לדלג לתוכן

אברהם מיכאל פלינט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{שכתוב}}[[קובץ:הרב אברהם פלינט.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב פלינט]]
[[קובץ:הרב אברהם פלינט.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם פלינט]]
הרב '''אברהם מיכאל הלוי פלינט''' ([[תש"ט]] - [[כ"ו טבת]] [[תשפ"א]]) היה [[תלמיד חכם]] ב[[קראון הייטס]], כיהן כחבר מועצת הקהילה היהודית ב[[קראון הייטס]] וכמחנך בישיבת '[[הדר התורה]]'. זכה לשמור על קשר הדוק עם [[הרבי]].
הרב '''אברהם מיכאל הלוי פלינט''' ([[תש"ט]] [[כ"ו טבת]] [[תשפ"א]]) היה [[תלמיד חכם]] וחבר מועצת הקהילה היהודית ב[[קראון הייטס]]. כיהן כמחנך בישיבת [[הדר התורה]] ב[[קראון הייטס]], תרגם שיחות של [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ושמר על קשר קרוב עם הרבי.


== תולדות חייו ==
==תולדות חייו==
הרב פלינט נולד בשנת [[תש"ח]] לאביו הרה"ח ר' יעקב שמעון הלוי, ולשפרינצא רעכיל פלינט{{הערה|אביו היה מחסידי גור, ומשפחת אמו היו מחסידי היהודי הקדוש מפשיסחא}}. במהלך השואה האיומה הם אולצו לעבור לגטו, ועם חיסולו של הגטו – נשלחו למחנות הריכוז. שני ילדיהם – אח ואחות של ר' אברהם – לא שרדו את זוועות המלחמה, הי"ד; אולם הוריו ניצלו בניסי ניסים, כל אחד עם סיפור ההצלחה הפרטי שלו.  
אברהם פלינט נולד בשנת [[תש"ט]] ב[[פולין]] ליעקב שמעון הלוי ולשפרינצא רעכיל פלינט{{הערה|אביו היה מחסידי [[חסידות גור]], ומשפחת אמו היו מחסידי [[היהודי הקדוש מפשיסחא]]. הוריו היו ניצולי שואה.}}.  


בהיותו בן שנה, היגרו הוריו לארצות הברית, וקבעו את מושבם בשכונת [[בראונזוויל]], שהייתה שכונה יהודית מובהקת בסמיכות לשכונת [[קראון הייטס]]. סלתה ושמנה של קהילת חב"ד ב[[ניו יורק]] התגוררו בשנים ההן בשכונה זו. מי שסידר עבורם את ניירות ההגירה לארצות הברית, היה הרב [[יעקב יהודה העכט]], (שאשתו חווה הייתה בת–דודה שלישית של משפחת פלינט){{הערה|בימינו זו קרבה רחוקה, אולם בימים ההם שלאחר השואה, כל קרוב משפחה אפילו הרחוק ביותר, היה נחשב לאוצר של ממש.}}.
בשנת [[תש"י]], בהיותו בן שנה, היגרו הוריו לארצות הברית והתיישבו בשכונת [[בראונזוויל]] שכונה יהודית מובהקת ב[[ניו יורק]], סמוך ל[[קראון הייטס]], שבה התגוררו חסידי [[חב"ד]] רבים{{הערה|את ניירות ההגירה לארצות הברית סידר הרב [[יעקב יהודה העכט]], שרעייתו חווה הייתה בת דודה שלישית של משפחת פלינט. בימים שלאחר השואה, קרבה משפחתית רחוקה זו נחשבה משמעותית.}}.


בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם הצטיין בלימודו. כינו אותו "בור סוד שאינו מאבד טיפה", משום הידע הענק שלו בלימוד.  
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], שם הצטיין בלימודיו. לאחר מכן, בהוראת [[הרבי]], נסע ל[[כפר חב"ד]] לשם מציאת שידוך. שם פגש את הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ששידך אותו לידידה שניאורסון, בתו של הרב [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה זלמן שניאורסון]] מ[[כפר חב"ד]], צאצא של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[הרבנית מנוחה רחל]]. הזוג נישא ב[[ראש חודש]] [[אדר שני]] ב[[כפר חב"ד]] והתיישב ב[[קראון הייטס]].


