לדלג לתוכן

מאיר פריימן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שי מלך (שיחה | תרומות)
 
(100 גרסאות ביניים של 45 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מאיר פריימן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר פריימן]]
[[קובץ:מאיר פריימן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר פריימן]]
הרב '''מאיר פריימן''' ([[כ"א בטבת]] [[תש"ה]] – [[י"ב בתשרי]] [[תשנ"ו]]) היה מנכ"ל [[רשת אהלי יוסף יצחק]], מזכיר [[ועד כפר חב"ד]], ועסקן ציבורי רב פעלים.
==תולדות חיים==
[[קובץ:ר%27_מאיר_-_החסיד_שאמר_הנני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר - החסיד שאמר הנני]]
[[קובץ:ר%27_מאיר_-_החסיד_שאמר_הנני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר - החסיד שאמר הנני]]
נולד ב[[כ"א טבת]] [[תש"ה]] למשפחה ירושלמית, לאביו ר' אהרן פריימן - שהיה מגזע חסידי חב"ד, צאצא של הרב ישראל שמש, מחסידי אדמו"ר ה[[צמח צדק]].
עוד בהיותו נער התפרסם כעילוי, ובהגיעו לגיל 12 כבר נבחן במבחן פומבי על 300 דפי גמרא אצל הרב [[שלמה יוסף זוין]], הרב [[יעקב לנדא]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]], במסגרת ישיבות הערב, מיסודו ובהנהלתו, של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש ישיבת [[תורת אמת]] [[חב"ד]] בירושלים, ובהדרכת המחנך הרב [[נפתלי רוט]]. באותה תקופה אף התקרב לחסידות חב"ד והחל לנהוג בדרכיה.
בהיותו בגיל עשרים בשנת [[תשכ"ה]], [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה.
התחתן עם מרת זלטה בת ר' [[ברוך פריז]].
ב[[מלחמת יום כיפור]] גויס כנהג הטנק של [[אריאל שרון|אריק שרון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/78016 תמונות מהמלחמה {{col}}]}}.
===עסקנות ציבורית===
[[קובץ:עילוי פריימן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'העילוי הפלאי' סריקה מעיתון עין בעין, שנת תשי"ט]]
[[קובץ:עילוי פריימן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'העילוי הפלאי' סריקה מעיתון עין בעין, שנת תשי"ט]]
נתמנה בהסכמת הרבי למזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וקידם רבות את עניני [[כפר חב"ד]].
נשא בתפקידו כמזכיר במשך קרוב לעשרים שנה ונחשב ליד ימינו של יו"ר ועד [[כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ולאחר סיום תפקידו של הרב מיידנצ'יק, אף הרב פריימן סיים את תפקידו.
התמנה לנהל את סמינר [[בית רבקה]], ב[[כפר חב"ד ב']].
באותה תקופה, היה בין הפעילים הבולטים ברישום ילדים ל[[ספר תורה לילדי ישראל]], והקמת [[בית הכנסת]] '[[בית נחום יצחק]]', בשיכונים החדשים בכפר חב"ד.


הרב '''מאיר פריימן''' נולד ב[[כ"ב טבת]] [[תש"ה]] למשפחה ירושלמית, משפחת ר' אהרן ז"ל פריימן - מגזע חסידי חב"ד, סבו היה מחסידי הצ"צ - הרב ישראל שמש.  
לאחר פרישתו של מנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]] הרב [[משה סלונים]], נתמנה בשנת [[תשמ"ו]] על ידי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] למנהל הרשת, וכיהן בתפקיד זה עד יומו האחרון.


עוד בהיותו נער התפרסם כעילוי, ובהגיעו לגיל 13 כבר נבחן במבחן פומבי על 300 דף גמ' אצל הרב [[שלמה יוסף זוין]], הרב [[יעקב לנדא]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]], באותה תקופה אף התקרב לחסידות חב"ד.
בתקופת כהונתו, הצליח לייצב את מצבה הכלכלי של הרשת ולבלום את סגירתם של המוסדות, ואף נכנס עבור זה לחובות גדולים מאוד.


בשנת תשכ"ה, נסע לראשונה לרבי שליט"א.
משפחתו מספרים שאהב את הניגון [[מאירק'ה מיין זון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/120446 מאירק'ה מיין זון: השיר בחתונה - שעורר הדים • מרגש ומיוחד]{{col}}}}.


לאחר נשואיו נתמנה ר' מאיר למזכיר [[וועד כפר חב"ד]], וקידם רבות את עניני ה"כפר".
השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1HP9V5jcu54IzP18WjTwNIrfZDFgiy1EN/view?ts=64e5d083 דיווח בעיתון בית משיח גיליון 29 (עמוד 2)].}} ואף עודד את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]] גם לאחרי ג' בתמוז.


