לדלג לתוכן

ניגון שיבנה בית המקדש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ ויקיזציה
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:


==ניגון "שיבנה בית המקדש" בעולם הנגינה החב"די==
==ניגון "שיבנה בית המקדש" בעולם הנגינה החב"די==
 
במהלך סיום [[ספר תורה הכללי]] הראשון שהתקיים בערב [[ראש חודש]] [[שבט]] בשנת [[תשמ"ב]]  שר החזן ה[[תמים|ת']] שניאור זלמן בוימגרטן את הניגון "שיבנה בית המקדש". הרב [[יעקב יהודה הכט]] כתב [[דו"ח]] לרבי מהאירוע בו הביע את רשמיו משירת הניגון. לאחר מכן, הכניסו לרבי וידאו{{הערה|לווידאו המלא ראה ערוץ יוטיוב של [[רבי דרייב]]{{הבהרה|מה שמו של הסרטון?}}}}  מהאירוע, והרבי צפה בו בבוקר של [[ל"ג בעומר]]. באותו יום היה [[ראלי]] לילדים, ביקש הרבי שישירו את הניגון "שיבנה בית המקדש". בין היתר אמר הרבי :
במהלך סיום [[ספר תורה הכללי]] הראשון שהתקיים בערב [[ראש חודש]] [[שבט]] בשנת [[תשמ"ב]]  שר החזן התמים שניאור זלמן בוימגרטן את הניגון "שיבנה בית המקדש" מנגינה מהחזן משה אוישר. הרב [[יעקב יהודה הכט]] כתב דו"ח להרבי מהאירוע והדגיש בהתפעלות על השירות שיבנה. לאחר מכן, הכניסו לרבי וידאו מהאירוע, והרבי צפה בו בבוקר של [[ל"ג בעומר]]. באותו יום היה [[ראלי]] לילדים, ביקש הרבי שישירו את הניגון "שיבנה בית המקדש". בין היתר הרבי אמר:


"מאחר שתוכן תפילה זו קשור עם השמחה הכי גדולה - "שמחת עולם על ראשם" שתהיה בגאולה העתידה - לכן תאמר תפילה זו באופן של ניגון - בניגון הידוע ומורגל אצל רבים מבני ישראל, כי נוסף על זה שתיבות הנ"ל שייכים לכל אחד ואחד מישראל, הרי סוף כל סוף שייך גם ניגון זה לכל אחד ואחד מישראל".
"מאחר שתוכן תפילה זו קשור עם השמחה הכי גדולה - "שמחת עולם על ראשם" שתהיה בגאולה העתידה - לכן תאמר תפילה זו באופן של ניגון - בניגון הידוע ומורגל אצל רבים מבני ישראל, כי נוסף על זה שתיבות הנ"ל שייכים לכל אחד ואחד מישראל, הרי סוף כל סוף שייך גם ניגון זה לכל אחד ואחד מישראל".


ר' [[משה טלישבסקי]] היה אז קרוב ל-770, ואחד הבחורים רץ להזעיק אותו מיד כדי שישיר. הוא אכן הגיע ושר את הניגון "שיבנה בית המקדש" בפעם הראשונה מול הרבי.
ר' [[משה טלישבסקי]] היה אז בסמוך ל-770, ואחד הבחורים רץ להזעיק אותו מיד כדי שישיר. הוא אכן הגיע ושר את הניגון "שיבנה בית המקדש" בפעם הראשונה מול הרבי.


ניגון זה הוא ניגון צ"ב בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].
ניגון זה הוא ניגון צ"ב בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].
שורה 15: שורה 14:
מאז [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת שלאחריה, ביקש הרבי מר' [[משה טלישבסקי]] לשיר שיבנה. ומאז בדרך כלל שרים בקביעות את ה"שיבנה" בהתוועדויות{{הערה|בימי החול אף עמד ליד החזן טלשבסקי מיקרופון מיוחד עבור זה בהתחלה הרבי היה קורא בשמו לסימן שישיר, וכעבור זמן רק הביט לכיוונו וסימן בראשו לצד שמאל}}.
מאז [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת שלאחריה, ביקש הרבי מר' [[משה טלישבסקי]] לשיר שיבנה. ומאז בדרך כלל שרים בקביעות את ה"שיבנה" בהתוועדויות{{הערה|בימי החול אף עמד ליד החזן טלשבסקי מיקרופון מיוחד עבור זה בהתחלה הרבי היה קורא בשמו לסימן שישיר, וכעבור זמן רק הביט לכיוונו וסימן בראשו לצד שמאל}}.


