לדלג לתוכן

שלמה רסקין (רודניא): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
עריכה, עריכה
 
(27 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''שלמה רסקין''' ([[תרמ"ה]] - ב' סיון [[תש"ד]]) היה סוחר חסיד חב"ד, שהתגורר בתחילה ב[[רודניא]] ולאחר מכן בגורקי (ניז'ינובוגרוד). זכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יהיה מעורב אישית בפרטי השידוך שלו.
{{אין תמונה}}
הרב '''שלמה רסקין''' ([[י"ג באדר]] [[ה'תרמ"ז]][[תרמ"ה|/תרמ"ה]] – [[ב' בסיוון]] [[תש"ד]]{{הערה|בתשורה כץ תשע"ט עמוד 24 מופיעים התאריכים: י"ג אדר תרמ"ז-ב' סיון תש"ב.}}) היה סוחר חסיד חב"ד, תושב [[רודניא]] ולאחר מכן תושב גורקי ([[ניז'ני נובגורוד]]).


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרמ"ה]] ב[[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] כבנו הבכור של אביו הרב [[חיים בן ציון רסקין]] ואמו דבוניא.
נולד בשנת [[תרמ"ה|י"ג באדר]] [[ה'תרמ"ז]]/תרמ"ה ב[[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] לאביו ר' [[חיים בן ציון רסקין]] ואמו מרת דבוניא.


בגלל אימת השלטון הסובייטי, לא זכה ללמוד בישיבות תומכי תמימים בצורה מסודרת, ולמד בכוחות עצמו.
בגיל 18 בלבד דחק בו אביו להיכנס בקשרי שידוכין. אביו נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] והעלה בפניו את ההצעות שהתקבלו אך [[אדמו"ר הרש"ב]] שלל את כולן. מאוחר יותר כאשר עלתה ההצעה בנוגע לבתו של החסיד ר' [[מיכאל צ'ערבינער]], היה [[אדמו"ר הרש"ב]] מרוצה מהשידוך, והוא נסגר במזל טוב{{הערה|להרחבה בנוגע לפרשת נישואיו, ראו 'על אבותינו ועל יחוסם' עמוד 274 ואילך. וכן ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marinovsky-Gorelik-%20Elul%205%2C%205777.pdf תשורה מנישואי צאצאיו].}}.


בגיל 18 בלבד דחק בו אביו להיכנס בקשרי השידוכין. אביו נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] והעלה בפניו את ההצעות שהתקבלו אך אדמו"ר הרש"ב שלל את כולן. מאוחר יותר כאשר עלתה ההצעה בנוגע לבתו של החסיד ר' מיכאל צ'ערבינער, היה אדמו"ר הרש"ב מרוצה מהשידוך, והוא נסגר במזל טוב{{הערה|להרחבה בנוגע לפרשת נישואיו, ראו 'על אבותינו ועל יחוסם' עמוד 274 ואילך.}}.
לאחר ש[[נישואין|נשא]] את רעייתו בתיה חיה יענטא (וויגאן) בתו של ר' יחיאל מישל יענטא (וויגאן) מ[[צ'רניגוב]] ([[צ'רניהיב]]), התיישב ב[[רודניא]] בסמוך לאביו, שם גידל את בניו גם תחת אימת השלטון הקומוניסטי ודאג להם לחינוך יהודי על אף הסכנות שבדבר.


לאחר שנישא לרעייתו בתיה חיה יענטא, התיישב ב[[רודניא]] בסמוך לאביו, שם גם גידל את בניו תחת איימת השלטון הקומוניסטי ודאג להם לחינוך יהודי על אף הסכנות שבדבר.
היה מכניס אורחים גדול, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא עליו פעם כי הוא "בעל מדרגה גדול בהכנסת אורחים"{{מקור}}.


היה מכניס אורחים גדול, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא עליו פעם כי הוא "בעל מדריגה גדול בהכנסת אורחים".
כשבגרו ילדיו והגיעו לגיל גיוס, עבר להתגורר בעיר גורקי ([[ניז'ני נובגורוד]]) על מנת לנסות ולברוח מאנשי הבולשת.


