יעקב לנצ'נר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־07:20, 23 במאי 2025

הרב יעקב לנצ'נר (פורים תש"כ) הוא מייסד ומנהל מערכת 'נחייג ונשמע', משלוחי הרבי לרחובות, משפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, ופעיל בעינייני משיח וגאולה. שימש בעבר כר"מ בישיבת חב"ד ברחובות.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ד אדר תש"כ לאביו ר' נפתלי ולאמו מרת נעמי, שנמנו על חוגי ה'מזרחי'.

למד בישיבות 'אדרת' ו'הדרום' עד התקרבותו לחסידות חב"ד אז עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, אז למד ביחד עם עוד שני תמימים במשך כשנתיים חברותא בחסידות בוקר עם המשפיע ר' מענדל פוטרפס וזכה ממנו לקרובים רבים. לאחר מכן נסע לקבוצה בשנת תשמ"ג.

בהגיעו לגיל חתונה, התחתן עם אסתר אוסנת, והתיישב בקהילת חב"ד ברחובות.

לאחר הקמת ישיבת מאור מנחם רחובות, הצטרף לצוות החינוכי ושימש בתפקידים שונים בישיבה במשך קרוב לשני עשורים.

בשנת תנש"א במהלך מלחמת המפרץ הקים את מערכת נחייג ונשמע בברכת הרבי, המשמשת כמערכת הטלפונית הגדולה להפצת שיעורי תורה וחסידות אף נותנת אפשרות לכתוב לרבי.

בשנות תשנ"ב - תשנ"ד הפעיל הרב לנצ'נר במערכת נחייג ונשמע מערכת בה הקליטו המאזינים שאלות בענייני משיח, זיהוי הרבי וכמשיח והמסתעף והרב שלום דובער וולפא ענה תשובות. בשנת תשנ"ד ערך הרב וולפא את השאלות והוציא את הספר "מבשר טוב" המכיל שו"ת בענייני קבלת מלכותו של הרבי כמשיח (בתוספת ביאור פרטים נוספים במשנת חב"ד והנהגותיו של הרבי שהיו כאלו שהקשו אודותם בימים ההם). הספר זכה להסכמתו של הרבי^[1].

אחרי ג' תמוז תשנ"ד זכה להיות הראשון שנשמע קולו בפומבי (באמצעות מערכת נחייג ונשמע) שהרבי מלך המשיח חי וקיים ללא כל שינוי, והמשיך בכך למרות הלחץ הכבד שהופעל עליו.

היה ממקימי וחבר במטה משיח בארץ הקודש בשנותיו הראשונות.

בשנת תשס"ט הקים את חברת ימות המשיח פתרונות תקשורת, המעניקה מענה טכנולוגי לעשרות קהילות ומאות יוזמות בארץ ובעולם. בשנת תשע"ה הקים את חברת מרכזיה, שקיבלה מעמד של ספק מורשה מטעם משרד התקשורת לשירותי טלפוניה נייחת וניידת, כמפעיל וירטואלי.

לרב לנצ'נר קשר חם עם רבנים ואישי ציבור רבים, אותו הוא מנצל להפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל.

בשנת תשפ"א הצטרף לצוות ישיבת תות"ל ראשון לציון.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, ר' מנחם מענדל לנצ'נר - משלוחי הרבי בקריית גת.
בנו, ר' יוסף יצחק לנצ'נר.
בנו, ר' שלום דובער לנצ'נר - משלוחי הרבי בחיפה ומשגיח בישיבת תומכי תמימים בעיר.
חתנו, ר' יוסף יצחק גרשוביץ - שליח הרבי לשכונת הנשיא בחיפה.
חתנו, ר' מנחם מענדל זלמנוב - חבר מערכת נחייג ונשמע.
בנו, ר' שמואל לנצ'נר.
בנו, ר' שניאור זלמן לנצ'נר - צפת.
בנו ר' ישראל לנצ'נר
חתנו, ר' משה חיים יהושע עמית - מנהל 'מדיה הלכה (אתר)' ושליח בבית הספר אורט לחיל האויר בתל נוף
חתנו, ר' שניאור ערד
חתנו, ר' יוסף יצחק בן אפרים

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

סימפוזיון משיח וגאולה ו' אייר בישיבת תות"ל ראשון לציון. באתר
הרב לנצ'נר מספר על הפרסום הענק בידיעות אחרונות. באתר

הערות שוליים

↑ מבשר טוב, עמ' ע"ו.