הסדר היה בדרך כלל שאת ה"שיבנה" שרים בסיום ההתוועדות, קרה פעם שבתחילת ההתוועדות הרבי שאל למה לחכות עם ה"שיבנה" עד לסוף? ואז באמת שרו את 'שיבנה' בהתחלה וגם בסוף...
הסדר הוא בדרך כלל שהרבי מצווה לשיר את ה"שיבנה" בסיום ההתוועדות, ארעה הזדמנות שבתחילת ההתוועדות שאל הרבי מדוע לחכות עם ה"שיבנה" עד לסוף? ואז באמת שרו את הניגון הן בתחילת ההתוועדות והן בסיומה{{מקור|}}.


בהתוועדות [[י"ב סיון]] [[תשמ"ב]] שרו בתחילת ההתוועדות בתור ניגון הכנה להמאמר.
בהתוועדות [[י"ב סיון]] [[תשמ"ב]] שרו את הניגון עם תחילת ההתוועדות בתור ניגון הכנה להמאמר.


פעם אחת[דרוש מקור] לא היה ר' משה טלישבסקי בהתוועדות, אך בעל מנגן מסוים מארה"ק היה אז. מכיוון שכך, כיבדו אותו לשיר את ה"יהי רצון". הוא ניגן את ה"יהי רצון" כפי הגרסא של החזן משה קוסוביצקי. הייתה זו חזנות ארוכה כשכל קטע נכפל פעמיים (זו גם הסיבה שר' משה בחר בגרסא השנייה, הקצרה יותר). תוך כדי החזנות, אמר הרבי בבת צחוק: "עד שהוא יגמור משיח כבר יבוא..."
פעם אחת לא היה ר' משה טלישבסקי בהתוועדות, אך בעל מנגן מסוים מארה"ק היה אז. מכיוון שכך, כיבדו אותו לשיר את ה"יהי רצון". הוא ניגן את ה"יהי רצון" כפי הגרסא של החזן משה קוסוביצקי. הייתה זו חזנות ארוכה כשכל קטע נכפל פעמיים (זו גם הסיבה שר' משה בחר בגרסא השנייה, הקצרה יותר). תוך כדי החזנות, אמר הרבי בבת צחוק: "עד שהוא יגמור משיח כבר יבוא..."{{מקור|}}


בהתוועדות [[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ב]] ביקש הרבי מהחזן טלשבסקי לשיר, הרבי לא עודד ואמר "בכל אדם מתקנה חוץ מבנו... אבל כדי לצאת מספק נבקש מאביו ג"כ לשיר". החזן [[מרדכי דב טלישבסקי]] התחיל לשיר ואז אמר לו הרבי  "מפני כבוד הציבור נבקש ממנו לעמוד"
בהתוועדות [[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ב]] ביקש הרבי מהחזן טלשבסקי לשיר, הרבי לא עודד ואמר "בכל אדם מתקנה חוץ מבנו... אבל כדי לצאת מספק נבקש מאביו ג"כ לשיר". החזן [[מרדכי דב טלישבסקי]] התחיל לשיר ואז אמר לו הרבי  "מפני כבוד הציבור נבקש ממנו לעמוד"
שורה 26: שורה 25:


