![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
וגר זאב עם כבש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ החלפת טקסט – "קטגוריה:יעודי גאולה בנביאים" ב־" " |
|||
| (45 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:וגר זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]בנבואת [[ישעיהו הנביא]] נאמר '''וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם'''{{ | [[קובץ:הרבי וגר זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוצג הממחיש את היעוד "וגר זאב עם כבש" עובר מול [[הרבי]] ב[[פאראד]] ([[ל"ג בעומר]] [[תשד"מ]])]] | ||
בנבואת [[ישעיהו הנביא]] נאמר '''וגר [[זאב]] עם [[כבש (בעל חי)|כבש]] ונמר עם [[גדי]] ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם'''{{הערה|ישעיה יא, ו.}}. המשמעות הפשוטה של יעוד זה הינה, ש[[לעתיד לבוא]] כל הבעלי חיים יעזבו את טבעם המושחת ויפסיקו לטרוף, וכמו שנאמר בתורה "והשבתי חיה רעה מן הארץ"{{הערה|ויקרא כו ו.}}. | |||
את משמעותו הפנימית של יעוד זה מסביר [[הרמב"ם]] בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן". | את משמעותו הפנימית של יעוד זה מסביר [[הרמב"ם]] בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, [[משל]] וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן". | ||
== כפשוטו או "משל וחידה" == | |||
[[קובץ:זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאב עם כבש]] | |||
בענין קיום יעוד זה כותב [[הרמב"ם]]: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ - משל וחידה, שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר" וכו'. על פניו נראה כי לשיטת הרמב"ם, לא יתקיים ייעוד זה כפשוטו אלא הוא "משל וחידה" (אמנם, בביקור [[אברהם משה רבינוביץ'|האדמו"ר מסקוליא]] אצל כ"ק אד"ש ב[[תשמ"א]], אמר הרבי כי אין כוונת הרמב"ם שיעוד זה לא יתקיים כפשוטו, אלא שכוונתו הוא, שודאי משמעו כפירושו הפנימי, "משל וחידה", ובדואי יתקיים כפירושו הפנימי, ואם יבוא תלמיד ויוכיח שמשמעותו גם כפשוטו - אז זה יתקיים גם כפשוטו){{הערה|הלכות מלכים פרק יב, הלכה א.}}. אך לפי דעתם של חלק מהראשונים ([[הרמב"ן]]{{הערה|כתבי [[רמב"ן]] כרך א, עמ' קנד-ה.}} ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו. | |||
[[הרבי | [[הרבי]] מסביר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] כרך כז, עמ' 191.}}, שבדרך כלל בענין היעודים הגשמיים דלעתיד לבוא מבואר שהם יתקיימו גם לשיטת [[הרמב"ם]] כפשוטה אלא שזה יהיה בתקופה השניה ב[[ימות המשיח]]. אמנם לגבי יעוד זה, אומר הרבי, שהנביא הצמיד אתו לענין ה[[משיח]] (הפסוק "וגר זאב עם כבש" בא בסמיכות לפסוקים המדברים בענין משיח "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא" כו'), וגדרו של משיח הוא שלימות התומ"צ בגדרי העולם, "עולם כמנהגו נוהג", ואם כן יעוד זה ושאר היעודים שנכתבו בענין המשיח יתקיימו גם שלא כפשוטם (באופן דמשל וחידה) - לרמב"ם - ובתקופה הא', מלבד מה שיתקיימו כפשוטם בתקופה הב' כשאר היעודים הגשמיים. | ||
אמנם, באגרת [[תחיית המתים]] כותב הרמב"ם, כי מה שאמר ב[[משנה תורה לרמב"ם|ספר הי"ד]] על "וגר זאב עם כבש" שיתקיים שלא כפשוטו: "אין דברינו זה החלטי", וייתכן שיתקיים כפשוטו. ומסביר זאת הרבי, שהיעודים הגשמיים זה הנהגה ניסית שהקב"ה עושה עמנו כשכר על קיום התורה ומצוות. ועל כן, אם הגאולה תהיה באופן ד"לא זכו" - יצטרכו את תקופה הא' על מנת להגיע לשלימות התורה ומצוות, ואז יגיע כגמול תקופה הב' עם ההנהגה ניסית של ה'. אך אם נגיע לגאולה כבר במצב של "זכו", בקיום התורה ומצוות, ממילא כבר בתחילת הגאולה יהיו שתי התקופות יחד, כי כבר אז ה' ינהג באופן ניסי עקב קיום התורה ומצוות שלנו לפני זה. ובמצב כזה, גם לדעת הרמב"ם "וגר זאב עם כבש" יתקיים כפשוטו כבר בתקופה הא', כי אף שהוא קשור למשיח - הרי במצב כזה גם שאר היעודים הגשמיים יתחילו כבר עם תקופה הא'. ונמצא, שבמצב והגאולה תבוא באופן ד"זכו" - לכולי עלמא יתקיימו כל היעודים כפשוטם, וישר עם תחילת ימות המשיח. | |||
