![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מאמר 'ושאבתם מים בששון': הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) |
||
| (30 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
המאמר | {{מאמרי רבותינו נשיאינו}} | ||
[[קובץ:ושאבתם מים בששון.jpg|250px|ממוזער|הקונטרס שחולק על ידי הרבי יחד עם דולר]] | |||
המאמר [[דיבור המתחיל]] '''ושאבתם [[מים]] בששון''' נאמר על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרט"ו]], יצא לאור בקונטרס מיוחד במוצאי [[ו' תשרי]] שנת [[תש"נ]] והרבי חילק אותו לאלפי חסידים. | |||
== תוכנו == | |||
תוכנו של המאמר מבוסס על ביאור בענין עבודת התפילה באופן כללי הדומה לעבודת הקרבנות, בכך שעל ידי ההתפעלות שנמשכת מכח ההתבוננות האלוקית בתפילה יורדת אש מהשמים ושורפת את כל התאוות הגשמיות, אך מצד האדם נדרשת קודם כל ביטול היש שהיא אש של הדיוט. | |||
בהתאם ליסוד זה מבאר רבינו הצמח צדק את ההבדל בין קריאת שמע שעניינה בעיקר כנגד עבודת הקרבנות שהיא העלאה מלמטה למעלה, לעבודת התפילה שהיא המשכה מלמעלה למטה. ואמנם, כפי שנתבאר שבעבודת הקרבנות עצמה היו את שני העניינים, כך גם בקריאת שמע יש את ענין ההמשכה מלמעלה למטה, שמטעם זה כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בנפשו, כיון שעיקר עבודת ההעלאה מלמטה למעלה היא כדי להביא אור חדש מלמעלה. כמו כן בקריאת שמע עצמה יש שני חלקים עיקריים שמכוונים סוגי עבודות הקרבנות, פסוק ראשון של קריאת שמע שמכוון כנגד [[קרבן עולה]] העולה כליל, כיון שעניינו של פסוק זה ביטול היש בתכלית - [[יחודא עילאה]], לעומת [[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד]] המכוון כנגד [[קרבן שלמים]], כיון שהמשמעות של פסוק זה הוא ביטול באופן של [[יחודא תתאה]], שלכן אינה עולה כליל על המזבח. | |||
על פי שני הקדמות אלו מבאר רבינו את עבודת [[ניסוך היין]] הנעשית יחד עם עבודת הקרבנות של כל השנה שהיא המשכת האור העליון מלמעלה למטה, לעומת [[ניסוך המים]] הנוסף ב[[חג הסוכות]], שהיא המשכה גבוהה יותר, מה[[סובב כל עלמין]] אל ה[[ממלא כל עלמין]]. | |||
== חלוקתו על ידי הרבי == | == חלוקתו על ידי הרבי == | ||
בתחילת חודש [[תשרי]] [[ | בתחילת חודש [[תשרי]] [[תש"נ]], הורה [[הרבי]] להוציא לאור לראשונה בכריכה אדומה חגיגית לעורר{{הערה|על מנת תמהון וחידוש בקונטרס ([[דברי משיח]] [[תש"נ]] ח"ה ע' 428-9).}}. - את המאמר ד"ה ושאבתם - ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
בליל [[ו' תשרי]], לאחר [[תפילת ערבית]] הסתובב [[הרבי]] לסטנדר השני ואמר [[שיחה]] (ארוכה יותר מהרגיל, כמחצית השעה), שהוקדשה לאמו הרבנית הצדקנית מרת [[חנה שניאורסון]], לרגל עשרים וחמש שנה להסתלקותה. | |||
בסיום השיחה ירד הרבי מעל בימתו הקדושה, והחל בחלוקת הקוטרס: כל אחד קיבל מעטפה שהכילה את הקונטרס, פרוסת "[[לעקאח]]", מכתב כללי [[ו' בתשרי]] ושטר של דולר לצדקה. | |||
במכתב כללי שחילק [[הרבי]], הרחיב על סימנה של השנה, 'תהא שנת נסים', ההולך ומתפשט בתפוצות ישראל וכבר מתחילים לראות את הניסים, ומעורר להוספה ב[[אהבת ה']] ויראתו בהקשר ל"שליחות" מיוחדת זו. | |||
לחלוקה הגיע קהל רב. במשך שעות ארוכות עמד [[הרבי]], לאחר יום שלם שהיה ב"אוהל", וחילק לכל העוברים את המעטפה המיוחדת, כשהוא מברך כל אחד - "(האב) א זיסע יאר", או בלשון הקודש "לשנה טובה ומתוקה". החלוקה נמשכה כארבע וחצי שעות (משעה רבע-לתשע לערך עד השעה אחת ועשרים בלילה) ועברו בה למעלה מ־9,500 אנשים נשים וטף. בסיום החלוקה יצא הרבי במאור פנים מיוחד, ועודד את שירת הקהל בחזקה בתנועת ידו הק'. | |||
בהתוועדות שבת פר' האזינו, ח' תשרי, דיבר הרבי (בשיחה הב') אודות ה"לעקאח" שחילק, ואמר ש"בשנה זו, ביחד עם חלוקת "לעקאח" מתוק, היתה גם חלוקת "תורה מתוקה" ("זיסע תורה"), ובפשטות - פנימיות התורה, כמ"ש{{הערה|[[שיר השירים]] ד, יא. ראה חגיגה יג, א. [[רמב"ם]] הלכות יסודי התורה פרק ב' הלכה י"ב.}} "דבש וחלב תחת לשונך". | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/3/8/index.htm המאמר בגרסת טקסט]''' {{ספרייה}} | |||
{{במחיצת הרבי}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]] | [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]] | ||
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:20, 29 ביוני 2025
המאמר דיבור המתחיל ושאבתם מים בששון נאמר על ידי אדמו"ר הצמח צדק בשנת תרט"ו, יצא לאור בקונטרס מיוחד במוצאי ו' תשרי שנת תש"נ והרבי חילק אותו לאלפי חסידים.
תוכנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
תוכנו של המאמר מבוסס על ביאור בענין עבודת התפילה באופן כללי הדומה לעבודת הקרבנות, בכך שעל ידי ההתפעלות שנמשכת מכח ההתבוננות האלוקית בתפילה יורדת אש מהשמים ושורפת את כל התאוות הגשמיות, אך מצד האדם נדרשת קודם כל ביטול היש שהיא אש של הדיוט.
בהתאם ליסוד זה מבאר רבינו הצמח צדק את ההבדל בין קריאת שמע שעניינה בעיקר כנגד עבודת הקרבנות שהיא העלאה מלמטה למעלה, לעבודת התפילה שהיא המשכה מלמעלה למטה. ואמנם, כפי שנתבאר שבעבודת הקרבנות עצמה היו את שני העניינים, כך גם בקריאת שמע יש את ענין ההמשכה מלמעלה למטה, שמטעם זה כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בנפשו, כיון שעיקר עבודת ההעלאה מלמטה למעלה היא כדי להביא אור חדש מלמעלה. כמו כן בקריאת שמע עצמה יש שני חלקים עיקריים שמכוונים סוגי עבודות הקרבנות, פסוק ראשון של קריאת שמע שמכוון כנגד קרבן עולה העולה כליל, כיון שעניינו של פסוק זה ביטול היש בתכלית - יחודא עילאה, לעומת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד המכוון כנגד קרבן שלמים, כיון שהמשמעות של פסוק זה הוא ביטול באופן של יחודא תתאה, שלכן אינה עולה כליל על המזבח.
על פי שני הקדמות אלו מבאר רבינו את עבודת ניסוך היין הנעשית יחד עם עבודת הקרבנות של כל השנה שהיא המשכת האור העליון מלמעלה למטה, לעומת ניסוך המים הנוסף בחג הסוכות, שהיא המשכה גבוהה יותר, מהסובב כל עלמין אל הממלא כל עלמין.
חלוקתו על ידי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת חודש תשרי תש"נ, הורה הרבי להוציא לאור לראשונה בכריכה אדומה חגיגית לעורר[1]. - את המאמר ד"ה ושאבתם - לאדמו"ר הצמח צדק.
בליל ו' תשרי, לאחר תפילת ערבית הסתובב הרבי לסטנדר השני ואמר שיחה (ארוכה יותר מהרגיל, כמחצית השעה), שהוקדשה לאמו הרבנית הצדקנית מרת חנה שניאורסון, לרגל עשרים וחמש שנה להסתלקותה.
בסיום השיחה ירד הרבי מעל בימתו הקדושה, והחל בחלוקת הקוטרס: כל אחד קיבל מעטפה שהכילה את הקונטרס, פרוסת "לעקאח", מכתב כללי ו' בתשרי ושטר של דולר לצדקה.
במכתב כללי שחילק הרבי, הרחיב על סימנה של השנה, 'תהא שנת נסים', ההולך ומתפשט בתפוצות ישראל וכבר מתחילים לראות את הניסים, ומעורר להוספה באהבת ה' ויראתו בהקשר ל"שליחות" מיוחדת זו.
לחלוקה הגיע קהל רב. במשך שעות ארוכות עמד הרבי, לאחר יום שלם שהיה ב"אוהל", וחילק לכל העוברים את המעטפה המיוחדת, כשהוא מברך כל אחד - "(האב) א זיסע יאר", או בלשון הקודש "לשנה טובה ומתוקה". החלוקה נמשכה כארבע וחצי שעות (משעה רבע-לתשע לערך עד השעה אחת ועשרים בלילה) ועברו בה למעלה מ־9,500 אנשים נשים וטף. בסיום החלוקה יצא הרבי במאור פנים מיוחד, ועודד את שירת הקהל בחזקה בתנועת ידו הק'.
בהתוועדות שבת פר' האזינו, ח' תשרי, דיבר הרבי (בשיחה הב') אודות ה"לעקאח" שחילק, ואמר ש"בשנה זו, ביחד עם חלוקת "לעקאח" מתוק, היתה גם חלוקת "תורה מתוקה" ("זיסע תורה"), ובפשטות - פנימיות התורה, כמ"ש[2] "דבש וחלב תחת לשונך".
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
