![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
רפאל אלאשוילי: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ הגהה, קרדיט - מבוסס על ויקיפדיה |
|||
| (16 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''רפאל אלאשוילי''' ([[כ"ז בניסן]] [[ | [[קובץ:אלשוילי 2.jpg|ממוזער|הרב אלשוילי (משמאל), לצד חכם [[יצחק מיכאלשוילי|יצחק]] ו[[משה מיכאלשוילי]].]] | ||
[[קובץ:אלשוילי.jpg|ממוזער|הרב אלאשוילי עובר לפני הרבי]] | |||
חכם '''רפאל אלאשוילי''' ([[כ"ז בניסן]] [[תרצ"ד]], 1934 - [[כ"ג בסיון]] [[תשס"ה]], 2005) היה רבם הראשי של יוצאי [[גאורגיה]] בישראל. | |||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת תרצ"ד בעיר קולאשי שבאימרתי | נולד בשנת תרצ"ד בעיר קולאשי שבאימרתי לחכם יוסף ואמו רבקה אלאשווילי. למד אצל המלמד אהרון אלישעשווילי וחכם יוסף מודזגוורישוולי. | ||
עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]], עברו הוריו לעיר זוגדידי. בשנת [[תש"ח]] (1948) חזר לקולאשי וגר אצל סבו הרב אהרון בוטרשווילי. באותה תקופה למד אצל סבו ובהמשך נפתחה ישיבה לצעירים של חכם מישאל אג'יאשווילי, וחכם רפאל היה במחזור הראשון שלה. לאחר מכן למד אצל הרב יעקב דבראשוילי בכותאיסי. | עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]], עברו הוריו לעיר זוגדידי. בשנת [[תש"ח]] (1948) חזר לקולאשי וגר אצל סבו הרב אהרון בוטרשווילי. באותה תקופה למד אצל סבו ובהמשך נפתחה ישיבה לצעירים של חכם מישאל אג'יאשווילי, וחכם רפאל היה במחזור הראשון שלה. לאחר מכן למד אצל הרב יעקב דבראשוילי בכותאיסי. | ||
בשנת [[ | בשנת [[תשי"ג]] התחתן, בשנת [[תשי"ד]] הוא עבר לעיר גורי לשמש את הקהילה היהודית במקום. באלול [[תשי"ח]] חזר הרב רפאל לקולאשי על מנת להיות קרוב להוריו והתמנה לרב העיר{{הערה|שבועון כפר חב"ד גיליון 685 עמוד 97.}} ולחזן בבית הכנסת הגדול{{הערה|הקהילה הגדולה ביותר של יהודים בגאורגיה באותו תקופה הייתה בעיירה קולאשי, הקהילה בעיירה מנתה כ-10,000 איש שומרי תורה ומצוות. 6 בתי כנסת פעלו בעיירה.}}. | ||
ב[[י"ג באדר]] [[תשל"ב]] (1972) עלה חכם רפאל עם משפחתו והוריו לארץ, השתקע ב[[שיכון חב"ד בלוד]], ושירת את הקהילה כחזן. בשנת [[תש"נ]] הוא הקים את הבניין של בית הכנסת ליהדות גאורגיה בלוד ושימש כרב בית הכנסת. | ב[[י"ג באדר]] [[תשל"ב]] (1972) עלה חכם רפאל עם משפחתו והוריו לארץ, השתקע ב[[שיכון חב"ד בלוד]], ושירת את הקהילה כחזן. בשנת [[תש"נ]] הוא הקים את הבניין של בית הכנסת ליהדות גאורגיה בלוד ושימש כרב בית הכנסת. | ||
זכה להשתתף בכמה [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]], כשהוא יושב מאחורי הרבי{{הערה|לדוגמה התוועדות כ' במר חשוון תשמ"ד}}. | |||
השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. הרב אלאשוולי גם חתם על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח|פסק הדין שהרבי הוא נביא ומלך המשיח]]. | |||
נפטר ב[[כ"ג בסיוון]] [[תשס"ה]] (2005). ב[[הלוויה|הלוויתו]] שיצאה מביתו בשיכון חב"ד בלוד השתתפו אלפים מיהודי גאורגיה. ספדו לו חכם משה מיכאלשוילי, הרב [[אליהו בקשי דורון]] ועוד, נקבר בבית העלמין החדש ב[[לוד]]. | נפטר ב[[כ"ג בסיוון]] [[תשס"ה]] (2005). ב[[הלוויה|הלוויתו]] שיצאה מביתו בשיכון חב"ד בלוד השתתפו אלפים מיהודי גאורגיה. ספדו לו חכם משה מיכאלשוילי, הרב [[אליהו בקשי דורון]] ועוד, נקבר בבית העלמין החדש ב[[לוד]]. | ||