== מהות היעוד == | |||
[[הרבי]] מבאר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1402910026 שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב, תורת מנחם חל"ב ע' 84-89].}} שטעם לייעוד שהחיות לא יטרפו הוא כמו שהפסוק אומר ''"כי מלאה הארץ דעה את הוי'".'' | |||
קטנות הדעת היא שגורמת תוקפנות, קנאה ומחלוקת, ואילו הרחבת הדעת מוביל לסבלנות, אהבה ושלום פנימי. | |||
ולכן כאשר העולם יתמלא דעת אלוקית, יתעלה האדם ב"דעה את ה'" ויהיה לו ''רחבות המוחין''. ומאחר שהעולם כולו נברא בשביל ישראל, לכן שינוי במצבו הרוחני של האדם יפעל שינוי גם בטבע העלי חיים, כאשר יתבטל היצר של ריב באדם, יתבטל גם טבע של טריפה וריב בבעלי החיים. | |||
ב[[אחרון של פסח]] [[תשל"א]] ביאר הרבי, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הדרגות הגבוהות בתורה, הדרגות ששייכות לרצונו יתברך שלמעלה מחכמתו, מדריגות כאלו שמצדם אין שום מונע ומעכב, וממילא אין שום דבר רע בעולם והכל הוא רק טוב. ואם כן, לא יכול להיות מצב רע כזה של זאב הטורף, אלא הוא יהפך לטוב, ואז "וגר זאב עם כבש". | |||
שנה אחר כך הביא הרבי את דברי אדמו"ר הזקן ב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] שמשיח ילמד תורה באופן של ראיה שלמעלה משמיעה, וביאר הרבי, שאין הכוונה לראיה כמו מחזות הנבואות שראו הנביאים, משה רבינו, והאר"י ז"ל (כמובא שם בלקו"ת), אלא מדובר על ראיה כזו שהיא ראיה מוחשית, גשמית, שיראו את האלוקות ממש באופן מוחשי וגשמי. ועפ"ז מבאר שם הרבי את היעוד "וגר זאב עם כבש", שזהו משום שאז משיח יגלה ויראה אלוקות באופן מוחשי, כי ענינו זה דוקא להחדיר את האלוקות בגשמיות. | |||
== כבר היה לעולמים == | |||
{{הפניה לערך מורחב|כבר היה לעולמים}} | |||
* בתחילת הבריאה, לפני [[חטא עץ הדעת]]{{הערה|י"ב תמוז תשמ"א. לקו"ש חכ"ז ע' 191 [אות ח], וראה הע'.}}. | |||
* השלום בין החיות שהיו ב[[תיבת נח]] בזמן ה[[מבול]] ושינוי טבעם של החיות הטורפות{{הערה|למרות שהיו חדרים נפרדים לכל חיה, אך אילולי שינוי טבעם היו שורים את המחיצות. התוועדויות תשמ"ג ע' 426.}}. | |||
* ב[[מתן תורה]] השפיע [[גילוי אלקות לעתיד לבוא|גילוי האלוקות]] בעולם גם על מצב בעלי החיים, כאשר "צפור לא צווח ושור לא געה"{{הערה|ראה התוועדות י"ג ניסן תשמ"ב, התוועדויות ח"ג ע' 1252.}}. | |||
*בתקופה של [[בית המקדש הראשון]]{{הערה|מובא בשמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב, תורת מנחם חל"ב ע' 84 מתענית כב, ב. אודות חלק השני של הפסוק.}} | |||
== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] == | |||
הכנה לזה היא על ידי עבודתינו לרומם את העולם{{הערה|אגרות מלך ח"ב ע' רס, ובהע' ד"ה ולרומם את העולם.}}. | |||
ועל ידי העבודה של [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]], יקויים הייעוד של "ונער קטן נוהג בם"{{הערה|התוועדויות תשמ"ה ח"ד ע' 2138.}}. | |||
== [[טעימה מהגאולה בדורנו|טעימה]] == | |||
הרבי מביא שטועמים אנו כבר מהגאולה בדורינו, גם בקשר לייעוד זה{{הערה|יה"ר שנזכה לטעום… התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1209. התוועדויות תשמ"ג ע' 425.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6562 וגר זאב עם כבש - [[משל]] וגם תופעה]''' {{חב"ד בישראל}} | |||
{{גאולה ומשיח}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | [[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | ||
[[קטגוריה:בעלי חיים]] | |||
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:42, 21 באוקטובר 2025
בנבואת ישעיהו הנביא נאמר וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם[1]. המשמעות הפשוטה של יעוד זה הינה, שלעתיד לבוא כל הבעלי חיים יעזבו את טבעם המושחת ויפסיקו לטרוף, וכמו שנאמר בתורה "והשבתי חיה רעה מן הארץ"[2].
