![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
עפעפיים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
העפעפיים הן ה[[עור]] הנסגר ומכסה את ה[[עיניים]] בעת ה[[שינה]], ובלשון ארמית נקראות "גבינין" או "דוקין". ככל שאר [[אברים (בגוף)|אברי הגוף]], גם העפעפיים רומזות על העניינים הנעלים ברוחניות מהם הן [[השתלשלות|משתלשלות]]. | '''העפעפיים''' הן ה[[עור]] הנסגר ומכסה את ה[[עיניים]] בעת ה[[שינה]], ובלשון ארמית נקראות "גבינין" או "דוקין". ככל שאר [[אברים (בגוף)|אברי הגוף]], גם העפעפיים רומזות על העניינים הנעלים ברוחניות מהם הן [[השתלשלות|משתלשלות]]. | ||
==באדם== | ==באדם== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==בנגלה דתורה== | ==בנגלה דתורה== | ||
עניין השינה למעלה (כביכול) מובא גם בנגלה דתורה. שואלת הגמרא על פסוקי | עניין השינה למעלה (כביכול) מובא גם בנגלה דתורה. שואלת הגמרא על פסוקי התהלים המדברים (כביכול) על שנתו של הקב"ה ("עורה למה תישן ה'{{הערה|תהלים מ"ד כ"ד.}}", "ויקץ כישן ה'{{הערה|תהלים ע"ח ס"ח.}}") – "וכי שינה יש לפניו? ועונה: "אלא בזמן שישראל שרויין בצער ועובדי כוכבים בנחת ושלוה{{הערה|סוטה מ"ח א'.}}". | ||
==בפנימיות עתיק== | ==בפנימיות עתיק== | ||
לגבי פנימיות עתיק ([[רדל"א]]) אומר הזוהר{{הערה|זח"ג באדרא רבא נשא קכ"ט ע"ב, בתרגום חופשי}} כל מה שבא מצד החסדים אין כיסוי על עיניו ולא עפעפיים - | לגבי פנימיות עתיק ([[רדל"א]]) אומר הזוהר{{הערה|זח"ג באדרא רבא נשא קכ"ט ע"ב, בתרגום חופשי}} כל מה שבא מצד החסדים אין כיסוי על עיניו ולא עפעפיים - וכל שכן "הראש הלבן" (פנימיות עתיק, עליו נאמר "לית שמאלה בהאי עתיקא" – שכולו חסדים בלבד). אמר ר' שמעון לר' אבא היכן רמוז דבר זה? ענה לו בדגי הים, שאין כסוי לעיניהם ואין להם גבינים, ואינם ישנים ואינם צריכים שמירה על עיניהם. ואם הם כך - כל שכן עתיקא. | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר זאת{{הערה|אוה"ת שה"ש תק"י ב'}}, ש[[אתערותא דלתתא]] ומעשה התחתונים מגיע רק עד ז' תחתונות דעתיק, ועל כן בבחינה זו (ג"ר דעתיק, שמשם נמשך הטל) אין העוון תופס מקום, ולכן לא שייך שם כלל הסתלקות האורות מחמת מעשה התחתונים – וממילא גם לא שייכת סגירת העיניים (ולכן אין שם עפעפיים). | [[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר זאת{{הערה|אוה"ת שה"ש תק"י ב'}}, ש[[אתערותא דלתתא]] ומעשה התחתונים מגיע רק עד ז' תחתונות דעתיק, ועל כן בבחינה זו (ג"ר דעתיק, שמשם נמשך הטל) אין העוון תופס מקום, ולכן לא שייך שם כלל הסתלקות האורות מחמת מעשה התחתונים – וממילא גם לא שייכת סגירת העיניים (ולכן אין שם עפעפיים). | ||
==עניינו בעבודת ה'== | ==עניינו בעבודת ה'== | ||
עניין פקיחת העיניים בעבודה הוא{{הערה|מאמרים תשכ"ח, ד"ה בלילה ההוא.}} "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה{{הערה|ישעיה מ' כ"ו.}}", "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיךירח וכוכבים אשר כוננת{{הערה| | עניין פקיחת העיניים בעבודה הוא{{הערה|מאמרים תשכ"ח, ד"ה בלילה ההוא.}} "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה{{הערה|ישעיה מ' כ"ו.}}", "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיךירח וכוכבים אשר כוננת{{הערה|תהלים ח' ד'.}}" - שצריך להיות במעמד ומצב כזה אשר רק ישא את עיניו יבוא מיד לההכרה והקריאה "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד{{הערה|ואתחנן ו' ד'.}}". | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־22:07, 31 במאי 2025
העפעפיים הן העור הנסגר ומכסה את העיניים בעת השינה, ובלשון ארמית נקראות "גבינין" או "דוקין". ככל שאר אברי הגוף, גם העפעפיים רומזות על העניינים הנעלים ברוחניות מהם הן משתלשלות.
