לדלג לתוכן

קדושה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שולם ס. (שיחה | תרומות)
תיקון קישורים
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=צד הקדושה (לעומת ה[[קליפה]])|אחר=אמירת קדושה בשמונה עשרה|ראו=[[אמירת קדושה]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=צד הקדושה (לעומת ה[[קליפה]])|אחר=אמירת קדושה בשמונה עשרה|ראו=[[אמירת קדושה]]}}
צד ה'''קדושה''' הוא כל הדרגות הרוחניות היונקות את חיותם בגילוי מן [[הקב"ה]]. זאת בניגוד ל[[קליפה]] ול[[סטרא אחרא]] היונקות את חיותם בבחינת [[אחוריים]] ובבחינת [[חיצוניות (בחסידות)|חיצוניות]].
צד ה'''קדושה''' הוא כל מי ששורה עליו החכמה האלוקית שהיא ידיעת ה'{{הערה|בזוהר מובא 'כל קודש הוא בחכמה'}}.
==יניקת צד הקדושה מול צד הטומאה==
כל הדרגות הרוחניות היונקות את חיותם בגילוי מן [[הקב"ה]]. זאת בניגוד ל[[קליפה]] ול[[סטרא אחרא]] היונקות את חיותם בבחינת [[אחוריים]] ובבחינת [[חיצוניות (בחסידות)|חיצוניות]].


מבואר כי כי ישנו הבדל בין הקודש ובין ה[[חול]], שענין הקודש הוא דרגות הקדושה, וענין החול הוא ענין של [[קליפת נוגה]]. וכאשר עולה קליפת נוגה ומתכללת בקדושה, היא בבחינת [[חולין שנעשו על טהרת הקודש]].
מבואר כי כי ישנו הבדל בין הקודש ובין ה[[חול]], שענין הקודש הוא דרגות הקדושה, וענין החול הוא ענין של [[קליפת נוגה]]. וכאשר עולה קליפת נוגה ומתכללת בקדושה, היא בבחינת [[חולין שנעשו על טהרת הקודש]].

גרסה אחרונה מ־23:19, 27 בספטמבר 2025

צד הקדושה הוא כל מי ששורה עליו החכמה האלוקית שהיא ידיעת ה'[1].

יניקת צד הקדושה מול צד הטומאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כל הדרגות הרוחניות היונקות את חיותם בגילוי מן הקב"ה. זאת בניגוד לקליפה ולסטרא אחרא היונקות את חיותם בבחינת אחוריים ובבחינת חיצוניות.

מבואר כי כי ישנו הבדל בין הקודש ובין החול, שענין הקודש הוא דרגות הקדושה, וענין החול הוא ענין של קליפת נוגה. וכאשר עולה קליפת נוגה ומתכללת בקדושה, היא בבחינת חולין שנעשו על טהרת הקודש.

ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבואר כי יש שתי הבדלות במציאות, שישנו ההבדל בין קודש לחול, וישנה הבדלה בין טהור לטמא. והעניין של ההבדלה בין הקודש לחול הוא ההבדלה בין כל דרגות הקדושה לבין קליפת נוגה, והעניין של ההבדלה בין טהור לטמא היא ההבדלה בין קליפת נוגה לג' קליפות הטמאות. שכן עניינה של קליפת נוגה הוא בבחינת ממוצע בין דרגות הקדושה אל הסטרא אחרא. וכאשר עולה קליפת נוגה ומתדבקת בקדושה נעשית היא בבחינת חולין שנעשו על טהרת הקודש.

עניינם של דרגות הקדושה הוא שהם מקבלים את חיותם מהקב"ה בבחינת גילוי ובבחינת פנימיות. והעניין הוא שהם בבחינת ביטול, ולכן יכולים לקבל את השפע בגילוי מן הקב"ה. מה שאין כן בדרגות הקליפה, שמקבלות את השפע בבחינת אחוריים, "כמאן דשדי בתר כתפוהי", ואינם בבחינת ביטול.

מבואר כי השורש של דרגות הקדושה הוא בפנימיות של רצון העליון, לעומת דרגות הקליפה שיונקים מחיצוניות רצון העליון.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. בזוהר מובא 'כל קודש הוא בחכמה'