את משמעותו הפנימית של יעוד זה מסביר הרמב"ם בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן".
כפשוטו או "משל וחידה"[עריכה | עריכת קוד מקור]
בענין קיום יעוד זה כותב הרמב"ם: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ - משל וחידה, שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר" וכו'. על פניו נראה כי לשיטת הרמב"ם, לא יתקיים ייעוד זה כפשוטו אלא הוא "משל וחידה" (אמנם, בביקור האדמו"ר מסקוליא אצל כ"ק אד"ש בתשמ"א, אמר הרבי כי אין כוונת הרמב"ם שיעוד זה לא יתקיים כפשוטו, אלא שכוונתו הוא, שודאי משמעו כפירושו הפנימי, "משל וחידה", ובדואי יתקיים כפירושו הפנימי, ואם יבוא תלמיד ויוכיח שמשמעותו גם כפשוטו - אז זה יתקיים גם כפשוטו)[3]. אך לפי דעתם של חלק מהראשונים (הרמב"ן[4] ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו.
הרבי מסביר[5], שבדרך כלל בענין היעודים הגשמיים דלעתיד לבוא מבואר שהם יתקיימו גם לשיטת הרמב"ם כפשוטה אלא שזה יהיה בתקופה השניה בימות המשיח. אמנם לגבי יעוד זה, אומר הרבי, שהנביא הצמיד אתו לענין המשיח (הפסוק "וגר זאב עם כבש" בא בסמיכות לפסוקים המדברים בענין משיח "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא" כו'), וגדרו של משיח הוא שלימות התומ"צ בגדרי העולם, "עולם כמנהגו נוהג", ואם כן יעוד זה ושאר היעודים שנכתבו בענין המשיח יתקיימו גם שלא כפשוטם (באופן דמשל וחידה) - לרמב"ם - ובתקופה הא', מלבד מה שיתקיימו כפשוטם בתקופה הב' כשאר היעודים הגשמיים.
אמנם, באגרת תחיית המתים כותב הרמב"ם, כי מה שאמר בספר הי"ד על "וגר זאב עם כבש" שיתקיים שלא כפשוטו: "אין דברינו זה החלטי", וייתכן שיתקיים כפשוטו. ומסביר זאת הרבי, שהיעודים הגשמיים זה הנהגה ניסית שהקב"ה עושה עמנו כשכר על קיום התורה ומצוות. ועל כן, אם הגאולה תהיה באופן ד"לא זכו" - יצטרכו את תקופה הא' על מנת להגיע לשלימות התורה ומצוות, ואז יגיע כגמול תקופה הב' עם ההנהגה ניסית של ה'. אך אם נגיע לגאולה כבר במצב של "זכו", בקיום התורה ומצוות, ממילא כבר בתחילת הגאולה יהיו שתי התקופות יחד, כי כבר אז ה' ינהג באופן ניסי עקב קיום התורה ומצוות שלנו לפני זה. ובמצב כזה, גם לדעת הרמב"ם "וגר זאב עם כבש" יתקיים כפשוטו כבר בתקופה הא', כי אף שהוא קשור למשיח - הרי במצב כזה גם שאר היעודים הגשמיים יתחילו כבר עם תקופה הא'. ונמצא, שבמצב והגאולה תבוא באופן ד"זכו" - לכולי עלמא יתקיימו כל היעודים כפשוטם, וישר עם תחילת ימות המשיח.
