ישראל יהודה אלפנביין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:14, 22 בנובמבר 2025

הרב ישראל יהודה אלפנביין (יליד שנת תשל"א, 1971) הינו סופר חב"די, רב בבית הכנסת חב"ד ברחוב סמילנסקי בנתניה, ור"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, בעבר כיהן כר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים נתניה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ח תמוז תשל"א (1971) בלוד, לאביו הרב מרדכי צבי אלפנביין (חתנו של הרב מלך קפלן) ולאמו מרת חנה שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' בתלמוד תורה המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב בערל קסלמן.

לישיבה נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" בתל אביב, ולאחר מכן עבר לתומכי תמימים כפר חב"ד. על השיבה לחב"ד סיפר בראיון לשבועון בית משיח^[1] לקראת י"ט כסלו תשפ"ה.

לקראת שנת תנש"א נסע ללמוד בקבוצה בישיבה המרכזית ב-770. בקיץ תנש"א סייע למשך ארבעה שבועות^[2] בכתיבת המראי מקומות בשיחות שהוכנסו לרבי ע"י ועד הנחות התמימים להגהה. כמו כן בברכת הרבי הצטרף בקיץ זה למערכת גליון בית חיינו כאחראי על הכתיבה ועל השיחות כשבקשר לכך השיב הרבי בברכה: "ילכו מחיל אל חיל גו'"^[3].

באלול תשנ"ב החל לעבוד בברכת הרבי בכתיבה בעיתון כפר חב"ד.

בי"ג סיון תשנ"ג נשא את רעייתו מרת חנה, בת ר' ראובן שלמה שניאורסון מירושלים, קבע את מגוריו בנתניה והחל לכהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים בעיר. בשנת תש"פ החל לשמש כמשפיע בישיבה בשיעור ב'.

אחר פטירתו של הרב נתנאל דרייפוס התמנה (בשנת תשע"ג) למלא את מקומו כרב ומשפיע בית כנסת חב"ד ברחוב סמילנסקי בנתניה^[4], ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו החינוכי.

עד שנת תשפ"ב שימש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה. בעקבות כך התוועד בישיבה בתדירות גבוהה והתוועדויותיו התקבלו באהדה בקרב התלמידים.

בשבט תשפ"ב לאחר שנים בהם לא היה נציג מהישיבה בנתניה בוועד הנהלת את"ה המרכזי מונה הרב אלפנביין על-ידי ראש הישיבה לשמש כנציג הישיבה בוועד.

לאחר חודש תשרי תשפ"ד עזב את עבודתו בישיבה בנתניה.

בשנת הלימודים תשפ"ה החל לכהן כר"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)^[5].

כתיבה ופרסומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

באלול תשנ"ב השיב הרבי בחיוב על שאלתו על ההצעה שיתחיל לכתוב כתבות לשבועון כפר חב"ד^[6] .

בשנת תשנ"ג הוציא לאור ביחד עם התמימים שניאור זלמן הרצל ומנחם מענדל הנדל, ספר בשם פניני גאולה, בו מובאים רעיונות לפרשת שבוע והקשר לגאולה. פרויקט ההוצאה לאור של הספר היתה כחלק ממיזם שמטרתו היתה להביא את תורת הגאולה לציבור הדתי והחרדי בשפה נעימה וקולחת. בעקבות מניעות ועיכובים הפרויקט השלם לא יצא לכדי פועל.

כותב בקביעות בשבועון כפר חב"ד במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על חסיד מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים משיחות קודש על פרשיות השבוע. כתבותיו פורסמו לסירוגין תחת שמות העט: י. שנהב, י. יהודה וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב".

בשנת תשע"ג הופסקה באופן זמני כתיבתו הקבועה בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם התפרסמו כתבות ישנות שלו.

בשנת תשע"ז חזר לכתוב בקביעות בעיתון את מדור "חיי רבי". ובשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת בנושאים שונים עם מגוון משפיעי חב"ד.

ספר ר' מענדל פוטרפס[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך מספר שנים עוסק, יחד עם צאצאי ר' מענדל ובני משפחתו העניפה, במחקר אודות ר' מענדל פוטרפס - אצל משפחתו ותלמידיו המרובים- כדי להוציא ספר מקיף ומדויק שיתעד את תולדותיו.

במהלך עבודת המחקר ואיסוף החומר, מפרסם מפעם לפעם, קטעים נבחרים מתיק החקירה וסיפורי חסידים - בשבועון כפר חב"ד, שבועון בית משיח והתמים (בית משיח).

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אלפנביין כתב וערך ספרים רבים, ומהם:

פניני הגאולה - ליקוט שיחות בענייני גאולה ומשיח.
אות בספר תורה - סקירה מקיפה אודות כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל.
פארבריינגען - קטעי התוועדויות שונים ממשפיעי חב"ד בעבר ובהווה.
חסידים הראשונים (2 כרכים) - ליקוט ראשוני של קיצור תולדות חיים של גדולי החסידים מכל ששת הדורות הקודמים של רבותינו נשיאינו, ובעיקר סיפורים על החסידים, תשס"ד-תשס"ה. [הרב אליהו יוחנן גורארי' בספריו אוצר חסידי חב"ד משתמש רבות בחומר ובסידור שבספרים^[7].]
יראת ה' אוצרו - תולדות חייו של הרב יצחק הורביץ - הידוע בשם "איצ'ה דער מתמיד", הוצאת שבועון כפר חב"ד תשס"ו.
סיפורים חסידיים (2 כרכים)- סיפורי חסידים מחולקים לפי נושאים.
הטרקטוריסט של הרבי (עורך-שותף) - תולדותיו של ר' ראובן דונין, תשס"ט.
ר' ניסן - תולדות חייו של המשפיע ר' ניסן נמנוב, תשע"ג.
המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן - על הרב שלמה חיים קסלמן, תשע"ג (2 כרכים).
אתם שלום - תולדות חייו של החסיד ר' רפאל צמח חודיידטוב, תשע"ו.
ר' מענדל פוטרפס - תולדות ר' מענדל פוטרפס, משליו ואמרותיו. טרם נדפס במילואו.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו ר' יחיאל אלפנביין - משגיח ומנהל סדרי חסידות בישיבה קטנה בקריית גת.
בנו ר' שניאור זלמן אלפנביין - מעורכי אתר חב"ד אינפו וחבר הנהלה במטה יציאה לשליחות - ביתר עילית.
בנו ר' חיים משה בנימין אלפנביין.
בנו ר' דוד אלפנביין
חתנו, הרב אהרון קוביטשעק - שליח הרבי לשכונת אחוזת דניה בחדרה.
חתנו, הרב שניאור זלמן פוזניק.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אלפנביין מספר על השיבה לחב"ד, שבועון בית משיח 1439 ע' 20

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ שבועון בית משיח 1439
↑ משבת פרשת פנחס
↑ קובץ 'בין כסה לעשור' מבית ועד חיילי בית דוד, תשרי תשפ"א (ע' 40 - 41)
↑ הרב אלפנביין הוכתר כ רב ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה.
↑ בלעדי: סקירה מקיפה של מפת הישיבות החב"דית בארץ הקודש
↑ על פי טור של הרב אלפנביין בשבועון כפר חב"ד לרגל ארבעים שנה להופעת העיתון - כפ"ח גל' 1863 (ע' 97)
↑ אם כי הרב אלפנביין התמקד במיוחד בגדולי החסידים, ואילו הרב גורארי' השתדל להביא פרטים על כל החסידים שייש עליהם ידיעות.

[1] שבועון בית משיח 1439

[2] משבת פרשת פנחס

[3] קובץ 'בין כסה לעשור' מבית ועד חיילי בית דוד, תשרי תשפ"א (ע' 40 - 41)

[4] הרב אלפנביין הוכתר כ רב ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה.

[5] בלעדי: סקירה מקיפה של מפת הישיבות החב"דית בארץ הקודש

[6] על פי טור של הרב אלפנביין בשבועון כפר חב"ד לרגל ארבעים שנה להופעת העיתון - כפ"ח גל' 1863 (ע' 97)

[7] אם כי הרב אלפנביין התמקד במיוחד בגדולי החסידים, ואילו הרב גורארי' השתדל להביא פרטים על כל החסידים שייש עליהם ידיעות.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:רלי אלפנביין.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ישראל אלפנביין מוסר שיעור ב[[ישיבת חח"ל צפת]] (תשפ"ד)]]
 [[קובץ:ישראל אלפנביין2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל יהודה אלפנביין]]
-הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, ו[[רב]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] סמילנסקי ב[[נתניה]], בעבר כיהן כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].
+הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, [[רב (תואר)|רב]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] ברחוב סמילנסקי ב[[נתניה]], ו[[ראש מתיבתא|ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], בעבר כיהן כר"מ ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשל"א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת חנה שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]].
+נולד ב[[י"ח בתמוז|י"ח תמוז]] [[תשל"א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת חנה שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]].
-ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" ב[[תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
+ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. על השיבה לחב"ד סיפר בראיון ל[[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1439}} לקראת י"ט כסלו תשפ"ה.
 לקראת שנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. ב[[קיץ]] [[תנש"א]] סייע למשך ארבעה שבועות{{הערה|משבת פרשת [[פנחס]]}} בכתיבת המראי מקומות בשיחות שהוכנסו לרבי ע"י [[ועד הנחות התמימים]] להגהה. כמו כן בברכת הרבי הצטרף בקיץ זה למערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות כשבקשר לכך השיב הרבי בברכה: {{ציטוטון|ילכו מחיל אל חיל גו'}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02-קובץ-ב-בין-כסה-לעשור-עימוד.pdf קובץ 'בין כסה לעשור'] מבית [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשפ"א (ע' 40 - 41) {{אינפו}}}}.
 באלול תשנ"ב החל לעבוד בברכת הרבי בכתיבה ב[[עיתון כפר חב"ד]].
-[[קובץ:ישראל אלפנביין 4.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ישראל יהודה אלפנביין (תשפ"ד)]]
 ב[[י"ג סיון]] [[תשנ"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה, בת ר' [[ראובן שלמה שניאורסון]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והחל לכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימים]] בעיר. בשנת [[תש"פ]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבה בשיעור ב'.
-אחר פטירתו של הרב [[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[תשע"ג]]) למלא את מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסת]] [[חב"ד]] ברחוב סמילנסקי ב[[נתניה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כ[[רב]] ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה].}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה.
+אחר פטירתו של הרב [[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[תשע"ג]]) למלא את מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסת]] [[חב"ד]] ברחוב סמילנסקי ב[[נתניה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כ[[רב]] ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה].}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו החינוכי.
-בשנים [[תש"פ]] - [[תשפ"ב]] שימש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה. בעקבות כך התוועד בישיבה בתדירות גבוהה והתוועדויותיו נהפכו לאהובות בקרב התלמידים.
+עד שנת [[תשפ"ב]] שימש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה. בעקבות כך התוועד בישיבה בתדירות גבוהה והתוועדויותיו התקבלו באהדה בקרב התלמידים.
-ב[[שבט]] תשפ"ב לאחר שנים בהם לא היה נציג מהישיבה בוועד הנהלת [[את"ה המרכזי]] מונה הרב אלפנביין על-ידי ראש הישיבה לשמש כנציג הישיבה בוועד.
+ב[[שבט]] תשפ"ב לאחר שנים בהם לא היה נציג מהישיבה בנתניה בוועד הנהלת [[את"ה המרכזי]] מונה הרב אלפנביין על-ידי ראש הישיבה לשמש כנציג הישיבה בוועד.
 לאחר [[חודש תשרי]] [[תשפ"ד]] עזב את עבודתו בישיבה ב[[נתניה]].
+בשנת הלימודים [[תשפ"ה]] החל לכהן כר"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה){{הערה|[https://chabad.info/special/1128749/ בלעדי: סקירה מקיפה של מפת הישיבות החב"דית בארץ הקודש] {{אינפו}}}}.
 ==כתיבה ופרסומים==
 ב[[אלול]] תשנ"ב השיב הרבי בחיוב על שאלתו על ההצעה שיתחיל לכתוב כתבות ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|על פי טור של הרב אלפנביין בשבועון כפר חב"ד לרגל ארבעים שנה להופעת העיתון - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFKu/view גל' 1863] (ע' 97)}} .
-בשנת [[תשנ"ג]] עבד ביחד עם הרב [[שניאור זלמן הרצל]] והרב [[מנחם מענדל הנדל]] על ההוצאה לאור של הספר פניני גאולה, בו מובאים רעיונות לפרשת שבוע והקשר לגאולה. פרויקט ההוצאה לאור של הספר היתה כחלק ממיזם שמטרתו היתה להביא את תורת [[הגאולה]] לציבור הדתי והחרדי בשפה נעימה וקולחת. בעקבות מניעות ועיכובים הפרויקט לא יצא לכדי פועל.
+בשנת [[תשנ"ג]] הוציא לאור ביחד עם התמימים [[שניאור זלמן הרצל]] ו[[מנחם מענדל הנדל]], ספר בשם פניני גאולה, בו מובאים רעיונות לפרשת שבוע והקשר לגאולה. פרויקט ההוצאה לאור של הספר היתה כחלק ממיזם שמטרתו היתה להביא את תורת [[הגאולה]] לציבור הדתי והחרדי בשפה נעימה וקולחת. בעקבות מניעות ועיכובים הפרויקט השלם לא יצא לכדי פועל.
-כתב בקביעות ב[[שבועון כפר חב"ד]] במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על [[חסיד]] מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים מ[[שיחות קודש]] על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]].
+כותב בקביעות ב[[שבועון כפר חב"ד]] במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על [[חסיד]] מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים מ[[שיחות קודש]] על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]].
 כתבותיו פורסמו לסירוגין תחת שמות העט: י. שנהב, י. יהודה וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב".
-החל משנת [[תשע"ג]] הופסקה כתיבתו בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם התפרסמו כתבות ישנות שלו.
+בשנת [[תשע"ג]] הופסקה באופן זמני כתיבתו הקבועה בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם התפרסמו כתבות ישנות שלו.
-בשנת [[תשע"ז]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת עם משפיעי [[חב"ד]] שונים.
+בשנת [[תשע"ז]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון את מדור "חיי רבי". ובשנת [[תשע"ח]] החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת בנושאים שונים עם מגוון משפיעי [[חב"ד]].
 ===ספר ר' מענדל פוטרפס===
-במשך מספר שנים עוסק במחקר אודות ר' [[מענדל פוטרפס]] יחד עם צאצאי ר' מענדל ובני משפחתו העניפה, כדי להוציא ספר שיתעד את תולדותיו.
+במשך מספר שנים עוסק, יחד עם צאצאי ר' מענדל ובני משפחתו העניפה, במחקר אודות ר' [[מענדל פוטרפס]] - אצל משפחתו ותלמידיו המרובים-  כדי להוציא ספר מקיף ומדויק שיתעד את תולדותיו.
 במהלך עבודת המחקר ואיסוף החומר, מפרסם מפעם לפעם, קטעים נבחרים מתיק החקירה וסיפורי חסידים - ב[[שבועון כפר חב"ד]], [[שבועון בית משיח]] ו[[התמים (בית משיח)]].
@@ שורה 41: / שורה 44: @@
 הרב אלפנביין כתב וערך ספרים רבים, ומהם:
 *'''פניני הגאולה''' - ליקוט שיחות בענייני גאולה ומשיח.
-*'''אות בספר תורה''' - סקירה מקיפה אודות כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל.
+*'''אות בספר תורה''' - סקירה מקיפה אודות כתיבת [[ספר התורה של ילדי ישראל]].
 *'''פארבריינגען''' - קטעי התוועדויות שונים ממשפיעי חב"ד בעבר ובהווה.
-*'''מורה לדור נבוך''' - מכתבים של הרבי ב{{קישור אם קיים|אנגלית}} מתורגמים ללשון הקודש (3 כרכים).
+*'''[[חסידים הראשונים]]''' (2 כרכים) - ליקוט ראשוני של קיצור תולדות חיים של גדולי החסידים מכל ששת הדורות הקודמים של רבותינו נשיאינו, ובעיקר סיפורים על החסידים, [[תשס"ד]]-[[תשס"ה]]. [הרב [[אליהו יוחנן גוראריה|אליהו יוחנן גורארי]]' בספריו [[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] משתמש רבות בחומר ובסידור שבספרים<ref>אם כי הרב אלפנביין התמקד במיוחד בגדולי החסידים, ואילו הרב גורארי' השתדל להביא פרטים על '''כל''' החסידים שייש עליהם ידיעות.</ref>.]
-*'''[[חסידים הראשונים]]''' (2 כרכים) - סיפורים על חסידים שונים, [[תשס"ד]]-[[תשס"ה]].
 *'''יראת ה' אוצרו''' - תולדות חייו של הרב [[יצחק הורביץ]] - הידוע בשם "איצ'ה דער מתמיד", הוצאת [[שבועון כפר חב"ד]] [[תשס"ו]].
-*'''סיפורים חסידיים''' - [[סיפורי חסידים]] מחולקים לפי נושאים.
+*'''סיפורים חסידיים''' (2 כרכים)- [[סיפורי חסידים]] מחולקים לפי נושאים.
 *'''הטרקטוריסט של הרבי''' (עורך-שותף) - תולדותיו של ר' [[ראובן דונין]], [[תשס"ט]].
 *'''[[ר' ניסן (ספר)|ר' ניסן]]''' - תולדות חייו של ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], [[תשע"ג]].
 *'''המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן''' - על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[תשע"ג]] (2 כרכים).
 *'''אתם שלום''' - תולדות חייו של החסיד ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]], תשע"ו.
-*'''ר' מענדל פוטרפס''' - תולדות ר' [[מענדל פוטרפס]], משליו ואמרותיו.
+*'''ר' מענדל פוטרפס''' - תולדות ר' [[מענדל פוטרפס]], משליו ואמרותיו. טרם נדפס במילואו.
 ==משפחתו==
-* בנו ר' [[יחיאל אלפנביין]] - משגיח ומנהל סדרי חסידות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקריית גת]]
+* בנו ר' [[יחיאל אלפנביין]] - משגיח ומנהל סדרי חסידות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקריית גת]].
-* בנו ר' [[שניאור זלמן אלפנביין]] - מעורכי אתר [[חב"ד אינפו]] וחבר הנהלה ב[[מטה יציאה לשליחות]]
+* בנו ר' [[שניאור זלמן אלפנביין]] - מעורכי אתר [[חב"ד אינפו]] וחבר הנהלה ב[[מטה יציאה לשליחות]] - [[ביתר עילית]].
-*חתנו, ר' אהרון קוביטשעק - [[שליח]] הרבי לשכונת אחוזת דניה ב[[חדרה]]
+* בנו ר' חיים משה בנימין אלפנביין.
-*חתנו, ר' יוסף שניאורסון, רחובות
+* בנו ר' דוד אלפנביין
+* חתנו, הרב [[אהרון קוביטשעק]] - [[שליח]] הרבי לשכונת אחוזת דניה ב[[חדרה]].
+* חתנו, הרב שניאור זלמן פוזניק.
+==לקריאה נוספת==
+* הרב אלפנביין מספר על השיבה לחב"ד, [[שבועון בית משיח]] 1439 ע' 20
 ==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://chabadlive.org/9fu0 תגית: הרב ישראל אלפנביין]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}
 *'''[https://chabad.info/tag/הרב-ישראל-אלפנביין/ תגית: הרב ישראל אלפנביין]''' באתר {{אינפו}}
 *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/22-02-2022-12-42-47-תשורה-אלפנביין-לפרסום.pdf תשורה משמחת הנישואין אלפנביין-רייניץ] - באתר {{אינפו}}
 *'''[https://col.org.il/files/old/files/0.33451045104_6321280.pdf תשורה משמחת הנישואין אלפנביין - הבר ] באתר {{COL}}
 *'''[https://77012.blogspot.com/2021/12/blog-post_3.html בכדי להפנים חסידות - צריך להתפלל באריכות • מסה מאלפת של הרב אלפנביין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
+*'''[https://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F%20-%20%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%98%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F.%20%D7%98%D7%96%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%90%D7%91%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf תשורה משמחת הנישואין אלפנביין - ליכטשטיין]'''
+*'''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2025/08/12-08-2025-22-26-16-tshura.indd-2-1.pdf תשורה משמחת הנישואין אלפנביין - מרגליות]''' '''{{אינפו}}'''
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/09/blog-post_85.html שאו מרום עיניכם: קורס וידאו מקצועי וראיון ישיר על הדרך לשדרוג התפילה עם הרב ישראל אלפנביין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
 {{הערות שוליים}}
@@ שורה 78: / שורה 89: @@
 [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]
 [[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
+[[קטגוריה:משפחת אלפנביין]]