לדלג לתוכן

עיר מקלט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
להתראות (שיחה | תרומות)
ר.ז. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שלט עיר מקלט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט שמראה היכן העיר מקלט]]
[[קובץ:עיר מקלט7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מיקומם של ששת ערי המקלט]]
[[קובץ:עיר מקלט7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מיקומם של ששת ערי המקלט]]
'''עִיר מִקְלָט''' היא עיר שאליה צריך לברוח, על פי ה[[תורה]], אדם שהרג אדם אחר ב[[שוגג]]. השהייה בעיר נועדה לשתי מטרות: הצלת ההורג מפני נקמתו של [[נקמת דם|גואל הדם]], ועונש על כך שהרג אדם כתוצאה מחוסר זהירות. מן הטעם השני, הבריחה לעיר מקלט היא חובה, גם כשלא נשקף איום כלשהו על ההורג. על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט ב[[ארץ ישראל]] הינה מצוות עשה.{{הערה|ספר המצות להרמב"ם - [[מצוות עשה]] קפב, רמב"ם יד החזקה - הלכות רוצח ושמירת נפש ח' א', סמ"ג - [[מצוות עשה]] עו, ספר החינוך - מצווה תקכ.}}
'''עִיר מִקְלָט''' היא עיר שאליה צריך לברוח, על פי ה[[תורה]], אדם שהרג אדם אחר ב[[שוגג]]. השהייה בעיר נועדה לשתי מטרות: הצלת ההורג מפני נקמתו של [[נקמת דם|גואל הדם]], ועונש על כך שהרג אדם כתוצאה מחוסר זהירות. מן הטעם השני, הבריחה לעיר מקלט היא חובה, גם כשלא נשקף איום כלשהו על ההורג. על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט ב[[ארץ ישראל]] הינה מצוות עשה{{הערה|ספר המצות להרמב"ם - [[מצוות עשה]] קפב, רמב"ם יד החזקה - הלכות רוצח ושמירת נפש ח' א', סמ"ג - [[מצוות עשה]] עו, ספר החינוך - מצווה תקכ.}}.


ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] יתווספו שלוש ערים נוספות.
ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] יתווספו שלוש ערים נוספות.
שורה 9: שורה 10:
{{גודל|2|{{ציטוט
{{גודל|2|{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מרכאות=כן
|מקור=[[פרשת שופטים]], פרק י"ט, א{{הערה|מצוות ערי מקלט מופיעה פעם נוספת בתורה ב[[ספר במדבר]], פרק ל"ה, יג}}
|מקור=[[פרשת שופטים]], פרק י"ט, א{{הערה|מצוות ערי מקלט מופיעה פעם נוספת בתורה ב[[ספר במדבר]], פרק ל"ה, יג.}}
:::|תוכן=כִּי-יַכְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ אֶת-אַרְצָם; וִירִשְׁתָּם, וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם. שָׁלוֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ: בְּתוֹךְ אַרְצְךָ--אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ. תָּכִין לְךָ, הַדֶּרֶךְ, וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת-גְּבוּל אַרְצְךָ, אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ; וְהָיָה, לָנוּס שָׁמָּה כָּל-רֹצֵחַ. וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ, אֲשֶׁר-יָנוּס שָׁמָּה וָחָי: אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת-רֵעֵהוּ בִּבְלִי-דַעַת, וְהוּא לֹא-שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם. וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר, לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ וּמָצָא אֶת-רֵעֵהוּ וָמֵת: הוּא, יָנוּס אֶל-אַחַת הֶעָרִים-הָאֵלֶּה--וָחָי. פֶּן-יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ, כִּי-יֵחַם לְבָבוֹ, וְהִשִּׂיגוֹ כִּי-יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ, וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ; וְלוֹ, אֵין מִשְׁפַּט-מָוֶת, כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ, מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר: שָׁלֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ
:::|תוכן=כִּי-יַכְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ אֶת-אַרְצָם; וִירִשְׁתָּם, וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם. שָׁלוֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ: בְּתוֹךְ אַרְצְךָ--אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ. תָּכִין לְךָ, הַדֶּרֶךְ, וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת-גְּבוּל אַרְצְךָ, אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ; וְהָיָה, לָנוּס שָׁמָּה כָּל-רֹצֵחַ. וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ, אֲשֶׁר-יָנוּס שָׁמָּה וָחָי: אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת-רֵעֵהוּ בִּבְלִי-דַעַת, וְהוּא לֹא-שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם. וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר, לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ וּמָצָא אֶת-רֵעֵהוּ וָמֵת: הוּא, יָנוּס אֶל-אַחַת הֶעָרִים-הָאֵלֶּה--וָחָי. פֶּן-יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ, כִּי-יֵחַם לְבָבוֹ, וְהִשִּׂיגוֹ כִּי-יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ, וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ; וְלוֹ, אֵין מִשְׁפַּט-מָוֶת, כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ, מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר: שָׁלֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ
}}}}
}}}}
שורה 17: שורה 18:
.. וזו התפקיד המוטל על כל אחד ואחד: להתיצב בפרשת דרכים, ולקרוא "מקלט, מקלט", להורות את הדרך ללכת בה. למרות שמתוך כך הוא נמצא כל העת בפרשת דרכים, במקום בו קיימת דרך המובילה לצד שמאל, אין לו להתרשם מכך, שכן דווקא על ידי כך הוא מבצע את התפקיד המוטל עליו.
.. וזו התפקיד המוטל על כל אחד ואחד: להתיצב בפרשת דרכים, ולקרוא "מקלט, מקלט", להורות את הדרך ללכת בה. למרות שמתוך כך הוא נמצא כל העת בפרשת דרכים, במקום בו קיימת דרך המובילה לצד שמאל, אין לו להתרשם מכך, שכן דווקא על ידי כך הוא מבצע את התפקיד המוטל עליו.


