לדלג לתוכן

אברהם מקליסק (מחסידי אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם מקליסק חסיד אדמו"ר הזקן|אחר=אברהם מקליסק מתקופת [[המגיד ממזריטש]]|ראו=[[אברהם מקליסק (חסיד המגיד ממזריטש)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם מקליסק חסיד אדמו"ר הזקן|אחר=רבי אברהם מקליסק תלמיד [[המגיד ממזריטש]]|ראו=[[אברהם מקליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)]]}}
החסיד ר' '''אברהם מ[[קאליסק]]''' נולד לאביו שהיה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]].
החסיד ר' '''אברהם מ[[קאליסק]]''' נולד לשהיה{{הבהרה}} מחסידי [[אדמו"ר הזקן]].


ר' אברהם היה נודע כגאון גדול. כשהיה מגיע לאדמו"ר הזקן היה מדבר איתו (גם) בלימוד.
ר' אברהם היה נודע כגאון גדול. כשהיה מגיע לאדמו"ר הזקן היה מדבר איתו (גם) בלימוד.
שורה 16: שורה 16:
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 21-23.
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 21-23.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אברהם מקליסק}}
{{מיון רגיל:מקליסק, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אישים בקאליסק]]

גרסה אחרונה מ־19:47, 14 באוקטובר 2025

החסיד ר' אברהם מקאליסק נולד לשהיה[דרושה הבהרה] מחסידי אדמו"ר הזקן.

ר' אברהם היה נודע כגאון גדול. כשהיה מגיע לאדמו"ר הזקן היה מדבר איתו (גם) בלימוד.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן התקשר ר' אברהם לאדמו"ר האמצעי.

בתחילת נשיאותו של אדמו"ר האמצעי מינה אותו הרבי - יחד עם אדמו"ר הצמח צדק ור' נחמיה מדוברובנה לענות לשאלות שהגיעו בעניני הלכה, רק שבטרם ישלחו את התשובה יראוה לרבי.

ביטול הישות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגיל 11 או 12 הביאו אביו אל אדמו"ר הזקן ליחידות לאחר שאביו התאונן לרבי בהזדמנות קודמת שבנו העילוי סובל מישות, והרבי הורה לאביו להביאו אליו בפעם הבאה.

ביחידות הראה לו הרבי תשובה של הרא"ש ושאלו אם הוא מבין זאת טוב, כשענה בחיוב שאלו הרבי שאלה על כך ומשלא ידע לענות תירץ הרבי את הקושיא, ושאלו שוב האם זה תירוץ טוב. הוא ענה שכן ואז הרבי פרך את התירוץ וכן כמה פעמים ואז אמר לו הרבי "ווי מ'זאגט דיר אזוי איז גוט, קענסטו ניט לערנען" (תרגום חופשי) "כיצד אתה אומר שזה טוב? אינך יודע ללמוד!" ובזה ביטל הרבי את ישותו[1].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שמועות וסיפורים ב עמ' 39.