![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מלאכים (קהילה חסידית): הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (24 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=קבוצת [[חסידי חב"ד]] שהתפצלה בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]|אחר=שליחי ה'|ראו=[[מלאך]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=קבוצת [[חסידי חב"ד]] שהתפצלה בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]|אחר=שליחי ה'|ראו=[[מלאך]]}} | ||
'''המלאכים''' הם קבוצת חסידים, תלמידי הרב [[אברהם דובער לוין]] שהיה [[חסיד]] [[חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ובעקבות סכסוך עזב את [[ליובאוויטש]]. הרב לוין ראה את [[אדמו"ר הצמח צדק]] כאדמו"ר האחרון של | '''המלאכים''' הם קבוצת חסידים, תלמידי הרב [[אברהם דובער לוין]] שהיה [[חסיד]] [[חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ובעקבות סכסוך עזב את [[ליובאוויטש]]. הרב לוין ראה את [[אדמו"ר הצמח צדק]] כאדמו"ר האחרון של חב"ד, הוא לא קיבל את [[אדמו"ר מהר"ש]] ואדמו"ר הרש"ב, והתנגד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] (כמו כן התנגדו תלמידיו אחריו ל[[הרבי|רבי]]). | ||
== | ==היסטוריה== | ||
בשנת [[תרס"א]] הביא ר' [[מנחם מניש מונסזון]] את הרב [[חיים אברהם דובער לוין|אברהם לוין]] שילמד את בנו, יהודה לייב. [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז כבן עשרים וניהל את [[ישיבת תומכי תמימים]] היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. | בשנת [[תרס"א]] הביא ר' [[מנחם מניש מונסזון]] את הרב [[חיים אברהם דובער לוין|אברהם לוין]] שילמד את בנו, יהודה לייב. [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז כבן עשרים וניהל את [[ישיבת תומכי תמימים]] היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. אדמו"ר הרש"ב השיב לבנו {{הערה| אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ג, עמ' קסה.}} במכתב שלא כדאי להרבות יותר מדי ב[[דיבור]] ושלא יתבטל מ[[לימוד תורה]] בעקבות כך. | ||
ב[[חודש כסלו]] שנת [[תרס"ב]] ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט בכסלו]] שהכניסה חיות והתלהבות ב[[ליובאוויטש]]. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. | ב[[חודש כסלו]] שנת [[תרס"ב]] ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט בכסלו]] שהכניסה חיות והתלהבות ב[[ליובאוויטש]]. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע ל[[ארצות הברית]]. | ||
בהגיעו ל[[ארצות הברית]] התהלך בחוצות בלבוש חרדי, דבר שלא היה מקובל באותם זמנים. בשל כך ובשל הדרת תואר פניו כונה "המלאך". תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו "המלאכים". בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מ[[ישיבת "תורה ודעת"]] ומישיבת "ר' חיים ברלין". לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם "נתיבות עולם". | בהגיעו ל[[ארצות הברית]] התהלך בחוצות בלבוש חרדי, דבר שלא היה מקובל באותם זמנים. בשל כך ובשל הדרת תואר פניו כונה "המלאך". תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו "המלאכים". בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מ[[ישיבת "תורה ודעת"]] ומישיבת "ר' חיים ברלין". לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם "נתיבות עולם". | ||
בהוראת רבם הרב לוין, ה'מלאכים' נוהגים ללכת עם חליפות ארוכות, לגדל [[פאות]] ארוכות וללבוש [[ציצית]] גדולה, שלא כמקובל בחב"ד. כמו כן בהוראתו הם היו נוהגים ללמוד מש"ס זיטומיר ו[[דפוס סלאוויטא|סלאוויטא]] ולא מש"ס דפוס וילנא, מה שהעלה את חמתם של מספר ראשי ישיבות באיזור. בתקנות החבריא של הקהילה, מופיע סעיף בה הם מתחייבים לתרום עבור ישיבת תומכי תמימים{{מקור}}. | |||
===הקהילה כיום=== | |||
לאחר פטירתו של [[חיים אברהם דובער לוין|הרב לוין]], מילא את מקומו ר' [[יעקב שור]] שנפטר בשנת [[תשמ"ב]] והמשיכו הרב מאיר וברמן. כיום, מוסדות קהילה זו כוללים, בין השאר, [[תלמוד תורה]] ב[[ויליאמסבורג]], ו[[בית מדרש]] ב[[מונסי]] בראשות הרב פלאהר. | |||
שיטת הקהילה בהתנגדותה ל[[ציונות]] קיצונית אף יותר מ[[חסידות סאטמר]]. | |||
==הקשר עם ליובאוויטש== | |||
למרות התפלגות החסידות, היו מספר פעמים בהם נפגשו 'המלאכים' עם הרבי, וחלקם אף הפכו בעצמם לחסידי חב"ד. | |||
אחד הסיפורים הידועים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57148&print=save הרבי מתוועד בסוכת 770 • סקירה מקיפה] באתר [[חב"ד אינפו]].}} על הקשר בין חצר ליובאוויטש ל'מלאכים', הוא על יהודי שרצה בכל מאודו להשתתף ב[[התוועדות של הרבי]] שהתקיימה בסוכה, אך לא הרגיש בנח לשבת יחד עם החסידים מחמת השתייכותו לחצר ה'מלאכים'. בשל כך הוא נשכב על גג הסוכה והקשיב להתוועדות. באמצע ההתוועדות סכך הסוכה קרס תחת כובד משקל גופו של היהודי, והוא מצא את עצמו על שולחן ההתוועדות. | |||
הרבי אפילו לא הביט לעבר מקום נפילתו, והפטיר: "א [[מלאך]] אראפגעפאלן פון הימל..." (= 'מלאך' נפל מהשמים...). היהודי התפעל מרוח הקודש הגלויה, ובו במקום גמלה החלטה בליבו להתקשר לרבי, והוא הפך לחסיד חב"ד. | |||
ב[[התוועדות]] [[פורים]] בשנת [[תשי"ב]], נכח אחד מן ה'מלאכים' בשם זלמן וועלכער. כטוב לבו ביין, אמר ליושב לצדו ביטוי לא הגון. כששמע זאת [[הרבי]], הסתובב אליו ואמר: "אויס מלאך, כבני אדם"... [= יש להפסיק להתנהג כמו 'מלאך', צריך לנהוג כראוי לבני אדם]. | |||
על פי הוראתו של הרבי לחזור דברי חסידות בבתי כנסיות, היו בחורים מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שהיו מגיעים מידי שבת לבית הכנסת שלהם על מנת לחזור מתורתו של הרבי{{הערה|ראה "הרב מרדכי שמואל אשכנזי", עמ' 355.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:59, 28 ביולי 2025
המלאכים הם קבוצת חסידים, תלמידי הרב אברהם דובער לוין שהיה חסיד חב"ד בתקופת אדמו"ר הרש"ב ובעקבות סכסוך עזב את ליובאוויטש. הרב לוין ראה את אדמו"ר הצמח צדק כאדמו"ר האחרון של חב"ד, הוא לא קיבל את אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר הרש"ב, והתנגד לאדמו"ר הריי"צ (כמו כן התנגדו תלמידיו אחריו לרבי).