.. זו המשימה.. לקרוא: "מקלט, מקלט" להורות הדרך לחיים וטוב, להיות שלטים מורי דרך אך שלטים '''חיים''', ולא שלטי אבן התקועים במקום, ללכת בחיוניות ולהורות לכל אחד הדרך למקלט.|קטעים משיחת הרבי, לקוטי שיחות חלק ב' פרשת ואתחנן}}
.. זו המשימה.. לקרוא: "מקלט, מקלט" להורות הדרך לחיים וטוב, להיות שלטים מורי דרך אך שלטים '''חיים''', ולא שלטי אבן התקועים במקום, ללכת בחיוניות ולהורות לכל אחד הדרך למקלט.|קטעים משיחת הרבי, לקוטי שיחות חלק ב' פרשת ואתחנן.}}
==כיצד מתנהלת עיר מקלט==
==כיצד מתנהלת עיר מקלט==
בערי המקלט התגוררו [[כהן|כהנים]] או [[שבט לוי|לויים]]. [[רוצח בשוגג]] או במזיד, היה בורח מיד לאחר הרצח אל אחת מערי המקלט. מטרת הבריחה הייתה למנוע מ[[נקמת דם|גואל הדם]] לבוא ולנקום את נקמת קרובו ההרוג. אם גואל הדם הרג את הרוצח מחוץ לערי המקלט, היה הוא פטור מעונש.
בערי המקלט התגוררו [[כהן|כהנים]] או [[שבט לוי|לויים]]. [[רוצח בשוגג]] או במזיד, היה בורח מיד לאחר הרצח אל אחת מערי המקלט. מטרת הבריחה הייתה למנוע מ[[נקמת דם|גואל הדם]] לבוא ולנקום את נקמת קרובו ההרוג. אם גואל הדם הרג את הרוצח מחוץ לערי המקלט, היה הוא פטור מעונש.


