![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מילון חסידי:כאדאראם: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ניסוח |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כאדאראם.jpeg|ממוזער|"'''כאדאראם'''" ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]]] | [[קובץ:כאדאראם.jpeg|ממוזער|"'''כאדאראם'''" ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]]] | ||
"'''כאָדאָראָם'''" (נכתב גם '''חאָדאָראָם''') הוא מושג ב[[ישיבות תומכי תמימים]] | "'''כאָדאָראָם'''" (נכתב גם '''חאָדאָראָם,''' נהגה '''חוֹדוֹרוֹם''') הוא מושג המבטא ריקודי חסידים בשמחה והתלהבות, הנהוג במיוחד ב[[ישיבות תומכי תמימים]]. | ||
פירוש המילה '''"כאָדאָראָם"''' [[ | פירוש המילה '''"כאָדאָראָם"''' ב[[רוסית]] הוא 'מהפכה', והשימוש בו נלקח מדברי [[הרבי]] ב[[שבת]] [[ט"ז אלול]] [[תשמ"ו]] - בנוגע לפליאתו על הנעשה ב-[[770]] ב[[ט"ו באלול]], יום התייסדות ישיבות תומכי תמימים: | ||
{{ציטוט|על פי האמור לעיל אודות העילוי דט"ו אלול בשנה זו – בטוח הייתי שכשאחזור מה"אוהל" בט"ו אלול, אמצא, "אז סעווען סעווענטי גייט כאָדאָראָם"… [שב-[[770]] 'הולך' מהפכה] – לא מצד ענין של מחלוקת כו', לא יעלה ולא יבוא, כי אם מצד גודל השמחה באופן דפריצת גדר, שמחה וריקודים ב"שטורעם" הכי גדול, כראוי ליום התייסדות תו"ת, ובפרט בשנה זו. | {{ציטוט|על פי האמור לעיל אודות העילוי דט"ו אלול בשנה זו – בטוח הייתי שכשאחזור מה"אוהל" בט"ו אלול, אמצא, "אז סעווען סעווענטי גייט כאָדאָראָם"… [שב-[[770]] 'הולך' מהפכה] – לא מצד ענין של מחלוקת כו', לא יעלה ולא יבוא, כי אם מצד גודל השמחה באופן דפריצת גדר, שמחה וריקודים ב"שטורעם" הכי גדול, כראוי ליום התייסדות תו"ת, ובפרט בשנה זו. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ולפועל "שאַ שטיל"… [שֶקֶט] לא ריקודים, לא שירה באופן של הרמת קול, ואפילו לא ניגון חסידי – שקט מוחלט, כדי שלא לעורר את הישנים והנרדמים…|משיחת שבת פרשת תבא ט"ז אלול ה'תשמ"ו – בלתי מוגה}} | ולפועל "שאַ שטיל"… [שֶקֶט] לא ריקודים, לא שירה באופן של הרמת קול, ואפילו לא ניגון חסידי – שקט מוחלט, כדי שלא לעורר את הישנים והנרדמים…|משיחת שבת פרשת תבא ט"ז אלול ה'תשמ"ו – בלתי מוגה}} | ||
עוד התבטא [[הרבי]] על יום ט"ו באלול את הדברים הבאים: | |||
{{ציטוט|עד שיוכלו לומר - שכאילו לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באלול וכיוצא בזה!|התוועדויות תשמ"ט ח"ד עמ'-316 מוגה}} | {{ציטוט|עד שיוכלו לומר - שכאילו לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באלול וכיוצא בזה!|התוועדויות תשמ"ט ח"ד עמ'-316 מוגה}} | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
