לדלג לתוכן

זלמן מנחם מענדל קרסיק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גג (שיחה | תרומות)
מ קטגוריה
 
(15 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ר׳ זלמן (מנחם) מענדל קרסיק ( [[תרל"ח|תרל״ח]]- [[תרצ"ז|תרצ״ז]]) נמנה מחסידי חב״ד בעיר [[קרלביץ'|קרלביץ]] נודע כתלמיד חכם ,ובעל כשרונות מיוחדים, ובעל מסירות נפש לקיום תורה ומצוות
{{שכתוב}}
{{אין תמונה}}
ר' '''זלמן (מנחם) מענדל קרסיק''' ([[תרל"ח]] - [[תרצ"ז]]) נמנה מחסידי חב"ד בעיר [[קרלביץ']] נודע כתלמיד חכם ובעל כשרונות מיוחדים, ובעל מסירות נפש לקיום תורה ומצוות.
 
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
===ילדותו===  
===ילדותו===  
ר׳ זלמן מענדל נולד בשנת [[תרל"ח|תרל״ח]] בעיר [[קרלביץ'|קרלביץ]] לאביו ר׳ [[חיים בן ציון קרסיק]] ולאמו  מרת מנוחה (לבית לוין) , סבו מצד האב הוא החסיד הגאון ר׳ [[דובער קרסיק (קרלביץ')|דובער קרסיק]] ( בעל פתחי עולם ומטעמי שולחן , הליכות עולם ועוד) שהיה הרב ב[[קרלביץ'|קרלביץ]] . בשנות ילדותו אביו למדו תורה .
נולד בשנת [[תרל"ח]] בעיר [[קרלביץ']] לר' [[חיים בן ציון קרסיק]] ולמנוחה (לבית לוין), סבו מצד האב הוא החסיד הגאון ר' [[דובער קרסיק (קרלביץ')|דובער קרסיק]] (בעל פתחי עולם ומטעמי שולחן, הליכות עולם ועוד) שהיה הרב ב[[קרלביץ'|קרלביץ]]. בשנות ילדותו אביו למדו תורה.
 
=== מסירות נפשו להפטר מגיוס בצבא ===
=== מסירות נפשו להפטר מגיוס בצבא ===
בימים ההם הגיוס בצבא היה סכנה רוחנית גדולה (לא היה אפשר לשמור את השבת, מזון כשר וכו׳) , לכן כדי לקבל פטור עשה לעצמו מום ברגל כבר כמה שנים קודם תאריך הגיוס התחיל להקם את בוהן רגלו ,עד שנהיה לו מום קבוע , ואכן שוחרר מהצבא .
בימים ההם הגיוס בצבא היה סכנה רוחנית גדולה (לא היה אפשר לשמור את השבת, מזון כשר...), לכן כדי לקבל פטור עשה לעצמו מום ברגל כבר כמה שנים קודם תאריך הגיוס התחיל להקם את בוהן רגלו, עד שנהיה לו מום קבוע, ואכן שוחרר מהצבא.
 
בנו ר' [[יצחק אייזיק קרסיק|אייזיק קרסיק]] מעיד בספרו "גבורה יהודית במלכות הרשעה" שאביו סבל כל חייו ממום זה, ונעל נעלים מיוחדים שבהן יוכל להכניס את הבוהן העקומה שלו וכל זה בכדי לקיים תורה ומצוות!.


בנו ר׳ [[יצחק אייזיק קרסיק|אייזיק קרסיק]] מעיד בספרו ״ גבורה יהודית במלכות הרשעה״ שאביו סבל כל חייו ממום זה , ונעל נעלים מיוחדים שבהן יוכל להכניס את הבוהן העקומה שלו וכל זה בכדי לקיים תורה ומצוות !
=== נישואיו ועסקנותו ===  
=== נישואיו ועסקנותו ===  
בא בברית הנישואין עם מרת מרים בתו של החסיד הגאון ר׳ [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]] מחסידי חב״ד ב[[קרלביץ'|קרלביץ]] .
בהגיעו לגיל הנישואין, נשא את מרים בתו של החסיד הגאון ר' [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]] מחסידי חב"ד ב[[קרלביץ']].


