לדלג לתוכן

יקותיאל פרקש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
 
(147 גרסאות ביניים של 57 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:פרקש.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב פרקש במוסקבה]]
[[קובץ:קותי פרקש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרקש]]
הרב '''יקותיאל פרקש''' שליט"א הינו פוסק [[חסיד]] [[חב"ד]] וחבר בית הדין של הרב [[שמואל וואזנר]] שליט"א.  
[[קובץ:פרקש אצל הרבי.jpg|ממוזער|הרב יקותיאל פרקש עובר לפני [[הרבי]]]]
[[קובץ:הרב פרקש.jpg|ממוזער|הרב פרקש מוסר שיעור דרך המחשב בתקופת הקורונה]]
הרב '''יקותיאל פרקש''' (נולד [[כ"ג שבט]] [[תש"ז]]) הינו [[חסיד]] [[חב"ד]] פוסק [[הלכה]] מרכזי ומחבר ספרים, לשעבר ראש ישיבת 'מרכז גוטניק'.


רבי יקותיאל הגיע מבית חסידי  תולדות אהרן והתקרב לחב"ד. כיום הינו [[משפיע]] ידוע ב[[ירושלים]], ומגדולי הפוסקים בקרב חסידי חב"ד, בעיקר בהלכות שבת ונדה.
==תולדות חיים==
הרב יקותיאל נולד ב[[כ"ג שבט]] [[תש"ז]] במחנה פליטים [[פוקינג]] שבגרמניה לרב אהרון גרשון פרקש{{הערה|נפטר כ"ב מנחם אב תשע"ב.}} ולאמו מרת לאה רחל{{הערה|נפטרה יאדר תשע"ז.}} לבית גולדשטיין, יהודי הונגריה.


?עד מתי יהיה זה לנו למוקש
למד בישיבת חכמי לובלין בבני ברק ובהיותו בן 16 עבר לחצר תולדות אהרון, נהיה לחסידו של האדמו"ר מתולדות אהרן הרב [[אברהם יצחק קאהן]], וזכה להיות משמש בקודש אצל האדמו"ר.
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב


שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
בשנת תשכ"ו נשא את זוגתו מרת רחל לבית גרומן (בת הרב מנחם גרומן, מזכיר כולל 'מאור התורה', ומתלמידי ישיבת תורת אמת. חתן הרב [[עמרם בלויא|עמרם בלוי]])


כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
בעידודו של רבו האדמו"ר מתולדות אהרון, הוסמך לרבנות בין היתר אצל רבו המובהק הרב [[שמואל וואזנר]], והחל לכהן כ[[מורה צדק]] בירושלים. ידיעותיו ההלכתיות הקנו לו פרסום בקנה מידה ארצי ומעמדו התקבע כפוסק בכיר, בפרט בענינים הנוגעים להלכות טהרה, [[שבת]], והלכות חול המועד.


הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחבלמנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.  
היה מקורב לגדולי רבני ירושלים, גאב[[העדה החרדית]] הרב [[יעקב יצחק ווייס]] מחבר שו"ת 'מנחת יצחק', הרב [[שלמה זלמן אוירבאך]] ועוד.


ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.  
בתחילת שנות הלמ"דים נוצר קשר בינו לבין חסידי חב"ד, והוא החל לעסוק בלימוד החסידות והחל להפוך את ביתו לבית חב"די.


לפי עמדה זו, לחסידי חביש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.  
בשנת תשלנכנס ליחידות אצל הרבי והחליט להתקשר לרבי, ולהיות חסיד חב"ד במוצהר. ומאז הגיע לרבי פעמים רבות ונכנס ליחידות עם בני ביתו.


קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.  
בשנת תשל"ו נכנס ליחידות עם ביתו חנה בילא ע"ה, אשר חלתה במחלה הנוראה, ונפטרה בחודש אייר אותה שנה. הרב שמר על קשר עם הרופא של ביתו, וקישר אותו עם הרבי דבר שהפך את חייו לחיים על פי תורה ומצוות.


זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.  
בשנת [[תש"מ]] במהלך ה[[יחידות]] הרבי פנה לאשתו ואמר לה שהיות והיא מצאצאיו של הרב [[עמרם בלויא]] שנהג ללכת בתוקף בדרכו, הדבר יכול לשמש גם לה כתמרור מכוון בדרכה בחסידות חב"ד, שלא תתפעל מאף אחד ותתמיד בכך בתוקף המתאים. בנוסף, הרבי הורה לה לפרסם בין הנשים עמם היא באה במגע, בדבר ההכרח בלימוד [[תורת החסידות]] גם על ידי נשים.


שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.  
כששאל את רבותיו באיזה תחום להשקיע את כתיבת ההלכה, הציעו לו לכתוב על הלכות חול המועד, מטעם אשר מעטים אלו שעסקו בתחום זה קודם לכן, הספר זכה להסכמה מיוחדת מבעל המנחת יצחק אשר נמנע מכתיבת הסכמות בדרך כלל, את ההסכמה שלח הרב פרקש לרבי, וקיבל מענה אשר ההסכמה היתה לנחת רוח, הספר נשלח לרבי, ועל פי עדות המזכירים בחג הסמוך הרבי השתמש בספר בתדירות רבה.
 
בחודש אלול שנת תשמ"ח נולדה לרב פרקש בת וקרא לה על שם [[הרבנית חיה מושקא]] אך היא נפטרה בטרם עת, ביום ח"י לחודש חשוון תשמ"ט, והיא בת שלושה חודשים בלבד.
 
בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" ולכן מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]".
 
בשנת [[תשע"ח]] נפטרה ביתו של הרב, מרת רבקה ע"ה, והיא בת עשרים ושמונה.
 
במשך השנים עמד בראשות ישיבת מרכז גוטניק וכן כר"מ בישיבת תורת אמת.
 
הרב מוסר מידי שבוע שיעורים כלליים בהלכה למעשה, במסגרת רשמית של מוסד בית חנה, השיעורים מוקלטים ומוסרטים ומועלים לרשת לטובת הציבור.
 
לרב בית הוראה בביתו אשר בירושלים, וכן הינו משמש רבה של קהילת [[מעייני ישראל]] המרכזית בירושלים.


== ספריו ==
== ספריו ==
*[[שבת כהלכה (ספר)|שבת כהלכה]]
*[[טהרה כהלכה (ספר)|טהרה כהלכה]]
*[[טהרה כהלכה (ספר)|טהרה כהלכה]]
*[[שבת כהלכה]]
*[[חול המועד כהלכתו (ספר)|חול המועד כהלכתו]]
*[[חול המועד כהלכתו (ספר)|חול המועד כהלכתו]]
*[[כללי הפוסקים וההוראה (ספר)|כללי הפוסקים וההוראה]] - משולחן עורך ושו"ת אדמו"ר הזקן
*[[כללי הפוסקים וההוראה (ספר)|כללי הפוסקים וההוראה]] - משולחן ערוך ושו"ת אדמו"ר הזקן
 
==משפחתו==
לרב פרקש ולרעייתו 17 ילדים:
*בנו, הרב יצחק זאב (וועלוועל) פרקש - [[מרכז לעניני חינוך]]. (ומנהל מרכז קהילתי למשמעות החיים), [[ניו יורק]].
*בנו, הרב [[מרדכי פרקש]] - [[שליח]] הרבי בבעלוויו שבוושינגטון.
*בנו, הרב [[אשר פרקש]] - [[משפיע]] ראשי בישיבה גדולה חב"ד ב[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]]
*בנו, הנגיד הרב [[דוד פרקש]] - מנהל מרכז חסידות ב[[מונסי]], ואיש עסקים, [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב [[שניאור זלמן פרקש]] - [[משפיע]] ומשיב בסדר גרסא והלכה בישיבה גדולה חב"ד [[בואנוס איירס]], ארגנטינה.
*בנו, הרב [[עמרם פרקש]] - ר"מ ב[[ישיבת אור אלחנן חב"ד]] וראש הישיבה הקטנה ומנהל הישיבה הגדולה ב[[לוס אנג'לס]]
*בנו, הרב שלום דובער פרקש - שליח הרבי באיסקווה שבוושינגטון, ארצות הברית
*בנו, הרב [[אלימלך פרקש]] - שליח בישוב מרכז אומן שבחבל תענך, בעבר משפיע ונו"נ ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]] בירושלים.
*חתנו, מרדכי הכהן פלדמן (בנו של הרב פינחס פלדמן) - שליח הרבי בסידני אוסטרליה.
*חתנו הרב [[אריה זאב רסקין]] - שליח הרבי בלרנקה, קפריסין.
*חתנו הרב [[מנחם מענדל גולדברג]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]].
*חתנו, הנגיד הרב פנחס טודרוס (פיני) אלטהויז. איש עסקים, לונג איילנד, ניו יורק.
*חתנו הרב [[שמואל לוין (נורמנדי)|שמואל לוין]] - שליח הרבי בדוביל, צרפת.
*חתנו, הרב יוסף יצחק גל - (בנו של הרב [[מוטי גל]]), שליח הרבי ברמת גן.
*בתו, הילדה חנה בילא פרקש ע"ה{{הערה|נפטרה י"ב אייר תשל"ו.}}.
*בתו, התינוקת חיה מושקא פרקש ע"ה{{הערה|נפטרה ח"י מר חשוון תשמ"ט}}.
*בתו, הנערה רבקה פרקש ע"ה{{הערה|נפטרה י' אדר ב' תשע"ח}}.
 
