![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ישראל מאיר הכהן: הבדלים בין גרסאות בדף
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) |
|||
| (23 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=רבי ישראל מאיר הכהן | |שם=רבי ישראל מאיר הכהן | ||
|תמונה= | |תמונה=החפץ חיים.jpg | ||
|תיאור=תמונה צבועה של "החפץ חיים" | |תיאור=תמונה צבועה של "החפץ חיים" | ||
|תאריך לידה=[[תקצ"ח]] | |תאריך לידה=[[תקצ"ח]] | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[עיירה]] ז'עטיל | נולד ב[[עיירה]] ז'עטיל במחוז הורדנה (כיום ב[[בלארוס]]) להרב אריה זאב הכהן ולדובורושה. | ||
בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר ב[[ראדין]] בה חי אביו החורג רבי | בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר ב[[ראדין]] בה חי אביו החורג רבי שמעון הלוי אפשטיין ואכל על שולחנו. כאשר נקלע האב החורג לקשיים כלכליים פתחה אשתו חנות, כשהחפץ חיים במקביל לומד בעצמו ומלמד נערים כשלעיתים קיבל על כך תשלום. מונה לרבה של ראדין אך כעבור תקופה התפטר מתפקידו. | ||
בשנת [[תרכ"ט]] הקים בראדין ישיבה ש[[ראש ישיבה|בראשותה עמד]], ובתקופה הראשונה לקיומה אף ניהל אותה בעצמו. | בשנת [[תרכ"ט]] הקים בראדין ישיבה ש[[ראש ישיבה|בראשותה עמד]], ובתקופה הראשונה לקיומה אף ניהל אותה בעצמו. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] מזכירו במכתב משנת [[תרס"א]] שיצטרף לאסיפה מסוימת, "אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם" | [[אדמו"ר הרש"ב]] מזכירו במכתב משנת [[תרס"א]] שיצטרף לאסיפה מסוימת, "אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם"{{הערה|1=[[אגרות קודש - אדמו"ר הרש"ב]], [http://ww.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=12721d4b-ced5-4f86-8177-f9b503ef9412&st=החפץ+חיים חלק ג' עמ' רסא]}}. | ||
עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים. | עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים. | ||
== | == עם רבותינו נשיאינו == | ||
החפץ חיים עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב"ד, ה[[אדמו"ר הרש"ב]] וה[[אדמו"ר הריי"צ]], ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם{{הערה|אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב, אגרת תצ"א עמוד תתס"ו. ועוד רבות. אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ"ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר"ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר"ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)}}. | |||
ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}. | |||
בשנת [[תרפ"ו]] ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי [[רוסיה]], יחד עם הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=f80673b9-214b-40be-8235-9788ad7cf100&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd עמ' קעח (197)]}}. | |||
בשנת [[תרצ"ב]] ביקר בישיבת [[תומכי תמימים לודז (פולין)]] והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה. | |||
{{ | מסופר{{הערה|ראה "ספר הזוהר מאלף צדיקים". ראו גם הסיפור על שליחות ר"א ננס להחפץ חיים שנדפס בהערות הת' ואנ"ש, אושען פארקוויי, גליון צא, כ"ב שבט תש"נ, ע' 14-12.}}, שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] את פליאתו מכך כי בישיבת [[תומכי תמימים]] שהקים פשוט שאין מגלחים את ה[[זקן]], הרבי הרש"ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד [[פנימיות התורה]]. ששמע זאת החפץ חיים, אמר בהתפעלות: "כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה לישיבות!". | ||