כאשר הרוצח היה מגיע אל העיר, היו זקני העיר חוקרים את אופי הרצח. אם הרצח נעשה במזיד, היו הזקנים מוסרים את הרוצח לידי [[בית דין (הלכה)|בית דין]] על מנת לדונו ולעונשו כראוי לו. לעומת זאת, אם הרצח היה בשוגג, כלשון הכתוב: "בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם", היה על הרוצח להתיישב בעיר המקלט עד מותו של ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] באותה תקופה, ואסור היה להורגו. לאחר שמת הכהן הגדול, רשאי היה הרוצח לשוב לעירו. (לפיכך מסופר בתלמוד שאמותיהם של הכהנים הגדולים, היו מחלקות מיני [[מזון]] לשוהים בערי המקלט, שלא יתפללו על מות בניהם). אם הרוצח יצא מעירו לפני תום הזמן, לגואל הדם מותר להורגו ללא משפט. העונש של שהיה בעיר המקלט נקראת "גלות".
כאשר הרוצח היה מגיע אל העיר, היו זקני העיר חוקרים את אופי הרצח. אם הרצח נעשה במזיד, היו הזקנים מוסרים את הרוצח לידי [[בית דין (הלכה)|בית דין]] על מנת לדונו ולעונשו כראוי לו. לעומת זאת, אם הרצח היה בשוגג, כלשון הכתוב: "בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם", היה על הרוצח להתיישב בעיר המקלט עד מותו של ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] באותה תקופה, ואסור היה להורגו. לאחר שמת הכהן הגדול{{הערה|על אורך זמן שהותו בערי מקלט (מכיון ששהותו בערי מקלט אינה רק (להנצל מסכנה של נקמה -) בכדי שגואל הדם לא יהרגנו, אלא גם '''דין''' שאם יצא גואל הדם יש לו להרגו כי אין לו דם, הוא הורג אדם הרוג) ישנם שני טעמים - '''א'''. מכיון שהכהו גדול ענינו להאריך ימיו של האדם והוא קיצר ימיו של אדם, אינו ראוי שיעמוד בפני הכהן גדול. '''ב'''. כי כפרתו יהיה על ידי מיתת הכהן גדול (מיתת צדיקים מכפרת), ודווקא במיתת כהן הגדול כי הוא זה שהיה צריך להתפלל שלא יארע תקלה בימיו, ולא התפלל, ועד אז יש לו עדיין חיוב מיתה מחמת עוונו כשיצא מעיר מקלטו אין לו דם, ולכן יש לו לשהות שם עד מיתתו של הכהן הגדול. (ע"פ פירוש רש"י במדבר לה, כה. ולקו"ש חלק ל"ג ע' 206 ואילך).}}. מיתת  רשאי היה הרוצח לשוב לעירו (לפיכך מסופר בתלמוד שאמותיהם של הכהנים הגדולים, היו מחלקות מיני [[מזון]] לשוהים בערי המקלט, שלא יתפללו על מות בניהם). אם הרוצח יצא מעירו לפני תום הזמן, לגואל הדם מותר להורגו ללא משפט. העונש של שהיה בעיר המקלט נקראת "גלות".


על פי התלמוד, עונש הגלות חל רק על מי שנהג בזהירות סבירה ובכל זאת הרג בן אדם. אדם אשר נהג ברשלנות נקרא "שוגג קרוב למזיד" ואינו יכול למצוא מחסה בעיר המקלט. מצד שני, אדם אשר נקט בכל אמצעי הזהירות ובכל זאת הרג בן אדם פטור מגלות שכן הוא נקרא "אנוס" או שוגג קרוב לאונס.
על פי התלמוד, עונש הגלות חל רק על מי שנהג בזהירות סבירה ובכל זאת הרג בן אדם. אדם אשר נהג ברשלנות נקרא "שוגג קרוב למזיד" ואינו יכול למצוא מחסה בעיר המקלט. מצד שני, אדם אשר נקט בכל אמצעי הזהירות ובכל זאת הרג בן אדם פטור מגלות שכן הוא נקרא "אנוס" או שוגג קרוב לאונס.
שורה 40: שורה 41:


==ערי מקלט בגאולה==
==ערי מקלט בגאולה==
ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] יתווספו שלוש ערים נוספות על השישה, כפי שמופיע במקרא{{הערה|דברים, יט, ח.}}: {{ציטוטון|וְאִם-יַרְחִיב ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ; וְנָתַן לְךָ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ. ט כִּי-תִשְׁמֹר אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹקֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, כָּל-הַיָּמִים--וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים}}{{הערה|רש"י על הפסוק מבהיר שבסה"כ יהיו תשע ערים}}, עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.
ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] יתווספו שלוש ערים נוספות על השישה, כפי שמופיע במקרא{{הערה|דברים, יט, ח.}}: {{ציטוטון|וְאִם-יַרְחִיב ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ; וְנָתַן לְךָ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ. ט כִּי-תִשְׁמֹר אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹקֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, כָּל-הַיָּמִים--וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים}}{{הערה|רש"י על הפסוק מבהיר שבסה"כ יהיו תשע ערים.}}, עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.