==מקורו של הניגון==
==מקורו של הניגון==
הניגון במקורו חובר על ידי החזן משה אוישר, ויש אומרים על ידי החזן ר' ישראל שור{{הערה|נולד בעיר חירוב שבאוסטריה למשפחה חסידית. בילדותו שר כילד פלא בחצר הרבי מסדיגורה ברימנוב, ובגיל 16 נתמנה לחזן שם. ב-1924 היגר לאמריקה. בבואו לאמריקה, מונה לחזן ב"ישיבת הארלם" בניו יורק. בשנת 1928, התפלל את תפילות הימים הנוראים בשיקגו. בעקבות כך, קיבל הצעה מבית האופרה של שיקגו, להופיע באופרה, אך הוא סירב משום שלא מתאים לחזן לשיר ולהציג באופרה. הוא שב לניו יורק וכיהן כחזן בקהילת "עדת ישורון" בברוקלין. בשנים אלה הרבה להופיע בקונצרטים בין היתר עם החזן יוסל'ה רוזנבלט. הופעתו האחרונה כחזן הייתה בימים נוראים של שנת 1934 בקהילת "חובבי תורה" בברוקלין. הוא נפטר ב-9 באפריל 1935 מהתקף לב.}}, והתפרסם במיוחד על ידי החזן משה קוסביצקי. כיום ישנן מספר גרסאות בקטע החזנות. ר' [[משה טלישבסקי]] היה מנגן את הגרסה של החזן ר' יוסלה רוזנבלט (שהיא הקצרה יותר).
הניגון במקורו חובר על ידי החזן משה אוישר, ויש אומרים על ידי החזן ר' ישראל שור, והתפרסם במיוחד על ידי החזן משה קוסביצקי. כיום ישנן מספר גרסאות בקטע החזנות. ר' [[משה טלישבסקי]] היה מנגן את הגרסה של החזן ר' יוסלה רוזנבלט (שהיא הקצרה יותר).


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==

גרסה אחרונה מ־12:51, 4 בספטמבר 2025

המונח "שיבנה בית המקדש" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו שיבנה בית המקדש (קרליבך).

ניגון שיבנה בית המקדש מורכב על המילים הנאמרים בסיום תפילת שמונה עשרה, "יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך". הניגון חביב מאוד על הרבי, והוא מצווה לנגנו פעמים רבות, במיוחד בהתוועדויות. פעמים רבות החזן ר' משה טלישבסקי היה מתחיל בנגינה והקהל אחריו.

ניגון "שיבנה בית המקדש" בעולם הנגינה החב"די[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך סיום ספר תורה הכללי הראשון שהתקיים בערב ראש חודש שבט בשנת תשמ"ב שר החזן הת' שניאור זלמן בוימגרטן את הניגון "שיבנה בית המקדש". הרב יעקב יהודה הכט כתב דו"ח לרבי מהאירוע בו הביע את רשמיו משירת הניגון. לאחר מכן, הכניסו לרבי וידאו[1] מהאירוע, והרבי צפה בו בבוקר של ל"ג בעומר. באותו יום היה ראלי לילדים, ביקש הרבי שישירו את הניגון "שיבנה בית המקדש". בין היתר אמר הרבי :

"מאחר שתוכן תפילה זו קשור עם השמחה הכי גדולה - "שמחת עולם על ראשם" שתהיה בגאולה העתידה - לכן תאמר תפילה זו באופן של ניגון - בניגון הידוע ומורגל אצל רבים מבני ישראל, כי נוסף על זה שתיבות הנ"ל שייכים לכל אחד ואחד מישראל, הרי סוף כל סוף שייך גם ניגון זה לכל אחד ואחד מישראל".

ר' משה טלישבסקי היה אז בסמוך ל-770, ואחד הבחורים רץ להזעיק אותו מיד כדי שישיר. הוא אכן הגיע ושר את הניגון "שיבנה בית המקדש" בפעם הראשונה מול הרבי.

ניגון זה הוא ניגון צ"ב בפרוייקט מסורת הניגונים.

שירת הניגון אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאז ל"ג בעומר תשמ"ב בהתוועדות שבת שלאחריה, ביקש הרבי מר' משה טלישבסקי לשיר שיבנה. ומאז בדרך כלל שרים בקביעות את ה"שיבנה" בהתוועדויות[2].