[[הרבי]] | [[הרבי]] סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר [[תפילת שמונה עשרה]]. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=80ccfd79-341e-4f20-bf06-be2f622b637c&st=החפץ+חיים&pgnum=317 עמ' 11 (317)]}}. | ||
עוד מסופר שפעם אחת שלח החפץ חיים אחד משלוחיו לרבי הרש"ב בכדי שיבקש הסכמה לספרו, ובהגיע השליח לרבי הרש"ב ביקש הסכמה, אמר לו הרבי הרש"ב שיגיד לחפץ חיים שני דברים: א'. שבבית הרב (רבותינו נשיאנו) לא נהוג לתת הסכמות. ב'. שעקימת אף (שפתיים) זה גם אבק לשון הרע. | |||
* השליח חזר לחפץ הגיעו להעביר את דברי הרבי הרש"ב, וכשהגיע לחפץ חיים אמר לו את דברי הרבי הרש"ב שדבר ראשון 'בבית הרב לא נהוג לתת הסכמות' והשליח בא להמשיך להגיד את הדבר השני - אלא שתוך כדי ראה שהחפץ חיים מעקם אפו (שפתיו), והשליח נפל והתעלף{{מקור}}. יש לציין שלמרות סיפור זה מקובל מהרבי הרש"ב שאחד הדברים המיוחדים שהיה אצל החפץ חיים שהגיע לדרגת בינוני ללא לימוד חסידות. | |||
בשנת [[תשכ"ז]], אמר הרבי בשיחה עם [[יוחנן טברסקי|האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא]]: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה". | |||
סיפר ר' [[אביגדור מילר]] בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות שה[[חסידים]] מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: "הם מתפללים מאוחר אבל ה[[מתנגדים]] אינם מתפללים כלל..." | |||
בנו של החפץ חיים, ר' יהודה לייב, כותב על אביו: "בעשיריות שניו לעת זקנתו היה מחשיב מאוד עדת החסידים, באמרו כי הם בזמנינו ככותל אבנים... שמעמידים בין בתי עץ שאינה מניחה להתפשטות שריפה, ובימינו שנגף הכפירה פשטה בכל עבר ופאה, ולאלפים [יש] שהם מאמינים בד' ובתורתו, אבל כמו מתביישים בקיום מצוותיה בריש גלי, בל יהא לשחוק בין הגוים ובין פריצי עמנו שרבו המלעינים מכל קודש, עלינו לשבח לעדת החסידים שהם אמיצי רוח, עושי דברו ביד רמה ובפומבי, ועוד הם מגדלים בניהם לתורה ולעבודה כאבותיהם, רוממות א-ל בגרונם, ולשונם כחרב חרה להשיב להחופשים אל חיקם עשרת מונים בוז וקלון, ועל כל פשעים תכסה אהבת ד' שֶׁבָּם"{{הערה|"דוגמה מדרכי אבי זצ"ל", עמ' טו, אות מ. וראו עוד דברים בשבח החסידים, שם בעמ' יז, אות מא. }}. | |||
הורה לרבי יוסף קדיש קרישבסקי לקבוע לימוד יומי ב[[ספר התניא]]{{הערה|אשר אהרן קרישבסקי, [https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:הוראת_החפץ_חיים_לרבי_יוסף_קדיש_קרישבסקי_לקבוע_לימוד_יומי_בספר_התניא.png ספר יוסף קדישא פרק במחיצת רבו עמ' פט], ירושלים תש"ס.}}. | |||
[[ | על החסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר "כי אם הוא ילמד רבע שעה אחת פחות, ישתמד יהודי במקום אחר"{{מקור}}. | ||
בשנת [[ | בעת ימי נסיעתו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[ת"ש]] מאירופה ל[[ארה"ב]] נשא בכיסו לוח כיס בשם "המזכיר" בו גם כתב יומן מ[[הצלת אדמו"ר הריי"צ|אותם הימים]], שעל כריכתו נדפסה תמונת החפץ החיים<ref>[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון 2118, כ"א בתמוז תשפ"ה[https://drive.google.com/file/d/1Ab75DnGIirCciCghO7nDrB_70vWSsIWN/view?usp=sharing].</ref>. | ||
==מספריו== | |||
{{טורים|*'''[[משנה ברורה]]''', (ששה כרכים), פירוש על חלק "[[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]]" של ה[[שולחן ערוך]]. ספרו זה נפוץ במהירות ומקובל אצל רוב שומרי ההלכה. | |||
*'''ביאור הלכה''', מודפס ביחד עם משנה ברורה שבו מבאר בהרחבה את כל הדעות בהלכות מורכבות שמוזכרות במשנה ברורה. | |||
