![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
יעקב אדרעי: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) ←תולדות חיים: מקור |
דקדוק, פיסוק וקישורים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב יעקב אדרעי עורך סיום מסכת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אדרעי עורך סיום מסכת בבית הכנסת בית מנחם (תשפ"ג)]] | [[קובץ:הרב יעקב אדרעי עורך סיום מסכת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אדרעי עורך סיום מסכת בבית הכנסת בית מנחם (תשפ"ג)]] | ||
[[קובץ:הרב יעקב אדרעי לומד גמרא.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אדרעי (תשפ"ג)]] | [[קובץ:הרב יעקב אדרעי לומד גמרא.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אדרעי (תשפ"ג)]] | ||
הרב '''יעקב אדרעי''' הוא מנהל מחלקת | הרב '''יעקב אדרעי''' הוא מנהל מחלקת הנישואין וחבר לשכת הרבנות של [[אור יהודה]], מ[[סיון]] [[תשס"ח]] עד [[חודש מנחם אב|אב]] [[תשס"ט]] שימש כממלא מקום רב העיר. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעירה ספי שב[[מרוקו]] לאביו הרב מסעוד אדרעי ולאמו מרת חנינה. | נולד בעירה ספי שב[[מרוקו]] לאביו הרב מסעוד אדרעי ולאמו מרת חנינה. | ||
בהיותו בגיל צעיר התייתם מאביו, בשנת [[תשט"ו]] עלה יחד עם משפחתו ל[[ישראל]], בה השתכנו במעברת עולים ב[[אשקלון]]. | בהיותו בגיל צעיר התייתם מאביו, בשנת [[תשט"ו]] עלה יחד עם משפחתו ל[[ישראל]], בה השתכנו במעברת עולים ב[[אשקלון]]. מאחר והמצב הכספי בבית היה דחוק ביותר, כל האחים עזרו בפרנסת המשפחה, וגם ר' [[משה אדרעי]] אחיו הקטן על אף גילו הצעיר עמד בשוק ומכר דליי פטל באחד הימים הרב [[ישראל לייבוב]] פגש אותו עומד בשוק וניגש לדבר עם אימו והציע לה להכניס את ילדיה ללמוד במוסדות [[חסידות חב"ד|חב"ד]]. האם הסכימה, ולאחר מספר שבועות עברה להתגורר עם משפחתה ב[[כפר חב"ד]], כשהרב יעקב ואחיו המבוגרים נכנסים ללמוד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|13414|היתום מצא אבא|ו' אב תשס"ה}}}}. | ||
נשוי לקלרי, בתם של ר' [[עמרם שושן|עמרם]] ומסעודי שושן. | נשוי לקלרי, בתם של ר' [[עמרם שושן|עמרם]] ומסעודי שושן. | ||
השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] | השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] בארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|שבועון בית משיח, [https://drive.google.com/file/d/1HP9V5jcu54IzP18WjTwNIrfZDFgiy1EN/view?ts=64e5d083 גיליון 29 עמוד 2] (תשנ"ה).}}. | ||
ברבות השנים החל לשמש כמנהל מחלקת הנישואין ברבנות העיר אור יהודה, לאחר פטירת הרב דוד ברהום, ב[[סיון]] [[תשס"ח]] מונה על ידי מועצת הרבנות הראשית לשמש כממלא מקום רב העיר, הפסיקה אושררה על ידי הרב יונה יחיאל מצגר. ב[[אב]] [[תשס"ט]] הודח על ידי הרבנות הראשית ובמקומו מונה הרב אברהם יוסף. | ברבות השנים החל לשמש כמנהל מחלקת הנישואין ברבנות העיר אור יהודה, לאחר פטירת הרב דוד ברהום, ב[[סיון]] [[תשס"ח]] מונה על ידי מועצת הרבנות הראשית לשמש כממלא מקום רב העיר, הפסיקה אושררה על ידי הרב יונה יחיאל מצגר. ב[[חודש מנחם אב|אב]] [[תשס"ט]] הודח על ידי [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית]] ובמקומו מונה הרב אברהם יוסף. | ||
יומיים לאחר קבלת ההחלטה במועצת הרבנות הראשית על הדחתו שיגר מכתב לרב [[שלמה משה עמאר]] בו טען כי הועלו האשמות כנגדו בישיבת המועצת ללא נוכחותו, הוא איים כי אם המהלך יתבצע הוא יפרוש מתפקידו כרשם הנישואין באור יהודה, בהמשך המכתב ביקש להיפגש עם הרב עמאר. | |||
בנוסף שיגר מכתב אל היועץ המשפטי של הרבנות הראשית, עוה"ד שמעון אולמן, במכתב טען כי הדחתו התבצעה במחטף ושלא בצורת הצבעה, בישיבת המועצת הנושא לא הוכלל מראש בסדר היום של הישיבה, בנוסף ציין כי המהלך התבצע ללא נוכחותו. | בנוסף שיגר מכתב אל היועץ המשפטי של הרבנות הראשית, עוה"ד שמעון אולמן, במכתב טען כי הדחתו התבצעה במחטף ושלא בצורת הצבעה, בישיבת המועצת הנושא לא הוכלל מראש בסדר היום של הישיבה, בנוסף ציין כי המהלך התבצע ללא נוכחותו. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