הערים הנוספים יוקמו בארצות קיני, קניזי וקדמוני.
הערים הנוספים יוקמו בארצות קיני, קניזי וקדמוני.
שורה 47: שורה 48:
המפרשים{{הערה|שער המצוות על הפסוק וכן הש"ך על הפסוק, [[השל"ה]] בית דוד, כד, ע"א.}} דנים בשאלה מדוע יצטרכו ערי מקלט בגאולה, בזמן עליו נאמר "לא ישא גוי אל חרב" כך שלא יהיו רוצחים אפילו בשגגה{{הערה|בשער המצוות הנ"ל מקשה גם שבגאולה לא יהיה מוות.}}.
המפרשים{{הערה|שער המצוות על הפסוק וכן הש"ך על הפסוק, [[השל"ה]] בית דוד, כד, ע"א.}} דנים בשאלה מדוע יצטרכו ערי מקלט בגאולה, בזמן עליו נאמר "לא ישא גוי אל חרב" כך שלא יהיו רוצחים אפילו בשגגה{{הערה|בשער המצוות הנ"ל מקשה גם שבגאולה לא יהיה מוות.}}.


הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות, חלק כ"ד עמ' 107. ושם דוחה את שאר תירוצי המפרשים.}} זאת בכך שהבריחה לערי מקלט תהיה של הרוצחים בזמן הגלות והרדיפה של גואל הדם אינה בגלל ש"חם ליבו"{{הערה|מפני שבגאולה לא יהיה קנאה ותחרות".}}, אלא מכיון שרדיפת גואל הדם הינה מצווה מהתורה{{הערה|תפארת ישראל למשנה מסכת מכות מבאר שזו מצווה ובכאלה מקונות התורה קראה לזה רשות.}}.
הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות, חלק כ"ד עמ' 107. ושם דוחה את שאר תירוצי המפרשים.}} זאת בכך שהבריחה לערי מקלט תהיה של הרוצחים בזמן הגלות והרדיפה של גואל הדם אינה בגלל ש"חם ליבו"{{הערה|מפני שבגאולה לא יהיה [[קנאה]] ותחרות".}}, אלא מכיון שרדיפת גואל הדם הינה מצווה מהתורה{{הערה|תפארת ישראל למשנה מסכת מכות מבאר שזו מצווה ובכאלה מקונות התורה קראה לזה רשות.}}.


===ערי מקלט כראיה לגאולה===
===ערי מקלט כראיה לגאולה===
ה[[רמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|פרק י"א, ב.}} מביא את מצוות ערי מקלט כראיה נוספת{{הערה|בנוסף להוכחות מפרשת ניצבים ומפרשת בלעם שהביא בהלכה הקודמת לה.}} לגאולה. הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ד עמ' 114.}} את הצורך בראיה הנוספת מכיוון שבכך מחמיר דינו של המכחיש את הגאולה, מכיוון שעל מצווה בתורה אי אפשר לומר שתשתנה או שהיא לא כפשוטה.
ה[[רמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|פרק י"א, ב.}} מביא את מצוות ערי מקלט כראיה נוספת{{הערה|בנוסף להוכחות מפרשת ניצבים ומפרשת בלעם שהביא בהלכה הקודמת לה.}} לגאולה. הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ד פרשת שופטים עמ' 114.}} את הצורך בראיה הנוספת מכיוון שבכך מחמיר דינו של המכחיש את הגאולה, מכיוון שעל מצווה שיש לה תוקף,  שהיא "עומדת לעולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת..." <ref>רמב"ם הלכות יסודי התורה</ref>, אי אפשר לומר שתשתנה או שהיא לא כפשוטה.