לפרנסותו עסק עם אביו חיים בן-ציון בייעוץ ושמאות יערות , הוא היה מומחה גדול ליערות ועצים , קצת לפני המהפכה הקומוניסטית רכש לראשונה יער גדול על מנת לסחור בעצים, אך עם פרוץ המהפכה כל נכסיו ורכושו הועבר לבעלות הממשלה .  
לפרנסותו עסק עם אביו בייעוץ ושמאות יערות, הוא היה מומחה גדול ליערות ועצים, קצת לפני המהפכה הקומוניסטית רכש לראשונה יער גדול על מנת לסחור בעצים, אך עם פרוץ המהפכה כל נכסיו ורכושו הועבר לבעלות הממשלה.  


אז לפרנסתו התחיל לעבוד תחת הנהלתו של החסיד ר׳ [[בן ציון רובינסון|בן-ציון רובינסון]] בהנהלת חשבונות בטחנת קמח בקרלביץ ( אגב מסופר שפעם השלטונות ערכו ביקורת- פתע בהנהלת החשבונות בכל טחנות הקמח של המדינה ובכולם נמצאו טעויות חוץ מחמש טחנות וביניהן הטחנה שניהל )
אז לפרנסתו התחיל לעבוד תחת הנהלתו של החסיד ר' [[בן ציון רובינסון]] בהנהלת חשבונות בטחנת קמח בקרלביץ{{הערה|מסופר שפעם השלטונות ערכו ביקורת- פתע בהנהלת החשבונות בכל טחנות הקמח של המדינה ובכולם נמצאו טעויות חוץ מחמש טחנות וביניהן הטחנה שניהל}}.


הוא המציא שיטה חדשה גאונית לניהול חשבונות , שהאיצה את מהירות הטיפול והיתה מדוייקת , הדבר גרם התפעלות רבה אצל המומחים והאחרים מטעם המדינה , והם צוו על כל המנהלים להעתיק שיטה זו , והעניקו לו פרס כספי גבוה על המצאתו .                                               הוא היה אהוב על הציבור כולו כולם גם הגוים שגרו בשכנותו ואלה שעבדו אתו כבדו אותו במאד .
הוא המציא שיטה חדשה גאונית לניהול חשבונות, שהאיצה את מהירות הטיפול והיתה מדוייקת, הדבר גרם התפעלות רבה אצל המומחים והאחראים מטעם המדינה, והם צוו על כל המנהלים להעתיק שיטה זו, והעניקו לו פרס כספי גבוה על המצאתו.  
===וסוף חייו ופטירתו ===
סיפר  הרב [[יששכר דב גורביץ'|בערל גורביץ]] ׳ :״כשר׳ מענדל היה עדיין  איש בריא וחזק  , שמעתי אותו אומר בחשאי ״השנה אני אסתלק מהעולם ״ הדברים נשמעו תמוהים מאוד, שכן היה אדם בריא וחסון ולא נשקפה כל סכנה לחייו , כעבור חודשים אחדים הגיעה לאוזני השמועה שמענדל חלה ממחלה קשה ומסוכנת ״ (אכן חלה במחלה הקשה ״טיפוס הבטן ״ שהכריעה אותו, מערכת כלי הדם קרסה )


גיסו ר׳ [[מנחם מענדל דוברבסקי|מנחם מענדל דובראווסקי]] <ref>שהיה גם מחותנו שבנו ר׳ [[אליעזר ליפמן דוברבסקי (נעוול)|אליעזר ליפמאן]]  נשא את בתו של זלמן מענדל</ref>שכיהן כרב העיר ביקש שיכתבו ״פדין נפש ״ בנוסח מיוחד שתיקן הרב [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי|החיד״א]] , ולצורך כך היה צריך לאיש אחד לפחות לטבול במקווה כדי שיוכלו לכתוב פדיון בקדושה וטהרה
הוא היה אהוב על הציבור כולו כולם גם הגוים שגרו בשכנותו ואלה שעבדו אתו כבדו אותו במאד.


מקווה של העיירה הקפיא מקור החורף והרב ביקש מר׳ [[יששכר דב גורביץ'|בערל גורביץ׳]] ( שהיה הצעיר שבחבורה ) לטבול , והלך לשבור את הקרח וטבל במקווה וכתב את הפדיון נפש שהועיל רק לשבועות ספורים וביום ה׳ טבת [[תרצ"ז|תרצ״ז]] נפטר בגיל 59
===סוף חייו ופטירתו ===
סיפר הרב [[יששכר דב גורביץ]]': "כשר' מענדל היה עדיין איש בריא וחזק, שמעתי אותו אומר בחשאי "השנה אני אסתלק מהעולם" הדברים נשמעו תמוהים מאוד, שכן היה אדם בריא וחסון ולא נשקפה כל סכנה לחייו, כעבור חודשים אחדים הגיעה לאוזני השמועה שמענדל חלה ממחלה קשה ומסוכנת" (אכן חלה במחלה הקשה "טיפוס הבטן" שהכריעה אותו, מערכת כלי הדם קרסה).