כשבגר, [[הרבי]] הורה לו לטוס ל[[כפר חב"ד]] לחפש שם שידוך. ב[[כפר חב"ד]] פגש את הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], המשפיע של הישיבה המרכזית [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]]. לאחר שגילה את הידע של הבחור, שידך אותו עם ידידה שניאורסון, בתו של הרב [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה זלמן שניאורסון]] ע"ה מ[[כפר חב"ד]], צאצא של ה[[אדמו"ר הזקן]] ו[[הרבנית מנוחה רחל]].
== התקרבותו לחב"ד ==
בשנת [[תשי"ג]], בהיותו בן חמש, החל ללמוד ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] ב[[ניו יורק]], לאחר קשיי הסתגלות בישיבת חיים ברלין. לימודיו שם חשפו אותו לחסידות חב"ד, והשפיעו על משפחתו להתקרב לרבי. בחודש [[טבת]] בשנת [[תשי"ג]] אמו קבעה תור ל[[יחידות]] אצל הרבי, שבה השתתפה כל המשפחה


הם התחתנו ב[[כפר חב"ד]], ועברו להתגורר ב[[קראון הייטס]] והחל לשמש במחנך בישיבת '[[הדר התורה קראון הייטס|הדר תורה]]'. הוא עבד בחריצות במועצת הקהילה היהודית ב[[קראון הייטס]], ומונה על ידי הרבי לנציג קראון הייטס בועד בית הספר ב[[ניו יורק]] תפקיד שהועיל לתושבים רבים עד היום. לאחר מכן עבד במחלקת הכספים בעיריית [[ניו יורק]]. במסגרת תפקידו סייע רבות ל[[אנ"ש]].  
בשנת [[תשכ"ב]], סמוך לבר המצווה שלו נפטר אביו, הרבי שלח מכתב ניחום למשפחתו. אברהם השתתף ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]], בליווי אמו, מה שחיזק את קשרם לחב"ד{{הערה|הנהלת הישיבה עודדה ליסוע להתוועדויות של הרבי בימות החול, ובגלל שלא יכל ליסוע לבדו מפאת גילו, שיכנע גם את אימו שתבוא איתו.}}.  


במהלך השנים הצטרף ר' אברהם לצוות שתרגם סימולטנית את שיחותיו של הרבי בהתוועדות. מלבד השליטה המלאה בשתי השפות – אידיש ואנגלית – היה צורך בריכוז מוחלט, וכפי שר' אברהם היה מתבטא שבאותן שעות לא היו לו 'מחשבות זרות'… באחת ההתוועדויות, ר' אברהם היה המתרגם היחידי, והוא תרגם את ההתוועדות כולה. בהזדמנות אחרת, המתרגם לעברית לא הגיע, ור' אברהם מילא את מקומו בהצלחה…
לקראת סיום לימודיו בליובאוויטשער ישיבה, התלבט לגבי המשך דרכו. ביחידות בחודש [[אייר]] [[תשכ"ה]], שאלו הרבי האם הוא מעדיף ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], או [[תומכי תמימים ניו ג'רזי]] והוא בחר במונטריאול. בחודש [[ניסן]] בשנת [[תשכ"ו]], הכניס אברהם פתק לרבי ביחידות שבו כתוב שהוא מעוניין להפסיק את לימודיו בישיבה וללכת ללמוד באוניברסיטה. הרבי ענה לו שעדיף עבורו להמשיך ללמוד במונטריאול, וכך עשה. באותה יחידות קיבל הוראה להניח תפילין של רבינו תם, והחל בכך למחרת.


את מלאכת התרגום החל בערך בשנת תש"מ, והמשיך בכך עד ההתוועדות האחרונה של הרבי בימות החול, ב[[ט"ו שבט]] [[תשמ"ח]]{{הערה|בנותיו זוכרות עד היום את הפריבילגיה המיוחדת שהייתה להן לשבת לידו בחדר של המתרגמים, בתנאי שתהיינה בשקט מוחלט כל ההתוועדות…}}.
בשנת [[תשכ"ח]], לקראת פסח, החליט לגדל זקן, החלטה שזכתה לברכת הרבי.
באותה שנה סיים את לימודיו במונטריאול, ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]], שם החל ללמד ב[[הדר התורה]] וב[[מכון חנה]], תוך התמקדות בשיחות הרבי על רש"י.