הקשר בין מצווה זו דווקא לגאולה: כשם שעיר מקלט קולטת במקום כך ישנו קליטה בזמן. אשר זמן הגאולה יקלוט את כל הבעיות של זמן ה[[גלות]], ואז יגמר קליטתן וכפרתן של [[עם ישראל]].
הקשר בין מצווה זו דווקא לגאולה: כשם שעיר מקלט קולטת במקום כך ישנו קליטה בזמן. אשר זמן הגאולה יקלוט את כל הבעיות של זמן ה[[גלות]], ואז יגמר קליטתן וכפרתן של [[עם ישראל]].
== בעבודת האדם ==
<blockquote>הרבי באחת משיחותיו<ref>לקו"ש חלק ב' פרשת ואתחנן</ref> ביאר את עבודת השם שלומדים מ(הדרך ל)עיר מקלט. כשם שבדרך כפשוטה היה שלט לאדם שרץ לעיר מקלט, שמורה לו את הדרך, ומנגיש לו אותה, כך האדם צריך להיות כשלט עבור יהודים שרצים למקלט, חיי התורה והמצות, וצריך להראות להם את הדרך, למרות שבעקבות התפקיד הוא עלול להחשף לדברים שיכולים להפריע לו בעבודת ה'.
"... וזו התפקיד המוטל על כל אחד ואחד: להתיצב בפרשת דרכים, ולקרוא "מקלט, מקלט", להורות את הדרך ללכת בה. למרות שמתוך כך הוא נמצא כל העת בפרשת דרכים, במקום בו קיימת דרך המובילה לצד שמאל, אין לו להתרשם מכך, שכן דווקא על ידי כך הוא מבצע את התפקיד המוטל עליו".
הרבי מוסיף שהיהודי צריך להיות 'שלט' חי שרק כך הוא יוכל להחיות יהודים אחרים.</blockquote>


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''הצורך בערי מקלט בגאולה''', [[לקוטי שיחות]] חלק כ"ד עמ' 107.
*'''הצורך בערי מקלט בגאולה''', [[לקוטי שיחות]] חלק כ"ד עמ' 107.
== ראו גם ==
* [[קונטרס תורה חדשה מאתי תצא]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*נחמה גרייזמן, [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=1060 '''מקלט רוחני'''] {{חב}}
*נחמה גרייזמן, [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=1060 '''מקלט רוחני'''] {{חב"ד בישראל}}
* [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%A3-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C/ מהי השאלה המתבקשת שאף אחד לא שואל?] {{וידפו|}}
* [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%A3-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C/ מהי השאלה המתבקשת שאף אחד לא שואל?] {{וידפו|}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/658567/ לשם מה מצווה התורה להוסיף ערי מקלט בגאולה?]''', שיעור מאת הרב מנחם מענדל חדאד {{וידאו}}{{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/658567/ לשם מה מצווה התורה להוסיף ערי מקלט בגאולה?]''', שיעור מאת הרב מנחם מענדל חדאד {{וידאו}}{{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2025/02/06-02-2025-20-38-02-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%94-LR.pdf ערי מקלט לעתיד לבוא]''', [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון נ"ה עמוד 32


 
{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:גאולה ומשיח}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]
[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]
[[en:Ir Miklat (City of Refuge)]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]

גרסה אחרונה מ־04:25, 23 ביולי 2025

שלט שמראה היכן העיר מקלט
מיקומם של ששת ערי המקלט

עִיר מִקְלָט היא עיר שאליה צריך לברוח, על פי התורה, אדם שהרג אדם אחר בשוגג. השהייה בעיר נועדה לשתי מטרות: הצלת ההורג מפני נקמתו של גואל הדם, ועונש על כך שהרג אדם כתוצאה מחוסר זהירות. מן הטעם השני, הבריחה לעיר מקלט היא חובה, גם כשלא נשקף איום כלשהו על ההורג. על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט בארץ ישראל הינה מצוות עשה[1].

בגאולה יתווספו שלוש ערים נוספות.