מהות היעוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מבאר[6] שטעם לייעוד שהחיות לא יטרפו הוא כמו שהפסוק אומר "כי מלאה הארץ דעה את הוי'".
קטנות הדעת היא שגורמת תוקפנות, קנאה ומחלוקת, ואילו הרחבת הדעת מוביל לסבלנות, אהבה ושלום פנימי.
ולכן כאשר העולם יתמלא דעת אלוקית, יתעלה האדם ב"דעה את ה'" ויהיה לו רחבות המוחין. ומאחר שהעולם כולו נברא בשביל ישראל, לכן שינוי במצבו הרוחני של האדם יפעל שינוי גם בטבע העלי חיים, כאשר יתבטל היצר של ריב באדם, יתבטל גם טבע של טריפה וריב בבעלי החיים.
באחרון של פסח תשל"א ביאר הרבי, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הדרגות הגבוהות בתורה, הדרגות ששייכות לרצונו יתברך שלמעלה מחכמתו, מדריגות כאלו שמצדם אין שום מונע ומעכב, וממילא אין שום דבר רע בעולם והכל הוא רק טוב. ואם כן, לא יכול להיות מצב רע כזה של זאב הטורף, אלא הוא יהפך לטוב, ואז "וגר זאב עם כבש".
שנה אחר כך הביא הרבי את דברי אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה שמשיח ילמד תורה באופן של ראיה שלמעלה משמיעה, וביאר הרבי, שאין הכוונה לראיה כמו מחזות הנבואות שראו הנביאים, משה רבינו, והאר"י ז"ל (כמובא שם בלקו"ת), אלא מדובר על ראיה כזו שהיא ראיה מוחשית, גשמית, שיראו את האלוקות ממש באופן מוחשי וגשמי. ועפ"ז מבאר שם הרבי את היעוד "וגר זאב עם כבש", שזהו משום שאז משיח יגלה ויראה אלוקות באופן מוחשי, כי ענינו זה דוקא להחדיר את האלוקות בגשמיות.
כבר היה לעולמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – כבר היה לעולמים |
- בתחילת הבריאה, לפני חטא עץ הדעת[7].
- השלום בין החיות שהיו בתיבת נח בזמן המבול ושינוי טבעם של החיות הטורפות[8].
- במתן תורה השפיע גילוי האלוקות בעולם גם על מצב בעלי החיים, כאשר "צפור לא צווח ושור לא געה"[9].
- בתקופה של בית המקדש הראשון[10]
מעשינו ועבודתנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכנה לזה היא על ידי עבודתינו לרומם את העולם[11].
ועל ידי העבודה של אתכפיא ואתהפכא, יקויים הייעוד של "ונער קטן נוהג בם"[12].
טעימה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מביא שטועמים אנו כבר מהגאולה בדורינו, גם בקשר לייעוד זה[13].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- וגר זאב עם כבש - משל וגם תופעה
הערות שוליים
- ↑ ישעיה יא, ו.
- ↑ ויקרא כו ו.
- ↑ הלכות מלכים פרק יב, הלכה א.
- ↑ כתבי רמב"ן כרך א, עמ' קנד-ה.
- ↑ ליקוטי שיחות כרך כז, עמ' 191.
- ↑ שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב, תורת מנחם חל"ב ע' 84-89.
- ↑ י"ב תמוז תשמ"א. לקו"ש חכ"ז ע' 191 [אות ח], וראה הע'.
- ↑ למרות שהיו חדרים נפרדים לכל חיה, אך אילולי שינוי טבעם היו שורים את המחיצות. התוועדויות תשמ"ג ע' 426.
- ↑ ראה התוועדות י"ג ניסן תשמ"ב, התוועדויות ח"ג ע' 1252.
- ↑ מובא בשמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב, תורת מנחם חל"ב ע' 84 מתענית כב, ב. אודות חלק השני של הפסוק.
- ↑ אגרות מלך ח"ב ע' רס, ובהע' ד"ה ולרומם את העולם.
- ↑ התוועדויות תשמ"ה ח"ד ע' 2138.
- ↑ יה"ר שנזכה לטעום… התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1209. התוועדויות תשמ"ג ע' 425.