קליפת צרפת: הבדלים בין גרסאות בדף

קליפות
סוגי קליפות
	שלוש קליפות הטמאות · קליפת נוגה · קליפות דאצילות
קליפות שונות
	אגרת בת מחלת · אדום · כתרין דמסאבותא · מדין · סנחריב · צרפת · עמלק · ראומה · שדים ורוחות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־16:26, 23 באוקטובר 2025

קליפת צרפת ענינה היה כקליפת סנחריב: לומר "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה".

רבותינו נשיאינו ביארו בכמה הזדמנויות את הפחד שהי' בתקופת אדמו"ר הזקן מהקליפה הזו.

בדורינו, אומר הרבי, כבר נתעלתה קליפה זו לקדושה, כחלק מכך שכל העולם מבורר ונסתיימה עבודת הבירורים.

ענינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במלחמה שנערכה בין רוסיה לצרפת היו כאלה שסברו שכדאי שצרפת תנצח מפני שאז יהיה לעם ישראל גשמיות בשפע אך אדמו"ר הזקן סבר שכדאי שאלכסנדר, צאר רוסיה ינצח כי לטובת מצבם הרוחני של בני ישראל עדיף שרוסיה תנצח, וכלשונו:^[1] "אם ינצח ב"פ (בונאפארט - שם המשפחה של נפוליון) יורבה העושר בישראל ויורם קרן ישראל, אבל יתפרדו ויתרחקו לבן של ישראל מאביהן שבשמים, ואם ינצח א' (אלכסנדר) אם כי יורבה העוני בישראל ויושפל קרן ישראל, אבל יתקשרו ויתחברו ויתעקדו לבן של ישראל לאביהן שבשמים".

הטעם לכך הי', כי צרפת (בראשות נפוליון) העמידה עצמה כמביאה את רוח החופש ר"ל מכל עניני דת ואמונה בהקב"ה. וקליפה זו של מלכות צרפת (ונפוליון) – שהיוותה את "תוקף הקליפה והדין הקשה" מחמת ה"גאות והתנשאות לתלות ולסמוך על כוחו וגבורתו כו' לומר כוחי ועוצם ידי ומסלק ההשגחה ואמונה ובטחון באלקים כו'" (בדוגמת קליפת סנחריב), וכפי שמבאר זאת אדמו"ר האמצעי^[2] – לא היתה רק ענין זמני כו', אלא הדבר נוגע לכל הזמנים והדורות שלאחרי זה^[3].

בשיחות הדבר מלכות ש"פ וישלח וש"פ וישב ביאר הרבי בהרחבה, כי מדינה זו וקליפתה מהווים דוגמא לכל השואל "הייתכן לומר שהעולם מוכן?" - שכשם שמדינה זו היתה פעם קליפה קשה, עד כדי כך שאדמו"ר הזקן פחד לשהות תחת שלטונו של נפוליון, הנה לאחר שרבותינו נשיאינו ביקרו כמה פעמים שם, ואף שלחו לשם שלוחים, - התבררה המדינה לגמרי, עד שיש שם ישיבה על דרך כבליובאוויטש, ומפיצים ממדינה זו למדינות אחרות ברחבי תבל חלקים מפנימיות התורה שנתגלו רק שם, ואף ההמנון שלה נהפך להיות ניגון חב"ד,

-על דרך זה גם בכל העולם, שהעולם כבר מוכן לחלוטין לביאת המלך המשיח.

ראם גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ אגרות קודש אדה"ז, סי' ס"ד.
↑ אגרות- קודש אדמו"ר האמצעי סי' ח (ע' רלז ואילך).
↑ מתוך דבר מלכות וישב.

[1] אגרות קודש אדה"ז, סי' ס"ד.

[2] אגרות- קודש אדמו"ר האמצעי סי' ח (ע' רלז ואילך).