המקור בתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצוות עשה מהתורה לייחד[2] ערי מקלט. וכך כתוב בתורה:

כִּי-יַכְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ אֶת-אַרְצָם; וִירִשְׁתָּם, וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם. שָׁלוֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ: בְּתוֹךְ אַרְצְךָ--אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ. תָּכִין לְךָ, הַדֶּרֶךְ, וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת-גְּבוּל אַרְצְךָ, אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ; וְהָיָה, לָנוּס שָׁמָּה כָּל-רֹצֵחַ. וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ, אֲשֶׁר-יָנוּס שָׁמָּה וָחָי: אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת-רֵעֵהוּ בִּבְלִי-דַעַת, וְהוּא לֹא-שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם. וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר, לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ וּמָצָא אֶת-רֵעֵהוּ וָמֵת: הוּא, יָנוּס אֶל-אַחַת הֶעָרִים-הָאֵלֶּה--וָחָי. פֶּן-יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ, כִּי-יֵחַם לְבָבוֹ, וְהִשִּׂיגוֹ כִּי-יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ, וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ; וְלוֹ, אֵין מִשְׁפַּט-מָוֶת, כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ, מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר: שָׁלֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ

פרשת שופטים, פרק י"ט, א[3]
" כשם שבגשמיות הרי נוסף לכך שהדרכים לערי מקלט היו מתוקנות ורחבות כדי להקל על הרוצח להמלט לערי מקלט - היה קבוע בכל פרשת דרכים שלט להורות את הדרך להמלט. כך גם ברוחניות: נוסף על כך שהדרך לדברי תורה היא קלה ורחבה - מדריך הקב"ה לאיזה כיוון ללכת.

.. וזו התפקיד המוטל על כל אחד ואחד: להתיצב בפרשת דרכים, ולקרוא "מקלט, מקלט", להורות את הדרך ללכת בה. למרות שמתוך כך הוא נמצא כל העת בפרשת דרכים, במקום בו קיימת דרך המובילה לצד שמאל, אין לו להתרשם מכך, שכן דווקא על ידי כך הוא מבצע את התפקיד המוטל עליו.

.. זו המשימה.. לקרוא: "מקלט, מקלט" להורות הדרך לחיים וטוב, להיות שלטים מורי דרך אך שלטים חיים, ולא שלטי אבן התקועים במקום, ללכת בחיוניות ולהורות לכל אחד הדרך למקלט.

"

– קטעים משיחת הרבי, לקוטי שיחות חלק ב' פרשת ואתחנן.

כיצד מתנהלת עיר מקלט[עריכה | עריכת קוד מקור]

בערי המקלט התגוררו כהנים או לויים. רוצח בשוגג או במזיד, היה בורח מיד לאחר הרצח אל אחת מערי המקלט. מטרת הבריחה הייתה למנוע מגואל הדם לבוא ולנקום את נקמת קרובו ההרוג. אם גואל הדם הרג את הרוצח מחוץ לערי המקלט, היה הוא פטור מעונש.

כאשר הרוצח היה מגיע אל העיר, היו זקני העיר חוקרים את אופי הרצח. אם הרצח נעשה במזיד, היו הזקנים מוסרים את הרוצח לידי בית דין על מנת לדונו ולעונשו כראוי לו. לעומת זאת, אם הרצח היה בשוגג, כלשון הכתוב: "בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם", היה על הרוצח להתיישב בעיר המקלט עד מותו של הכהן הגדול באותה תקופה, ואסור היה להורגו. לאחר שמת הכהן הגדול[4]. מיתת רשאי היה הרוצח לשוב לעירו (לפיכך מסופר בתלמוד שאמותיהם של הכהנים הגדולים, היו מחלקות מיני מזון לשוהים בערי המקלט, שלא יתפללו על מות בניהם). אם הרוצח יצא מעירו לפני תום הזמן, לגואל הדם מותר להורגו ללא משפט. העונש של שהיה בעיר המקלט נקראת "גלות".

