לדלג לתוכן

מילון חסידי:כאדאראם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ חלוקת קונטרסים העביר את הדף משתמש:213.151.61.103/חאדארם לשם משתמש:מילון חסידי:חאדארם בלי להשאיר הפניה: לבינתיים, אא"כ יוחלט למחוק
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
ניסוח
 
(28 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
המילה כאדאראם באידיש זה 'מהפכה', אבל לחסידי חביש לכאדאראם משמעות נוספת "ריקודי שמחה", חסידים נוהגים לעשות 'כאדאראם' ביומי דפגרא
[[קובץ:כאדאראם.jpeg|ממוזער|"'''כאדאראם'''" ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]]]
"'''כאָדאָראָם'''" (נכתב גם '''חאָדאָראָם,''' נהגה '''חוֹדוֹרוֹם''') הוא מושג המבטא ריקודי חסידים בשמחה והתלהבות, הנהוג במיוחד ב[[ישיבות תומכי תמימים]].
פירוש המילה '''"כאָדאָראָם"''' ב[[רוסית]] הוא 'מהפכה', והשימוש בו נלקח מדברי [[הרבי]] ב[[שבת]] [[ט"ז אלול]] [[תשמ"ו]] - בנוגע לפליאתו על הנעשה ב-[[770]] ב[[ט"ו באלול]], יום התייסדות ישיבות תומכי תמימים:
 
{{ציטוט|על פי האמור לעיל אודות העילוי דט"ו אלול בשנה זו – בטוח הייתי שכשאחזור מה"אוהל" בט"ו אלול, אמצא, "אז סעווען סעווענטי גייט כאָדאָראָם"… [שב-[[770]] 'הולך' מהפכה] – לא מצד ענין של מחלוקת כו', לא יעלה ולא יבוא, כי אם מצד גודל השמחה באופן דפריצת גדר, שמחה וריקודים ב"שטורעם" הכי גדול, כראוי ליום התייסדות תו"ת, ובפרט בשנה זו.
 
ולפועל "שאַ שטיל"… [שֶקֶט] לא ריקודים, לא שירה באופן של הרמת קול, ואפילו לא ניגון חסידי – שקט מוחלט, כדי שלא לעורר את הישנים והנרדמים…|משיחת שבת פרשת תבא ט"ז אלול ה'תשמ"ו – בלתי מוגה}}
 
עוד התבטא [[הרבי]] על יום ט"ו באלול את הדברים הבאים:
 
{{ציטוט|עד שיוכלו לומר - שכאילו לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באלול וכיוצא בזה!|התוועדויות תשמ"ט ח"ד עמ'-316 מוגה}}
 
{{ציטוט|החל מיום ט"ו אלול עצמו, וכן בימים שלאח"ז, עד לח"י אלול . . כך שתהיה "חגיגה נמשכת" מט"ו אלול עד לח"י אלול . . ו"תן לחכם ויחכם עוד" - שכל אלה שיתעסקו במסירה ונתינה ("זיך אריינוואַרפן") עם כל ה"שטורעם" וה"ברען", ועם כל הפנימיות והחיות כו', בודאי יוסיפו כהנה וכהנה . . ועד"ז בכל מקום שתגיע הבקשה נפשית הנ"ל|התוועדויות תשמ"ט חעמ' 302 - בלתי מוגה}}
 
מאז אמירת השיחה בט"ז אלול תשמ"ו, עורכים החסידים, והבחורים בישיבות תומכי תמימים בייחוד ריקודי שמחה ביום ט"ו אלול, המכונים ע"פ לשון הרבי הנ"ל - 'כאדאראם'. הביטוי משמש גם כלפי ריקודי השמחה הנהוגים בימי שמחה ויומי דפגרא חסידיים אחרים בשנה, כראש חודש כסליו, חודש אדר ועוד.
==ראו גם==
*[[ריקוד חסידי]]
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71386 לקט שיחות בנוגע לט"ו אלול]''', {{אינפו}}.
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/403674/ "לערוך חגיגות גדולות לתומכי תמימים"]''', {{וידאו}} {{אינפו}}.
*'''[https://col.org.il/news/126604 טור לט"ו אלול]''', {{col}}.
[[קטגוריה:מילון חסידי]]
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]

גרסה אחרונה מ־12:09, 9 במאי 2025

"כאדאראם" בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)

"כאָדאָראָם" (נכתב גם חאָדאָראָם, נהגה חוֹדוֹרוֹם) הוא מושג המבטא ריקודי חסידים בשמחה והתלהבות, הנהוג במיוחד בישיבות תומכי תמימים.

פירוש המילה "כאָדאָראָם" ברוסית הוא 'מהפכה', והשימוש בו נלקח מדברי הרבי בשבת ט"ז אלול תשמ"ו - בנוגע לפליאתו על הנעשה ב-770 בט"ו באלול, יום התייסדות ישיבות תומכי תמימים:

על פי האמור לעיל אודות העילוי דט"ו אלול בשנה זו – בטוח הייתי שכשאחזור מה"אוהל" בט"ו אלול, אמצא, "אז סעווען סעווענטי גייט כאָדאָראָם"… [שב-770 'הולך' מהפכה] – לא מצד ענין של מחלוקת כו', לא יעלה ולא יבוא, כי אם מצד גודל השמחה באופן דפריצת גדר, שמחה וריקודים ב"שטורעם" הכי גדול, כראוי ליום התייסדות תו"ת, ובפרט בשנה זו.

ולפועל "שאַ שטיל"… [שֶקֶט] לא ריקודים, לא שירה באופן של הרמת קול, ואפילו לא ניגון חסידי – שקט מוחלט, כדי שלא לעורר את הישנים והנרדמים…

משיחת שבת פרשת תבא ט"ז אלול ה'תשמ"ו – בלתי מוגה

עוד התבטא הרבי על יום ט"ו באלול את הדברים הבאים:

עד שיוכלו לומר - שכאילו לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באלול וכיוצא בזה!

התוועדויות תשמ"ט ח"ד עמ'-316 מוגה

החל מיום ט"ו אלול עצמו, וכן בימים שלאח"ז, עד לח"י אלול . . כך שתהיה "חגיגה נמשכת" מט"ו אלול עד לח"י אלול . . ו"תן לחכם ויחכם עוד" - שכל אלה שיתעסקו במסירה ונתינה ("זיך אריינוואַרפן") עם כל ה"שטורעם" וה"ברען", ועם כל הפנימיות והחיות כו', בודאי יוסיפו כהנה וכהנה . . ועד"ז בכל מקום שתגיע הבקשה נפשית הנ"ל

התוועדויות תשמ"ט ח"ד עמ' 302 - בלתי מוגה

מאז אמירת השיחה בט"ז אלול תשמ"ו, עורכים החסידים, והבחורים בישיבות תומכי תמימים בייחוד ריקודי שמחה ביום ט"ו אלול, המכונים ע"פ לשון הרבי הנ"ל - 'כאדאראם'. הביטוי משמש גם כלפי ריקודי השמחה הנהוגים בימי שמחה ויומי דפגרא חסידיים אחרים בשנה, כראש חודש כסליו, חודש אדר ועוד.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]