ועל הניסים (חנוכה): הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־19:10, 21 באוקטובר 2025

הפניה ל:

ועל הנסים

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{מפנה|על הניסים|נוסח התפילה של חג הפורים|ועל הניסים (פורים)}}
+#הפניה [[ועל הנסים]]
-נוסח '''ועל הנסים''' הוא תפילה מיוחדת בעלת פתיח משותף הנאמרת בימי [[חג החנוכה]] ו[[חג הפורים]]. תפילה זו נאמרת ב[[תפילת עמידה]] וב[[ברכת המזון]] במשך ימי החג, ומזכירים בה את הניסים שעליהם נקבע החג.
-==מקור הנוסח וקביעותו בסדר התפילה==
-תפילה זו מופיעה לראשונה בדברי [[חז"ל]] בתוספתא{{הערה|ברכות ג, יד.}}: "כל שאין בו מוסף כגון חנוכה ופורים, שחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המורע, אם לא אמר אין מחזירין אותו".
-הזכרת הניסים ב[[ברכת המזון]] מופיע ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|1=ברכות פרק ז הלכה ד. אך בתלמוד בבלי מסכת שבת (כד, א) סובר [[רב הונא]] שאין צורך לאומרה, אך להלכה נפסק שיש להזכיר, אלא שאם שכח אינו צריך לחזור.}}: "וכל שאין בו קרבן מוסף כגון חנוכה ופורים צריך להזכיר מעין המאורע אם לא הזכיר אין מחזירין אותו".
-הנוסח המלא של תפילה זו מופיע לראשונה בסדר רב עמרם גאון ובסידור רס"ג, וזכתה לריבוי נוסחאות השונות באופן משמעותי אחת מהשניה.
-===מקום הזכרתה===
-מכיון וטעם תפילה זו הוא כדי להודות לה' על הניסים והנפלאות שאירעו לנו, נקבע מקומה של תפילה זו גם ב[[תפילת שמונה עשרה]] וגם ב[[ברכת המזון]] בברכת ההודאה{{הערה|1=שבת כד, א: "אם בא להזכיר מזכיר בהודאה . . אמר להו רב ששת כתפלה מה תפלה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה".}}. בתפילת שמונה עשרה מוסיפים את התפילה לאחר אמירת 'מודים', קודם אמירת "ועל כולם", וב[[ברכת המזון]] מוספים אותה באמצע הברכה השנייה לפני המלים "ועל כולם".
-==נוסח אדמו"ר הזקן==
-נוסח תפילת ועל הנסים:
-{{ציטוט|תוכן='''וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה.'''
-בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל, חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה, עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בָּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה.
-וְאַחַר כַּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ, וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ. וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ, לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
-}}
-==ביאורי הרבי==
-לאורך השנים ביאר הרבי פרטים רבים בנוסח תפילה זו:
-*'''וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן...:''' הנוסח בפתיחת תפילת 'ועל הניסים' שווה בחנוכה ופורים מכיוון שהם מכוונים כנגד דרגות נצח והוד, עד שיש מחלוקת איזה מהם כנגד נצח ואיזה כנגד הוד{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1534&CategoryID=540 שיחת שבת פרשת וישב תש"נ, הערה 2].}}.
-*'''לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ:''' מלחמת היוונים לא היתה להשכיח את התורה, כיון שהם ראו בה חכמה גדולה ועמוקה, אלא רצו רק להשכיח את הקשר של התורה עם נותן התורה, ולהשכיח שתורה זו היא תורתו של הקב"ה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ג' עמוד 815.}}.
-*'''וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ:''' בנוסף לנרות שבני חשמונאי הדליקו במנורה בבית המקדש, הם הדליקו ריבוי נרות ומנורות בחצר בית המקדש, ולכן משפט זה שונה מהמשפטים שלפניו ונאמר בלשון רבים, והוא משתייך למשפט שלאחריו ("והדליקו . . - להודות ולהלל לשמך הגדול"), ולפי ביאור זה, בכל נוסח 'על הניסים' לא נזכר מאומה על נס פך השמן, שעליו נקבע חג החנוכה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 532.}}.
-{{הערות שוליים}}
-{{חנוכה}}
-[[קטגוריה:חנוכה]]