לדלג לתוכן

מסכת מועד קטן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ל. ק. (שיחה | תרומות)
מ הוספת קטגוריה:סדר מועד באמצעות HotCat
 
(23 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ב'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=12&daf=2&format=pdf מסכת מועד קטן]''' יש 3 פרקים ו27.5 דפים.
'''מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן''' היא מסכת ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] העוסקת בדיני [[חול המועד]] ובדיני [[אבלות]]. דיני האבלות שבה הם מהדברים הבודדים המותרים ללימוד ב[[תשעה באב]].  


המסכת עוסקת בדיני [[חול המועד]].
על מנת להבדיל את המסכת מכלל [[סדר מועד]], נקראה המסכת "מועד קטן", כיוון שרובה עוסק בחולו של מועד. רוב [[הראשונים]] וה[[גאונים]] קוראים לה '''מסכת משקין''' על פי המילה הראשונה של המסכת{{דרוש מקור}}.  


ב[[שיחה]] שאמר הרבי ב[[שבת]] [[פרשת דברים]] בשנת [[תשכ"ט]], בהמשך לציטוט דברי חז"ל כי אין דבר שאינו נרמז בתורה, אמר הרבי כי היה מי ששאל אותו האם ישנה אפשרות לקיום [[חיים מחוץ לכדור הארץ]]. {{ציטוטון|שאלה זו}} - אמר הרבי - {{ציטוטון|אינה נוגעת ישירות ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ובכל-זאת, הואיל ומתעניינים לדעת מהי דעת תורה בנושא, הרי כבר הבטיחו חז"ל (מסכת חגיגה) שכל עוד יש שאלות וויכוחים - יימצא מי שישיב עליהן. והואיל ועל ידי התשובות על השאלות הללו יהיו אנשים שיהיו מוכנים יותר לשמוע בקול ה' להניח [[תפילין]], לשמור שבת ו[[מבצע כשרות|לאכול כשר]] - עניתי שהדברים מפורשים בגמרא. ומה שהשואל לא שמע על אותה גמרא, הנה הדברים נמצאים בשני מקומות: ב[[מסכת שבועות]] (לו'-א') - מסכת הנלמדת בדרך -כלל בישיבות וב[[מסכת מועד קטן]] (טז'-א) - אותה יש הנוהגים ללמוד בזמן "[[בין המצרים]]}}.  
ב[[תלמוד בבלי]] יש למסכת זו 29 דפים.


"ב"שירת דבורה" על מלחמת ברק וסיסרא (שופטים ה' כג'), נאמר: "אורו מרוז אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה". על כך מביאה הגמרא (שם) שני פירושים המתייחסים לזהות הכוכב "מרוז", כשלפי הפירוש השני מדובר בכוכב. כידוע, הכוכבים עזרו לישראל, ככתוב בפסוק לפני-כן: "מן השמים נלחמות הכוכבים ממסילותם...", ואילו כוכב זה, מזלו של סיסרא, לא בא כמובן לעזרת ישראל, ועל כן החרים אותו ברק ב"שמתא": "אורו מרוז, אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה" - הרי שיש תושבים על הכוכב!
== מתוך המסכת ==
בפרק השלישי "ואלו מגלחין", מובאים הרבה מדיני אבילות, הקשורים לאבל שלא יכול היה להתגלח לפני המועד, והרבה הלכות אחרות הקשורים לכך, ולכן מובא ב[[שולחן ערוך]] כי מותר ללמוד פרק זה ב[[תשעה באב]]. יש אף הנוהגים ללמוד את המסכת בימי בין המצרים{{הערה|הרבי, ב[[שיחה]] [[פרשת דברים]] שנת [[תשכ"ט]].}}.