על פי התלמוד, עונש הגלות חל רק על מי שנהג בזהירות סבירה ובכל זאת הרג בן אדם. אדם אשר נהג ברשלנות נקרא "שוגג קרוב למזיד" ואינו יכול למצוא מחסה בעיר המקלט. מצד שני, אדם אשר נקט בכל אמצעי הזהירות ובכל זאת הרג בן אדם פטור מגלות שכן הוא נקרא "אנוס" או שוגג קרוב לאונס.

דיון בהלכות ערי המקלט, נמצא בתלמוד במסכת מכות פרק שני. הלכות רוצח בשגגה וערי מקלט מתוארים ברמב"ם בספר נזיקין, הלכות רוצח ושמירת נפש פרקים ה'-ח'.

דיני עיר מקלט[עריכה | עריכת קוד מקור]

בערי המקלט נקטו באמצעי זהירות רבים על מנת לאפשר לרוצח להגיע במהירות בכדי שגואל הדם לא ישיגו.

יש חובה ליישר ולסמן את הדרך לערי המקלט בשלטים ברורים על מנת לאפשר את הבריחה המהירה ביותר לעיר המקלט. בכל שנה בט"ו אדר, לקראת סוף החורף, מצווים בית הדין לתקן את הדרכים כדי לאפשר בריחה מהירה לערי המקלט.

הקצאת ערי המקלט[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר דברים פרק ד', מסופר שמשה הבדיל שלוש ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי: את בֶּצֶר בנחלת שבט ראובן, את רָאמוֹת בנחלת שבט גד, ואת גּוֹלָן בנחלת שבט מנשה.

בספר יהושע (כ' א'-ט') מסופר שישראל הקדישו שלוש ערי מקלט נוספים: את קֶדֶש בהרי נפתלי, את שְׁכֶם בהר אפרים, ואת קִרְיַת אַרְבַּע (חברון) בנחלת שבט יהודה.

על פי דעת אביי בתלמוד הבבלי (מסכת מכות דף י' עמוד א') כל ארבעים ושמונה ערי הלוויים היו ערי מקלט, אלא ששש הערים משמשות הגנה גם למי שברח אל העיר מבלי שידע כי היא עיר מקלט עבורו, מה שאין כן בארבעים ושתיים הנותרות. גם הרמב"ם פסק כך, כפי שכתב "כל ערי הלוויים קולטות וכל אחת מהן עיר מקלט היא. שנאמר "ועליהן תתנו ארבעים ושתים עיר... כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר" - הקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט" (הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ח' הלכה ט'), אולם כבר הרמב"ן[5] עמד על כך שפרשנות זו נוגדת את פשטי המקראות, לפיהן לא היו אלא שש ערי מקלט. על פי הרדב"ז דבריו מתאימים להלכה המתוארת בתלמוד הירושלמי.

ערי מקלט בגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגאולה יתווספו שלוש ערים נוספות על השישה, כפי שמופיע במקרא[6]: "וְאִם-יַרְחִיב ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ; וְנָתַן לְךָ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ. ט כִּי-תִשְׁמֹר אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹקֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, כָּל-הַיָּמִים--וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים"[7], עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.

הערים הנוספים יוקמו בארצות קיני, קניזי וקדמוני.

הצורך לערים בגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המפרשים[8] דנים בשאלה מדוע יצטרכו ערי מקלט בגאולה, בזמן עליו נאמר "לא ישא גוי אל חרב" כך שלא יהיו רוצחים אפילו בשגגה[9].

הרבי מבאר[10] זאת בכך שהבריחה לערי מקלט תהיה של הרוצחים בזמן הגלות והרדיפה של גואל הדם אינה בגלל ש"חם ליבו"[11], אלא מכיון שרדיפת גואל הדם הינה מצווה מהתורה[12].

ערי מקלט כראיה לגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרמב"ם בהלכות מלכים[13] מביא את מצוות ערי מקלט כראיה נוספת[14] לגאולה. הרבי מבאר[15] את הצורך בראיה הנוספת מכיוון שבכך מחמיר דינו של המכחיש את הגאולה, מכיוון שעל מצווה שיש לה תוקף, שהיא "עומדת לעולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת..." [16], אי אפשר לומר שתשתנה או שהיא לא כפשוטה.