בשנותיו האחרונות ישב ושקד על [[לימוד התורה]] במשך רוב שעות היום בבית המדרש 'יגדיל תורה' ב[[קראון הייטס]], השוכן במקביל ל[[770]].
== פעילותו ==
הרב פלינט שימש כמחנך בישיבת [[הדר התורה]] ב[[קראון הייטס]]. הוא היה חבר במועצת הקהילה היהודית בשכונה, ומונה על ידי הרבי כנציג קראון הייטס בוועד בית הספר ב[[ניו יורק]], תפקיד שבו סייע לתושבים רבים. מאוחר יותר עבד במחלקת הכספים של עיריית [[ניו יורק]], שם סייע רבות ל[[אנ"ש]].


==שנותיו האחרונות==
לאחר שיחת הרבי ב[[אחרון של פסח]] [[תשכ"ט]] נגד עזיבת יהודים את קראון הייטס, התגייס הרב פלינט לפעילות חב"דית לשכנע תושבים להישאר בשכונה, תוך ביקורי בית עם בחורים ואברכים נוספים.
בשנת [[תשע"ח]] התגלה אצלו גידול בלבלב. בירור קצר אצל רופאים הבהיר כי גידול באיבר זה הוא מהמסוכנים ביותר, וכי תוחלת החיים ל"ע של חולים במחלה זו היא ששה חודשים בלבד. התחושות היו קשות ביותר. ההרגשה הייתה של רעם חזק ביום בהיר.


הרופאים לא איבדו זמן יקר, וקבעו תור לניתוח שאולי יאט את קצב הגידול. בדיקה קצרה בלוח השנה העלתה שתאריך הניתוח 'נופל' על יום שישי [[ט' אייר]].
משנת [[תש"מ]] ועד [[ט"ו שבט]] [[תשמ"ח]], הצטרך לצוות שתרגם את שיחותיו של הרבי בו זמנית ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] מאידיש לאנגלית, ולעיתים לעברית{{הערה|התרגום דרש ריכוז רב, ופלינט ציין כי במהלכו לא היו לו "מחשבות זרות". באחת ההתוועדויות תרגם לבדו את ההתוועדות כולה, ובאחרת מילא את מקום המתרגם לעברית. בנותיו זכרו כי ישבו לידו בחדר המתרגמים בתנאי שתשמרנה שקט מוחלט.}}.


במוצאי שבת, ששה ימים לפני הניתוח, ארגנו ילדיו סעודת 'מלווה מלכה', שהייתה גם מעין 'סעודת הודיה', כדי לבטא את האמונה בבורא עולם ומנהיגו שהכול יתנהל על הצד הטוב ביותר. במהלך הסעודה, כל אחד מהילדים העניק לו דבר–מה כסגולה לבריאות שלימה. בתו חיה רחל, הזכירה שפעם הלכה איתו לחלוקת הדולרים, והרבי העניק לה דולר עם ברכה שיאיר מזלה. היא העניקה לאביה את הדולר, וציינה כי היא מעבירה אליו את ברכתו הייחודית של הרבי, בהתאם לידוע שכאשר נר מדליק נר, לא נגרע מאום מהנר הראשון. בתו הוסיפה והסבירה, שהיות והברכה ניתנה על הדלקת נרות, הרי היא מוסרת בלב שלם את הדולר ואת הברכה, ובוודאי הדבר לא יגרע ממנה…
== פטירתו ==
 
בשנת [[תש"פ]] חלה במחלת [[נגיף הקורונה]], ובעקבותיה נחלש מאוד. ב[[כ"ו טבת]] [[תשפ"א]] נפטר בגיל 72. הוא נטמן בבית החיים על שם [[בית העלמין מונטיפיורי|מונטיפיורי]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/646554/ קראון הייטס: אנ"ש ליוו למנוחות את הרב אברהם פלינט ע"ה] {{COL}}}}.
כל הנוכחים בחדר התרגשו מאוד. ר' אברהם נזכר ברגעים בהם עמדו לפני הרבי, את פניו של הרבי והבעתן, את מילותיו הקדושות, והדבר חיזק את רוחו.
הבטה חטופה על שטר הדולר, הותירה אותו בהלם מוחלט: ט' באייר. בדיוק אותו תאריך בו נקבע הניתוח…
 
ברגע אחד, הוא חזר אחורה 28 שנה, אל אותו [[ט' אייר]] [[תשמ"ט]], בו קיבל את הדולר המדובר. וכך סיפר בזמנו בראיון לבית משיח:
 
"היות שאת מקום מגורנו קבענו בשכונת קראון הייטס, מצאתי את עצמי בהזדמנויות רבות זוכה לעבור במעמד 'חלוקת דולרים', ומקבל מהרבי דולר וברכה. כל אימת שנקרתה בפני הזדמנות או כאשר חשתי צורך, הייתי מצטרף לתור וזוכה לדולר של הרבי בצירוף "ברכה והצלחה".
 
