לדלג לתוכן

מנחם מענדל אהרונוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שולם ס. (שיחה | תרומות)
דיוק וקישורים
 
(36 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{שכתוב|סיבה=}}
[[קובץ:מנחם מענדל אהרונוב 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל אהרונוב]]
[[קובץ:מנחם מענדל אהרונוב 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל אהרונוב]]
[[קובץ:מנחם אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל אהרונוב בצעירותו (משמאל) אחרי יציאתו מרוסיה עם ידידיו הרב [[דוד רסקין]] ואחיו ששהה בלונדון]]
[[קובץ:מנחם אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל אהרונוב בצעירותו (משמאל) אחרי יציאתו מ[[ברית המועצות]] עם ידידיו הרב [[דוד רסקין]] ואחיו ששהה ב[[לונדון]]]]
הרב '''מנחם מענדל אהרונוב''' ([[ו' בשבט]] [[תרפ"ח]] - [[ה' בתמוז]] [[תשפ"א]]) היה [[סופר סת"ם]] מוותיקי [[אנ"ש]] חסיד חב"ד בטורונטו קנדה.
הרב '''מנחם מענדל הכהן אהרונוב''' ([[ו' בשבט]] [[תרפ"ח]] - [[ה' בתמוז]] [[תשפ"א]]) היה [[סופר סת"ם]] מוותיקי [[אנ"ש]] חסיד חב"ד ב[[טורונטו]] שב[[קנדה]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ו' שבט]] [[תרפ"ח]] לאביו ר' [[יהושע זעליק אהרונוב|יהושע זעליק]] ולאימו מרת חוה אהרונוב.
נולד ב[[ו' שבט]] [[תרפ"ח]] לר' [[יהושע זעליג אהרונוב]] ולחוה (לבית שעפטער).


בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] במחתרת ברחבי [[רוסיה]].
בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] במחתרת ב[[ברית המועצות]].


בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[סמרקנד]] יחד עם משפחתו, שם נפטר אביו. בסמרקנד וב[[טשקנט]] למד [[סופר סת"ם|סופרות סת"ם]] ו[[שחיטה|שחיטת עופות]]. ומאז התעסק בסופרות סת"ם.
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[סמרקנד]] יחד עם משפחתו, שם נפטר אביו. בסמרקנד וב[[טשקנט]] למד [[סופר סת"ם|סופרות סת"ם]]{{הערה|טען שיש לו קבלה איש מפי איש עד ר' [[ראובן הסופר]].}} ו[[שחיטה|שחיטת עופות]]. ומאז התעסק בסופרות סת"ם.


בשנת [[תש"ז]] יצא מרוסיה ב{{ה|בריחה הגדולה}}, וזכה לשמש את [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי, שנסעה גם היא בנסיעה זו, במהלך הנסיעה. בשנת [[תש"י]] [[חתונה|התחתן]] עם זוגתו מרת גולדה בת ר' [[חיים מינקוביץ (טורונטו)|חיים מינקוביץ]].
בשנת [[תש"ז]] יצא מרוסיה ב{{ה|בריחה הגדולה}}, וזכה לשמש את [[הרבנית חנה]], אימו של הרבי, שנסעה גם היא בנסיעה זו, במהלך הנסיעה. בשנת [[תש"י]] נשא את רעייתו מרת גולדה<ref>נפטרה ב[[כ' אייר]] [[תשפ"א]]</ref> בת ר' [[חיים מינקוביץ (טורונטו)|חיים מינקוביץ]].


לאחר חתונתו היגר לטורונטו, שם היה [[מלמד]] [[תשב"ר]] בביתו כפי הנהוג ברוסיה, ללא כיתות מסודרות, אלא תלמידים מכל הגילאים ביחד עד לשנת [[תשס"ח]].
לאחר חתונתו היגר ל[[טורונטו]], שם היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] [[תשב"ר]] וניהל חדר כפי הנהוג ברוסיה, עם כיתות מסודרות (לא על פי גיל, כי אם) לפי רמה, עד לשנת [[תשס"ח]].


הרב אהרונוב גם שימש כספרא דדיינא בבית הדין בטורונטו, והיה מעמודי התווך של הקהילה היהודית בעיר.
===בניהול החידר===
לימד תמימים בגיל בר מצווה ומעלה למשך כמה וכמה שנים, בישיבה ובמקומות שונים. בשנת [[תשנ"ט]] פתח וניהל חדר, שנקרא בשם ("אשרינו", ולאחר מכן השתנה שמו ל)"חדר אחי תמימים". החדר שניהל הוא המשך של ישיבת תומכי תמימים שייסד הרבי בשנת [[תשי"ז]] (המצויין בהקדמה ל[[לוח היום יום]]).


שימש כ[[סופר סת"ם]] וכאשר הציע לו [[הרבי]] לכתוב תפילין ומזוזות עבור [[המרכז לענייני חינוך]], כתב לו: "מן הסתם הינכם כותבים לפי הדיעה של אדמו"ר הזקן"{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 סיפורי חסידים אודות כתב אדמו"ר הזקן] {{שטורעם}}}}.
נטע את רוח ה'[[קבלת עול]]' לכל פרט, לעשות כמו שצוו, בלי לשאול מדוע.
 