הקשר בין מצווה זו דווקא לגאולה: כשם שעיר מקלט קולטת במקום כך ישנו קליטה בזמן. אשר זמן הגאולה יקלוט את כל הבעיות של זמן הגלות, ואז יגמר קליטתן וכפרתן של עם ישראל.

בעבודת האדם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי באחת משיחותיו[17] ביאר את עבודת השם שלומדים מ(הדרך ל)עיר מקלט. כשם שבדרך כפשוטה היה שלט לאדם שרץ לעיר מקלט, שמורה לו את הדרך, ומנגיש לו אותה, כך האדם צריך להיות כשלט עבור יהודים שרצים למקלט, חיי התורה והמצות, וצריך להראות להם את הדרך, למרות שבעקבות התפקיד הוא עלול להחשף לדברים שיכולים להפריע לו בעבודת ה'.

"... וזו התפקיד המוטל על כל אחד ואחד: להתיצב בפרשת דרכים, ולקרוא "מקלט, מקלט", להורות את הדרך ללכת בה. למרות שמתוך כך הוא נמצא כל העת בפרשת דרכים, במקום בו קיימת דרך המובילה לצד שמאל, אין לו להתרשם מכך, שכן דווקא על ידי כך הוא מבצע את התפקיד המוטל עליו".

הרבי מוסיף שהיהודי צריך להיות 'שלט' חי שרק כך הוא יוכל להחיות יהודים אחרים.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ספר המצות להרמב"ם - מצוות עשה קפב, רמב"ם יד החזקה - הלכות רוצח ושמירת נפש ח' א', סמ"ג - מצוות עשה עו, ספר החינוך - מצווה תקכ.
  2. בכלל המצווה הוא גם להכין את ערי המקלט.
  3. מצוות ערי מקלט מופיעה פעם נוספת בתורה בספר במדבר, פרק ל"ה, יג.
  4. על אורך זמן שהותו בערי מקלט (מכיון ששהותו בערי מקלט אינה רק (להנצל מסכנה של נקמה -) בכדי שגואל הדם לא יהרגנו, אלא גם דין שאם יצא גואל הדם יש לו להרגו כי אין לו דם, הוא הורג אדם הרוג) ישנם שני טעמים - א. מכיון שהכהו גדול ענינו להאריך ימיו של האדם והוא קיצר ימיו של אדם, אינו ראוי שיעמוד בפני הכהן גדול. ב. כי כפרתו יהיה על ידי מיתת הכהן גדול (מיתת צדיקים מכפרת), ודווקא במיתת כהן הגדול כי הוא זה שהיה צריך להתפלל שלא יארע תקלה בימיו, ולא התפלל, ועד אז יש לו עדיין חיוב מיתה מחמת עוונו כשיצא מעיר מקלטו אין לו דם, ולכן יש לו לשהות שם עד מיתתו של הכהן הגדול. (ע"פ פירוש רש"י במדבר לה, כה. ולקו"ש חלק ל"ג ע' 206 ואילך).
  5. על במדבר ל"ה י"ד, בסוף דבריו.
  6. דברים, יט, ח.
  7. רש"י על הפסוק מבהיר שבסה"כ יהיו תשע ערים.
  8. שער המצוות על הפסוק וכן הש"ך על הפסוק, השל"ה בית דוד, כד, ע"א.
  9. בשער המצוות הנ"ל מקשה גם שבגאולה לא יהיה מוות.
  10. לקוטי שיחות, חלק כ"ד עמ' 107. ושם דוחה את שאר תירוצי המפרשים.
  11. מפני שבגאולה לא יהיה קנאה ותחרות".
  12. תפארת ישראל למשנה מסכת מכות מבאר שזו מצווה ובכאלה מקונות התורה קראה לזה רשות.
  13. פרק י"א, ב.
  14. בנוסף להוכחות מפרשת ניצבים ומפרשת בלעם שהביא בהלכה הקודמת לה.
  15. לקוטי שיחות חלק ל"ד פרשת שופטים עמ' 114.
  16. רמב"ם הלכות יסודי התורה
  17. לקו"ש חלק ב' פרשת ואתחנן