![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שמעון אוחנה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
עריכה לשונית וקישורים |
||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שמעון-אוחנה.jpeg|ממוזער|הרב שמעון אוחנה]] | |||
הרב '''שמעון אוחנה''' ([[א' | הרב '''שמעון אוחנה''' ([[א' בטבת]] [[תרפ"ח]] - [[י"ד באייר]] [[תשפ"ב]]) היה רב [[בית הכנסת שערי אליהו כפר חב"ד|בית הכנסת 'שערי אליהו']] לעולי [[מרוקו]] ב[[כפר חב"ד]], שימש שנים רבות כמורה בבית ספר חב"ד ב[[יפו]] ומוותיקי החסידים ב[[כפר חב"ד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[א' | נולד ב[[א' בטבת]] [[תרפ"ח]]{{הערה|בתעודת הזהות שלו כתוב שנולד בשנת [[תר"צ]] ובכרטיס שלו בספר החסידים כתוב שנולד בשנת [[תרצ"ב]].}} ב[[מרוקו]] לר' חנניה ולדונה אוחנה. | ||
בגיל צעיר התייתם מהוריו{{הערה|בקרב המשפחה מסופר שבהיותו ילד לקה | בגיל צעיר התייתם מהוריו{{הערה|בקרב המשפחה מסופר שבהיותו ילד לקה ב[[מגפה#מגפת הטיפוס|טיפוס]] וכשההורים ביקשו מאחד מצדיקי מרוקו שיתפללו לרפואתו והוא אמר שהאפשרות היחידה שיש לו זה שההורים יקבלו על עצמם להיות תמורתו, ובזכות זה הבן יזכה לאריכות ימים, וכעבור זמן קצר הם נפטרו והוא יצא מכלל סכנה והחלים.}} ולמד בישיבות חב"ד ב[[קזבלנקה]]. | ||
בשנת תשי"ב | בשנת [[תשי"ב]] נשא את שמחה בת ר' אברהם וסוליקה עבדלחק-אמיתי, קבע את מגוריו בכפר זנגיה, והחל ללמד ילדים צעירים [[אותיות האל"ף בי"ת|אל"ף בי"ת]] ו[[חומש (ספר)|חומש]], [[משנה]] ו[[תלמוד|גמרא]], עם כל ילד לפי רמתו. | ||
בשנת [[תשט"ו]] הגיעו נציגי הסוכנות כדי לבדוק | בשנת [[תשט"ו]] הגיעו נציגי הסוכנות כדי לבדוק את התאמתו לקראת העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ושלחו אותו לקזבלנקה על מנת לבחון שם אם הוא מתאים לשמש כמורה - כשיעלה לארץ, שם הוא פגש את הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלמה מטוסוב]], שעמדו מייד על כישרונותיו וביקשו ממנו לעבור לקזבלנקה עם בני משפחתו ולהתחיל ללמד במוסדות חב"ד שהקימו. | ||
כשלוש שנים לאחר החתונה עלו | כשלוש שנים לאחר החתונה עלו ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ביחד עם כעשר משפחות נוספות ושהו במשך כשלושה שבועות במעברה סמוך ל[[חיפה]]. בכל פעם שהגיעו נציגים של היישובים השונים התעקשו המשפחות לעבור למגורי קבע כקבוצה מגובשת בלבד. לבסוף, כשהגיעו הרב [[ישראל לייבוב]] וקבוצת עסקנים והציעו להם לקבוע את מגוריהם ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|הרב [[ישראל לייבוב]] אמר להם: כסף אינני יכול להציע לכם, אך חינוך ויראת שמים - אני יכול להבטיח.}}, עברו כל עשר המשפחות שעלו יחד ממרוקו וקבעו את מגוריהם בכפר חב"ד. | ||
שימש כמורה בבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. תחילה ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/TL5.4/5698_001.jpg ראו תצלום של חלוקת התניא על ידי | שימש כמורה בבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. תחילה ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/TL5.4/5698_001.jpg ראו תצלום של חלוקת התניא על ידי השלוחים לארץ הקודש בכיתתו].}}, לאחר מכן ב[[נס ציונה]], ובהמשך במשך עשרות שנים בסניף בית הספר ביפו. | ||
עם הקמת בית הכנסת 'שערי אליהו' בכפר חב"ד עבור עולי מרוקו, | עם הקמת בית הכנסת 'שערי אליהו' בכפר חב"ד עבור עולי מרוקו, | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' גרשום אוחנה | *בנו, ר' [[גרשום אוחנה]] - [[כפר חב"ד]] | ||
*בנו, ר' מנחם אוחנה | *בנו, ר' מנחם אוחנה - [[קראון הייטס]] | ||
*בנו, ר' יונתן אוחנה | *בנו, ר' יונתן אוחנה - כפר חב"ד | ||
*בנו, ר' ניסים אוחנה | *בנו, ר' ניסים אוחנה - [[פלטבוש]] | ||
*בנו, ר' חנניה אוחנה | *בנו, ר' חנניה אוחנה - טל מנשה | ||
*בנו, ר' דוד אוחנה | *בנו, ר' דוד אוחנה - [[כפר חב"ד]] | ||
*בתו מרת דינה | *בתו מרת דינה - [[כפר חב"ד]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב משה מרינובסקי, '''אהבת התורה''', שבועון כפר חב"ד | *הרב משה מרינובסקי, '''אהבת התורה''', שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון 1959 עמוד 48 | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
[https://col.org.il/news/139742 חודשיים לפטירת רב ביהכנ"ס 'הרשב"י' ובתו זכתה בס"ת] {{col}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־15:00, 25 באוגוסט 2025
הרב שמעון אוחנה (א' בטבת תרפ"ח - י"ד באייר תשפ"ב) היה רב בית הכנסת 'שערי אליהו' לעולי מרוקו בכפר חב"ד, שימש שנים רבות כמורה בבית ספר חב"ד ביפו ומוותיקי החסידים בכפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בא' בטבת תרפ"ח[1] במרוקו לר' חנניה ולדונה אוחנה.