האופן שניהל את סדר ואופן הלימוד בחדר שלו היה נדיר{{הערה|בשונה מהסדר המקובל ברוב מוסדות חב"ד.}}: '''א'''. קריאה מתוך הסידור: לעבור על כל הסידור, כל התפילות כולל הושענות הטבת חלום וכדו' על הסדר (לגבי המקור לסדר תפילה כזה ראה [[תוכנית לימודים|תוכנית לימודים לנערים של קה"ת]] שנה ב'){{הערה|שם=תפילה|שלא כמו בהרבה מוסדות שמתפללית החלקים העיקרים בתפילה ועל זה מוסיפים.}}. '''ב'''. בגיל מאוחר סדר התפילה היה בלי לדלג על דבר, שחרית כל יום המשך (מקור לסדר תפילה כזה ראה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תרצ"ז]] ע' 239){{הערה|שם=תפילה|}}. '''ג'''. סדר הלימוד: לימוד כל החמישה חומשי תורה על הסדר בלי לדלג, לאחר מכן כל החומש עם [[רש"י]] ואחר כך נביאים ראשונים, כמה מהמגילות, דברי הימים ו[[גמרא]] החל מתחילת [[מסכת בבא מציעא]] - פרק "שניים אוחזין"{{הערה|ובדרך כלל ברוב המוסדות מתחילים משניות וגמרא לפני שהתלמידים למדו את כל החמישה חומשי תורה. וגם ברוב המוסדות מתחילים לימוד הגמרא בפרק "אלו מציאות".}}. '''ד'''. אופן הלימוד: תרגום של כל מילה ב[[אידיש]] בפני עצמו (בלי לחבר ב' מילים יחד למשל "ויאמר ה'"){{הערה|וברוב המוסדות מתרגמים את פירוש הפסוק על מי פירושו של התוכן ולא על פי תתרגום המילולי של המילה.}}. '''ה'''. אומרים שם ה' בלימוד, גם כשמפסיקים את אמירת הפסוק באמירת המילים של תרגום המילה באידיש{{הערה|ובהרבה מוסדות כשמתרגמים אומרים "השם" במקום "אדנ-י".}}. ועוד.
 
 
 
שימש גם כ'ספרא דדיינא' בבית הדין ב[[טורונטו]], והיה מעמודי התווך של הקהילה היהודית בעיר.
 
למד סופרות אצל ר' [[חיים עזרא ברונשטיין]] ב[[טשקנט]].
 
שימש כ[[סופר סת"ם]] וכאשר הציע לו [[הרבי]] לכתוב תפילין ומזוזות עבור [[המרכז לענייני חינוך]], כתב לו: "מן הסתם הינכם כותבים לפי הדיעה של [[אדמו"ר הזקן]]"{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 סיפורי חסידים אודות כתב אדמו"ר הזקן] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.


נפטר בשיבה טובה ב[[ה' תמוז]] [[תשפ"א]].
נפטר בשיבה טובה ב[[ה' תמוז]] [[תשפ"א]].


== משפחתו ==
== משפחתו ==
* בתו, מרת בריינה לאגנזאם - [[קראון הייטס]]
* בתו, מרת בריינה - אשת ר' [[שמואל לאגנזאם]] - [[קראון הייטס]]
* בתו מרת ברכה, רעיית הרב [[נחמן יוסף וילהלם (טורונטו)|נחמן יוסף וילהלם]] - טורונטו
* בתו, מרת ברכה - אשת הרב [[נחמן יוסף וילהלם (טורונטו)|נחמן יוסף וילהלם]] - [[טורונטו]]
* בנו, הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] - יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]]
* בנו, הרב [[יוסף יצחק הכהן אהרונוב]] - יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]]
* בנו, הרב יהושע זעליק אהרונוב - משפיע בפלורידה
* בנו, הרב יהושע זעליג הכהן אהרונוב - משפיע ב[[פלורידה]]
* בתו מרת אסתר רחל, רעיית ר' [[דניאל יצחק מוסקוביץ']] - שיקגו
* בתו, מרת אסתר רחל - רעיית ר' [[דניאל יצחק מוסקוביץ']] - [[שיקגו]]
* בתו מרת שטערנא שרה, רעיית ר' שמואל נוטיק - שיקגו
* בתו, מרת שטערנא שרה - רעיית הרב שמואל נוטיק - [[שיקגו]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://anash.org/the-stories-i-heard-from-reb-mendel-aronow/ הסיפורים ששמעתי מאת הרב מנדל ארונוב]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://anash.org/the-stories-i-heard-from-reb-mendel-aronow/ הסיפורים ששמעתי מאת הרב מנדל ארונוב]''' {{אנש}} ([[אנגלית]])
*הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], אנקדוטות על הרב מנחם מענדל אהרונוב, בתוך: [https://sinun770.org/הרב-דרוקמן-מספר-על-סב-אישתו-הרב-חיים-עזר/ הרב דוד מאיר דרוקמן מספר על הרב חיים עזרה ברונשטיין] דקה 4:04 בערוץ היוטיוב דובי גורביץ באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 40: שורה 53:
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת אהרונוב]]

גרסה אחרונה מ־15:16, 24 באוגוסט 2025

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב מנחם מענדל אהרונוב
הרב מנחם מענדל אהרונוב בצעירותו (משמאל) אחרי יציאתו מברית המועצות עם ידידיו הרב דוד רסקין ואחיו ששהה בלונדון

הרב מנחם מענדל הכהן אהרונוב (ו' בשבט תרפ"ח - ה' בתמוז תשפ"א) היה סופר סת"ם מוותיקי אנ"ש חסיד חב"ד בטורונטו שבקנדה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בו' שבט תרפ"ח לר' יהושע זעליג אהרונוב ולחוה (לבית שעפטער).