לאחר מכן נתמנה לנהל את סמינר [[בית רבקה]], השוכן ב "[[כפר חב"ד ב']]".
ב[[י"ב תשרי]] [[תשנ"ו]] נפטר לאחר דום לב פתאומי בגיל 50 בלבד, ונטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים]].


כן עמד מאחורי כתיבת "[[ספר תורה לילדי ישראל]]", והקמת בית כנסת "[[בית נחום יצחק]]", בשיכונים החדשים בכפר חב"ד.
הותיר אחריו משפחה עניפה, וילדיו וחתניו פועלים רבות כהוראת הרבי להפצת יהדות בכל מקום. רעייתו זלטה, נישאה ב[[נישואין שניים]] לרבה של [[נוף הגליל]] הרב [[ישעיהו הרצל]]. מחליפו בהנהלת ה'רשת', היה הרב [[ישראל ברוך בוטמן]].


בשנת [[תשמ"ו]] נתמנה על ידי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] למנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]] ובתפקיד זה פעל במסירות נפש עד יומו האחרון.
בשנת [[תשע"ד]] יצא לאור על ידי בני המשפחה ספר בשם 'ר' מאיר - החסיד שאמר הנני', הסוקר את תולדות חייו ופעולותיו בעסקנות החב"דית, שנכתב על ידי הסופר החסידי ר' מנחם זיגלבוים.


נפטר ב[[י"ב תשרי]] [[תשנ"ו]].
על שמו נקרא בית הספר חב"ד ביבניאל.


==משפחתו==
==משפחתו==
;בניו וחתניו
*אלמנתו: מרת זלטה (לבית [[פריז]]) פריימן-הרצל, אשת הרה"ג הרב [[ישעיהו הרצל]], רב העיר נוף הגליל.
*הרב נפתלי שפרינגר, [[נהריה]].
;ילדיו
*הרב אשר אייזנבך, [[כפר חב"ד]].
*מרת שיינא חנה, אשת הרב [[נפתלי שפרינגר]], מ[[שלוחי הרבי]] ב[[נהריה]].
*הרב [[זלמן נוטיק]], [[ירושלים]].
*מרת ביילה, אשת הרב [[אשר אייזנבאך]], רב ביה"כ [[רייטשיק שול]] ב[[כפר חב"ד]].
*הרב [[יוסף יצחק פריימן]], [[זכרון יעקב]].
*מרת נחמה, אשת הרב [[זלמן נוטיק]]{{הערה|נפטר ב[[ז' חשון]] [[תשפ"א]]}}, [[ירושלים]] - [[משפיע]] אנ"ש ב[[ירושלים]] ובישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*הרב שלום בער פריימן, [[כפר תבור]].
*הרב [[יוסף יצחק פריימן]] ואשתו מרת רות לבית שחר - [[שליח הרבי]] ב[[זכרון יעקב]].
*הרב גרשון העניך שנור, [[גני תקווה]].
*הרב [[שלום דובער פריימן]] ואשתו מרת דינה לבית נחשון - [[שליח הרבי]] ב[[כפר תבור]].
*הרב יואל מן, [[אור עקיבא]].
*מרת שטערנא שרה, אשת הרב [[גרשון שנור]] - שליח הרבי ב[[גני תקווה]].
*הרב יוסף יצחק רוזנברג, [[חיפה]].
*מרת רבקה, אשת הרב [[יואל מן]] - משלוחי הרבי ב[[אור עקיבא]].
*הרב משה קוט, [[ביתר עילית]].
*מרת דבורה לאה, אשת הרב יוסף יצחק רוזנברג - משלוחי הרבי ב[[חיפה]].
*הרב אהרן פריימן, [[לוד]].
*מרת רייזל רחל, אשת הרב משה קוט, [[ביתר עילית]].
*הרב אהרן פריימן ואשתו מרת חנה לבית לוין, מחנך בתלמוד תורה חב"ד ב[[לוד]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*[[שניאור ברגר]], '''ר' מאיר - החסיד שאמר הנני''', תשע"ד.
*[[מנחם זיגלבוים]], '''ר' מאיר - החסיד שאמר הנני''', תשע"ד.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=515&ArticleID=1350 קווים לדמותו של ר' מאיר פריימן], גיליון התקשרות 531, באתר צא"ח.
* [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=515&ArticleID=1350 קווים לדמותו של ר' מאיר פריימן], [[גיליון התקשרות]] 531, באתר [[צא"ח]].
*'''[https://col.org.il/news/143486 כשלמורה לא היה לשלם על הגן לילדותיה ושקלה לעזוב ההוראה]''' {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://old2.ih.chabad.info/images/notimage/77807_he_1.pdf הכפר של הרבי - ערב ראש השנה תשע"ד]''', 2 פרקים מתוך הספר 'החסיד שאמר הנני'