{{ציטוט|החל מיום ט"ו אלול עצמו, וכן בימים שלאח"ז, עד לח"י אלול . . כך שתהיה "חגיגה נמשכת" מט"ו אלול עד לח"י אלול . . ו"תן לחכם ויחכם עוד" - שכל אלה שיתעסקו במסירה ונתינה ("זיך אריינוואַרפן") עם כל ה"שטורעם" וה"ברען", ועם כל הפנימיות והחיות כו', בודאי יוסיפו כהנה וכהנה . . ועד"ז בכל מקום שתגיע הבקשה נפשית הנ"ל|התוועדויות תשמ"ט ח"ד עמ' 302 - בלתי מוגה}} | {{ציטוט|החל מיום ט"ו אלול עצמו, וכן בימים שלאח"ז, עד לח"י אלול . . כך שתהיה "חגיגה נמשכת" מט"ו אלול עד לח"י אלול . . ו"תן לחכם ויחכם עוד" - שכל אלה שיתעסקו במסירה ונתינה ("זיך אריינוואַרפן") עם כל ה"שטורעם" וה"ברען", ועם כל הפנימיות והחיות כו', בודאי יוסיפו כהנה וכהנה . . ועד"ז בכל מקום שתגיע הבקשה נפשית הנ"ל|התוועדויות תשמ"ט ח"ד עמ' 302 - בלתי מוגה}} | ||
מאז | מאז אמירת השיחה בט"ז אלול תשמ"ו, עורכים החסידים, והבחורים בישיבות תומכי תמימים בייחוד ריקודי שמחה ביום ט"ו אלול, המכונים ע"פ לשון הרבי הנ"ל - 'כאדאראם'. הביטוי משמש גם כלפי ריקודי השמחה הנהוגים בימי שמחה ויומי דפגרא חסידיים אחרים בשנה, כראש חודש כסליו, חודש אדר ועוד. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[ריקוד חסידי]] | *[[ריקוד חסידי]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:09, 9 במאי 2025
"כאָדאָראָם" (נכתב גם חאָדאָראָם, נהגה חוֹדוֹרוֹם) הוא מושג המבטא ריקודי חסידים בשמחה והתלהבות, הנהוג במיוחד בישיבות תומכי תמימים.
פירוש המילה "כאָדאָראָם" ברוסית הוא 'מהפכה', והשימוש בו נלקח מדברי הרבי בשבת ט"ז אלול תשמ"ו - בנוגע לפליאתו על הנעשה ב-770 בט"ו באלול, יום התייסדות ישיבות תומכי תמימים:
על פי האמור לעיל אודות העילוי דט"ו אלול בשנה זו – בטוח הייתי שכשאחזור מה"אוהל" בט"ו אלול, אמצא, "אז סעווען סעווענטי גייט כאָדאָראָם"… [שב-770 'הולך' מהפכה] – לא מצד ענין של מחלוקת כו', לא יעלה ולא יבוא, כי אם מצד גודל השמחה באופן דפריצת גדר, שמחה וריקודים ב"שטורעם" הכי גדול, כראוי ליום התייסדות תו"ת, ובפרט בשנה זו.
ולפועל "שאַ שטיל"… [שֶקֶט] לא ריקודים, לא שירה באופן של הרמת קול, ואפילו לא ניגון חסידי – שקט מוחלט, כדי שלא לעורר את הישנים והנרדמים…
— משיחת שבת פרשת תבא ט"ז אלול ה'תשמ"ו – בלתי מוגה
עוד התבטא הרבי על יום ט"ו באלול את הדברים הבאים:
עד שיוכלו לומר - שכאילו לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באלול וכיוצא בזה!
— התוועדויות תשמ"ט ח"ד עמ'-316 מוגה
החל מיום ט"ו אלול עצמו, וכן בימים שלאח"ז, עד לח"י אלול . . כך שתהיה "חגיגה נמשכת" מט"ו אלול עד לח"י אלול . . ו"תן לחכם ויחכם עוד" - שכל אלה שיתעסקו במסירה ונתינה ("זיך אריינוואַרפן") עם כל ה"שטורעם" וה"ברען", ועם כל הפנימיות והחיות כו', בודאי יוסיפו כהנה וכהנה . . ועד"ז בכל מקום שתגיע הבקשה נפשית הנ"ל
— התוועדויות תשמ"ט ח"ד עמ' 302 - בלתי מוגה
מאז אמירת השיחה בט"ז אלול תשמ"ו, עורכים החסידים, והבחורים בישיבות תומכי תמימים בייחוד ריקודי שמחה ביום ט"ו אלול, המכונים ע"פ לשון הרבי הנ"ל - 'כאדאראם'. הביטוי משמש גם כלפי ריקודי השמחה הנהוגים בימי שמחה ויומי דפגרא חסידיים אחרים בשנה, כראש חודש כסליו, חודש אדר ועוד.