באחד מימי ראשון של חודש אייר תשמ"ט, עשיתי את דרכי בשעת צהריים מוקדמת ל–[[770]] כדי לזכות לקבל דולר. בדרך, בהשגחה פרטית, פגשתי את אחת מבנותיי, חיה רחל שמה.
 
בתי זו הייתה אז בת שמונה שנים, ובדיוק באותה שעה סיימה את לימודיה ב'בית רבקה' והייתה בדרכה הביתה. הצעתי לה להצטרף איתי לחלוקת דולרים. בתחילה היא מיאנה ולא רצתה; אך שכנעתי אותה להצטרף אלי. וכך המשכנו שנינו לעבר [[770]].
 
לאחר המתנה בתור הארוך, עמדנו בפני פניו הקדושות של הרבי, וזכינו לקבל דולר וברכה. בתוך שניות מצאנו את עצמנו מעבר למפתן הדלת.
אלא שאז נקראנו חזרה… לא הבנו במה מדובר, אך ראיתי שהמזכיר הרב גרונר מבקש שנחזור חזרה לאור בקשתו של הרבי. הייתי מופתע. באותן חלקיקי שניות עד שנעמדנו בשנית מול פני הדרת קדשו, חשבתי מה יכולה להיות הסיבה שהרבי רוצה לראותנו בשנית. מעולם קודם–לכן לא קרה לי כדבר הזה…
 
כשהתייצבנו לפני הרבי, פנה אלי הרבי ושאל כשהוא מצביע על בתי: "היא מדליקה נרות שבת?" הייתי מופתע מהשאלה. מדובר בילדה חב"דית שגדלה על ברכי הנש"ק. בוודאי שהיא מדליקה! התבלבלתי לרגע. מי שהשיב אותי לקרקע המציאות היה הרב גרונר שחזר על שאלתו של הרבי: האם בתך מדליקה נרות שבת?
 
עניתי כמובן בחיוב. בשלב זה אורו פניו של הרבי, והוא העניק לילדה דולר נוסף וביקש שתניח אותו לצדקה לפני הדלקת הנרות, ובירך אותה שיאיר מזלה.
 
יצאנו שנינו יחד מ–[[770]], נרגשים ותמהים גם יחד. עוד זמן רב התחבטתי ודשתי ביני לבין עצמי באותה סיטואציה. הרי בתי זו, חיה רחל, עברה כבר פעמים רבות במעמדים של חלוקות דולרים, פעמים איתי ופעמים עם רעייתי, ואף פעם הרבי לא שאל את השאלה הזו. ידעתי שיש דברים בגו.
 
28 שנה אחרי, כולם היו פעורי פה. אצל הרבי אין מוקדם ומאוחר, נבואה ממש; לפני עשרים ושמונה (כח) שנה בתאריך זה, הרבי קורא לי שוב, ומדבר איתי. הרבי הרי יכול היה לשאול את הילדה בעצמה כפי שעשה פעמים רבות; הרבי גם היה יכול לשאול אותה בהזדמנויות רבות בהן עברה קודם לכן; אך הרבי העדיף לשאול אותה שאלה זו רק באותו יום דווקא. הרגשתי שבכך הוא מאיר את מזלי. ידעתי שברכתו של הרבי מלווה אותי".
 
בניגוד גמור לכל הסטטיסטיקות – ר' אברהם עבר את הניתוח בהצלחה, וחי עוד כמעט שלוש שנים, בהן הספיק לחתן עוד בת, ולרוות נחת מעשרות צאצאיו כן ירבו.
 
בשנת [[תש"פ]] חלה במחלת ה[[קורונה]], ולמרות שהצליח להחלים ממנה, הוא נחלש מאוד, ולמרבה הצער ב[[כ"ו טבת]] [[תשפ"א]] נפטר, בגיל 72. נטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי|בית החיים על שם מונטיפיורי]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/646554/ קראון הייטס: אנ"ש ליוו למנוחות את הרב אברהם פלינט ע"ה] {{COL}}}}.
 
