לדלג לתוכן

מופלא הסמוך לאיש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
איקס (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''מופלא הסמוך לאיש''' הוא ילד או ילדה לפני גיל שהם גדולים, קטן מאז שהוא בן [[שתיים עשרה]] ויום אחד עד [[בר מצוה|בן שלוש שערה ויום א']], וקטנה מאז שהיא בת [[אחד עשרה]] ויום אחד עד [[בת מצווה|בת שתיים עשרה ויום א']]. [[מדאורייתא|מדאורייתא (מן התורה)]] הגיל של מופלא הסמוך לאיש הוא אחרי שהקטן נהייה בן שלש ערה יום א', והקטנה בת י"ב יום א' אם לא הביאו עדיין סימני גדלות עד שיבאיאו סימנים.
'''מופלא הסמוך לאיש''' הוא ילד או ילדה לפני גיל שהם גדולים, קטן מאז שהוא בן [[שתיים עשרה]] ויום אחד עד [[בר מצוה|בן שלוש עשרה ויום א']], וקטנה מאז שהיא בת [[אחד עשרה]] ויום אחד עד [[בת מצווה|בת שתיים עשרה ויום א']]. [[מדאורייתא|מדאורייתא (מן התורה)]] הגיל של מופלא הסמוך לאיש הוא אחרי שהקטן נהייה בן שלש עשרה יום א', והקטנה בת י"ב יום א' אם לא הביאו עדיין סימני גדלות עד שיבאיאו סימנים.


== דיני מופלא וסמוך לאיש ==
== דיני מופלא וסמוך לאיש ==
שורה 24: שורה 24:


==== כסייג למצוות ====
==== כסייג למצוות ====
במכתב<ref>אג"ק, כרך ד', מכתב א'קטו.</ref> הרבי מבאר למה חייבים בנדרים בגיל מופלא סמוך לאיש לפני [[גיל מצוות]] {{הערה|שלדעת כמה ראשונים זה {{מונחון|מדאורייתא|מהתורה}}}}
במכתב<ref>אג"ק, כרך ד', מכתב א'קטו.</ref> הרבי מבאר למה חייבים בנדרים בגיל מופלא סמוך לאיש לפני [[גיל מצוות]]{{הערה|שלדעת כמה ראשונים זה {{מונחון|מדאורייתא|מהתורה}}}}:


הרי עניין הנדרים הוא סייג נוסף מעבר למצוות התורה, כמאמר רז"ל "נדרים סייג לפרישות". אף אמרו רז"ל בירושלמי<ref>נדרים סוף פרק ט'</ref> "דייך במה שאסרה עליך תורה", ולכאורה יש לראות בנדר משום [[גאווה|יוהרא]] ואף חשש [[בל תוסיף|איסור בל תוסיף]]. לכן אומרת ה[[תורה]] ההיפך כי בלי סייגים זה הרי כדברי הרמב"ן ש"אפשר שיהיה נבל ברשות התורה{{הערה|ר"פ קדושים}}", ולכן דרושים סייגים וגדרים.
הרי, עניין הנדרים הוא סייג נוסף מעבר למצוות התורה, כמאמר רז"ל "נדרים סייג לפרישות". ואף שאמרו [[רז"ל]] בירושלמי<ref>נדרים סוף פרק ט'</ref> "דייך במה שאסרה עליך תורה", ולכאורה יש לראות בנדר משום [[גאווה|יוהרא]] ואף יש חשש [[בל תוסיף|איסור בל תוסיף]]. ולכן מדגישה ה[[תורה]] להיפך, כי בלי סייגים זה הרי כדברי הרמב"ן ש"אפשר שיהיה נבל ברשות התורה{{הערה|ר"פ קדושים}}", ולכן דרושים סייגים וגדרים.


ומצווות הנדרים היא הכנה לחייוב במצוות, שעל ידי הוספת סייגים,
ומצווות הנדרים מהווה הכנה לחייוב במצוות, על ידי הוספת סייגים.


==== בחינת פלא ====
==== בחינת פלא ====

גרסה אחרונה מ־16:16, 22 באוקטובר 2025

מופלא הסמוך לאיש הוא ילד או ילדה לפני גיל שהם גדולים, קטן מאז שהוא בן שתיים עשרה ויום אחד עד בן שלוש עשרה ויום א', וקטנה מאז שהיא בת אחד עשרה ויום אחד עד בת שתיים עשרה ויום א'. מדאורייתא (מן התורה) הגיל של מופלא הסמוך לאיש הוא אחרי שהקטן נהייה בן שלש עשרה יום א', והקטנה בת י"ב יום א' אם לא הביאו עדיין סימני גדלות עד שיבאיאו סימנים.

דיני מופלא וסמוך לאיש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילד או ילדה שנה לפני גיל החיוב במצוות כל נדר, או שבועה, או הקדש שלהם - חלים, אף על פי שהם עדיין לא בני חיוב במצוות, וזאת רק אם הם יודעים את משמעות עניין הנדר, ואת השלכותיו.

עונת נדרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישנם שני דעות מתי הוא עונת נדרים:

א. הגיל לפני בר או בת מצוה.

והטעם לכך היא מפני שני סיבות אפשריים:

1. גיל - לענין נדרים כבר בגיל של שנה לפני בר או בת מצוה יכולים לידור, ורק יש לבדוק שאכן יודעים (כי הדין הוא שאם לא ידעו, אין נדריהם נדר).

2. דעת - לענין נדרים מספיק קצת דעת, ומגיל זה שייך שיהיה להם דעת מספיק לכך.

ב. עונת נדרים היא אחרי בר ובת מצווה אבל לפני שהביאו סימנים. בזה היא החידוש של התורה שנדריהם נדר.

אם כן שנת הי"ב לקטן והי"א לקטנה הוא רק מדרבנן.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הטעם לדין מופלא סמוך לאיש[עריכה | עריכת קוד מקור]

כסייג למצוות[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתב[1] הרבי מבאר למה חייבים בנדרים בגיל מופלא סמוך לאיש לפני גיל מצוות[2]:

הרי, עניין הנדרים הוא סייג נוסף מעבר למצוות התורה, כמאמר רז"ל "נדרים סייג לפרישות". ואף שאמרו רז"ל בירושלמי[3] "דייך במה שאסרה עליך תורה", ולכאורה יש לראות בנדר משום יוהרא ואף יש חשש איסור בל תוסיף. ולכן מדגישה התורה להיפך, כי בלי סייגים זה הרי כדברי הרמב"ן ש"אפשר שיהיה נבל ברשות התורה[4]", ולכן דרושים סייגים וגדרים.

ומצווות הנדרים מהווה הכנה לחייוב במצוות, על ידי הוספת סייגים.

בחינת פלא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הטעם לחידוש שקטן יכול לנדור, בא מכח עליון בחינת פלא, כלשון הכתוב "איש כי יפליא". שהוא הצד זה שישראל קדמו לתורה[5].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. אג"ק, כרך ד', מכתב א'קטו.
  2. שלדעת כמה ראשונים זה מדאורייתא
  3. נדרים סוף פרק ט'
  4. ר"פ קדושים
  5. לקו"ש חכ"ח ע' 191 ואילך.