ימים אחר פטירתו הופיע בחלום אצל ידידו ר׳ [[מרדכי הערש (צבי) חריטונוב|מרדכי הערש חריטונוב]]  <ref>בזכרונות נכדו של ר׳ זלמן [[יהושע דוברבסקי|יהושע דובראווסקי]] מסופר שהופיע בחלום אצל אשתו שהיא תשלם את הסכום לידידו</ref> וסיפר שנשאר חייב לו 35 רובל לבעל האכסניה שבעיר קנוטוף , ושילך להביא סכום זה מביתו  לאותו יהודי בדקו הדבר ואכן נמצא .  
גיסו ר' [[מנחם מענדל דוברבסקי|מנחם מענדל דובראווסקי]]{{הערה|שהיה גם מחותנו שבנו ר' [[אליעזר ליפמן דוברבסקי (נעוול)|אליעזר ליפמאן]]  נשא את בתו של זלמן מענדל}} שכיהן כרב העיר ביקש שיכתבו "פדין נפש" בנוסח מיוחד שתיקן הרב [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי|החיד"א]], ולצורך כך היה צריך לאיש אחד לפחות לטבול במקווה כדי שיוכלו לכתוב פדיון בקדושה וטהרה.


הרב [[יששכר דב גורביץ'|בערל גורביץ׳]] אמר על זה : ״ כנראה שהחוב הכספי הזה היה הדבר היחידי שמענדל נשאר חייב אחר פטירתו לכן הוא הגיע בחלום וביקש שיסלקו בשמו את החוב !״
מקווה של העיירה הקפיא מקור החורף והרב ביקש מר' [[יששכר דב גורביץ'|בערל גורביץ]]{{הערה|אגב בנו של ר' [[יששכר דב גורביץ'|בערל]] ר' [[שמואל גורביץ (ליאון)|שמואל גורביץ]]' התחתן עם נינתו של ר' זלמן מענדל}} [[יששכר דב גורביץ']] ( שהיה הצעיר שבחבורה) לטבול, והלך לשבור את הקרח וטבל במקווה וכתב את הפדיון נפש שהועיל רק לשבועות ספורים וביום ה' טבת [[תרצ"ז|תרצ"ז]] נפטר בגיל 59


וכן הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי|מענדל דוברבסקי]] אמר : ״ אפשרות כזאת לשלם חוב לאחר מאה ועשרים בעולם הזה ניתנה רק ליחידי סגולה ! ״
ימים אחר פטירתו הופיע בחלום אצל ידידו ר' [[מרדכי הערש (צבי) חריטונוב|מרדכי הערש חריטונוב]]  <ref>בזכרונות נכדו של ר' זלמן [[יהושע דוברבסקי|יהושע דובראווסקי]] מסופר שהופיע בחלום אצל אשתו שהיא תשלם את הסכום לידידו</ref> וסיפר שנשאר חייב  35 רובל לבעל האכסניה שבעיר קנוטוף, וביקש ממנו להביא סכום זה מביתו  לאותו יהודי בדקו הדבר ואכן נמצא.


שנה לאחר פטירתו תקפה את מרים אשתו מחלה קשה מאד , שנה וחצי לאחר פטירת בעלה ביום צום גדליה תרצ״ט נפטרה מתוך ייסורים קשים ונוראים .
הרב [[יששכר דב גורביץ'|בערל גורביץ']] אמר על זה: "כנראה שהחוב הכספי הזה היה הדבר היחידי שמענדל נשאר חייב אחר פטירתו לכן הוא הגיע בחלום וביקש שיסלקו בשמו את החוב!"
== משפחתו ==
נולדו לו חמישה ילדים :


• בנו דובער קרסיק בעל כשרונות עצומים ומסירות נפש ,(חתן לדודו ר׳ [[מנחם מענדל דוברבסקי|מנחם מענדל דובראווסקי]] )  נפטר בהיתו בן 29                                         
וכן הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי|מענדל דוברבסקי]] אמר: "אפשרות כזאת לשלם חוב לאחר מאה ועשרים בעולם הזה ניתנה רק ליחידי סגולה!"