[1] מבשר טוב, עמ' ע"ו.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:י. לנצנר.jpg|ממוזער|הרב לנצנר (תשפ"ד)]]
 [[קובץ:י לנצנר.jpg|ממוזער|הרב לנצ'נר בחתונת ביתו (כפר חב"ד, תשע"ט)]]
+[[קובץ:07 08 2022-14-32-29-PICT0014-gfhjgkhkj.jpg|ממוזער|הרב לנצ'נר בכינוס מי לה' אלי נגד [[תוכנית ההתנתקות]].]]
 הרב '''יעקב לנצ'נר''' ([[פורים]] [[תש"כ]]) הוא מייסד ומנהל מערכת '[[נחייג ונשמע]]', משלוחי הרבי ל[[רחובות]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], ופעיל בעינייני משיח וגאולה. שימש בעבר כר"מ ב[[תומכי תמימים רחובות|ישיבת חב"ד ברחובות]].
@@ שורה 8: / שורה 9: @@
 למד בישיבות 'אדרת' ו'הדרום' עד התקרבותו לחסידות חב"ד אז עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]], אז למד ביחד עם עוד שני [[תמים|תמימים]] במשך כשנתיים חברותא בחסידות בוקר עם המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] וזכה ממנו לקרובים רבים. לאחר מכן נסע ל[[קבוצה]] בשנת [[תשמ"ג]].
-בהגיעו לגיל חתונה, נשא את רעייתו מרת אסתר אוסנת, והתיישב בקהילת חב"ד ב[[רחובות]].
+בהגיעו לגיל חתונה, התחתן עם אסתר אוסנת, והתיישב בקהילת חב"ד ב[[רחובות]].
 לאחר הקמת ישיבת [[מאור מנחם רחובות]], הצטרף לצוות החינוכי ושימש בתפקידים שונים בישיבה במשך קרוב לשני עשורים.
@@ שורה 14: / שורה 15: @@
 בשנת [[תנש"א]] במהלך [[מלחמת המפרץ]] הקים את מערכת [[נחייג ונשמע]] בברכת הרבי, המשמשת כמערכת הטלפונית הגדולה להפצת שיעורי תורה וחסידות אף נותנת אפשרות לכתוב לרבי.
-בשנות [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ד]] הפעיל הרב לנצ'נר במערכת [[נחייג ונשמע]] מערכת בה הקליטו המאזינים שאלות בענייני משיח, זיהוי הרבי וכמשיח והמסתעף והרב [[שלום דובער וולפא]] ענה תשובות. בשנת [[תשנ"ד]] ערך הרב וולפא את השאלות והוציא את הספר "מבשר טוב" המכיל שו"ת בענייני קבלת מלכותו של הרבי כמשיח (בתוספת ביאור פרטים נוספים במשנת חב"ד והנהגותיו של הרבי שליט"א שהיו כאלו שהקשו אודותם בימים ההם). הספר זכה להסכמתו של הרבי{{הערה|מבשר טוב, עמ' ע"ו.}}.
+בשנות [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ד]] הפעיל הרב לנצ'נר במערכת [[נחייג ונשמע]] מערכת בה הקליטו המאזינים שאלות בענייני משיח, זיהוי הרבי וכמשיח והמסתעף והרב [[שלום דובער וולפא]] ענה תשובות. בשנת [[תשנ"ד]] ערך הרב וולפא את השאלות והוציא את הספר "מבשר טוב" המכיל שו"ת בענייני קבלת מלכותו של הרבי כמשיח (בתוספת ביאור פרטים נוספים במשנת חב"ד והנהגותיו של הרבי שהיו כאלו שהקשו אודותם בימים ההם). הספר זכה להסכמתו של הרבי{{הערה|מבשר טוב, עמ' ע"ו.}}.
-אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] זכה להיות הראשון שנשמע קולו בפומבי (באמצעות מערכת [[נחייג ונשמע]]) ש[[הרבי חי וקיים]] ללא כל שינוי, והמשיך בכך למרות הלחץ הכבד שהופעל עליו.
+אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] זכה להיות הראשון שנשמע קולו בפומבי (באמצעות מערכת [[נחייג ונשמע]]) ש[[הרבי חי וקיים|הרבי מלך המשיח חי וקיים]] ללא כל שינוי, והמשיך בכך למרות הלחץ הכבד שהופעל עליו.
 היה ממקימי וחבר ב[[מטה משיח בארץ הקודש]] בשנותיו הראשונות.
 בשנת [[תשס"ט]] הקים את חברת [[ימות המשיח פתרונות תקשורת]], המעניקה מענה טכנולוגי לעשרות קהילות ומאות יוזמות בארץ ובעולם. בשנת [[תשע"ה]] הקים את חברת [[מרכזיה]], שקיבלה מעמד של ספק מורשה מטעם משרד התקשורת לשירותי טלפוניה נייחת וניידת, כמפעיל וירטואלי.
+לרב לנצ'נר קשר חם עם רבנים ואישי ציבור רבים, אותו הוא מנצל להפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל.
 בשנת תשפ"א הצטרף לצוות ישיבת [[תות"ל ראשון לציון]].
@@ שורה 41: / שורה 44: @@
 * [https://www.hageula.com/vid/kinusim/20688.htm סימפוזיון משיח וגאולה ו' אייר] בישיבת תות"ל ראשון לציון. באתר {{הגאולה}}
 * [https://www.hageula.com/vid/kinusim/21540.htm הרב לנצ'נר מספר על הפרסום הענק בידיעות אחרונות]. באתר {{הגאולה}}
-== הערות שוליים ==
+{{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:לנצ'נר, יעקב}}
 [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
@@ שורה 52: / שורה 55: @@
 [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
 [[קטגוריה:בוגרי ישיבת הדרום]]
+[[קטגוריה:צוות ישיבת מאור מנחם רחובות]]
+[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]