בילדותו למד בתלמוד תורה במחתרת בברית המועצות.

בזמן מלחמת העולם השנייה ברח לסמרקנד יחד עם משפחתו, שם נפטר אביו. בסמרקנד ובטשקנט למד סופרות סת"ם[1] ושחיטת עופות. ומאז התעסק בסופרות סת"ם.

בשנת תש"ז יצא מרוסיה בבריחה הגדולה, וזכה לשמש את הרבנית חנה, אימו של הרבי, שנסעה גם היא בנסיעה זו, במהלך הנסיעה. בשנת תש"י נשא את רעייתו מרת גולדה[2] בת ר' חיים מינקוביץ.

לאחר חתונתו היגר לטורונטו, שם היה מלמד תשב"ר וניהל חדר כפי הנהוג ברוסיה, עם כיתות מסודרות (לא על פי גיל, כי אם) לפי רמה, עד לשנת תשס"ח.

בניהול החידר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לימד תמימים בגיל בר מצווה ומעלה למשך כמה וכמה שנים, בישיבה ובמקומות שונים. בשנת תשנ"ט פתח וניהל חדר, שנקרא בשם ("אשרינו", ולאחר מכן השתנה שמו ל)"חדר אחי תמימים". החדר שניהל הוא המשך של ישיבת תומכי תמימים שייסד הרבי בשנת תשי"ז (המצויין בהקדמה ללוח היום יום).

נטע את רוח ה'קבלת עול' לכל פרט, לעשות כמו שצוו, בלי לשאול מדוע.

האופן שניהל את סדר ואופן הלימוד בחדר שלו היה נדיר[3]: א. קריאה מתוך הסידור: לעבור על כל הסידור, כל התפילות כולל הושענות הטבת חלום וכדו' על הסדר (לגבי המקור לסדר תפילה כזה ראה תוכנית לימודים לנערים של קה"ת שנה ב')[4]. ב. בגיל מאוחר סדר התפילה היה בלי לדלג על דבר, שחרית כל יום המשך (מקור לסדר תפילה כזה ראה ספר השיחות תרצ"ז ע' 239)[4]. ג. סדר הלימוד: לימוד כל החמישה חומשי תורה על הסדר בלי לדלג, לאחר מכן כל החומש עם רש"י ואחר כך נביאים ראשונים, כמה מהמגילות, דברי הימים וגמרא החל מתחילת מסכת בבא מציעא - פרק "שניים אוחזין"[5]. ד. אופן הלימוד: תרגום של כל מילה באידיש בפני עצמו (בלי לחבר ב' מילים יחד למשל "ויאמר ה'")[6]. ה. אומרים שם ה' בלימוד, גם כשמפסיקים את אמירת הפסוק באמירת המילים של תרגום המילה באידיש[7]. ועוד.


שימש גם כ'ספרא דדיינא' בבית הדין בטורונטו, והיה מעמודי התווך של הקהילה היהודית בעיר.

למד סופרות אצל ר' חיים עזרא ברונשטיין בטשקנט.

שימש כסופר סת"ם וכאשר הציע לו הרבי לכתוב תפילין ומזוזות עבור המרכז לענייני חינוך, כתב לו: "מן הסתם הינכם כותבים לפי הדיעה של אדמו"ר הזקן"[8].

נפטר בשיבה טובה בה' תמוז תשפ"א.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. טען שיש לו קבלה איש מפי איש עד ר' ראובן הסופר.
  2. נפטרה בכ' אייר תשפ"א
  3. בשונה מהסדר המקובל ברוב מוסדות חב"ד.
  4. 4.0 4.1 שלא כמו בהרבה מוסדות שמתפללית החלקים העיקרים בתפילה ועל זה מוסיפים.
  5. ובדרך כלל ברוב המוסדות מתחילים משניות וגמרא לפני שהתלמידים למדו את כל החמישה חומשי תורה. וגם ברוב המוסדות מתחילים לימוד הגמרא בפרק "אלו מציאות".
  6. וברוב המוסדות מתרגמים את פירוש הפסוק על מי פירושו של התוכן ולא על פי תתרגום המילולי של המילה.
  7. ובהרבה מוסדות כשמתרגמים אומרים "השם" במקום "אדנ-י".
  8. סיפורי חסידים אודות כתב אדמו"ר הזקן קישור שטורעם (הקישור אינו פעיל) (הקישור אינו פעיל)