לדלג לתוכן

כי אלוקים יושיע ציון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ החלפת טקסט – " " ב־" "
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 3: שורה 3:


==אודות הניגון==
==אודות הניגון==
לחן הניגון הוא לחן מפורסם בעולם היהודי למילות הפיוט 'דיינו' מה[[הגדה של פסח]].
לחן הניגון הוא לחן מפורסם בעולם היהודי למילות הפיוט 'דיינו' מה[[הגדה של פסח]] ("אילו הוציאנו . . דיינו").


בשנת [[תש"ל]] - לכבוד יום הולדתו של [[הרבי]], [[י"א בניסן]], הותאם הניגון על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]] למילים שבפרק [[תהלים ס"ט]], הפרק החדש של הרבי באותה שנה.
בשנת [[תש"ל]] - לכבוד יום הולדתו של [[הרבי]], [[י"א בניסן]], הותאם הניגון על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]] למילים שבפרק [[תהלים ס"ט]], הפרק החדש של הרבי באותה שנה.
שורה 41: שורה 41:
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]
[[קטגוריה:ניגונים על פסוקי תהילים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פסוקי תהלים]]

גרסה אחרונה מ־22:07, 31 במאי 2025

ניגונים שחוברו על פרק התהילים של הרבי
ס"ט · ע' · ע"א (1) · ע"א (2) · ע"א (3) · ע"א (4) · ע"ב · ע"ג (1) · ע"ג (2) · ע"ד · ע"ה · ע"ו · ע"ז · ע"ח (1) · ע"ח (2) · ע"ט · פ' · פ"א · פ"ב · פ"ג · פ"ד · פ"ה · פ"ו · פ"ז · פ"ח · פ"ט · צ' · צ"א · צ"ב · צ"ג · צ"ד · צ"ה · צ"ו · צ"ז · צ"ח · צ"ט · ק' · ק"א · ק"ב · ק"ג (א) · קג (ב) · ק"ד · ק"ד · ק"ה · ק"ו · ק"ז · ק"ח · ק"ט · ק"י · קי"א · קי"ב · קי"ג · קי"ד · קט"ו · קט"ז (1) · קט"ז (2) · קי"ז · קי"ח · קי"ט · ק"כ · קכ"א · קכ"ב · קכ"ג · קכ"ד

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הניגון כי אלוקים יושיע ציון במקורו הוא ניגון קס"ו בספר הניגונים, ניגון ריקוד, ללא מילים.

אודות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

לחן הניגון הוא לחן מפורסם בעולם היהודי למילות הפיוט 'דיינו' מההגדה של פסח ("אילו הוציאנו . . דיינו").

בשנת תש"ל - לכבוד יום הולדתו של הרבי, י"א בניסן, הותאם הניגון על ידי התמים שניאור זלמן חאנין למילים שבפרק תהלים ס"ט, הפרק החדש של הרבי באותה שנה.

כִּי אֱלֹקִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה וְיָשְׁבוּ שָׁם וִירֵשׁוּהָ.

וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ.

תהלים סט, לו; לז

באותה שנה שרו את הניגון הזה בסעודות חג הפסח בביתו של אדמו"ר הריי"צ כשעל פניו של הרבי ניכרה שביעות רצון. היה זה חידוש מיוחד שניגון שמחובר לכבוד יום הולדתו של הרבי מושר במקום ובמעמד קדוש זה.

ניגון זה נוגן פעמים רבות בסיום תפילת מנחה בכינוסי צבאות ה' בנוכחות הרבי כהמשך לאותו ניגון על הפסוק "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".

בשבת פרשת בלק תנש"א ניגנו בהתוועדות ניגון זה והרבי נעמד מלוא קומתו ורקד בשמחה רבה[1]. זו הפעם האחרונה, לעת-עתה, בה ראינו את הרבי עומד ורוקד מלוא קומתו בהתוועדות[2].

ניגון עם המילים 'ופרצת'[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ופרצת

בהתוועדות חג הגאולה י"ב תמוז תשח"י החל הרבי לדבר בהרחבה על פריצת ההגבלות בעבודת ה' ובהפצת היהדות, והסביר את עניינו של הפסוק "ופרצת". באותה התוועדות הורה לתלמידי הישיבה לצעוק "ופרצת" על מנת לפעול אצל הנהלת הישיבה יציאה מההגבלות[3]. בהמשך לכך דיבר הרבי כמה פעמים בנושא ופרצת, ובהתוועדות כ' מנחם אב אמר: "עד שילחינו ניגון על "ופרצת" - יכריזו "ופרצת", ללא ניגון"[4].

בהמשך ניסו חסידים להתאים את מילות הפסוק "ופרצת" לכמה ניגונים. בהתחלה התאימו זאת לניגון זה, ניגון קס"ו בספר הניגונין (המכונה 'דינו') וכך שרו זאת כמה פעמים. בהתוועדות י' שבט תשי"ט הורה הרבי לנגן "ופרצת" וניגנו בניגון זה. בי"ג תמוז באותה שנה החל הרבי בעצמו לנגן "ופרצת" בניגון זה. אמנם, הניגון לא נקלט היטב בקהל.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]



הערות שוליים

  1. הערת המו"ל בשיחה המוגהת. ש"פ בלק תנש"א.
  2. למעט שמחת תורה תשנ"ב.
  3. שיחת י"ב תמוז תשח"י.
  4. שיחת כ' מנחם אב תשח"י.