==לקריאה נוספת==
*'''גרם בזה נחת רוח אמיתי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1900 עמוד 26
 
== קישורים חיצוניים ==
;וידאו:
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1373 הרב פרקש אצל הרבי בחלוקת דולרים (22:15)]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64140 שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים]{{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2373073 לימוד חסידות לנשים]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1854615 אשתו של הרופא שהבריאה במפתיע (א)]''' '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1854620 (ב)]''' - הרב פרקש מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
;אודיו:
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63029 שיעור בדיני תשעת הימים בהלכה ובמנהגי ישראל]'''{{צליל}} {{אינפו}}
;כתבות:
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2597182 אשת הכותל]''' - כתבה על הרבנית פרקש {{בית חבד}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/29/189539986369.html רפואה כעבור ארבעים שנה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת בחוקותי י"ט [[אייר]] תשע"ו
*'''[https://col.org.il/news/122143 דרך בתי, הרבי הותיר את חותמו על חיי לנצח]''' {{COL}}
*[[בנימין ליפקין]], '''[https://anash.org/wp-content/uploads/2020/03/Ki_karov-35-E.pdf בחבלי עבותות]''', בתוך מגזין [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] ערב חג הפורים תש"פ


== קישורים חיצונים ==
{{הערות שוליים}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=35445 המלצת הרב פרקש בעניין סגירת אתרים בשבת] - חב"ד אינפו
{{מיון רגיל:פרקש יקותיאל}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1373 הרב פרקש אצל הרבי בחלוקת דולרים (22:15)]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פרקש יקותיאל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת פרקש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

גרסה אחרונה מ־16:33, 11 בספטמבר 2025

הרב פרקש
הרב יקותיאל פרקש עובר לפני הרבי
הרב פרקש מוסר שיעור דרך המחשב בתקופת הקורונה

הרב יקותיאל פרקש (נולד כ"ג שבט תש"ז) הינו חסיד חב"ד פוסק הלכה מרכזי ומחבר ספרים, לשעבר ראש ישיבת 'מרכז גוטניק'.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יקותיאל נולד בכ"ג שבט תש"ז במחנה פליטים פוקינג שבגרמניה לרב אהרון גרשון פרקש[1] ולאמו מרת לאה רחל[2] לבית גולדשטיין, יהודי הונגריה.

למד בישיבת חכמי לובלין בבני ברק ובהיותו בן 16 עבר לחצר תולדות אהרון, נהיה לחסידו של האדמו"ר מתולדות אהרן הרב אברהם יצחק קאהן, וזכה להיות משמש בקודש אצל האדמו"ר.