==לקריאה נוספת==
*[https://chabad.info/magazine/653886/ '''הצעיר שהרבי התבטא עליו: הוא "בעל כשרון"'''] {{שבועון בית משיח}}


== משפחתו ==
== משפחתו ==
*גיסו, הרב יהושע שמעוני - [[כפר חב"ד ב']].  
* גיסו, הרב יהושע שמעוני [[כפר חב"ד ב']].
*בנו,ר׳ יעקב שמען פלינט.
* בנו, יעקב שמעון פלינט.
*חתנו, ר׳ אברהם ברוך לאזאר.  
* חתנו, אברהם ברוך לאזאר.
*חתנו,ר׳ יעקב לאנג.  
* חתנו, יעקב לאנג.
*חתנו,ר׳ יוסף דוב מינקאוויטש.
* חתנו, יוסף דוב מינקוביץ.
*חתנו,ר׳ יצחק בנימין קאמען, מחברי [[ועד הקהל (קראון הייטס)]].  
* חתנו, יצחק בנימין קאמן – מחברי [[ועד הקהל (קראון הייטס)]].
*חתנו,ר׳ ישראל באראן.  
* חתנו, ישראל באראן.
*חתנו, ר׳בערל גרינפלד, מנהל בבית ספר [[אהלי תורה]].  
* חתנו, בערל גרינפלד מנהל בבית ספר [[אהלי תורה]].
*חתנו, ר׳ נתן ליבאוויק.  
* חתנו, נתן ליבוביץ.
*חתנו,ר׳ שלום קנבסקי.  
* חתנו, שלום קנבסקי.
*חתנו, ר׳ יעקב סופר.  
* חתנו, יעקב סופר.
*חתנו, ר׳ אפרים בלטר, שליח ב[[ניו ג'רזי]].  
* חתנו, אפרים בלטר שליח ב[[ניו ג'רזי]].
*חתנו, ר׳ ארי לויטין.  
* חתנו, ארי לויטין.


== לקריאה נוספת ==
* [https://chabad.info/magazine/653886/ הצעיר שהרבי התבטא עליו: הוא "בעל כשרון"] {{שבועון בית משיח}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 79: שורה 55:
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]

גרסה אחרונה מ־11:06, 25 ביוני 2025

הרב אברהם פלינט

הרב אברהם מיכאל הלוי פלינט (תש"טכ"ו טבת תשפ"א) היה תלמיד חכם וחבר מועצת הקהילה היהודית בקראון הייטס. כיהן כמחנך בישיבת הדר התורה בקראון הייטס, תרגם שיחות של הרבי בהתוועדויות ושמר על קשר קרוב עם הרבי.

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אברהם פלינט נולד בשנת תש"ט בפולין ליעקב שמעון הלוי ולשפרינצא רעכיל פלינט[1].

בשנת תש"י, בהיותו בן שנה, היגרו הוריו לארצות הברית והתיישבו בשכונת בראונזוויל שכונה יהודית מובהקת בניו יורק, סמוך לקראון הייטס, שבה התגוררו חסידי חב"ד רבים[2].

בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול, שם הצטיין בלימודיו. לאחר מכן, בהוראת הרבי, נסע לכפר חב"ד לשם מציאת שידוך. שם פגש את הרב מאיר צבי גרוזמן, משפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ששידך אותו לידידה שניאורסון, בתו של הרב משה זלמן שניאורסון מכפר חב"ד, צאצא של אדמו"ר הזקן והרבנית מנוחה רחל. הזוג נישא בראש חודש אדר שני בכפר חב"ד והתיישב בקראון הייטס.

התקרבותו לחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"ג, בהיותו בן חמש, החל ללמוד בליובאוויטשער ישיבה בניו יורק, לאחר קשיי הסתגלות בישיבת חיים ברלין. לימודיו שם חשפו אותו לחסידות חב"ד, והשפיעו על משפחתו להתקרב לרבי. בחודש טבת בשנת תשי"ג אמו קבעה תור ליחידות אצל הרבי, שבה השתתפה כל המשפחה

בשנת תשכ"ב, סמוך לבר המצווה שלו נפטר אביו, הרבי שלח מכתב ניחום למשפחתו. אברהם השתתף בהתוועדויות של הרבי, בליווי אמו, מה שחיזק את קשרם לחב"ד[3].