[3] מתוך דבר מלכות וישב.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-עניינה '''קליפת צרפת''' היא: "לומר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" כמו עניינה של [[קליפת סנחריב]].
+{{קליפות}}
-== ענינה ==
+'''קליפת [[צרפת]]''' ענינה היה כקליפת סנחריב: לומר "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה".
-במלחמה שנערכה בין [[רוסיה]] ל[[צרפת]] היו כאלה שסברו שכדאי ש[[צרפת]] תנצח מפני שאז יהיה לעם ישראל [[גשמיות]] בשפע אך [[אדמו"ר הזקן]] סבר שכדאי שאלכסנדר, צאר [[רוסיה]] ינצח כי לטובת מצבם הרוחני של [[בני ישראל]] עדיף ש[[רוסיה]] תנצח, וכשלונו:<ref>אגרות קודש אדה"ז, סי' ס"ד.</ref> "אם ינצח ב"פ (בונאפארט - שם המשפחה של נפוליון) יורבה העושר בישראל ויורם קרן ישראל, אבל יתפרדו ויתרחקו לבן של ישראל מאביהן שבשמים, ואם ינצח א' (אלכסנדר) אם כי יורבה העוני בישראל ויושפל קרן ישראל, אבל יתקשרו ויתחברו ויתעקדו לבן של ישראל לאביהן שבשמים".
+רבותינו נשיאינו ביארו בכמה הזדמנויות את הפחד שהי' בתקופת אדמו"ר הזקן מהקליפה הזו.
+בדורינו, אומר הרבי, כבר נתעלתה קליפה זו לקדושה, כחלק מכך שכל העולם מבורר ונסתיימה עבודת הבירורים.
+==ענינה==
+ב[[מלחמת נפוליון|מלחמה]] שנערכה בין [[רוסיה]] ל[[צרפת]] היו כאלה שסברו שכדאי ש[[צרפת]] תנצח מפני שאז יהיה לעם ישראל [[גשמיות]] בשפע אך [[אדמו"ר הזקן]] סבר שכדאי שאלכסנדר, צאר רוסיה ינצח כי לטובת מצבם הרוחני של [[בני ישראל]] עדיף שרוסיה תנצח, וכלשונו:{{הערה|אגרות קודש אדה"ז, סי' ס"ד.}} "אם ינצח ב"פ (בונאפארט - שם המשפחה של נפוליון) יורבה העושר בישראל ויורם קרן ישראל, אבל יתפרדו ויתרחקו לבן של ישראל מאביהן שבשמים, ואם ינצח א' (אלכסנדר) אם כי יורבה העוני בישראל ויושפל קרן ישראל, אבל יתקשרו ויתחברו ויתעקדו לבן של ישראל לאביהן שבשמים".
 הטעם לכך הי', כי צרפת (בראשות נפוליון) העמידה עצמה כמביאה את רוח החופש ר"ל מכל עניני דת ואמונה בהקב"ה. וקליפה זו של מלכות צרפת (ונפוליון) – שהיוותה את "תוקף הקליפה והדין הקשה" מחמת ה"גאות והתנשאות לתלות ולסמוך על כוחו וגבורתו כו' לומר כוחי ועוצם ידי ומסלק ההשגחה ואמונה ובטחון באלקים כו'" (בדוגמת קליפת סנחריב), וכפי שמבאר זאת [[אדמו"ר האמצעי]]<ref>אגרות- קודש אדמו"ר האמצעי סי' ח (ע' רלז ואילך). </ref> – לא היתה רק ענין זמני כו', אלא הדבר נוגע לכל הזמנים והדורות שלאחרי זה<ref>מתוך [[דבר מלכות וישב]].</ref>.
-== ראם גם ==
+בשיחות הדבר מלכות ש"פ וישלח וש"פ וישב ביאר הרבי בהרחבה, כי מדינה זו וקליפתה מהווים דוגמא לכל השואל "הייתכן לומר שהעולם מוכן?" - שכשם שמדינה זו היתה פעם קליפה קשה, עד כדי כך שאדמו"ר הזקן פחד לשהות תחת שלטונו של נפוליון, הנה לאחר שרבותינו נשיאינו ביקרו כמה פעמים שם, ואף שלחו לשם שלוחים, - התבררה המדינה לגמרי, עד שיש שם [[ברינואה|ישיבה על דרך כבליובאוויטש]], ומפיצים ממדינה זו למדינות אחרות ברחבי תבל חלקים מפנימיות התורה שנתגלו רק שם, ואף ההמנון שלה נהפך להיות [[ניגון האדרת והאמונה (צרפת)|ניגון חב"ד]],
-[[קליפת סנחריב]].
-[[דבר מלכות וישב]].
+-על דרך זה גם בכל העולם, שהעולם כבר מוכן לחלוטין לביאת המלך המשיח.
-[[צרפת]].
+== ראם גם ==
+*[[קליפת סנחריב]]
+*[[דבר מלכות וישב]]
+*[[צרפת]]
-== הערות שוליים ==
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:קליפות]]