"ואכן, גם רש"י בפירושו על ספר שופטים, מביא את שני הפירושים בגמרא, כשאת הפירוש הגורס ש"מרוז" הוא כוכב, מביא רש"י בפירושו הראשון".
בין השאר מובא בפרק השלישי{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=12&daf=27&format=text דף כז].}}:


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תנו רבנן בראשונה היו מוליכין בבית האבל עשירים בקלתות של כסף ושל זהב, ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה, והיו עניים מתביישים, התקינו שיהו הכל מביאין בסלי נצרים של ערבה קלופה מפני כבודן של עניים. תנו רבנן בראשונה היו משקין בבית האבל עשירים ב[[זכוכית]] לבנה ועניים בזכוכית צבועה, והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו הכל משקין בזכוכית צבועה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מגלין פני עשירים ומכסין פני עניים, מפני שהיו מושחרין פניהן מפני בצורת והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו מכסין פני הכל מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מוציאין עשירים בדרגש ועניים בכליכה, והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו הכל מוציאין בכליכה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מניחין את המוגמר תחת חולי מעים מתים, והיו חולי מעים חיים מתביישין התקינו שיהו מניחין תחת הכל מפני כבודן של חולי מעים '''חיים'''. בראשונה היו מטבילין את הכלים על גבי נדות מתות והיו נדות '''חיות''' מתביישות, התקינו שיהו מטבילין על גבי כל הנשים מפני כבודן של נדות חיות. בראשונה מטבילין על גבי זבין מתים והיו זבין '''חיים''' מתביישין, התקינו שיהו מטבילין על גב הכל מפני כבודן של זבין חיים. בראשונה הייתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן.}}


==הפרק השלישי: דיני אבלות==
מבאר הרבי, כי כל התקנות המפורשות בגמרא זו היא בשביל הקרובים של המת החיים, ולא בשביל המת, וכמו שמודגש בתקנות האחרות שהם מפני כבודם של הנדות והזבות החיים. גם כן לענין התקנה של כיסוי פני המת, הרבי{{הערה|1=[[רשימות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16020&hilite=d4bc182f-36fb-4cfb-9d97-2109f262830d&st=%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=150 חוברת קכ"ז].}} מסביר, כי תחלת התקנה לכסות פני העניים, הוא, מפני שפניהם מושחרים, והוי כמו נרקב{{הערה|סנהדרין מו, ב.}} דהוי בזיון להמת
בפרק השלישי "ואלו מגלחין", מובאים הרבה מדיני אבילות, הקשורים לאבל שלא יכול היה להתגלח לפני המועד, והרבה הלכות אחרות הקשורים לכך, ולכן מובא ב[[שולחן ערוך]] כי מותר ללמוד פרק זה ב[[תשעה באב]]. בין השאר מובא בפרק{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=12&daf=27&format=text דף כז].}}:
ולקרוביו החיים. ולכן אי אפשר לגלות פני הכל, ובהכרח לכסות פני העניים המושחרים, כדי שלא לבייש אותם ואת קרוביהם, ומשום זה הוצרכו לכסות גם פני העשירים, כדי שלא לבייש העניים החיים, וכך גם מובא ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|סימן שנ"ג ס"א.}}.


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תנו רבנן בראשונה היו מוליכין בבית האבל עשירים בקלתות של כסף ושל זהב, ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה, והיו עניים מתביישים התקינו שיהו הכל מביאין בסלי נצרים של ערבה קלופה מפני כבודן של עניים. תנו רבנן בראשונה היו משקין בבית האבל עשירים בזכוכית לבנה ועניים בזכוכית צבועה, והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו הכל משקין בזכוכית צבועה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מגלין פני עשירים ומכסין פני עניים, מפני שהיו מושחרין פניהן מפני בצורת והיו עניים, מתביישין התקינו שיהו מכסין פני הכל מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מוציאין עשירים בדרגש ועניים בכליכה בכליכה והיו עניים מתביישין התקינו שיהו הכל מוציאין בכליכה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מניחין את המוגמר תחת חולי מעים מתים, והיו חולי מעים חיים מתביישין התקינו שיהו מניחין תחת הכל מפני כבודן של חולי מעים '''חיים'''. בראשונה היו מטבילין את הכלים על גבי נדות מתות והיו נדות '''חיות''' מתביישות, התקינו שיהו מטבילין על גבי כל הנשים מפני כבודן של נדות חיות. בראשונה מטבילין על גבי זבין מתים והיו זבין '''חיים''' מתביישין, התקינו שיהו מטבילין על גב הכל מפני כבודן של זבין חיים. בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן.}}
וגם לענין תכריכין, שעל זה אמרו שם "בראשונה הייתה הוצאת המת בתכריכין טובים קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שהיו קרוביו
 
מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן" - לכאורה הפשט הוא, דכדי שלא יהיה קשה הוצאת המת לקרוביו, נהג רבן גמליאל קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, והיינו, שהתקנה היא לא כדי למנוע זלזול המתים שמניחים אותם ובורחים, אלא בשביל הקרובים '''החיים''', שהוצאת המת לא תהיה קשה עליהם. ורק במאמר המוסגר מצייר עד כמה הייתה קשה עליהם, עד שהיו מניחין ובורחין.
כל התקנות המפורשות בגמרא זו היא בשביל הקרובים של המת החיים, ולא בשביל המת. גם כן לענין התקנה של כיסוי פני המת, הרבי{{הערת שוליים|1=[[רשימות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16020&hilite=d4bc182f-36fb-4cfb-9d97-2109f262830d&st=%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=150 חוברת קכ"ז].}} מסביר, כי תחלת התקנה לכסות פני העניים, הוא, מפני שפניהם מושחרים, והוי כמו נרקב{{הערת שוליים|סנהדרין מו, ב.}} דהוי בזיון להמת
ולקרוביו החיים. ולכן אי אפשר לגלות פני הכל, ובהכרח לכסות פני העניים המושחרים, כדי שלא לבייש אותם ואת קרוביהם, ומשום זה הוצרכו לכסות גם פני העשירים, כדי שלא לבייש העניים החיים, וכך גם מובא ב[[שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|סימן שנ"ג ס"א.}}.
 
וגם לענין תכריכין, שעל זה אמרו שם ״בראשונה היתה הוצאת המת בתכריכין טובים קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שהיו קרוביו
מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן״ — לכאורה הפשט הוא, דכדי שלא יהיה קשה הוצאת המת לקרוביו, נהג רבן גמליאל קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, והיינו, שהתקנה היא לא כדי למנוע זלזול המתים שמניחים אותם ובורחים, אלא בשביל הקרובים '''החיים''', שהוצאת המת לא תהיה קשה עליהם. ורק במאמר המוסגר מצייר עד כמה היתה קשה עליהם, עד שהיו מניחין ובורחין.


== ביאורי הרבי ==
== ביאורי הרבי ==
שורה 25: שורה 22:
*'''ט א.''' ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה מקדש כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=dff8eb1c-d167-460c-95af-0276e3165885&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=58 לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 43 (עמ' 58)]
*'''ט א.''' ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה מקדש כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=dff8eb1c-d167-460c-95af-0276e3165885&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=58 לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 43 (עמ' 58)]


*'''כח ב.''' וקדשתו, לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=64ed9bb4-90b1-4a6e-9eaf-da32107c7d58&st=%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=215 לקוטי שיחות חי"ח עמ' 206 (עמ' 215)]
*'''כח ב.''' וקדשתו, לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=64ed9bb4-90b1-4a6e-9eaf-da32107c7d58&st=%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=215 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 206 (עמ' 215)]


*'''כט א.''' היוצא מבית הכנסת כו' תלמידי חכמים אין להם מנוחה כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=25055&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea תורת מנחם חלק כ"ג עמ' 248 (עמ' 218)]
*'''כט א.''' היוצא מבית הכנסת כו' תלמידי חכמים אין להם מנוחה כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=25055&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea תורת מנחם חלק כ"ג עמ' 248 (עמ' 218)]


*'''סיום מסכת מועד קטן,''' בבבלי וירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea&pgnum=212&hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c התוועדויות תשמ"ב ח"ד עמ' 2030 (עמ' 284)]
*'''סיום מסכת מועד קטן,''' בבבלי וירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea&pgnum=212&hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2030 (עמ' 284)]
==ביאורי הצמח צדק==
 
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=4e1db221-4d01-4206-9c63-21d17c6fe3f4&st=%D7%A0%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D&pgnum=166 עמ' 158]
== ביאורי הצמח צדק ==
 
{{צצ|166|עמודים=158-160}}
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=12&daf=2&format=pdf מסכת מועד קטן] {{הב}}
 
{{שס}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:סדר מועד]]
[[en:Moed Katan]]

גרסה אחרונה מ־22:21, 30 בספטמבר 2025

מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בדיני חול המועד ובדיני אבלות. דיני האבלות שבה הם מהדברים הבודדים המותרים ללימוד בתשעה באב.

