![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
בני ברק: הבדלים בין גרסאות בדף
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קהילת חב"ד| | {{קהילת חב"ד| | ||
|שם= | |שם= | ||
|תמונה= | |תמונה=בני ברק 1.jpeg | ||
|כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו | |כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו | ||
|עיר= | |עיר= | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
}} | }} | ||
[[קובץ:תהלוכת ל'''ג בעומר תשס''ו.jpg|ממוזער|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] [[תשס"ו]] בכיכר ברטנורא]] | [[קובץ:תהלוכת ל'''ג בעומר תשס''ו.jpg|ממוזער|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] [[תשס"ו]] בכיכר ברטנורא]] | ||
'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב | '''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב תושביה הינם חרדים. נכון לשנת [[תשפ"ה]] גרים בה כ-230,000 תושבים. | ||
העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב [[יצחק גרשנטקורן]]. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה,{{הערה|היה מחותן של ר' [[שאול ברוק]], בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]]}} הרב גרשנטקורן כתב מכתבים | העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב [[יצחק גרשנטקורן]]. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה,{{הערה|היה מחותן של ר' [[שאול ברוק]], בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]]}} הרב גרשנטקורן כתב מכתבים ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] וקיבל מענות. | ||
קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט. | קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט. | ||
[[קובץ:ב"ב2.jpeg | [[קובץ:ב"ב2.jpeg|ממוזער|חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק]] | ||
==רבני חב"ד בעיר== | ==רבני חב"ד בעיר== | ||
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר מערכת כשרות מפותחת ומרשימה, פעל למען שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש | בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר מערכת כשרות מפותחת ומרשימה, פעל למען שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות בבני ברק היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים. | ||
לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים. | לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים. | ||
לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט. | לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט. | ||
רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא. | רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא. | ||
== בתי חב"ד בעיר == | == בתי חב"ד בעיר == | ||
* המנהל הראשי של סניף [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד]] בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בן השליח ל[[רחובות]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]]. | |||
* המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בן השליח ל[[רחובות]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]]. | |||
* שכונת '''פרדס כץ''' - שליח ורב השכונה: הרב אהרן שפירא. מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]]. | * שכונת '''פרדס כץ''' - שליח ורב השכונה: הרב אהרן שפירא. מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]]. | ||
* '''אזור התעשייה''' - מנהל: הרב ברוך פריזנט. | * '''אזור התעשייה''' - מנהל: הרב ברוך פריזנט. | ||
* שכונת '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התוועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור. | * שכונת '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התוועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור. | ||
* '''מערב העיר''' - מנהל: הרב [[יוסף צבי פילמר]] | * '''מערב העיר''' - מנהל: הרב [[יוסף צבי פילמר]]. | ||
*'''מגדלי בסר''' - השליח הרב [[אליעזר גלוכובסקי]]. | *'''מגדלי בסר''' - השליח הרב [[אליעזר גלוכובסקי]]. | ||
[[קובץ:ב"ב 3.jpeg | [[קובץ:ב"ב 3.jpeg|ממוזער|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] בהתוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו]] | ||
==קהילות חב"ד בעיר== | ==קהילות חב"ד בעיר== | ||
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה: | כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה: | ||
*'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]], הפעילות וההתוועדויות בבית כנסת מאורגנות על ידי השליח במערב העיר הרב [[יוסף צבי פילמר]]. | *'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]], הפעילות וההתוועדויות בבית כנסת מאורגנות על ידי השליח במערב העיר הרב [[יוסף צבי פילמר]]. | ||
*'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], | *'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], המשפיע היה הרב [[יעקב יהושע לאופר]], וה[[גבאי]] הוא הרב יעקב שטיינברג. | ||
*'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע | *'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע]]י הקהילה לשעבר: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] והרב דוד יואל ויינפלד. בשנת [[תשפ"ג]] מונה {{הערה|1=[https://chabad.info/news/956511/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}} לכהן כרב הבי"כ הרב יצחק אלטרוביץ'. ובתור משפיע הקהילה הרב [[אסף דפנה]]. | ||
*'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי חתנו הרב ישראל וינפלד. בקיץ | *'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי חתנו הרב ישראל וינפלד. בקיץ תשפ"ג נסגר המנין ולאחר מספר חודשים חזר ונפתח. | ||
*'''בית מנחם קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו. הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג. | *'''בית מנחם קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו. הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג. | ||
