![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
יוסף יצחק איידלמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) ←ספרו: הפרט על הסידור לא שייך לכאן |
||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יוסף יצחק איידלמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק איידלמן]] | [[קובץ:יוסף יצחק איידלמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק איידלמן]] | ||
הרב '''יוסף יצחק איידלמן''' ([[ט' טבת]] [[תש"כ]] - [[י"ג סיון]] [[תשס"ו]]) היה חבר [[מערכת אוצר החסידים]] [[מכון אהלי שם]] ועורך [[שבועון התקשרות]]. | הרב '''יוסף יצחק איידלמן''' ([[ט' טבת]] [[תש"כ]] - [[י"ג סיון]] [[תשס"ו]]) היה חבר [[מערכת אוצר החסידים]], [[מכון אהלי שם]] ועורך [[שבועון התקשרות]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[קזבלנקה]] [[מרוקו]] ב[[ט' טבת]] [[תש"כ]], שם כיהנו הוריו הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל כ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]]. | נולד ב[[קזבלנקה]] [[מרוקו]] ב[[ט' טבת]] [[תש"כ]], שם כיהנו הוריו הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל כ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]]. | ||
בבחרותו | בבחרותו נסע ל[[צרפת]], שם למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ולאחר מכן למד ב[[תומכי תמימים 770]], שם החל את עבודתו המיוחדת כאשר נטל חלק בעריכת והגהת ספרי [[אגרות קודש]] של [[רבותינו נשיאנו]], [[מאמר|מאמרי חסידות]] ועוד. | ||
בשנים ההן זכה לקחת חלק בעריכת רוב כרכי אגרות קודש, כאשר הוא מופקד בין היתר על איתור מראי מקומות והגהת החומר טרם רדתו לדפוס. את הבקיאות והידע הרב בספרות, בכתבי יד קודש של רבותינו נשיאינו וההיסטוריה החב"דית רכש לעצמו במסגרה עבודה זו. | בשנים ההן זכה לקחת חלק בעריכת רוב כרכי אגרות קודש, כאשר הוא מופקד בין היתר על איתור מראי מקומות והגהת החומר טרם רדתו לדפוס. את הבקיאות והידע הרב בספרות, בכתבי יד קודש של רבותינו נשיאינו וההיסטוריה החב"דית רכש לעצמו במסגרה עבודה זו. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*חתנו, הרב שמואל סגל. | *בנו, הרב אברהם שמואל איידלמן - [[כפר חב"ד]]. | ||
* | *בנו, הרב מאיר איידלמן - [[כפר חב"ד]]. | ||
*חתנו, הרב שמואל סגל - [[כפר חב"ד]]. | |||
*חתנו, הרב אברהם פרוס - [[לוד]]. | |||
*חתנו, הרב דוד לייב ריינהולד - [[כפר חב"ד]]. | |||
*חתנו, הרב מנחם מענדל פלס - שליח הרבי ל[[מודיעין-מכבים-רעות|מודיעין]]. | |||
==ספרו== | ==ספרו== | ||
*'''דיני הפסק בתפילה - ע"פ שיטת חב"ד''', הוצאת [[מכון אהלי שם]], [[תשמ"ט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30485&pgnum=1 הספר באתר hebrewbooks]}}. | *קונטרס '''דיני הפסק בתפילה - ע"פ שיטת חב"ד''', הוצאת [[מכון אהלי שם]], [[תשמ"ט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30485&pgnum=1 הספר באתר hebrewbooks]}}. יצא לאור מאז פעמים נוספות על ידי משפחתו. הרב [[יואב למברג]] בספרו הפסק בתפילה חולק פעמים רבות על פסקיו של הרב איידעלמן. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־17:24, 20 באוגוסט 2025
הרב יוסף יצחק איידלמן (ט' טבת תש"כ - י"ג סיון תשס"ו) היה חבר מערכת אוצר החסידים, מכון אהלי שם ועורך שבועון התקשרות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בקזבלנקה מרוקו בט' טבת תש"כ, שם כיהנו הוריו הרב שלום איידלמן והרבנית גיטל כשלוחי הרבי.
בבחרותו נסע לצרפת, שם למד בישיבת תומכי תמימים ברינואה, ולאחר מכן למד בתומכי תמימים 770, שם החל את עבודתו המיוחדת כאשר נטל חלק בעריכת והגהת ספרי אגרות קודש של רבותינו נשיאנו, מאמרי חסידות ועוד.
בשנים ההן זכה לקחת חלק בעריכת רוב כרכי אגרות קודש, כאשר הוא מופקד בין היתר על איתור מראי מקומות והגהת החומר טרם רדתו לדפוס. את הבקיאות והידע הרב בספרות, בכתבי יד קודש של רבותינו נשיאינו וההיסטוריה החב"דית רכש לעצמו במסגרה עבודה זו.
הרב אידלמן שימש כחבר מערכת אוצר החסידים.
לאחר חתונתו עם מרת חנה בתו של הרב החסיד אלימלך לבנהרץ מכפר חב"ד, התגורר בנחלת הר חב"ד. במשך השנים ניצל את הידע והבקיאות שלו בכדי לסייע בעריכת ספרים ביטאונים ועלונים במסגרת מכון אוהלי שם וצעירי אגודת חב"ד, והתעסק בהוצאה לאור של השבועון 'התקשרות'.
ר' יוסף יצחק נפטר בפתאומיות בגיל 47, לאחר שלקה בדום לב, בערב שבת י"ג סיון תשס"ו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב אברהם שמואל איידלמן - כפר חב"ד.
- בנו, הרב מאיר איידלמן - כפר חב"ד.
- חתנו, הרב שמואל סגל - כפר חב"ד.
- חתנו, הרב אברהם פרוס - לוד.
- חתנו, הרב דוד לייב ריינהולד - כפר חב"ד.
- חתנו, הרב מנחם מענדל פלס - שליח הרבי למודיעין.
ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קונטרס דיני הפסק בתפילה - ע"פ שיטת חב"ד, הוצאת מכון אהלי שם, תשמ"ט[1]. יצא לאור מאז פעמים נוספות על ידי משפחתו. הרב יואב למברג בספרו הפסק בתפילה חולק פעמים רבות על פסקיו של הרב איידעלמן.