• בתו חנה נישאה בזוו״ר לדודה ר׳ ליפא שפירא ולאחר מיתתו נישאה בזוו״ש לר׳ יצחק פייגינסון                                                                     
שנה לאחר פטירתו תקפה את מרים אשתו מחלה קשה מאד, שנה וחצי לאחר פטירת בעלה ביום [[צום גדליה]] [[תרצ"ט]] נפטרה מתוך ייסורים קשים ונוראים.


• בתו מרישה מלכה ( מאניע ) נישאה לבן דודה ר׳ [[אליעזר ליפמן דוברבסקי (נעוול)|אליעזר ליפא דובראווסקי]]                                                                                                         
== משפחתו ==
נולדו לו חמישה ילדים.


בנו ר׳ [[יצחק אייזיק קרסיק]]  היה ה[[גבאי]] וה[[משפיע]] של [[בית הכנסת 'המרכזי']] ב[[כפר חב"ד]], חבר [[ועד כפר חב"ד]] (חתן ר׳ [[אליעזר דבוסקין]] )                
* בנו, דובער קרסיק בעל כשרונות עצומים ומסירות נפש,(חתן לדודו ר' [[מנחם מענדל דוברבסקי|מנחם מענדל דובראווסקי]] )  נפטר בהיתו בן 29 
* בתו, חנה נישאה בזוו"ר לדודה ר' ליפא שפירא ולאחר מיתתו נישאה בזוו"ש לר' יצחק פייגינסון                                                                     
* בתו, מרישה מלכה ( מאניע ) נישאה לבן דודה ר' [[אליעזר ליפמן דוברבסקי (נעוול)|אליעזר ליפא דובראווסקי]]
* בנו, ר' [[יצחק אייזיק קרסיק]]  היה ה[[גבאי]] וה[[משפיע]] של [[בית הכנסת 'המרכזי']] ב[[כפר חב"ד]], חבר [[ועד כפר חב"ד]] (חתן ר' [[אליעזר דבוסקין]] ).
* בתו, שרה נישאה לר' [[נחום וולוסוב]]  חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]] שהיה אחד מראשי העוסקים בניהול רשת הישיבות המחתרתיות ב[[רוסיה]] מתוך מסירות


• בתו שרה נישאה לר׳ [[נחום וולוסוב]]  חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]]<nowiki/>שהיה אחד מראשי העוסקים בניהול רשת הישיבות המחתרתיות ב[[רוסיה]] מתוך מסירות
==לקריאה נוספת ==
==לקריאה נוספת ==
ראה ספר של בנו ר׳ אייזיק ״ גבורה יהודית במלכות הרשעה ״                                                                                                               
* ספר של בנו ר' אייזיק "גבורה יהודית במלכות הרשעה".                                                                                                         
* זכרונות נכדו ר' [[יהושע דוברבסקי|יהושע (היישקע) דובראווסקי]].


ראה זכרונות נכדו ר׳ [[יהושע דוברבסקי|יהושע (היישקע) דובראווסקי]]
{{הערות שוליים}}
== הערות שוליים==
{{מיון רגיל:קרסיק, זלמן מנחם מענדל}}
<references />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת שפירא]]
[[קטגוריה:משפחת שפירא]]
[[קטגוריה:אישים בקרלביץ']]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק (2)]]

גרסה אחרונה מ־11:28, 18 ביוני 2025

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ר' זלמן (מנחם) מענדל קרסיק (תרל"ח - תרצ"ז) נמנה מחסידי חב"ד בעיר קרלביץ' נודע כתלמיד חכם ובעל כשרונות מיוחדים, ובעל מסירות נפש לקיום תורה ומצוות.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרל"ח בעיר קרלביץ' לר' חיים בן ציון קרסיק ולמנוחה (לבית לוין), סבו מצד האב הוא החסיד הגאון ר' דובער קרסיק (בעל פתחי עולם ומטעמי שולחן, הליכות עולם ועוד) שהיה הרב בקרלביץ. בשנות ילדותו אביו למדו תורה.

מסירות נפשו להפטר מגיוס בצבא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בימים ההם הגיוס בצבא היה סכנה רוחנית גדולה (לא היה אפשר לשמור את השבת, מזון כשר...), לכן כדי לקבל פטור עשה לעצמו מום ברגל כבר כמה שנים קודם תאריך הגיוס התחיל להקם את בוהן רגלו, עד שנהיה לו מום קבוע, ואכן שוחרר מהצבא.

