![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מנחם מענדל דערען: הבדלים בין גרסאות בדף
מוישי גורליק (שיחה | תרומות) |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד [[ז' אדר א'|בז' אדר א']] [[תשי"ט]] לאביו [[יחזקאל דרן|ר' יחזקאל דערען]], שליח ועסקן ב[[פנסילבניה]], שנפטר בצעירותו. | נולד [[ז' אדר א'|בז' אדר א']] [[תשי"ט]] לאביו [[יחזקאל דרן|ר' יחזקאל דערען]], שליח ועסקן ב[[פנסילבניה]], שנפטר בצעירותו{{הערה|כבחור צעיר נוצר אצלו ספק בנוגע לתאריך הולדתו שכן היה מקובל אצלו שהוא נולד בבוקר יום השבת ובאותה שנה ז' אדר א' היה ביום ראשון ואחרי שנכנס לרבי ליחידות בגיל חמש עשרה או שש עשרה - והוא ציין לרבי שנולד בז' אדר - הרבי הגיב "אה דיין יום הולדת איז אין ז' אדר" ומכאן והלאה לא היה אצלו כל ספק. הסיפור מובא במדור "30 פניני רבי" ששמע הסופר ר' [[זושא וולף]] בתשורת "שיר המעלות" שי"ל לכבוד חתונת בנו ר' שלום דובער וואלף,[[כ"ז בשבט]] [[תשפ"ה]].}}. | ||
בשנת [[תשמ"ג]] נישא לרעייתו מרת בריינדל בת הרב [[אפרים וולף]], ועבר להתגורר ב[[שיכון חב"ד בלוד]]{{הערה|כשהשתדכו הוא ורעייתו שתחי' נוצר ספק מצד משפחת הכלה האם להשתדך פעמיים עם אותה משפחה, שכן אחיה של בריינדל ר' [[אליקים וולף]] - נשוי לסוניה דערען אחותו של ר' מנחם מענדל, כשהדבר נאסר בצוואת [[יהודה החסיד|רבי יהודה החסיד]] - אך הרבי התיר את חששם ואישר את השידוך.}}. | |||
בשנת [[תשמ"ג]] נישא לרעייתו מרת בריינדל בת הרב [[אפרים וולף]], ועבר להתגורר ב[[שיכון חב"ד בלוד]] | |||
כשהשתדכו הוא ורעייתו שתחי' נוצר ספק מצד משפחת הכלה האם להשתדך פעמיים עם אותה משפחה, שכן אחיה של בריינדל ר' [[אליקים וולף]] - נשוי לסוניה דערען אחותו של ר' מנחם מענדל, כשהדבר נאסר בצוואת [[יהודה החסיד|רבי יהודה החסיד]] - אך הרבי התיר את חששם ואישר את השידוך. | |||
הרב דערען הינו משפיע וותיק בקהילת חב"ד ב[[לוד]], ובבית הכנסת 'בית אריה'. | הרב דערען הינו משפיע וותיק בקהילת חב"ד ב[[לוד]], ובבית הכנסת 'בית אריה'. | ||
מרבה להתוועד ולנאום בנושאים שונים | מרבה להתוועד ולנאום בנושאים שונים. | ||
במקביל פועל כשליח הרבי בעיר העתיקה ב[[ירושלים]], כשעל פי רוב בא במגע בעיקר עם תיירים יהודיים המבקרים במקום. מרכז פעילותו נמצא בבית הכנסת '[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|צמח צדק]]' בעיר העתיקה. | במקביל פועל כשליח הרבי בעיר העתיקה ב[[ירושלים]], כשעל פי רוב בא במגע בעיקר עם תיירים יהודיים המבקרים במקום. מרכז פעילותו נמצא בבית הכנסת '[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|צמח צדק]]' בעיר העתיקה. | ||
לומד 'חברותא' בקביעות עם | לומד 'חברותא' בקביעות עם הנגיד ר' [[יצחק מירלשוילי]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 25: | שורה 21: | ||
*בנו, הרב יחזקאל דערען - רחובות. | *בנו, הרב יחזקאל דערען - רחובות. | ||
*חתנו, ר' מנחם מענדל זילברשטרום - לוד. | *חתנו, ר' מנחם מענדל זילברשטרום - לוד. | ||
*בתו, גב' חנה, אשת הרב שניאור זלמן ליברמן - שליח לשכונת ברנע, אשקלון. | |||
*בנו, הרב ישראל דערען. | |||
*גיסו, הרב [[בערל לאזאר]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה אחרונה מ־18:56, 19 באוגוסט 2025
הרב משה[1] מנחם מענדל דערען (יליד ז' אדר א' תשי"ט) הינו משפיע בקהילת חב"ד לוד, ושליח הרבי בעיר העתיקה בירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בז' אדר א' תשי"ט לאביו ר' יחזקאל דערען, שליח ועסקן בפנסילבניה, שנפטר בצעירותו[2].