על אף טענותיו הרב מצגר שיגר מאוחר יותר מכתב למועצה הדתית של אור יהודה בו הדיח את הרב אדרעי. | על אף טענותיו הרב מצגר שיגר מאוחר יותר מכתב למועצה הדתית של אור יהודה בו הדיח את הרב אדרעי. | ||
בשנת [[תשע"ב]] הודיעה המועצה הדתית של אור יהודה שעליו לפרוש לגמלאות, הם תלו זאת בגיל הפרישה של חוק הגמלאות העומד על גיל 67 הוא התנגד למהלך ותבע את המועצה בית דין אזורי לעבודה | בשנת [[תשע"ב]] הודיעה המועצה הדתית של אור יהודה שעליו לפרוש לגמלאות, הם תלו זאת בגיל הפרישה של חוק הגמלאות העומד על גיל 67 הוא התנגד למהלך ותבע את המועצה בית דין אזורי לעבודה ב[[תל אביב-יפו]], בפסק הדין טענותיו נדחו, עם זאת הוא המשיך לשמש במשרתו. | ||
מתגורר | מתגורר ב[[כפר חב"ד]], נמנה על מתפללי [[בית הכנסת]] [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]], ועורך מדי שנה [[סיום מסכת]] וסעודת מצוה ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[תשעת הימים]]. | ||
חתום על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]. | חתום על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' מנחם - מגבאי בית הכנסת בית מנחם | *בנו, ר' מנחם - מגבאי בית הכנסת [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:אדרעי, יעקב}} | {{מיון רגיל:אדרעי, יעקב}} | ||
גרסה אחרונה מ־21:18, 23 באוגוסט 2025
הרב יעקב אדרעי הוא מנהל מחלקת הנישואין וחבר לשכת הרבנות של אור יהודה, מסיון תשס"ח עד אב תשס"ט שימש כממלא מקום רב העיר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעירה ספי שבמרוקו לאביו הרב מסעוד אדרעי ולאמו מרת חנינה.
בהיותו בגיל צעיר התייתם מאביו, בשנת תשט"ו עלה יחד עם משפחתו לישראל, בה השתכנו במעברת עולים באשקלון. מאחר והמצב הכספי בבית היה דחוק ביותר, כל האחים עזרו בפרנסת המשפחה, וגם ר' משה אדרעי אחיו הקטן על אף גילו הצעיר עמד בשוק ומכר דליי פטל באחד הימים הרב ישראל לייבוב פגש אותו עומד בשוק וניגש לדבר עם אימו והציע לה להכניס את ילדיה ללמוד במוסדות חב"ד. האם הסכימה, ולאחר מספר שבועות עברה להתגורר עם משפחתה בכפר חב"ד, כשהרב יעקב ואחיו המבוגרים נכנסים ללמוד בישיבה בכפר חב"ד[1].
נשוי לקלרי, בתם של ר' עמרם ומסעודי שושן.
השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק בארגון האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה[2].
ברבות השנים החל לשמש כמנהל מחלקת הנישואין ברבנות העיר אור יהודה, לאחר פטירת הרב דוד ברהום, בסיון תשס"ח מונה על ידי מועצת הרבנות הראשית לשמש כממלא מקום רב העיר, הפסיקה אושררה על ידי הרב יונה יחיאל מצגר. באב תשס"ט הודח על ידי הרבנות הראשית ובמקומו מונה הרב אברהם יוסף.
יומיים לאחר קבלת ההחלטה במועצת הרבנות הראשית על הדחתו שיגר מכתב לרב שלמה משה עמאר בו טען כי הועלו האשמות כנגדו בישיבת המועצת ללא נוכחותו, הוא איים כי אם המהלך יתבצע הוא יפרוש מתפקידו כרשם הנישואין באור יהודה, בהמשך המכתב ביקש להיפגש עם הרב עמאר.
בנוסף שיגר מכתב אל היועץ המשפטי של הרבנות הראשית, עוה"ד שמעון אולמן, במכתב טען כי הדחתו התבצעה במחטף ושלא בצורת הצבעה, בישיבת המועצת הנושא לא הוכלל מראש בסדר היום של הישיבה, בנוסף ציין כי המהלך התבצע ללא נוכחותו.
על אף טענותיו הרב מצגר שיגר מאוחר יותר מכתב למועצה הדתית של אור יהודה בו הדיח את הרב אדרעי.
בשנת תשע"ב הודיעה המועצה הדתית של אור יהודה שעליו לפרוש לגמלאות, הם תלו זאת בגיל הפרישה של חוק הגמלאות העומד על גיל 67 הוא התנגד למהלך ותבע את המועצה בית דין אזורי לעבודה בתל אביב-יפו, בפסק הדין טענותיו נדחו, עם זאת הוא המשיך לשמש במשרתו.
מתגורר בכפר חב"ד, נמנה על מתפללי בית הכנסת בית מנחם, ועורך מדי שנה סיום מסכת וסעודת מצוה בבית הכנסת בית מנחם בתשעת הימים.
חתום על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח.
הרב אדרעי הינו תלמיד של הרב אברהם שרמן.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מי נושא בתואר מ"מ רב העיר אור יהודה? - באתר
ט"ו אב תשס"ט
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' מנחם - מגבאי בית הכנסת בית מנחם
הערות שוליים
- ↑ ו' אב תשס"ה, היתום מצא אבא - באתר
- ↑ שבועון בית משיח, גיליון 29 עמוד 2 (תשנ"ה).