לקראת סיום לימודיו בליובאוויטשער ישיבה, התלבט לגבי המשך דרכו. ביחידות בחודש אייר תשכ"ה, שאלו הרבי האם הוא מעדיף ללמוד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול, או תומכי תמימים ניו ג'רזי והוא בחר במונטריאול. בחודש ניסן בשנת תשכ"ו, הכניס אברהם פתק לרבי ביחידות שבו כתוב שהוא מעוניין להפסיק את לימודיו בישיבה וללכת ללמוד באוניברסיטה. הרבי ענה לו שעדיף עבורו להמשיך ללמוד במונטריאול, וכך עשה. באותה יחידות קיבל הוראה להניח תפילין של רבינו תם, והחל בכך למחרת.

בשנת תשכ"ח, לקראת פסח, החליט לגדל זקן, החלטה שזכתה לברכת הרבי. באותה שנה סיים את לימודיו במונטריאול, ועבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים 770, שם החל ללמד בהדר התורה ובמכון חנה, תוך התמקדות בשיחות הרבי על רש"י.

פעילותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב פלינט שימש כמחנך בישיבת הדר התורה בקראון הייטס. הוא היה חבר במועצת הקהילה היהודית בשכונה, ומונה על ידי הרבי כנציג קראון הייטס בוועד בית הספר בניו יורק, תפקיד שבו סייע לתושבים רבים. מאוחר יותר עבד במחלקת הכספים של עיריית ניו יורק, שם סייע רבות לאנ"ש.

לאחר שיחת הרבי באחרון של פסח תשכ"ט נגד עזיבת יהודים את קראון הייטס, התגייס הרב פלינט לפעילות חב"דית לשכנע תושבים להישאר בשכונה, תוך ביקורי בית עם בחורים ואברכים נוספים.

משנת תש"מ ועד ט"ו שבט תשמ"ח, הצטרך לצוות שתרגם את שיחותיו של הרבי בו זמנית בהתוועדויות מאידיש לאנגלית, ולעיתים לעברית[4].

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"פ חלה במחלת נגיף הקורונה, ובעקבותיה נחלש מאוד. בכ"ו טבת תשפ"א נפטר בגיל 72. הוא נטמן בבית החיים על שם מונטיפיורי[5].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • גיסו, הרב יהושע שמעוני – כפר חב"ד ב'.
  • בנו, יעקב שמעון פלינט.
  • חתנו, אברהם ברוך לאזאר.
  • חתנו, יעקב לאנג.
  • חתנו, יוסף דוב מינקוביץ.
  • חתנו, יצחק בנימין קאמן – מחברי ועד הקהל (קראון הייטס).
  • חתנו, ישראל באראן.
  • חתנו, בערל גרינפלד – מנהל בבית ספר אהלי תורה.
  • חתנו, נתן ליבוביץ.
  • חתנו, שלום קנבסקי.
  • חתנו, יעקב סופר.
  • חתנו, אפרים בלטר – שליח בניו ג'רזי.
  • חתנו, ארי לויטין.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אביו היה מחסידי חסידות גור, ומשפחת אמו היו מחסידי היהודי הקדוש מפשיסחא. הוריו היו ניצולי שואה.
  2. את ניירות ההגירה לארצות הברית סידר הרב יעקב יהודה העכט, שרעייתו חווה הייתה בת דודה שלישית של משפחת פלינט. בימים שלאחר השואה, קרבה משפחתית רחוקה זו נחשבה משמעותית.
  3. הנהלת הישיבה עודדה ליסוע להתוועדויות של הרבי בימות החול, ובגלל שלא יכל ליסוע לבדו מפאת גילו, שיכנע גם את אימו שתבוא איתו.
  4. התרגום דרש ריכוז רב, ופלינט ציין כי במהלכו לא היו לו "מחשבות זרות". באחת ההתוועדויות תרגם לבדו את ההתוועדות כולה, ובאחרת מילא את מקום המתרגם לעברית. בנותיו זכרו כי ישבו לידו בחדר המתרגמים בתנאי שתשמרנה שקט מוחלט.
  5. קראון הייטס: אנ"ש ליוו למנוחות את הרב אברהם פלינט ע"ה