בגיל צעיר התייתם מהוריו[2] ולמד בישיבות חב"ד בקזבלנקה.
בשנת תשי"ב נשא את שמחה בת ר' אברהם וסוליקה עבדלחק-אמיתי, קבע את מגוריו בכפר זנגיה, והחל ללמד ילדים צעירים אל"ף בי"ת וחומש, משנה וגמרא, עם כל ילד לפי רמתו.
בשנת תשט"ו הגיעו נציגי הסוכנות כדי לבדוק את התאמתו לקראת העלייה לארץ הקודש ושלחו אותו לקזבלנקה על מנת לבחון שם אם הוא מתאים לשמש כמורה - כשיעלה לארץ, שם הוא פגש את הרב ניסן פינסון והרב שלמה מטוסוב, שעמדו מייד על כישרונותיו וביקשו ממנו לעבור לקזבלנקה עם בני משפחתו ולהתחיל ללמד במוסדות חב"ד שהקימו.
כשלוש שנים לאחר החתונה עלו לארץ הקודש ביחד עם כעשר משפחות נוספות ושהו במשך כשלושה שבועות במעברה סמוך לחיפה. בכל פעם שהגיעו נציגים של היישובים השונים התעקשו המשפחות לעבור למגורי קבע כקבוצה מגובשת בלבד. לבסוף, כשהגיעו הרב ישראל לייבוב וקבוצת עסקנים והציעו להם לקבוע את מגוריהם בכפר חב"ד[3], עברו כל עשר המשפחות שעלו יחד ממרוקו וקבעו את מגוריהם בכפר חב"ד.
שימש כמורה בבתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק. תחילה בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד[4], לאחר מכן בנס ציונה, ובהמשך במשך עשרות שנים בסניף בית הספר ביפו.
עם הקמת בית הכנסת 'שערי אליהו' בכפר חב"ד עבור עולי מרוקו,
עשרות בשנים בבית כנסת 'שערי אליהו' – עולי מרוקו בכפר חב"ד וכיהן שנים רבות מורה בבית ספר חב"ד ביפו.
נפטר בגיל 94 בי"ד אייר תשפ"ב, ונטמן בבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' גרשום אוחנה - כפר חב"ד
- בנו, ר' מנחם אוחנה - קראון הייטס
- בנו, ר' יונתן אוחנה - כפר חב"ד
- בנו, ר' ניסים אוחנה - פלטבוש
- בנו, ר' חנניה אוחנה - טל מנשה
- בנו, ר' דוד אוחנה - כפר חב"ד
- בתו מרת דינה - כפר חב"ד
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב משה מרינובסקי, אהבת התורה, שבועון כפר חב"ד גיליון 1959 עמוד 48
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
חודשיים לפטירת רב ביהכנ"ס 'הרשב"י' ובתו זכתה בס"ת 
הערות שוליים
- ↑ בתעודת הזהות שלו כתוב שנולד בשנת תר"צ ובכרטיס שלו בספר החסידים כתוב שנולד בשנת תרצ"ב.
- ↑ בקרב המשפחה מסופר שבהיותו ילד לקה בטיפוס וכשההורים ביקשו מאחד מצדיקי מרוקו שיתפללו לרפואתו והוא אמר שהאפשרות היחידה שיש לו זה שההורים יקבלו על עצמם להיות תמורתו, ובזכות זה הבן יזכה לאריכות ימים, וכעבור זמן קצר הם נפטרו והוא יצא מכלל סכנה והחלים.
- ↑ הרב ישראל לייבוב אמר להם: כסף אינני יכול להציע לכם, אך חינוך ויראת שמים - אני יכול להבטיח.
- ↑ ראו תצלום של חלוקת התניא על ידי השלוחים לארץ הקודש בכיתתו.