בשנת תשמ"ג נישא לרעייתו מרת בריינדל בת הרב אפרים וולף, ועבר להתגורר בשיכון חב"ד בלוד[3].
הרב דערען הינו משפיע וותיק בקהילת חב"ד בלוד, ובבית הכנסת 'בית אריה'.
מרבה להתוועד ולנאום בנושאים שונים.
במקביל פועל כשליח הרבי בעיר העתיקה בירושלים, כשעל פי רוב בא במגע בעיקר עם תיירים יהודיים המבקרים במקום. מרכז פעילותו נמצא בבית הכנסת 'צמח צדק' בעיר העתיקה.
לומד 'חברותא' בקביעות עם הנגיד ר' יצחק מירלשוילי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו, מרת בריינדל דערען, מנהלת מוסדות לבנות חב"ד בלוד.
- אחיו, הרב יוסף יצחק דרן, שליח ומשפיע בישיבת אחי התמימים בפיטסבורג, פנסילבניה.
- אחיו, הרב ישראל דרן, שליח בקונטיקט.
- בנו, הרב יחזקאל דערען - רחובות.
- חתנו, ר' מנחם מענדל זילברשטרום - לוד.
- בתו, גב' חנה, אשת הרב שניאור זלמן ליברמן - שליח לשכונת ברנע, אשקלון.
- בנו, הרב ישראל דערען.
- גיסו, הרב בערל לאזאר
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לשאוב כוחות לכל השנה כולה, שבועון כפר חב"ד גליון 2040 עמוד 20
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נבחרו משפיעים לקהילת חב"ד בלוד
- הרב מענדל דערען במשא מעורר על נחיצות 'עבודת התפילה' בזמננו, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ כאשר בתו באה בקשרי השידוכין עם הרב מנחם מענדל זילברשטרום הוצרך להוסיף שם נוסף כמקובל בצוואת רבי יהודה החסיד ובחר לעצמו בשם משה שכן זה יום הולדתו שלו ויום הולדת של משה רבינו
- ↑ כבחור צעיר נוצר אצלו ספק בנוגע לתאריך הולדתו שכן היה מקובל אצלו שהוא נולד בבוקר יום השבת ובאותה שנה ז' אדר א' היה ביום ראשון ואחרי שנכנס לרבי ליחידות בגיל חמש עשרה או שש עשרה - והוא ציין לרבי שנולד בז' אדר - הרבי הגיב "אה דיין יום הולדת איז אין ז' אדר" ומכאן והלאה לא היה אצלו כל ספק. הסיפור מובא במדור "30 פניני רבי" ששמע הסופר ר' זושא וולף בתשורת "שיר המעלות" שי"ל לכבוד חתונת בנו ר' שלום דובער וואלף,כ"ז בשבט תשפ"ה.
- ↑ כשהשתדכו הוא ורעייתו שתחי' נוצר ספק מצד משפחת הכלה האם להשתדך פעמיים עם אותה משפחה, שכן אחיה של בריינדל ר' אליקים וולף - נשוי לסוניה דערען אחותו של ר' מנחם מענדל, כשהדבר נאסר בצוואת רבי יהודה החסיד - אך הרבי התיר את חששם ואישר את השידוך.