בנו ר' אייזיק קרסיק מעיד בספרו "גבורה יהודית במלכות הרשעה" שאביו סבל כל חייו ממום זה, ונעל נעלים מיוחדים שבהן יוכל להכניס את הבוהן העקומה שלו וכל זה בכדי לקיים תורה ומצוות!.

נישואיו ועסקנותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהגיעו לגיל הנישואין, נשא את מרים בתו של החסיד הגאון ר' יהודה לייב שפירא מחסידי חב"ד בקרלביץ'.

לפרנסותו עסק עם אביו בייעוץ ושמאות יערות, הוא היה מומחה גדול ליערות ועצים, קצת לפני המהפכה הקומוניסטית רכש לראשונה יער גדול על מנת לסחור בעצים, אך עם פרוץ המהפכה כל נכסיו ורכושו הועבר לבעלות הממשלה.

אז לפרנסתו התחיל לעבוד תחת הנהלתו של החסיד ר' בן ציון רובינסון בהנהלת חשבונות בטחנת קמח בקרלביץ[1].

הוא המציא שיטה חדשה גאונית לניהול חשבונות, שהאיצה את מהירות הטיפול והיתה מדוייקת, הדבר גרם התפעלות רבה אצל המומחים והאחראים מטעם המדינה, והם צוו על כל המנהלים להעתיק שיטה זו, והעניקו לו פרס כספי גבוה על המצאתו.

הוא היה אהוב על הציבור כולו כולם גם הגוים שגרו בשכנותו ואלה שעבדו אתו כבדו אותו במאד.

סוף חייו ופטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיפר הרב יששכר דב גורביץ': "כשר' מענדל היה עדיין איש בריא וחזק, שמעתי אותו אומר בחשאי "השנה אני אסתלק מהעולם" הדברים נשמעו תמוהים מאוד, שכן היה אדם בריא וחסון ולא נשקפה כל סכנה לחייו, כעבור חודשים אחדים הגיעה לאוזני השמועה שמענדל חלה ממחלה קשה ומסוכנת" (אכן חלה במחלה הקשה "טיפוס הבטן" שהכריעה אותו, מערכת כלי הדם קרסה).

גיסו ר' מנחם מענדל דובראווסקי[2] שכיהן כרב העיר ביקש שיכתבו "פדין נפש" בנוסח מיוחד שתיקן הרב החיד"א, ולצורך כך היה צריך לאיש אחד לפחות לטבול במקווה כדי שיוכלו לכתוב פדיון בקדושה וטהרה.

מקווה של העיירה הקפיא מקור החורף והרב ביקש מר' בערל גורביץ[3] יששכר דב גורביץ' ( שהיה הצעיר שבחבורה) לטבול, והלך לשבור את הקרח וטבל במקווה וכתב את הפדיון נפש שהועיל רק לשבועות ספורים וביום ה' טבת תרצ"ז נפטר בגיל 59

ימים אחר פטירתו הופיע בחלום אצל ידידו ר' מרדכי הערש חריטונוב [4] וסיפר שנשאר חייב 35 רובל לבעל האכסניה שבעיר קנוטוף, וביקש ממנו להביא סכום זה מביתו לאותו יהודי בדקו הדבר ואכן נמצא.

הרב בערל גורביץ' אמר על זה: "כנראה שהחוב הכספי הזה היה הדבר היחידי שמענדל נשאר חייב אחר פטירתו לכן הוא הגיע בחלום וביקש שיסלקו בשמו את החוב!"

וכן הרב מענדל דוברבסקי אמר: "אפשרות כזאת לשלם חוב לאחר מאה ועשרים בעולם הזה ניתנה רק ליחידי סגולה!"

שנה לאחר פטירתו תקפה את מרים אשתו מחלה קשה מאד, שנה וחצי לאחר פטירת בעלה ביום צום גדליה תרצ"ט נפטרה מתוך ייסורים קשים ונוראים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו לו חמישה ילדים.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מסופר שפעם השלטונות ערכו ביקורת- פתע בהנהלת החשבונות בכל טחנות הקמח של המדינה ובכולם נמצאו טעויות חוץ מחמש טחנות וביניהן הטחנה שניהל
  2. שהיה גם מחותנו שבנו ר' אליעזר ליפמאן נשא את בתו של זלמן מענדל
  3. אגב בנו של ר' בערל ר' שמואל גורביץ' התחתן עם נינתו של ר' זלמן מענדל
  4. בזכרונות נכדו של ר' זלמן יהושע דובראווסקי מסופר שהופיע בחלום אצל אשתו שהיא תשלם את הסכום לידידו