*'''שער הציון''', מודפס ביחד עם משנה ברורה וביאור הלכה שבו מציין בקצרה המקורות של ההלכה שהביא במשנה ברורה. | |||
*'''[[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]]''', '''[[שמירת הלשון]]''', '''זכור למרים'''', '''חובת השמירה''', '''שפת תמים''', '''כבוד שמיים''' ועוד ספרים על [[איסור לשון הרע]] ושמירת הפה. | |||
*'''אהבת חסד''', מעניין [[מצוות שבין אדם לחברו]] (הלוואה, איסורי ריבית, [[הכנסת אורחים]], [[ניחום אבלים]] ועוד) | |||
*'''חפץ חיים על התורה''', ביאורים ופירושים על חמשה חומשי תורה, בעריכת הרב שמואל גריינימן. | |||
*'''חפץ חיים על אגדות הש"ס''', ליקוט דבריו משאר ספריו, בעריכת הרב שמואל חרל"פ. | |||
*'''חפץ חיים על מסכת אבות''', ליקוט דבריו משאר ספריו, בעריכת הרב שמואל חרל"פ, וכן "מסכת אבות עם פרושי הח"ח", בעריכת הרב דוד זריצקי. | |||
*'''חפץ חיים על הנ"ך''', ליקוט דבריו משאר ספריו, בעריכת הרב שמואל חרל"פ. | |||
*'''אפתחה במשל פי''', ליקוטי משלים משאר ספריו, | |||
*'''ילקוט משלי הח"ח''', ליקוטי משלים משאר ספריו, בעריכת הרב שבתי שינפלד. | |||
*'''ילקוט עצות והדרכות''', עצות והדרכות בעבודת השם מלוקטים משאר ספריו, | |||
*'''טהרת ישראל''', ספר מוסר והלכה בענייני טהרה וטבילה. | |||
*'''קונטרס מאמר קדישין''', על סדר קדימות בקדישין ותפלות באבלים. | |||
*'''אהבת ישראל''', הלכות איסור שנאה. | |||
*'''תורת כהנים עם הגהות הגר"א מכת"י ופירוש חדש'''. | |||
*'''ליקוטי הלכות''' (שלשה כרכים), ספר הערוך כמו פירוש ה[[רי"ף]] על [[מסכת]]ות ב[[תלמוד]] שעליהם לא חיבר הרי"ף ([[סדר קדשים]], וחלקים מ[[סדר נזיקין]] ו[[סדר מועד]].) | |||
*'''ציפית לישועה''', קובץ מאמרים על הציפייה ל[[גאולה]]. הספר מעורר על החיוב לצפות ל[[ימות המשיח|ביאת המשיח]] יום יום בכל עת ובכל זמן, לצפות לישועת ה' למרות [[ירידת הדורות]] ועל לימוד ענייני קדשים. | |||
*'''תורה אור''', [[אגדות חז"ל]] מהתלמוד, מ[[מדרש]]ים ומ[[ספר הזוהר]], המעוררות ומזכירות על [[תלמוד תורה|לימוד התורה]] ובמיוחד על לימוד סדר 'קדשים' "שבזה נחשב כאלו נבנה [[בית המקדש]] בימיו ומקריב עליו [[קרבנות]] וגם מקרב בזה את הגאולה ועוד כמה מעלות קדושות הנמצאות בזה" (מתוך דף השער)-נדפס בתור פתיחה לאספת זקנים. | |||
*'''דבר בעתו''', על [[מאכלות אסורות]] | |||
*'''גדר עולם''' על הלכות כיסוי ראש לנשים | |||
*'''חומת הדת''', ספר [[מוסר]], קריאה לכל איש ישראל להתחזק בעצמו ולחזק אחרים בלימוד התורה ובקיום המצוות. | |||
*'''מחנה ישראל''', העוסק בדילמות של התנהגות חיילים יהודים בצבא [[גוי|נכרי]] | |||
*'''נדחי ישראל''', מיועד למתגוררים באזורים שמקשים על קיום חיים יהודיים | |||
*'''נפוצות ישראל''', המביע התנגדות להגירה לאמריקה | |||
*'''ספר המצוות הקצר''', ה[[מצווה|מצוות]] הנוהגות בזמננו בקצור נמרץ | |||
*'''קונטרס תפארת אדם''', בעניין הקפת הראש והשחתת הזקן | |||
*'''שם עולם''', חלק ראשון על [[שמירת שבת]], [[גמילות חסדים|עשיית חסד]] והחזקת לומדי תורה; חלק שני על התחזקות ב[[עבודת ה']]. | |||
*'''תורת הבית''' בו יבואר גודל חיוב האדם ללמוד תורה בביתו בכל עת שהוא פנוי ממלאכתו ומעסקיו וגודל שכרו עבור זה ובסופו מאמר עלבונה של תורה. | |||
*'''בית ישראל''' "בו יבוארו הרבה עניינים נחוצים לכלל ישראל" | |||
*'''אגרות החפץ חיים''' (שני כרכים) | |||
}} | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 53: | שורה 87: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=mscatalog&mode=details&volno=730&limit=0&field=TITLE&search= | *[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=mscatalog&mode=details&volno=730&limit=0&field=TITLE&search=משנה+ברורה&search_mode=simple עותק נדיר ומקורי של המשנה ברורה בכתב יד - באתר ספריית ליובאוויטש] | ||