בשנת תשכ"ו נשא את זוגתו מרת רחל לבית גרומן (בת הרב מנחם גרומן, מזכיר כולל 'מאור התורה', ומתלמידי ישיבת תורת אמת. חתן הרב עמרם בלוי)

בעידודו של רבו האדמו"ר מתולדות אהרון, הוסמך לרבנות בין היתר אצל רבו המובהק הרב שמואל וואזנר, והחל לכהן כמורה צדק בירושלים. ידיעותיו ההלכתיות הקנו לו פרסום בקנה מידה ארצי ומעמדו התקבע כפוסק בכיר, בפרט בענינים הנוגעים להלכות טהרה, שבת, והלכות חול המועד.

היה מקורב לגדולי רבני ירושלים, גאב"ד העדה החרדית הרב יעקב יצחק ווייס מחבר שו"ת 'מנחת יצחק', הרב שלמה זלמן אוירבאך ועוד.

בתחילת שנות הלמ"דים נוצר קשר בינו לבין חסידי חב"ד, והוא החל לעסוק בלימוד החסידות והחל להפוך את ביתו לבית חב"די.

בשנת תשל"ד נכנס ליחידות אצל הרבי והחליט להתקשר לרבי, ולהיות חסיד חב"ד במוצהר. ומאז הגיע לרבי פעמים רבות ונכנס ליחידות עם בני ביתו.

בשנת תשל"ו נכנס ליחידות עם ביתו חנה בילא ע"ה, אשר חלתה במחלה הנוראה, ונפטרה בחודש אייר אותה שנה. הרב שמר על קשר עם הרופא של ביתו, וקישר אותו עם הרבי דבר שהפך את חייו לחיים על פי תורה ומצוות.

בשנת תש"מ במהלך היחידות הרבי פנה לאשתו ואמר לה שהיות והיא מצאצאיו של הרב עמרם בלויא שנהג ללכת בתוקף בדרכו, הדבר יכול לשמש גם לה כתמרור מכוון בדרכה בחסידות חב"ד, שלא תתפעל מאף אחד ותתמיד בכך בתוקף המתאים. בנוסף, הרבי הורה לה לפרסם בין הנשים עמם היא באה במגע, בדבר ההכרח בלימוד תורת החסידות גם על ידי נשים.

כששאל את רבותיו באיזה תחום להשקיע את כתיבת ההלכה, הציעו לו לכתוב על הלכות חול המועד, מטעם אשר מעטים אלו שעסקו בתחום זה קודם לכן, הספר זכה להסכמה מיוחדת מבעל המנחת יצחק אשר נמנע מכתיבת הסכמות בדרך כלל, את ההסכמה שלח הרב פרקש לרבי, וקיבל מענה אשר ההסכמה היתה לנחת רוח, הספר נשלח לרבי, ועל פי עדות המזכירים בחג הסמוך הרבי השתמש בספר בתדירות רבה.

בחודש אלול שנת תשמ"ח נולדה לרב פרקש בת וקרא לה על שם הרבנית חיה מושקא אך היא נפטרה בטרם עת, ביום ח"י לחודש חשוון תשמ"ט, והיא בת שלושה חודשים בלבד.

בשנת תשנ"ב חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני הרמב"ם והוא "בחזקת משיח" ולכן מברכים אותו בברכת "יחי המלך".

בשנת תשע"ח נפטרה ביתו של הרב, מרת רבקה ע"ה, והיא בת עשרים ושמונה.

במשך השנים עמד בראשות ישיבת מרכז גוטניק וכן כר"מ בישיבת תורת אמת.

הרב מוסר מידי שבוע שיעורים כלליים בהלכה למעשה, במסגרת רשמית של מוסד בית חנה, השיעורים מוקלטים ומוסרטים ומועלים לרשת לטובת הציבור.

לרב בית הוראה בביתו אשר בירושלים, וכן הינו משמש רבה של קהילת מעייני ישראל המרכזית בירושלים.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לרב פרקש ולרעייתו 17 ילדים:

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • גרם בזה נחת רוח אמיתי, שבועון כפר חב"ד גליון 1900 עמוד 26

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

וידאו
אודיו
כתבות

הערות שוליים

  1. נפטר כ"ב מנחם אב תשע"ב.
  2. נפטרה י"ד אדר תשע"ז.
  3. נפטרה י"ב אייר תשל"ו.
  4. נפטרה ח"י מר חשוון תשמ"ט
  5. נפטרה י' אדר ב' תשע"ח