לדלג לתוכן

תענית בכורות – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 21: שורה 21:


==שינוי זמנה של התענית==
==שינוי זמנה של התענית==
אם חל ערב פסח בשבת, נדחית תענית הבכורות ליום חמישי שלפניו{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן תע, ז. ( הטרדה בערב שבת}}, כשבו נקבע זמנה של התענית. לפיכך עורכים סיום מסכת רק ביום חמישי (ולא גם ביום שישי או בשבת), ומי שלא התענה ביום חמישי אין לו להתענות ביום שישי{{הערה|על-פי לקוטי שיחות חי"ז, עמ' 70-66.}}.
אם חל ערב פסח בשבת, נדחית תענית הבכורות ליום חמישי שלפניו{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן תע, ז. ( הטרדה בערב שבת}}, כשבו נקבע זמנה של התענית. לפיכך עורכים סיום מסכת רק ביום חמישי (ולא גם ביום שישי או בשבת), ומי שלא התענה ביום חמישי אין לו להתענות ביום שישי{{הערה|על-פי לקוטי שיחות חי"ז, עמ' 70-66.}}. (שזה לא "השלמה" של הצום אלא קביע מחדש){{הערה|ואין להוכיח מתענית אסתר נידחית שזה השלמה '''שהטעם''' לתענית הוא אחר}}


בקביעות שנה שבה יום א' של חג הפסח חל בשבת, תענית הבכורות היא ביום שישי, למרות שבדרך כלל אין מתענים בערב שבת.
בקביעות שנה שבה יום א' של חג הפסח חל בשבת, תענית הבכורות היא ביום שישי, למרות שבדרך כלל אין מתענים בערב שבת.
שורה 36: שורה 36:
[[קטגוריה:תעניות]]
[[קטגוריה:תעניות]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[en:Fast of the Firstborns - Taanit Bechorot]]

גרסה אחרונה מ־14:45, 13 ביולי 2025

תענית בכורות הוא מנהג מימי הגאונים שיצומו הבכורות בערב חג הפסח, כזכר לנס שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי מצרים שנהרגו באותו לילה במכת בכורות.

החייבים בתענית[עריכה | עריכת קוד מקור]

היות שטעם המנהג להתענות הוא על שניצלו ממכת בכורות, בה מתו כל הבכורות במצרים, גם מי שהיה בכור רק לאביו או רק לאמו[1], כך גם נקבע המנהג לדורות שלא רק בכור על פי הלכה מתענה, אלא כל מי שיש לו צד בכורה, גם אם היה לפניו נפל, או שהוא בכור רק לאביו או רק לאמו.

בקביעות של ערב פסח שחל בשבת שמקדימים את התענית ליום חמישי, גם נער שיום הבר מצווה שלו חל רק בשבת, מחוייב בתענית, על אף שביום התענית עצמה (יומיים קודם לכן) עדיין לא מלאו לו י"ג שנים[2].

ביטול התענית[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהג ישראל לסיים מסכת בערב פסח, על מנת לקיים סעודת מצוה, ובכך להפטר מהתענית. (והטעם הוא- שע"י הסיום זוכרים את הנס - כתחליף לזכירה בצום)[3]

יש הנוהגים שלא להסתפק בסיום מסכת ששומעים בבית הכנסת ולהחמיר לסיים בעצמם מסכת בערב פסח.

יש המחמירים [4] להשלים את התענית בערב פסח גם כאשר עורכים סיום.

אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ נהג להשלים את התענית ולא לצאת ידי חובה בשמיעת סיום מסכת[5] אף שהיה ספק בכור[6].

אדמו"ר הרש"ב נהג לסיים מסכת בערב פסח, אף על פי שלא היה בכור.

לגבי מנהגו של הרבי קיימים חילוקי דיעות[דרושה הבהרה].

שינוי זמנה של התענית[עריכה | עריכת קוד מקור]

אם חל ערב פסח בשבת, נדחית תענית הבכורות ליום חמישי שלפניו[7], כשבו נקבע זמנה של התענית. לפיכך עורכים סיום מסכת רק ביום חמישי (ולא גם ביום שישי או בשבת), ומי שלא התענה ביום חמישי אין לו להתענות ביום שישי[8]. (שזה לא "השלמה" של הצום אלא קביע מחדש)[9]

בקביעות שנה שבה יום א' של חג הפסח חל בשבת, תענית הבכורות היא ביום שישי, למרות שבדרך כלל אין מתענים בערב שבת.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. כדרשת חז"ל שהובאה ברש"י על הפסוק "כי אין בית אשר אין שם מת", שהמצריות היו מזנות תחת בעליהן.
  2. לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 70.
  3. לקו"ש כרך י"ז עמוד 70
  4. עיין בשו"ע אדה"ז סימן תע סעיף ח.
  5. שיחת י"ט כסלו תשט"ז.
  6. שמועות וסיפורים ח"א, עמ' 190.
  7. שו"ע אדמו"ר הזקן תע, ז. ( הטרדה בערב שבת
  8. על-פי לקוטי שיחות חי"ז, עמ' 70-66.
  9. ואין להוכיח מתענית אסתר נידחית שזה השלמה שהטעם לתענית הוא אחר