הסדר הוא בדרך כלל שהרבי מצווה לשיר את ה"שיבנה" בסיום ההתוועדות, ארעה הזדמנות שבתחילת ההתוועדות שאל הרבי מדוע לחכות עם ה"שיבנה" עד לסוף? ואז באמת שרו את הניגון הן בתחילת ההתוועדות והן בסיומה[דרוש מקור].

בהתוועדות י"ב סיון תשמ"ב שרו את הניגון עם תחילת ההתוועדות בתור ניגון הכנה להמאמר.

פעם אחת לא היה ר' משה טלישבסקי בהתוועדות, אך בעל מנגן מסוים מארה"ק היה אז. מכיוון שכך, כיבדו אותו לשיר את ה"יהי רצון". הוא ניגן את ה"יהי רצון" כפי הגרסא של החזן משה קוסוביצקי. הייתה זו חזנות ארוכה כשכל קטע נכפל פעמיים (זו גם הסיבה שר' משה בחר בגרסא השנייה, הקצרה יותר). תוך כדי החזנות, אמר הרבי בבת צחוק: "עד שהוא יגמור משיח כבר יבוא..."[דרוש מקור]

בהתוועדות ט"ו תמוז תשמ"ב ביקש הרבי מהחזן טלשבסקי לשיר, הרבי לא עודד ואמר "בכל אדם מתקנה חוץ מבנו... אבל כדי לצאת מספק נבקש מאביו ג"כ לשיר". החזן מרדכי דב טלישבסקי התחיל לשיר ואז אמר לו הרבי "מפני כבוד הציבור נבקש ממנו לעמוד"

כשהרבי עומד חזן לפני התיבה, היו פעמים[3] שבתחילת שחרית אחרי משנת רבי ישמעאל, התחיל בעצמו לשיר שיבנה.

מקורו של הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הניגון במקורו חובר על ידי החזן משה אוישר, ויש אומרים על ידי החזן ר' ישראל שור, והתפרסם במיוחד על ידי החזן משה קוסביצקי. כיום ישנן מספר גרסאות בקטע החזנות. ר' משה טלישבסקי היה מנגן את הגרסה של החזן ר' יוסלה רוזנבלט (שהיא הקצרה יותר).

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמע
וידאו
מאמרים

הערות שוליים

  1. לווידאו המלא ראה ערוץ יוטיוב של רבי דרייב[דרושה הבהרה]
  2. בימי החול אף עמד ליד החזן טלשבסקי מיקרופון מיוחד עבור זה בהתחלה הרבי היה קורא בשמו לסימן שישיר, וכעבור זמן רק הביט לכיוונו וסימן בראשו לצד שמאל
  3. הפעם האחרונה היה בג' אדר תשמ"ח
מסורת הניגונים - הרב דוד הורביץ
ניגוני רבותינו נשיאינו: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד | זמנים שונים: כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג-לד · לה · לו-לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה-מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז | ניגוני י"א ניסן: נח · נט · ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד | ניגונים לימים נוראים: עה · עו · עז · עח · עט · פ · פא · פב · פג · פד · פה · פו · פז · פח · פט · צ · צא | נוסח התפילה: צב · צג · צד · צה · צו · צז · צח · צט · ק | ניגוני התוועדות: קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג (א) / קיג (ב) · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט-קכ · קכא · קכב · קכג-קכו · קכז · קכח-קמ · קמא · קמב | ניגוני געגועים: קמג · קמד · קמה · קמו · קמז · קמח · קמט · קנ · קנא · קנב · קנג · קנד | ניגונים לשבת ויום טוב: קנה · קנו-קנט · קס · קסא-קסו | ניגוני שמחה וריקוד: קסז-קע · קעא ·קעב · קעג · קעד · קעה · קעו-קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג-קפד · קפה · קפו-קצא · קצב · קצג · קצד-קצז | ניגוני מארש: קצח · קצט · ר-רא · רב · רג-רה · רו · רז · רח-רטו
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון