![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ראש חודש כסלו: הבדלים בין גרסאות בדף
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) |
|||
| (21 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
[[קובץ:הושענא רבה תשלח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהושענא רבה תשל"ח שעות ספורות קודם התקף הלב]] | [[קובץ:הושענא רבה תשלח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהושענא רבה תשל"ח שעות ספורות קודם התקף הלב]] | ||
[[קובץ:ריקודי שמחה תשל''ח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ריקודי שמחה ב[[ראש חודש כסלו תשל"ח]], כאשר הרבי יצא מ-770 לביתו שברחוב פרזידנט, לראשונה מאז שמחת תורה תשל"ח]] | [[קובץ:ריקודי שמחה תשל''ח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ריקודי שמחה ב[[ראש חודש כסלו תשל"ח]], כאשר הרבי יצא מ-770 לביתו שברחוב פרזידנט, לראשונה מאז שמחת תורה תשל"ח]] | ||
ראש חודש כסלו הוא יום מיוחד בתולדות חסידות חב"ד, המציין את יציאתו של [[הרבי]] מ[[חדר הרבי|חדרו ב-770]] ל[[פרזידנט 1304|ביתו]], ב[[א' בכסלו]] [[תשל"ח]], לאחר שלמעלה מחודש ימים שהה בחדרו בעקבות אירוע לבבי קשה שעבר בעיצומה של עבודת הקודש בהקפות [[שמחת תורה]]. | |||
== רקע == | == רקע == | ||
*ב[[ח"י אלול]] [[תשל"ז]] ניגן [[הרבי]] את הניגון "[[צמאה לך נפשי]]" בשינוי מילים, במקום "לראות עוזך וכבודך" ניגן "לראות נפשי וכבודי"!...{{הערה|החסידים ראו בכך רמז ל[[התקף לב]] שאירע לרבי שבועות אחדים אח"כ ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]]}} | *ב[[ח"י אלול]] [[תשל"ז]] ניגן [[הרבי]] את הניגון "[[צמאה לך נפשי]]" בשינוי מילים, במקום "לראות עוזך וכבודך" ניגן "לראות נפשי וכבודי"!...{{הערה|החסידים ראו בכך רמז ל[[התקף לב]] שאירע לרבי שבועות אחדים אח"כ ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]]}} | ||
* | *בבוקר [[הושענא רבה]] התעניינה [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] איזה ספר תורה ימסרו לרבי בליל שמחת תורה, וביקשה שיביאו את ה[[ספר התורה של הרבי|ספר תורה הקטן]] שמשקלו קל. היא אף התקשרה למזכירות וביקשה לקצר את ההקפות כיוון שהרבי "אינו מרגיש כל כך טוב". | ||
*בליל החג לפני שה[[משב"ק]] [[מענדל נוטיק]] יצא מ[[ביתו של הרבי|הבית של הרבי]] לכיוון [[770]] ל[[הקפות]] הזכירה לו [[הרבנית]] לומר | *בליל החג לפני שה[[משב"ק]] [[מענדל נוטיק]] יצא מ[[ביתו של הרבי|הבית של הרבי]] לכיוון [[770]] ל[[הקפות]] הזכירה לו [[הרבנית]] לומר למזכיר ר' [[לייבל גרונר]] שיקצרו ב[[הקפות]] ויתנו ל[[רבי]] [[ספר תורה]] קל. | ||
== | == מהלך ההקפות והאירוע הלבבי == | ||
ליל שמיני עצרת החל בעוצמה המוכרת, אך ניכר היה כי הוא מתנהל תחת סימן שונה. עוד לפני שהחלו ה[[הקפות]], ביקשו לקצר את אמירת הפסוקים של 'אתה הראית'. ובכל זאת, בהקפה הראשונה, הרבי רקד עם גיסו [[שמריהו גוראריה|הרש"ג]] בהתלהבות גדולה, ונדמה היה שהכל כשורה. | |||
לפתע במהלך ההקפה השלישית, פני הרבי נעשו חיוורים, והוא אף נראה מנגב את זיעת פניו הקדושות במטפחת, מחזה נדיר ומדאיג. השינוי הקשה ביותר התרחש בשיא ההקפה הרביעית. כאשר החלו הריקודים לצלילי [[ניגון על הסלע הך|הניגון 'על הסלע הך']], פנה [[הרבי]] לעבר הקהל והחל לעודד בשתי כפיו, אך ברגע זה החיוורו פניו הקדושות של הרבי עד מאוד, ומחיאת כפיו הייתה רפה באופן ניכר, כאשר ידיו כמעט שלא נגעו זו בזו. מיד לאחר מכן נשען הרבי על ה[[עמוד תפילה#הסטנדרים של הרבי|סטנדר]] שלו, ביקש לקרב את כיסאו, התיישב ועצם את עיניו. אוירה של היסטריה התפשטה בציבור שיצא מבית הכנסת באופן מיידי, גם הדלתות והחלונות נפרצו כדי לאפשר כניסת אויר. חרף המצב הקשה, סירב הרבי בתוקף לעלות לחדרו, והשמיע דרישה נחרצת: "להמשיך את ה'הקפות – במהירות – עד תומן", ואף דחה הצעות לשתות מים בטענה ש"מחוץ לסוכה לא ישתה". | |||
המשך ההקפות נעשה במהירות ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת. כשהגיע ההקפה השביעית אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]] סירב הרבי להצעה לערוך אותה על בימתו: הוא קם, לקח בידיו את ספר התורה, וצעד לבימת ההקפות במרכז בית הכנסת לרקוד עם הרש"ג ריקוד איטי שניסה לקצר כמה שאפשר. הרופאים קבעו לאחר מכן כי מעשה זה, לאחר אירוע לבבי כה חמור, הוא למעלה מדרך הטבע. רק לאחר שהכריז "גוט יום טוב" והושלם כל מערך ההקפות, עלה הרבי לבסוף לחדרו. | |||
במשך שעות אלו הגיעו רופאים רבים המבינים בתחום הלב ל-770, ביניהם ד"ר טייכהולץ וד"ר [[אירה וייס]]{{הערה|שהפך לקרדיולוג האישי של הרבי וזכה ללוות את עניניו הרפואיים של הרבי במשך עשרות שנים.}}, ולאחר בדיקות גילו שהרבי עבר התקף לב חזק ביותר. מסופר שהרופאים הציעו לרבי לעבור למחלקה לטיפול נמרץ ששם יש ציוד נדרש והשגחה צמודה, אך הרבי סירב בתוקף. לאחר כמה שעות, גילה אחד הרופאים שהרבי עבר התקף לב שני, וקשה יותר מההתקף לב הראשון. | במשך שעות אלו הגיעו רופאים רבים המבינים בתחום הלב ל-770, ביניהם ד"ר טייכהולץ וד"ר [[אירה וייס]]{{הערה|שהפך לקרדיולוג האישי של הרבי וזכה ללוות את עניניו הרפואיים של הרבי במשך עשרות שנים.}}, ולאחר בדיקות גילו שהרבי עבר התקף לב חזק ביותר. מסופר שהרופאים הציעו לרבי לעבור למחלקה לטיפול נמרץ ששם יש ציוד נדרש והשגחה צמודה, אך הרבי סירב בתוקף. לאחר כמה שעות, גילה אחד הרופאים שהרבי עבר התקף לב שני, וקשה יותר מההתקף לב הראשון. | ||
במהלך [[שמחת תורה]], הרבי היה בחדרו, עם מניין צמוד אליו. כמו כן הרבי עודד כל פעם שהחסידים יהיו בשמחה גדולה מהרגיל. במוצאי החג, הגיע ד"ר [[יעקב ליבר רזניק]] במיוחד היישר מבסיס צבאי. בהמשך הרבי אף דיבר עם החסידים מחדרו בעזרת מיקרופון שחובר | == המשך האירועים == | ||
במהלך [[שמחת תורה]], הרבי היה בחדרו, עם מניין צמוד אליו. כמו כן הרבי עודד כל פעם שהחסידים יהיו בשמחה גדולה מהרגיל. במוצאי החג, הגיע ד"ר [[יעקב ליבר רזניק]] במיוחד היישר מבסיס צבאי. בהמשך הרבי אף דיבר עם החסידים מחדרו בעזרת [[מיקרופון]] שחובר ל[[רמקול]] ב[[זאל הגדול|בבית המדרש]] בו שהו החסידים. בה הוא דיבר על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם שמחת תורה. בנוסף לכך, הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3043611/jewish/-.htm 'להבין ענין שמחת תורה' תשל"ח].}}. בסיום השיחה, הרבי בירך רבות, ואף פרץ בבכי מספר פעמים. | |||
==ר"ח כסלו== | ==ר"ח כסלו== | ||
[[קובץ:ראש חודש כסלו.mp3|ממוזער|'''ניגון ראש חודש כסלו''', בביצוע ר' [[דוד הורביץ]]]] | |||
ב[[א' כסלו]], לראשונה מאז ההתקף לב, יצא הרבי מחדרו לביתו, ובליל ראש חודש, נכנס ל-770 להתפלל. | ב[[א' כסלו]], לראשונה מאז ההתקף לב, יצא הרבי מחדרו לביתו, ובליל ראש חודש, נכנס ל-770 להתפלל. | ||
| שורה 46: | שורה 34: | ||
ב[[חנוכה]] הרבי אף מסר כמה [[שיחות]], כשלאחריהן חילק הרבי [[חלוקת מטבעות|מטבעות לצדקה]] לכל הנוכחים. | ב[[חנוכה]] הרבי אף מסר כמה [[שיחות]], כשלאחריהן חילק הרבי [[חלוקת מטבעות|מטבעות לצדקה]] לכל הנוכחים. | ||
בראש חודש [[טבת]] קיים הרבי התוועדות מיוחדת ומפתיעה שמלבד הרב [[יעקב יהודה הכט]] לא ידעו על כך קודם לכן, בה הרבי השמיע [[מאמר]], ד"ה "נר חנוכה מצוותה משתשקע כו'". באחת השיחות ביאר את הקשר המיוחד שבין [[זאת חנוכה]] לשמיני עצרת, ששניהם הם ביום השמיני והאחרון של החג. | בראש חודש [[טבת]] קיים הרבי התוועדות מיוחדת ומפתיעה שמלבד הרב [[יעקב יהודה הכט]] (שממנו ביקש הרבי לארגן את החפצים הדרושים להתוועדות) לא ידעו על כך קודם לכן, בה הרבי השמיע [[מאמר]], ד"ה "נר חנוכה מצוותה משתשקע כו'". באחת השיחות ביאר את הקשר המיוחד שבין [[זאת חנוכה]] לשמיני עצרת, ששניהם הם ביום השמיני והאחרון של החג. | ||
אחרי האירוע הלחין ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] את [[ניגון ראש חודש כסלו]]. | בשנת [[תשמ"ב]] מספר שנים אחרי האירוע הלחין ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] את [[ניגון ראש חודש כסלו]]. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
[[ניגון ראש חודש כסלו]] | *[[ניגון ראש חודש כסלו]] | ||
*[[:קטגוריה:רופאיו האישיים של הרבי]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 63: | שורה 52: | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - {{אינפו}} | ||
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב"ד (לאופר) | *[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב"ד (לאופר) | ||
*[ | *[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/862400/jewish/4-Rosh-Chodesh-Kislev-Nigun.htmלשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - אלבום המאה (פילהרמוני) | ||
*[https://col.org.il/news/93275 "פתאום הדלת נפתחה ורואים את הרבי!"] ראיון עם הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב [[משה קליין]] אודות מאורעות ר"ח כסלו ושמיני עצרת {{col}} | *[https://col.org.il/news/93275 "פתאום הדלת נפתחה ורואים את הרבי!"] ראיון עם הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב [[משה קליין]] אודות מאורעות ר"ח כסלו ושמיני עצרת {{col}} | ||
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/625289/ הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק א'] {{אינפו}} | *[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/625289/ הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק א'] {{אינפו}} | ||
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/625705/ הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק ב'] {{אינפו}} | *[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa/625705/ הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק ב'] {{אינפו}} | ||
*'''[https://vod.smslarav.co.il/lecture/6126916402d2839d8297167c הרב טוביה זילברשטרום מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח]''' באתר 'מדיה הלכה' | *'''[https://vod.smslarav.co.il/lecture/6126916402d2839d8297167c הרב טוביה זילברשטרום מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח]''' באתר 'מדיה הלכה' | ||
*[https://chabad.info/magazine/311329/ 40 שנה למאורע בשמיני עצרת תשל"ח{{אינפו}}] | |||
*[https://anash.org/the-rebbes-cardiologist-bernard-lown-pioneer-of-the-defibrillator/ הקרדיולוג של הרבי שהמציא הדפיברילטור] {{אנ"ש}} <small>(אנגלית)</small> | |||
*[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/5301059/jewish/The-Nature-of-Healing-The-Rebbe-and-Nobel-Prize-Cardiologist-Bernard-Lown.htm טבע הריפוי: הרבי וקרדיולוג זוכה פרס נובל ברנרד לאון] {{בית חבד}}<small>(אנגלית)</small> | |||
;יומנים | ;יומנים | ||
גרסה אחרונה מ־13:12, 21 בנובמבר 2025
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לחב"דפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: יש להשלים פרטים ומקורות ולשפר את הסגנון.
ראש חודש כסלו הוא יום מיוחד בתולדות חסידות חב"ד, המציין את יציאתו של הרבי מחדרו ב-770 לביתו, בא' בכסלו תשל"ח, לאחר שלמעלה מחודש ימים שהה בחדרו בעקבות אירוע לבבי קשה שעבר בעיצומה של עבודת הקודש בהקפות שמחת תורה.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בח"י אלול תשל"ז ניגן הרבי את הניגון "צמאה לך נפשי" בשינוי מילים, במקום "לראות עוזך וכבודך" ניגן "לראות נפשי וכבודי"!...[1]
- בבוקר הושענא רבה התעניינה הרבנית איזה ספר תורה ימסרו לרבי בליל שמחת תורה, וביקשה שיביאו את הספר תורה הקטן שמשקלו קל. היא אף התקשרה למזכירות וביקשה לקצר את ההקפות כיוון שהרבי "אינו מרגיש כל כך טוב".
- בליל החג לפני שהמשב"ק מענדל נוטיק יצא מהבית של הרבי לכיוון 770 להקפות הזכירה לו הרבנית לומר למזכיר ר' לייבל גרונר שיקצרו בהקפות ויתנו לרבי ספר תורה קל.
מהלך ההקפות והאירוע הלבבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ליל שמיני עצרת החל בעוצמה המוכרת, אך ניכר היה כי הוא מתנהל תחת סימן שונה. עוד לפני שהחלו ההקפות, ביקשו לקצר את אמירת הפסוקים של 'אתה הראית'. ובכל זאת, בהקפה הראשונה, הרבי רקד עם גיסו הרש"ג בהתלהבות גדולה, ונדמה היה שהכל כשורה.
לפתע במהלך ההקפה השלישית, פני הרבי נעשו חיוורים, והוא אף נראה מנגב את זיעת פניו הקדושות במטפחת, מחזה נדיר ומדאיג. השינוי הקשה ביותר התרחש בשיא ההקפה הרביעית. כאשר החלו הריקודים לצלילי הניגון 'על הסלע הך', פנה הרבי לעבר הקהל והחל לעודד בשתי כפיו, אך ברגע זה החיוורו פניו הקדושות של הרבי עד מאוד, ומחיאת כפיו הייתה רפה באופן ניכר, כאשר ידיו כמעט שלא נגעו זו בזו. מיד לאחר מכן נשען הרבי על הסטנדר שלו, ביקש לקרב את כיסאו, התיישב ועצם את עיניו. אוירה של היסטריה התפשטה בציבור שיצא מבית הכנסת באופן מיידי, גם הדלתות והחלונות נפרצו כדי לאפשר כניסת אויר. חרף המצב הקשה, סירב הרבי בתוקף לעלות לחדרו, והשמיע דרישה נחרצת: "להמשיך את ה'הקפות – במהירות – עד תומן", ואף דחה הצעות לשתות מים בטענה ש"מחוץ לסוכה לא ישתה".
המשך ההקפות נעשה במהירות ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת. כשהגיע ההקפה השביעית אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז הזאל הגדול סירב הרבי להצעה לערוך אותה על בימתו: הוא קם, לקח בידיו את ספר התורה, וצעד לבימת ההקפות במרכז בית הכנסת לרקוד עם הרש"ג ריקוד איטי שניסה לקצר כמה שאפשר. הרופאים קבעו לאחר מכן כי מעשה זה, לאחר אירוע לבבי כה חמור, הוא למעלה מדרך הטבע. רק לאחר שהכריז "גוט יום טוב" והושלם כל מערך ההקפות, עלה הרבי לבסוף לחדרו.
במשך שעות אלו הגיעו רופאים רבים המבינים בתחום הלב ל-770, ביניהם ד"ר טייכהולץ וד"ר אירה וייס[2], ולאחר בדיקות גילו שהרבי עבר התקף לב חזק ביותר. מסופר שהרופאים הציעו לרבי לעבור למחלקה לטיפול נמרץ ששם יש ציוד נדרש והשגחה צמודה, אך הרבי סירב בתוקף. לאחר כמה שעות, גילה אחד הרופאים שהרבי עבר התקף לב שני, וקשה יותר מההתקף לב הראשון.
המשך האירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך שמחת תורה, הרבי היה בחדרו, עם מניין צמוד אליו. כמו כן הרבי עודד כל פעם שהחסידים יהיו בשמחה גדולה מהרגיל. במוצאי החג, הגיע ד"ר יעקב ליבר רזניק במיוחד היישר מבסיס צבאי. בהמשך הרבי אף דיבר עם החסידים מחדרו בעזרת מיקרופון שחובר לרמקול בבבית המדרש בו שהו החסידים. בה הוא דיבר על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם שמחת תורה. בנוסף לכך, הרבי אף השמיע מאמר ד"ה להבין עניין שמחת תורה[3]. בסיום השיחה, הרבי בירך רבות, ואף פרץ בבכי מספר פעמים.
ר"ח כסלו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בא' כסלו, לראשונה מאז ההתקף לב, יצא הרבי מחדרו לביתו, ובליל ראש חודש, נכנס ל-770 להתפלל.
השמועה על כך הגיעה לכל רחבי העולם, וכלל חסידי חב"ד שמחו והתוועדו על כך. החל מאז הרבי החל להבריא. בי"ט כסלו חג הגאולה, התוועד הרבי שעות עם החסידים.
בחנוכה הרבי אף מסר כמה שיחות, כשלאחריהן חילק הרבי מטבעות לצדקה לכל הנוכחים.
בראש חודש טבת קיים הרבי התוועדות מיוחדת ומפתיעה שמלבד הרב יעקב יהודה הכט (שממנו ביקש הרבי לארגן את החפצים הדרושים להתוועדות) לא ידעו על כך קודם לכן, בה הרבי השמיע מאמר, ד"ה "נר חנוכה מצוותה משתשקע כו'". באחת השיחות ביאר את הקשר המיוחד שבין זאת חנוכה לשמיני עצרת, ששניהם הם ביום השמיני והאחרון של החג.
בשנת תשמ"ב מספר שנים אחרי האירוע הלחין ר' פייטל לוין את ניגון ראש חודש כסלו.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- 25 אחוזים ניצחו את ה-75, ראיון עם הרב מנחם מענדל גרונר, שבועון בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 46
- לב כל קהל ישראל, תצלומי קטעי עיתונים מהתקופה ההיא שסיקרו את המאורע, ההחלמה, והשמחה שבעקבותיה, כפר חב"ד (שבועון) 1932 עמוד 56
- פרטים חדשים על עבודת הקודש בשנת תשל"ח, הרב שלום יעקב חזן, גיליון בית משיח מס' 1119 ע' 32-35.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אל תפספסו: הפקת מולטימדיה מיוחדת לכבוד ראש חודש כסלו
- שלושים שנה לשמיני עצרת תשל"ח / יומן מרתק
- מגילת ראש חודש כסלו -
- לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו' - ניגוני חב"ד (לאופר)
- 'ניגון ראש חודש כסלו' - אלבום המאה (פילהרמוני)
- "פתאום הדלת נפתחה ורואים את הרבי!" ראיון עם הרב מנחם מענדל גרונר והרב משה קליין אודות מאורעות ר"ח כסלו ושמיני עצרת
- הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק א'
- הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק ב'
- הרב טוביה זילברשטרום מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח באתר 'מדיה הלכה'
- 40 שנה למאורע בשמיני עצרת תשל"ח
- הקרדיולוג של הרבי שהמציא הדפיברילטור
(אנגלית) - טבע הריפוי: הרבי וקרדיולוג זוכה פרס נובל ברנרד לאון
(אנגלית)
- יומנים
הערות שוליים
- ↑ החסידים ראו בכך רמז להתקף לב שאירע לרבי שבועות אחדים אח"כ בשמיני עצרת תשל"ח
- ↑ שהפך לקרדיולוג האישי של הרבי וזכה ללוות את עניניו הרפואיים של הרבי במשך עשרות שנים.
- ↑ 'להבין ענין שמחת תורה' תשל"ח.