באדם[עריכה | עריכת קוד מקור]
שורש עניין הראיה הוא בחכמה שבמוח, ולכן בשעת השינה (כשמסתלק אור וכח השכל מכלי וחומר המוח) מסתלק אור הראיה מהעיניים, ואז הן נסגרות מעצמן ומכוסות בעפעפיים[1].
באדם העליון (זעיר אנפין דאצילות)[עריכה | עריכת קוד מקור]
עניין השינה[2] למעלה הוא זמן הגלות[3], והוא נגרם כתוצאה של הסתלקות המוחין מהמידות (המידות, זעיר אנפין, נקראות "אדם העליון").
בדרגות נעלות יותר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בדקות יותר מבואר עניין השינה וסגירת העפעפיים גם במדרגות נעלות יותר (ועניינים אלו מובאים ומתבארים בכמה מאמרי חסידות): בחכמה סתימאה, בגלגלתא, ואפילו בז' תחתונות דעתיק. אבל בפשטות העניין, שינה שייך רק אצל מי שיכול להיות ער, שאצלו יכול אור השכל להאיר או להסתלק. בדרגות הנעלות שלמעלה מאצילות אין זה שייך כל כך.
בנגלה דתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עניין השינה למעלה (כביכול) מובא גם בנגלה דתורה. שואלת הגמרא על פסוקי התהלים המדברים (כביכול) על שנתו של הקב"ה ("עורה למה תישן ה'[4]", "ויקץ כישן ה'[5]") – "וכי שינה יש לפניו? ועונה: "אלא בזמן שישראל שרויין בצער ועובדי כוכבים בנחת ושלוה[6]".
בפנימיות עתיק[עריכה | עריכת קוד מקור]
לגבי פנימיות עתיק (רדל"א) אומר הזוהר[7] כל מה שבא מצד החסדים אין כיסוי על עיניו ולא עפעפיים - וכל שכן "הראש הלבן" (פנימיות עתיק, עליו נאמר "לית שמאלה בהאי עתיקא" – שכולו חסדים בלבד). אמר ר' שמעון לר' אבא היכן רמוז דבר זה? ענה לו בדגי הים, שאין כסוי לעיניהם ואין להם גבינים, ואינם ישנים ואינם צריכים שמירה על עיניהם. ואם הם כך - כל שכן עתיקא.
אדמו"ר הצמח צדק מסביר זאת[8], שאתערותא דלתתא ומעשה התחתונים מגיע רק עד ז' תחתונות דעתיק, ועל כן בבחינה זו (ג"ר דעתיק, שמשם נמשך הטל) אין העוון תופס מקום, ולכן לא שייך שם כלל הסתלקות האורות מחמת מעשה התחתונים – וממילא גם לא שייכת סגירת העיניים (ולכן אין שם עפעפיים).
עניינו בעבודת ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
עניין פקיחת העיניים בעבודה הוא[9] "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה[10]", "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיךירח וכוכבים אשר כוננת[11]" - שצריך להיות במעמד ומצב כזה אשר רק ישא את עיניו יבוא מיד לההכרה והקריאה "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד[12]".
הערות שוליים
- ↑ תו"ח וירא אות מ"ח
- ↑ הנקרא דורמיטא, ככידוע בעניין תרדמה שנפלה על אברם (תו"ח חיי שרה קכ"ז ב')
- ↑ זוהר בראשית כ"ח א, ומובא בכמה מקומות בחסידות.
- ↑ תהלים מ"ד כ"ד.
- ↑ תהלים ע"ח ס"ח.
- ↑ סוטה מ"ח א'.
- ↑ זח"ג באדרא רבא נשא קכ"ט ע"ב, בתרגום חופשי
- ↑ אוה"ת שה"ש תק"י ב'
- ↑ מאמרים תשכ"ח, ד"ה בלילה ההוא.
- ↑ ישעיה מ' כ"ו.
- ↑ תהלים ח' ד'.
- ↑ ואתחנן ו' ד'.