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרס"א הביא ר' מנחם מניש מונסזון את הרב אברהם לוין שילמד את בנו, יהודה לייב. אדמו"ר הריי"צ שהיה אז כבן עשרים וניהל את ישיבת תומכי תמימים היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, אדמו"ר הרש"ב ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. אדמו"ר הרש"ב השיב לבנו [1] במכתב שלא כדאי להרבות יותר מדי בדיבור ושלא יתבטל מלימוד תורה בעקבות כך.
בחודש כסלו שנת תרס"ב ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, התוועדות לכבוד י"ט בכסלו שהכניסה חיות והתלהבות בליובאוויטש. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע לארצות הברית.
בהגיעו לארצות הברית התהלך בחוצות בלבוש חרדי, דבר שלא היה מקובל באותם זמנים. בשל כך ובשל הדרת תואר פניו כונה "המלאך". תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו "המלאכים". בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מישיבת "תורה ודעת" ומישיבת "ר' חיים ברלין". לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם "נתיבות עולם".
בהוראת רבם הרב לוין, ה'מלאכים' נוהגים ללכת עם חליפות ארוכות, לגדל פאות ארוכות וללבוש ציצית גדולה, שלא כמקובל בחב"ד. כמו כן בהוראתו הם היו נוהגים ללמוד מש"ס זיטומיר וסלאוויטא ולא מש"ס דפוס וילנא, מה שהעלה את חמתם של מספר ראשי ישיבות באיזור. בתקנות החבריא של הקהילה, מופיע סעיף בה הם מתחייבים לתרום עבור ישיבת תומכי תמימים[דרוש מקור].
הקהילה כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירתו של הרב לוין, מילא את מקומו ר' יעקב שור שנפטר בשנת תשמ"ב והמשיכו הרב מאיר וברמן. כיום, מוסדות קהילה זו כוללים, בין השאר, תלמוד תורה בויליאמסבורג, ובית מדרש במונסי בראשות הרב פלאהר.
שיטת הקהילה בהתנגדותה לציונות קיצונית אף יותר מחסידות סאטמר.
הקשר עם ליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות התפלגות החסידות, היו מספר פעמים בהם נפגשו 'המלאכים' עם הרבי, וחלקם אף הפכו בעצמם לחסידי חב"ד.
אחד הסיפורים הידועים[2] על הקשר בין חצר ליובאוויטש ל'מלאכים', הוא על יהודי שרצה בכל מאודו להשתתף בהתוועדות של הרבי שהתקיימה בסוכה, אך לא הרגיש בנח לשבת יחד עם החסידים מחמת השתייכותו לחצר ה'מלאכים'. בשל כך הוא נשכב על גג הסוכה והקשיב להתוועדות. באמצע ההתוועדות סכך הסוכה קרס תחת כובד משקל גופו של היהודי, והוא מצא את עצמו על שולחן ההתוועדות.
הרבי אפילו לא הביט לעבר מקום נפילתו, והפטיר: "א מלאך אראפגעפאלן פון הימל..." (= 'מלאך' נפל מהשמים...). היהודי התפעל מרוח הקודש הגלויה, ובו במקום גמלה החלטה בליבו להתקשר לרבי, והוא הפך לחסיד חב"ד.
בהתוועדות פורים בשנת תשי"ב, נכח אחד מן ה'מלאכים' בשם זלמן וועלכער. כטוב לבו ביין, אמר ליושב לצדו ביטוי לא הגון. כששמע זאת הרבי, הסתובב אליו ואמר: "אויס מלאך, כבני אדם"... [= יש להפסיק להתנהג כמו 'מלאך', צריך לנהוג כראוי לבני אדם].
על פי הוראתו של הרבי לחזור דברי חסידות בבתי כנסיות, היו בחורים מישיבת תומכי תמימים המרכזית שהיו מגיעים מידי שבת לבית הכנסת שלהם על מנת לחזור מתורתו של הרבי[3].
הערות שוליים
- ↑ אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ג, עמ' קסה.
- ↑ הרבי מתוועד בסוכת 770 • סקירה מקיפה באתר חב"ד אינפו.
- ↑ ראה "הרב מרדכי שמואל אשכנזי", עמ' 355.