| שורה 18: | שורה 22: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
לחכם רפאל 3 בנים ו-4 בנות. | לחכם רפאל 3 בנים ו-4 בנות. | ||
* בנו, הרב אברהם אלאשוילי - יושב ראש "מכון הספר - תפארת רפאל", עורך ומחבר ספרים תורניים. | * בנו, הרב [[אברהם אלאשוילי]] - יושב ראש "מכון הספר - תפארת רפאל", עורך ומחבר ספרים תורניים. | ||
*בנו, הרב אהרון אלאשווילי{{הערה|'לנצל את שנת הבחירות', בראיון אישי בשבועון כפר חב"ד 1954 עמוד 38.}} - הרבנות הראשית | |||
*בנו הרב ראובן בראל - משיב ונו"נ בגירסא בישיבת תות"ל לוד | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 32: | שורה 38: | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]] | |||
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]] | |||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:24, 21 באוקטובר 2025
חכם רפאל אלאשוילי (כ"ז בניסן תרצ"ד, 1934 - כ"ג בסיון תשס"ה, 2005) היה רבם הראשי של יוצאי גאורגיה בישראל.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרצ"ד בעיר קולאשי שבאימרתי לחכם יוסף ואמו רבקה אלאשווילי. למד אצל המלמד אהרון אלישעשווילי וחכם יוסף מודזגוורישוולי.
עם סיום מלחמת העולם השנייה, עברו הוריו לעיר זוגדידי. בשנת תש"ח (1948) חזר לקולאשי וגר אצל סבו הרב אהרון בוטרשווילי. באותה תקופה למד אצל סבו ובהמשך נפתחה ישיבה לצעירים של חכם מישאל אג'יאשווילי, וחכם רפאל היה במחזור הראשון שלה. לאחר מכן למד אצל הרב יעקב דבראשוילי בכותאיסי.
בשנת תשי"ג התחתן, בשנת תשי"ד הוא עבר לעיר גורי לשמש את הקהילה היהודית במקום. באלול תשי"ח חזר הרב רפאל לקולאשי על מנת להיות קרוב להוריו והתמנה לרב העיר[1] ולחזן בבית הכנסת הגדול[2].
בי"ג באדר תשל"ב (1972) עלה חכם רפאל עם משפחתו והוריו לארץ, השתקע בשיכון חב"ד בלוד, ושירת את הקהילה כחזן. בשנת תש"נ הוא הקים את הבניין של בית הכנסת ליהדות גאורגיה בלוד ושימש כרב בית הכנסת.
זכה להשתתף בכמה התוועדויות של הרבי, כשהוא יושב מאחורי הרבי[3].
השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק. הרב אלאשוולי גם חתם על פסק הדין שהרבי הוא נביא ומלך המשיח.
נפטר בכ"ג בסיוון תשס"ה (2005). בהלוויתו שיצאה מביתו בשיכון חב"ד בלוד השתתפו אלפים מיהודי גאורגיה. ספדו לו חכם משה מיכאלשוילי, הרב אליהו בקשי דורון ועוד, נקבר בבית העלמין החדש בלוד.
לאחר פטירתו הוקמו הוצאת הספרים "תפארת רפאל" ובית מדרש "בית רפאל" בלוד על שמו וכן נקרא רחוב חכם רפאל בעיר לוד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לחכם רפאל 3 בנים ו-4 בנות.
- בנו, הרב אברהם אלאשוילי - יושב ראש "מכון הספר - תפארת רפאל", עורך ומחבר ספרים תורניים.
- בנו, הרב אהרון אלאשווילי[4] - הרבנות הראשית
- בנו הרב ראובן בראל - משיב ונו"נ בגירסא בישיבת תות"ל לוד
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- החכם ששמר על הגחלת, עיתון כפר חב"ד, גיליון 1147, א' בתמוז ה'תשס"ה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנימין ליפקין, איש על העדה באתר שטורעם, סיוון ה'תשס"ו