* יהושע קניג, '''[https://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/663.pdf#page=14 מי האיש החפץ משיח]''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 663 (עמוד 16) | |||
*[https://col.org.il/news/126747 כשהרבי הזכיר את ה'חפץ חיים' בהתוועדות 13 פעמים • סקירה{{col}}] | |||
{{אחרונים}} | {{אחרונים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 59: | שורה 96: | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ג]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ג]] | ||
[[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:52, 16 ביולי 2025
| רבי ישראל מאיר הכהן | |
|---|---|
 תמונה צבועה של "החפץ חיים" | |
| לידה | תקצ"ח |
| פטירה | כ"ד אלול תרצ"ג |
רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, (מפרוסם בכינויו על שם ספריו החפץ חיים וכן המשנה ברורה; ה'תקצ"ח - כ"ד באלול ה'תרצ"ג), ידוע בכינוי החפץ חיים, בעל ה'משנה ברורה', נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה ז'עטיל במחוז הורדנה (כיום בבלארוס) להרב אריה זאב הכהן ולדובורושה.
בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר בראדין בה חי אביו החורג רבי שמעון הלוי אפשטיין ואכל על שולחנו. כאשר נקלע האב החורג לקשיים כלכליים פתחה אשתו חנות, כשהחפץ חיים במקביל לומד בעצמו ומלמד נערים כשלעיתים קיבל על כך תשלום. מונה לרבה של ראדין אך כעבור תקופה התפטר מתפקידו.
בשנת תרכ"ט הקים בראדין ישיבה שבראשותה עמד, ובתקופה הראשונה לקיומה אף ניהל אותה בעצמו.
אדמו"ר הרש"ב מזכירו במכתב משנת תרס"א שיצטרף לאסיפה מסוימת, "אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם"[1].
עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים.
עם רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
החפץ חיים עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב"ד, האדמו"ר הרש"ב והאדמו"ר הריי"צ, ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם[2].
בשבט תר"ע התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי מאיר שמחה מדווינסק בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו רבי חיים מבריסק, בתמיכתו של אדמו"ר הרש"ב והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא[3].
בשנת תרפ"ו ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי רוסיה, יחד עם הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי, על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ[4].
בשנת תרצ"ב ביקר בישיבת תומכי תמימים לודז (פולין) והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה.
מסופר[5], שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני אדמו"ר הרש"ב את פליאתו מכך כי בישיבת תומכי תמימים שהקים פשוט שאין מגלחים את הזקן, הרבי הרש"ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד פנימיות התורה. ששמע זאת החפץ חיים, אמר בהתפעלות: "כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה לישיבות!".
הרבי סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר תפילת שמונה עשרה. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם[6].
עוד מסופר שפעם אחת שלח החפץ חיים אחד משלוחיו לרבי הרש"ב בכדי שיבקש הסכמה לספרו, ובהגיע השליח לרבי הרש"ב ביקש הסכמה, אמר לו הרבי הרש"ב שיגיד לחפץ חיים שני דברים: א'. שבבית הרב (רבותינו נשיאנו) לא נהוג לתת הסכמות. ב'. שעקימת אף (שפתיים) זה גם אבק לשון הרע.