{{מיון רגיל: פריימן מאיר}}
{{סדרה|הקודם=[[משה סלונים]]|הבא=[[ישראל ברוך בוטמן]]|רשימה=[[רשת אהלי יוסף יצחק|מנכ"ל רשת אהלי יוסף יצחק]]|שנה=[[תשמ"ו]] - [[תשנ"ו]]}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד בעבר‏]]
{{מיון רגיל:פריימן מאיר}}
[[קטגוריה:רשת אהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]
[[קטגוריה:משפחת פריימן]]

גרסה אחרונה מ־18:36, 26 ביוני 2025

הרב מאיר פריימן

הרב מאיר פריימן (כ"א בטבת תש"הי"ב בתשרי תשנ"ו) היה מנכ"ל רשת אהלי יוסף יצחק, מזכיר ועד כפר חב"ד, ועסקן ציבורי רב פעלים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' מאיר - החסיד שאמר הנני

נולד בכ"א טבת תש"ה למשפחה ירושלמית, לאביו ר' אהרן פריימן - שהיה מגזע חסידי חב"ד, צאצא של הרב ישראל שמש, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק.

עוד בהיותו נער התפרסם כעילוי, ובהגיעו לגיל 12 כבר נבחן במבחן פומבי על 300 דפי גמרא אצל הרב שלמה יוסף זוין, הרב יעקב לנדא והרב נחום שמריהו ששונקין, במסגרת ישיבות הערב, מיסודו ובהנהלתו, של הרב שמואל אלעזר היילפרין, ראש ישיבת תורת אמת חב"ד בירושלים, ובהדרכת המחנך הרב נפתלי רוט. באותה תקופה אף התקרב לחסידות חב"ד והחל לנהוג בדרכיה.

בהיותו בגיל עשרים בשנת תשכ"ה, נסע לרבי לראשונה.

התחתן עם מרת זלטה בת ר' ברוך פריז.

במלחמת יום כיפור גויס כנהג הטנק של אריק שרון[1].

עסקנות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

'העילוי הפלאי' סריקה מעיתון עין בעין, שנת תשי"ט

נתמנה בהסכמת הרבי למזכיר ועד כפר חב"ד, וקידם רבות את עניני כפר חב"ד.

נשא בתפקידו כמזכיר במשך קרוב לעשרים שנה ונחשב ליד ימינו של יו"ר ועד כפר חב"ד הרב שלמה מיידנצ'יק, ולאחר סיום תפקידו של הרב מיידנצ'יק, אף הרב פריימן סיים את תפקידו.

התמנה לנהל את סמינר בית רבקה, בכפר חב"ד ב'.

באותה תקופה, היה בין הפעילים הבולטים ברישום ילדים לספר תורה לילדי ישראל, והקמת בית הכנסת 'בית נחום יצחק', בשיכונים החדשים בכפר חב"ד.

לאחר פרישתו של מנהל רשת אהלי יוסף יצחק הרב משה סלונים, נתמנה בשנת תשמ"ו על ידי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש למנהל הרשת, וכיהן בתפקיד זה עד יומו האחרון.

בתקופת כהונתו, הצליח לייצב את מצבה הכלכלי של הרשת ולבלום את סגירתם של המוסדות, ואף נכנס עבור זה לחובות גדולים מאוד.

משפחתו מספרים שאהב את הניגון מאירק'ה מיין זון[2].

השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק[3] ואף עודד את הכרזת יחי אדוננו גם לאחרי ג' בתמוז.

בי"ב תשרי תשנ"ו נפטר לאחר דום לב פתאומי בגיל 50 בלבד, ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים.

הותיר אחריו משפחה עניפה, וילדיו וחתניו פועלים רבות כהוראת הרבי להפצת יהדות בכל מקום. רעייתו זלטה, נישאה בנישואין שניים לרבה של נוף הגליל הרב ישעיהו הרצל. מחליפו בהנהלת ה'רשת', היה הרב ישראל ברוך בוטמן.

בשנת תשע"ד יצא לאור על ידי בני המשפחה ספר בשם 'ר' מאיר - החסיד שאמר הנני', הסוקר את תולדות חייו ופעולותיו בעסקנות החב"דית, שנכתב על ידי הסופר החסידי ר' מנחם זיגלבוים.

על שמו נקרא בית הספר חב"ד ביבניאל.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אלמנתו: מרת זלטה (לבית פריז) פריימן-הרצל, אשת הרה"ג הרב ישעיהו הרצל, רב העיר נוף הגליל.
ילדיו

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
משה סלונים
מנכ"ל רשת אהלי יוסף יצחק
תשמ"ו - תשנ"ו
הבא:
ישראל ברוך בוטמן

הערות שוליים