח האולם הוא מושג לפתח גדול ביותר. מובא כי הקדוש ברוך הוא אומר להם לישראל: "פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".

עמודי הנחושת[עריכה | עריכת קוד מקור]

עמודי יכין ובועז

בבית המקדש הראשון מחוץ לאולם היו שני עמודים גדולים, עליהם עמד בסיס כל הבנין, והם ידועים בשמות. הימיני היה נקרא "יכין", והשמאלי "בועז". כל עמוד היה בגובה של שמונה עשרה אמות, ומכיון שהיקיפו היה שתים עשרה אמות, מההכרח לפי החשבון שאורכו ורוחבו היה ארבע אמות עגולים.

על ראש העמודים היו כצורת שני כתרים דבוקים זה בזה, כל אחד מהם כצורת אבן, ומצד אחד היה נכנס בהם העמוד[1].

בית החליפות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בית החליפות

הייתה לשכה ששימשה לאכסון סכיני השחיטה.

מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלכים-א, ו, וראשונים שם. מסכת מדות.


הערות שוליים

  1. מלכים א, ז, ט"ז על פי פירוש הרלב"ג.