על מנת להבדיל את המסכת מכלל סדר מועד, נקראה המסכת "מועד קטן", כיוון שרובה עוסק בחולו של מועד. רוב הראשונים והגאונים קוראים לה מסכת משקין על פי המילה הראשונה של המסכת[דרוש מקור].

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 29 דפים.

מתוך המסכת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרק השלישי "ואלו מגלחין", מובאים הרבה מדיני אבילות, הקשורים לאבל שלא יכול היה להתגלח לפני המועד, והרבה הלכות אחרות הקשורים לכך, ולכן מובא בשולחן ערוך כי מותר ללמוד פרק זה בתשעה באב. יש אף הנוהגים ללמוד את המסכת בימי בין המצרים[1].

בין השאר מובא בפרק השלישי[2]:

תנו רבנן בראשונה היו מוליכין בבית האבל עשירים בקלתות של כסף ושל זהב, ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה, והיו עניים מתביישים, התקינו שיהו הכל מביאין בסלי נצרים של ערבה קלופה מפני כבודן של עניים. תנו רבנן בראשונה היו משקין בבית האבל עשירים בזכוכית לבנה ועניים בזכוכית צבועה, והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו הכל משקין בזכוכית צבועה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מגלין פני עשירים ומכסין פני עניים, מפני שהיו מושחרין פניהן מפני בצורת והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו מכסין פני הכל מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מוציאין עשירים בדרגש ועניים בכליכה, והיו עניים מתביישין, התקינו שיהו הכל מוציאין בכליכה מפני כבודן של עניים. בראשונה היו מניחין את המוגמר תחת חולי מעים מתים, והיו חולי מעים חיים מתביישין התקינו שיהו מניחין תחת הכל מפני כבודן של חולי מעים חיים. בראשונה היו מטבילין את הכלים על גבי נדות מתות והיו נדות חיות מתביישות, התקינו שיהו מטבילין על גבי כל הנשים מפני כבודן של נדות חיות. בראשונה מטבילין על גבי זבין מתים והיו זבין חיים מתביישין, התקינו שיהו מטבילין על גב הכל מפני כבודן של זבין חיים. בראשונה הייתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן.

מבאר הרבי, כי כל התקנות המפורשות בגמרא זו היא בשביל הקרובים של המת החיים, ולא בשביל המת, וכמו שמודגש בתקנות האחרות שהם מפני כבודם של הנדות והזבות החיים. גם כן לענין התקנה של כיסוי פני המת, הרבי[3] מסביר, כי תחלת התקנה לכסות פני העניים, הוא, מפני שפניהם מושחרים, והוי כמו נרקב[4] דהוי בזיון להמת ולקרוביו החיים. ולכן אי אפשר לגלות פני הכל, ובהכרח לכסות פני העניים המושחרים, כדי שלא לבייש אותם ואת קרוביהם, ומשום זה הוצרכו לכסות גם פני העשירים, כדי שלא לבייש העניים החיים, וכך גם מובא בשולחן ערוך[5].

וגם לענין תכריכין, שעל זה אמרו שם "בראשונה הייתה הוצאת המת בתכריכין טובים קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן" - לכאורה הפשט הוא, דכדי שלא יהיה קשה הוצאת המת לקרוביו, נהג רבן גמליאל קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, והיינו, שהתקנה היא לא כדי למנוע זלזול המתים שמניחים אותם ובורחים, אלא בשביל הקרובים החיים, שהוצאת המת לא תהיה קשה עליהם. ורק במאמר המוסגר מצייר עד כמה הייתה קשה עליהם, עד שהיו מניחין ובורחין.

ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביאורי הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. הרבי, בשיחה פרשת דברים שנת תשכ"ט.
  2. דף כז.
  3. רשימות חוברת קכ"ז.
  4. סנהדרין מו, ב.
  5. סימן שנ"ג ס"א.