כשבגרו ילדיו והגיעו לגיל גיוס, עבר להתגורר בעיירה גורקי (ניז'ינובוגרוד), על מנת לנסות ולברוח מאנשי הבולשת.
נפטר בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] בעקבות הנדודים והצרות, ב[[ב' סיון]] [[תש"ד]].
 
נפטר בזמן [[מלחמת העולם השניה]] בעקבות הנידודים והצרות, ב[[ב' סיון]] [[תש"ד]].


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 20: שורה 19:
*בנו, ר' [[שאול רסקין]] - מראשוני החקלאים ב[[כפר חב"ד]]
*בנו, ר' [[שאול רסקין]] - מראשוני החקלאים ב[[כפר חב"ד]]
*בנו, ר' [[שלום דובער רסקין]]
*בנו, ר' [[שלום דובער רסקין]]
*בתו, מרת לובא זרחי
*בתו, מרת ליבא מיכלא, אשת ר' [[אברהם מאיר זרחי]] - [[קראון הייטס]]
*בתו, מרת דאבא רייזא ליין  
*בתו, מרת דאבא רייזא אשת ר' [[אהרן לייב ליין]]
*בתו מרת צביה, אשת הרב [[בצלאל רובשקין]]
*בתו מרת צביה, אשת הרב [[בצלאל רובשקין]]
*בתו מרת חאשע. חתנו, ר' [[משה וישצקי]]
*בתו מרת סימה חאשע אשת ר' [[משה וישצקי]]
==לקריאה נוספת==
*{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע"ט, 400 עמודים}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רסקין, שלמה}}
{{מיון רגיל:רסקין, שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ד]]

גרסה אחרונה מ־17:25, 6 באוגוסט 2025

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב שלמה רסקין (י"ג באדר ה'תרמ"ז/תרמ"הב' בסיוון תש"ד[1]) היה סוחר חסיד חב"ד, תושב רודניא ולאחר מכן תושב גורקי (ניז'ני נובגורוד).

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת י"ג באדר ה'תרמ"ז/תרמ"ה ברודניא הסמוכה לליובאוויטש לאביו ר' חיים בן ציון רסקין ואמו מרת דבוניא.

בגיל 18 בלבד דחק בו אביו להיכנס בקשרי שידוכין. אביו נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הרש"ב והעלה בפניו את ההצעות שהתקבלו אך אדמו"ר הרש"ב שלל את כולן. מאוחר יותר כאשר עלתה ההצעה בנוגע לבתו של החסיד ר' מיכאל צ'ערבינער, היה אדמו"ר הרש"ב מרוצה מהשידוך, והוא נסגר במזל טוב[2].

לאחר שנשא את רעייתו בתיה חיה יענטא (וויגאן) בתו של ר' יחיאל מישל יענטא (וויגאן) מצ'רניגוב (צ'רניהיב), התיישב ברודניא בסמוך לאביו, שם גידל את בניו גם תחת אימת השלטון הקומוניסטי ודאג להם לחינוך יהודי על אף הסכנות שבדבר.

היה מכניס אורחים גדול, ואדמו"ר הריי"צ התבטא עליו פעם כי הוא "בעל מדרגה גדול בהכנסת אורחים"[דרוש מקור].

כשבגרו ילדיו והגיעו לגיל גיוס, עבר להתגורר בעיר גורקי (ניז'ני נובגורוד) על מנת לנסות ולברוח מאנשי הבולשת.

נפטר בזמן מלחמת העולם השנייה בעקבות הנדודים והצרות, בב' סיון תש"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בתשורה כץ תשע"ט עמוד 24 מופיעים התאריכים: י"ג אדר תרמ"ז-ב' סיון תש"ב.
  2. להרחבה בנוגע לפרשת נישואיו, ראו 'על אבותינו ועל יחוסם' עמוד 274 ואילך. וכן בתשורה מנישואי צאצאיו.