*'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר''' נווה אחיעזר - מרכז תורני ו[[בית כנסת]] נוסד ע"י ר' [[אברהם יוסף גליס ]]<nowiki/>בסוף שנות הל' והיום הינו בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר[[ צעירי אגודת חב"ד ]]<nowiki/>בעיר (חתנו של ר' [[משה גרינברג]]), המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, הורחב למסגרת''' נחלת אשר''' בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL]}}. | *'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר''' נווה אחיעזר - מרכז תורני ו[[בית כנסת]] נוסד ע"י ר' [[אברהם יוסף גליס ]]<nowiki/>בסוף שנות הל' והיום הינו בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר[[ צעירי אגודת חב"ד ]]<nowiki/>בעיר (חתנו של ר' [[משה גרינברג]]), המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, הורחב למסגרת''' נחלת אשר''' בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL]}}. | ||
==מוסדות חב"ד בעיר== | ==מוסדות חב"ד בעיר== | ||
הרב [[בנימין קליין]] סיפר שארעה הזדמנות בה התבטא בפניו [[הרבי]]: "עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח"{{מקור}}. | הרב [[בנימין קליין]] סיפר שארעה הזדמנות בה התבטא בפניו [[הרבי]]: "עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח"{{מקור}}. | ||
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בנו של הרב שלמה רוזנברג ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]]. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ד) בניהולו של הרב [[לוי יצחק רוזנברג]] ובראשות הרב בנימין קופרמן. | |||
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בנו של הרב | |||
*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]]. | *כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]]. | ||
*[https://chabadpedia.co.il/index.php/% | *[https://chabadpedia.co.il/index.php/תלמוד_תורה_חב%22ד_בני_ברק תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים]. הוקם ע"י הרב [[שלמה רוזנברג]] ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב מנחם מענדל אייזנבך לאחריו התמנה כמנהל הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: '''"דאס איז מיין מוסד אין [[בני ברק]]''' (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)'''"''' משפט זה ש[[הרבי]] התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של ה[[תלמוד תורה]]). בשנים האחרונות נוהל על ידי הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי, החל משנת תשפ"ד עבר הניהול הכולל להרב לוי יצחק רוזנברג. | ||
*בית ספר יסודי לבנות [[עטרת חיה (בני ברק)|עטרת חיה]] שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט. | |||
*בית ספר יסודי לבנות [[עטרת חיה (בני ברק)|עטרת חיה]] שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט. | |||
*[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב [[שמואל אנגלסמן]] ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ. | *[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב [[שמואל אנגלסמן]] ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ. | ||
*בית ספר חב"ד יסודי [[בנות חנה]], בניהולה של הגב' רינת פורסט{{הערה|[https://chabad.info/women/868063/ ממלכת בנות חנה בני ברק]}}. | *בית ספר חב"ד יסודי [[בנות חנה]], בניהולה של הגב' רינת פורסט{{הערה|[https://chabad.info/women/868063/ ממלכת בנות חנה בני ברק]}}. | ||
*תיכון העל יסודי בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה זלמנוב. | *תיכון העל יסודי בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה זלמנוב. | ||
*סמינר בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה מרגליות. | *סמינר בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה מרגליות. | ||
| שורה 81: | שורה 72: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[https://teshura.com/teshurapdf/% | *[https://teshura.com/teshurapdf/תשורה%20בן%20אמוץ.pdf תשורה בן אמוץ] - סקירה מקיפה על העיר בני ברק. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}} | * {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}} | ||
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/ | *[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/מוסדות_בנות_בני_ברק_קיץ_תשפב.pdf ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה] | ||
{{מחוז תל אביב}} | {{מחוז תל אביב}} | ||
גרסה אחרונה מ־16:13, 9 בספטמבר 2025
| בני ברק | |
|---|---|
 אלפי ילדים בתהלוכת ל"ג בעומר בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו | |
| מדינה | ארץ ישראל |
| רב הקהילה | הרב יוסף יצחק בלינוב. |
| מוסדות | גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה |
| שלוחים מרכזיים | הרב שמואל אנגלסמן, הרב מנחם מענדל קסטל, הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב חנניה קורקוס, הרב יוסף דוד הלל. |
| מספר משפחות בקהילה | 250\300 |
| ראו גם | |
| אישים בבני ברק | |
| מוסדות וארגונים בבני ברק | |
בני ברק הינה עיר במרכז ארץ ישראל שרוב תושביה הינם חרדים. נכון לשנת תשפ"ה גרים בה כ-230,000 תושבים.
העיר נוסדה בשנת תרפ"ד על ידי קבוצת חסידים יוצאי פולין בראשות הרב יצחק גרשנטקורן. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה,[1] הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.
קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה[דרוש מקור]. כרב העיר שימש בעבר הרב יעקב לנדא, ולאחריו שימש בנו הרב משה יהודה לייב לנדא. כיום משמש ברבנות בנו הרב חיים יצחק אייזיק לנדא יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.
רבני חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרצ"ו מונה לרב העיר הרב יעקב לנדא (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של אדמו"ר הרש"ב), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש שבט תשמ"ו. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר מערכת כשרות מפותחת ומרשימה, פעל למען שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד בשבת ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות בארץ ישראל. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות בבני ברק היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.
לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות הרבי ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב משה יהודה לייב לנדא לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים.
לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב חיים יצחק אייזיק לנדא לרבנות העיר יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.
רב מרכז העיר הוא הרב יוסף יצחק בלינוב חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.
בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב משה גרינברג עד לפטירתו בשנת תשע"ג. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב מנחם מענדל קסטל בן השליח לרחובות הרב אברהם מרדכי קסטל.
- שכונת פרדס כץ - שליח ורב השכונה: הרב אהרן שפירא. מנהל: הרב יוסף דוד הלל.
- אזור התעשייה - מנהל: הרב ברוך פריזנט.
- שכונת שיכון ה' - מנהל: הרב חנניה קורקוס. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת תשס"ג נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התוועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור.
- מערב העיר - מנהל: הרב יוסף צבי פילמר.
- מגדלי בסר - השליח הרב אליעזר גלוכובסקי.
קהילות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:
- בית כנסת רחוב אברהם - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כמשפיע שימש ר' נחום גולדשמיד, ואח"כ ר' יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב. כרב בית הכנסת כיהן הרב יעקב דב כץ עד לפטירתו בתשע"ה, הפעילות וההתוועדויות בבית כנסת מאורגנות על ידי השליח במערב העיר הרב יוסף צבי פילמר.
- בית כנסת רש"י - בית הכנסת המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב בית הכנסת הוא הרב יוסף יצחק בלינוב, המשפיע היה הרב יעקב יהושע לאופר, והגבאי הוא הרב יעקב שטיינברג.
- בית כנסת שיכון ה' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, משפיעי הקהילה לשעבר: הרב שלמה זלמן לנדא והרב דוד יואל ויינפלד. בשנת תשפ"ג מונה [2] לכהן כרב הבי"כ הרב יצחק אלטרוביץ'. ובתור משפיע הקהילה הרב אסף דפנה.
- מנין חב"ד שיכון ה'- הוקם על ידי הרב שלמה רוזנברג ומנוהל על ידי חתנו הרב ישראל וינפלד. בקיץ תשפ"ג נסגר המנין ולאחר מספר חודשים חזר ונפתח.
- בית מנחם קרית הרצוג - הוקם ע"י הרב אורי מרדכי ליפש ומנוהל על ידו. הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג.
- בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר נווה אחיעזר - מרכז תורני ובית כנסת נוסד ע"י ר' אברהם יוסף גליס בסוף שנות הל' והיום הינו בהנהלת הרב מנחם מענדל קסטל יו"רצעירי אגודת חב"ד בעיר (חתנו של ר' משה גרינברג), המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, הורחב למסגרת נחלת אשר בחודש תמוז תשפ"א[3].
מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב בנימין קליין סיפר שארעה הזדמנות בה התבטא בפניו הרבי: "עוד יקום מוסד בבני ברק שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח"[דרוש מקור].
- בשנת תשנ"ה נוסדה בעיר ישיבת תומכי תמימים שכללה; ישיבה קטנה וישיבה גדולה. בראשות הישיבה עמד הרב חנניה יוסף אייזנבך, ומנהלה הגשמי היה הרב שלמה רוזנברג (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת תשס"ט. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בנו של הרב שלמה רוזנברג ובראשות הרב בנימין קופרמן. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ד) בניהולו של הרב לוי יצחק רוזנברג ובראשות הרב בנימין קופרמן.
- כולל צדקת ישראל בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי ארגון מעייני ישראל.
- תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים. הוקם ע"י הרב שלמה רוזנברג ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב מנחם מענדל אייזנבך לאחריו התמנה כמנהל הרב ירחמיאל בלינוב ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: "דאס איז מיין מוסד אין בני ברק (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)" משפט זה שהרבי התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של התלמוד תורה). בשנים האחרונות נוהל על ידי הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי, החל משנת תשפ"ד עבר הניהול הכולל להרב לוי יצחק רוזנברג.
- בית ספר יסודי לבנות עטרת חיה שנפתח בשנת תשנ"ד על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת המשפיע הרב זלמן לנדא. והגב' פייגי בוקיעט.
- היכל מנחם להפצת תורת החסידות. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב אליהו וילהלם בעבר הספרן הראשי היה הרב שמעון וויצהנדלר. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב שמואל אנגלסמן ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ.
- בית ספר חב"ד יסודי בנות חנה, בניהולה של הגב' רינת פורסט[4].
- תיכון העל יסודי בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.
- סמינר בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה מרגליות.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשורה בן אמוץ - סקירה מקיפה על העיר בני ברק.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות - באתר
ט"ו תמוז ה'תשע"ט - ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה
| מחוז תל אביב | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת תל אביב חופפת את שטח המחוז | 
|
| ערים | אור יהודה • בני ברק • בת ים • גבעתיים • הרצליה • חולון • קריית אונו • רמת גן • רמת השרון • תל אביב-יפו | |
| מועצות מקומיות | אזור • כפר שמריהו | |
הערות שוליים
- ↑ היה מחותן של ר' שאול ברוק, בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר בכפר חב"ד
- ↑ דיווח באתר חב"ד אינפו.
- ↑ דיווח באתר COL
- ↑ ממלכת בנות חנה בני ברק