- השליח חזר לחפץ הגיעו להעביר את דברי הרבי הרש"ב, וכשהגיע לחפץ חיים אמר לו את דברי הרבי הרש"ב שדבר ראשון 'בבית הרב לא נהוג לתת הסכמות' והשליח בא להמשיך להגיד את הדבר השני - אלא שתוך כדי ראה שהחפץ חיים מעקם אפו (שפתיו), והשליח נפל והתעלף[דרוש מקור]. יש לציין שלמרות סיפור זה מקובל מהרבי הרש"ב שאחד הדברים המיוחדים שהיה אצל החפץ חיים שהגיע לדרגת בינוני ללא לימוד חסידות.
בשנת תשכ"ז, אמר הרבי בשיחה עם האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. חותני הרבי אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת הבעש"ט לא פחות ממשנה ברורה".
סיפר ר' אביגדור מילר בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות שהחסידים מתפללים לאחר זמן תפילה: "הם מתפללים מאוחר אבל המתנגדים אינם מתפללים כלל..."
בנו של החפץ חיים, ר' יהודה לייב, כותב על אביו: "בעשיריות שניו לעת זקנתו היה מחשיב מאוד עדת החסידים, באמרו כי הם בזמנינו ככותל אבנים... שמעמידים בין בתי עץ שאינה מניחה להתפשטות שריפה, ובימינו שנגף הכפירה פשטה בכל עבר ופאה, ולאלפים [יש] שהם מאמינים בד' ובתורתו, אבל כמו מתביישים בקיום מצוותיה בריש גלי, בל יהא לשחוק בין הגוים ובין פריצי עמנו שרבו המלעינים מכל קודש, עלינו לשבח לעדת החסידים שהם אמיצי רוח, עושי דברו ביד רמה ובפומבי, ועוד הם מגדלים בניהם לתורה ולעבודה כאבותיהם, רוממות א-ל בגרונם, ולשונם כחרב חרה להשיב להחופשים אל חיקם עשרת מונים בוז וקלון, ועל כל פשעים תכסה אהבת ד' שֶׁבָּם"[7].
הורה לרבי יוסף קדיש קרישבסקי לקבוע לימוד יומי בספר התניא[8].
על החסיד ר' איצ'ה דער מתמיד אמר "כי אם הוא ילמד רבע שעה אחת פחות, ישתמד יהודי במקום אחר"[דרוש מקור].
בעת ימי נסיעתו של אדמו"ר הריי"צ בשנת ת"ש מאירופה לארה"ב נשא בכיסו לוח כיס בשם "המזכיר" בו גם כתב יומן מאותם הימים, שעל כריכתו נדפסה תמונת החפץ החיים[9].
מספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- משנה ברורה, (ששה כרכים), פירוש על חלק "אורח חיים" של השולחן ערוך. ספרו זה נפוץ במהירות ומקובל אצל רוב שומרי ההלכה.
- ביאור הלכה, מודפס ביחד עם משנה ברורה שבו מבאר בהרחבה את כל הדעות בהלכות מורכבות שמוזכרות במשנה ברורה.
- שער הציון, מודפס ביחד עם משנה ברורה וביאור הלכה שבו מציין בקצרה המקורות של ההלכה שהביא במשנה ברורה.
- חפץ חיים, שמירת הלשון, זכור למרים', חובת השמירה, שפת תמים, כבוד שמיים ועוד ספרים על איסור לשון הרע ושמירת הפה.
- אהבת חסד, מעניין מצוות שבין אדם לחברו (הלוואה, איסורי ריבית, הכנסת אורחים, ניחום אבלים ועוד)
- חפץ חיים על התורה, ביאורים ופירושים על חמשה חומשי תורה, בעריכת הרב שמואל גריינימן.
- חפץ חיים על אגדות הש"ס, ליקוט דבריו משאר ספריו, בעריכת הרב שמואל חרל"פ.
- חפץ חיים על מסכת אבות, ליקוט דבריו משאר ספריו, בעריכת הרב שמואל חרל"פ, וכן "מסכת אבות עם פרושי הח"ח", בעריכת הרב דוד זריצקי.
- חפץ חיים על הנ"ך, ליקוט דבריו משאר ספריו, בעריכת הרב שמואל חרל"פ.
- אפתחה במשל פי, ליקוטי משלים משאר ספריו,
- ילקוט משלי הח"ח, ליקוטי משלים משאר ספריו, בעריכת הרב שבתי שינפלד.
- ילקוט עצות והדרכות, עצות והדרכות בעבודת השם מלוקטים משאר ספריו,
- טהרת ישראל, ספר מוסר והלכה בענייני טהרה וטבילה.
- קונטרס מאמר קדישין, על סדר קדימות בקדישין ותפלות באבלים.
- אהבת ישראל, הלכות איסור שנאה.
- תורת כהנים עם הגהות הגר"א מכת"י ופירוש חדש.
- ליקוטי הלכות (שלשה כרכים), ספר הערוך כמו פירוש הרי"ף על מסכתות בתלמוד שעליהם לא חיבר הרי"ף (סדר קדשים, וחלקים מסדר נזיקין וסדר מועד.)
- ציפית לישועה, קובץ מאמרים על הציפייה לגאולה. הספר מעורר על החיוב לצפות לביאת המשיח יום יום בכל עת ובכל זמן, לצפות לישועת ה' למרות ירידת הדורות ועל לימוד ענייני קדשים.
- תורה אור, אגדות חז"ל מהתלמוד, ממדרשים ומספר הזוהר, המעוררות ומזכירות על לימוד התורה ובמיוחד על לימוד סדר 'קדשים' "שבזה נחשב כאלו נבנה בית המקדש בימיו ומקריב עליו קרבנות וגם מקרב בזה את הגאולה ועוד כמה מעלות קדושות הנמצאות בזה" (מתוך דף השער)-נדפס בתור פתיחה לאספת זקנים.
- דבר בעתו, על מאכלות אסורות
- גדר עולם על הלכות כיסוי ראש לנשים
- חומת הדת, ספר מוסר, קריאה לכל איש ישראל להתחזק בעצמו ולחזק אחרים בלימוד התורה ובקיום המצוות.
- מחנה ישראל, העוסק בדילמות של התנהגות חיילים יהודים בצבא נכרי
- נדחי ישראל, מיועד למתגוררים באזורים שמקשים על קיום חיים יהודיים
- נפוצות ישראל, המביע התנגדות להגירה לאמריקה
- ספר המצוות הקצר, המצוות הנוהגות בזמננו בקצור נמרץ
- קונטרס תפארת אדם, בעניין הקפת הראש והשחתת הזקן
- שם עולם, חלק ראשון על שמירת שבת, עשיית חסד והחזקת לומדי תורה; חלק שני על התחזקות בעבודת ה'.
- תורת הבית בו יבואר גודל חיוב האדם ללמוד תורה בביתו בכל עת שהוא פנוי ממלאכתו ומעסקיו וגודל שכרו עבור זה ובסופו מאמר עלבונה של תורה.
- בית ישראל "בו יבוארו הרבה עניינים נחוצים לכלל ישראל"
- אגרות החפץ חיים (שני כרכים)
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מי האיש החפץ משיח?, 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 6
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- עותק נדיר ומקורי של המשנה ברורה בכתב יד - באתר ספריית ליובאוויטש
- יהושע קניג, מי האיש החפץ משיח, שבועון בית משיח גיליון 663 (עמוד 16)
- כשהרבי הזכיר את ה'חפץ חיים' בהתוועדות 13 פעמים • סקירה
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש - אדמו"ר הרש"ב, חלק ג' עמ' רסא
- ↑ אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב, אגרת תצ"א עמוד תתס"ו. ועוד רבות. אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ"ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר"ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר"ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)
- ↑ תורת חיים עמ' ר'.
- ↑ אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ עמ' קעח (197)
- ↑ ראה "ספר הזוהר מאלף צדיקים". ראו גם הסיפור על שליחות ר"א ננס להחפץ חיים שנדפס בהערות הת' ואנ"ש, אושען פארקוויי, גליון צא, כ"ב שבט תש"נ, ע' 14-12.
- ↑ שיחות קודש תשל"ד. עמ' 11 (317)
- ↑ "דוגמה מדרכי אבי זצ"ל", עמ' טו, אות מ. וראו עוד דברים בשבח החסידים, שם בעמ' יז, אות מא.
- ↑ אשר אהרן קרישבסקי, ספר יוסף קדישא פרק במחיצת רבו עמ' פט, ירושלים תש"ס.
- ↑ כפר חב"ד גיליון 2118, כ"א בתמוז תשפ"ה[1].
