לדלג לתוכן

מדרש תהלים – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
להתראות (שיחה | תרומות)
הוספת ערך
 
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''מדרש תהילים''' המכונה גם בשם '''מדרש שֹׁחֵר טוֹב''' או '''אגדת תהלים''', הוא קובץ [[מדרש|מדרשי אגדה]] מ[[חז"ל]] העוסקים רובם ב[[ספר תהלים]].
'''מדרש תהלים''' המכונה גם בשם '''מדרש שֹׁחֵר טוֹב''' או '''אגדת תהלים''', הוא קובץ [[מדרש|מדרשי אגדה]] מ[[חז"ל]] העוסקים רובם ב[[ספר תהלים]].


==שמו, מחברו, ומהדורותיו==
==שמו, מחברו, ומהדורותיו==
שורה 22: שורה 22:
* תיקונים והערות מאת ר' שלמה בובר
* תיקונים והערות מאת ר' שלמה בובר
* ביאור חדש מאת "מכון המדרש המבואר"
* ביאור חדש מאת "מכון המדרש המבואר"
== ראו גם ==
* [[איתא במדרש תילים]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 31: שורה 34:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מדרשים]]
[[קטגוריה:מדרשים]]
[[קטגוריה:תהילים]]
[[קטגוריה:תהלים]]

גרסה אחרונה מ־22:06, 31 במאי 2025

מדרש תהלים המכונה גם בשם מדרש שֹׁחֵר טוֹב או אגדת תהלים, הוא קובץ מדרשי אגדה מחז"ל העוסקים רובם בספר תהלים.

שמו, מחברו, ומהדורותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כמו מדרשים רבים אחרים הנקראים על שם המילים הפותחות את קטע המדרש הראשון[1], נפוץ לכנות קובץ מדרשים זה בשם 'מדרש שוחר טוב' על שם הפסוק בו פותח המדרש[2] "שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן" [3].

זהות המלקט שקיבץ את קטעי המדרשים אינה ידועה באופן וודאי, ואף לא הזמן בו הוא התחבר, וככל הנראה הוא נערך על ידי אדם אחד ולאחר מכן התווספה לו השלמה על ידי מחבר נוסף[4].

בשל העובדה שנדפס בחלק מהמדורות יחד עם 'מדרש שמואל', בכמה מקומות בחסידות שמופיע בהם כציון מראה מקום הלשון 'מדרש שוחר טוב' הכוונה גם למדרש שמואל[5].

פסיקת הלכה מהמדרש[עריכה | עריכת קוד מקור]

כמה מהראשונים פסקו הלכה על פי מקורות מתוך מדרש תהלים [6].

מפרשים[עריכה | עריכת קוד מקור]

למדרש זה חוברו לאורך הדורות ביאורים רבים, בהם:

  • ביאורי רבי ידעיה הפניני
  • ביאור הרד"ל
  • ביאור הרא"ם - מאת הרב משה אהרן פאדווא מקרלין
  • פירוש מהר"י כהן- חתנו של המהר"ל מפראג
  • חיים טובים- לרבי חיים פלאג'י
  • יבקש רצון- לרבי אפרים הלוי הורביץ מפלוטשען[7]
  • הגהות וביאורי הרמ"ג- מאת רבי מרדכי גימפל יפה מרוז'ינוי
  • תיקונים והערות מאת ר' שלמה בובר
  • ביאור חדש מאת "מכון המדרש המבואר"

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ מדרש שיר השירים נקרא 'מדרש חזית' על שם התחלת הדרשה על הפסוק 'חזית איש מהיר במלאכתו', קובץ המדרשים 'מדרש תדשא' נקרא על שם ההתחלה בפסוק תדשא הארץ', ומדרש אספה על שם הפסוק 'אספה לי שבעים איש'.
  2. ^ "אשרי האיש אשר לא הלך- הו שאמר הכתוב 'שוחר טוב יבקש רצון'. מי הוא זה? זה דוד מלך ישראל שהיה שוחר בטובתן של ישראל".
  3. ^ משלי יא, כז.
  4. ^ ראו בפירוט במחקרו של ר' שלמה באבער במבוא למהדורת המדרש שהוציא.
  5. ^ לקוטי תורה במדבר ט, ריש ע"ג. ספר המאמרים תרכ"ז ע' ריא. תרל"ד ח"א ס"ע רעו.
  6. ^ כך לדוגמא רב נסים גאון, רבי יצחק גיאת, רש"י, רבנו תם (ספר הישר תרכ), רשב"ם (תוספות פסחים קה), ועוד.
  7. ^ שם הפירוש לקוח מהמשכו של הפסוק 'שוחר טוב'.