![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
נר מצוה ותורה אור: הבדלים בין גרסאות בדף
מ ←קישורים חיצוניים: תיקון קישור |
אין תקציר עריכה תגית: ביטול |
||
| (9 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]] | ||
הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו"ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק"פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]]. | הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו"ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק"פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]]. | ||
==חלקי הספר== | ==חלקי הספר== | ||
=== שער האמונה === | === שער האמונה === | ||
א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו"ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו"ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=400&hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ"ה ואילך.}}. | א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו"ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו"ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=400&hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ"ה ואילך.}}. | ||
=== שער היחוד === | === שער היחוד === | ||
ב. שער היחוד: | ב. שער היחוד: בשער זה מבאר [[אדמו"ר האמצעי]] כי על מנת להגיע ליחוד ה' כדרוש יש להתבונן באופן פרטי בפרטי [[סדר ההשתלשלות]] המבוארים בקבלה, והוא עובר ומבארם לפי הסדר. כמבואר בהקדמת הספר, נכתב ספר זה בהמשך ישיר לספר [[קונטרס ההתפעלות]]. | ||
למעשה הספר מהווה קיצור מכל תורת החסידות ומרכז בקצרה ולפעמים רק ברמז סוגיות שלמות. כמו כן מלבד סדר ההשתלשלות שבספר ישנם גם ריבוי הסברים בהכנות הנדרשות להתבוננות, כיצד להתבונן וכמה סוגי התבוננויות ותועלתיהן. | למעשה הספר מהווה קיצור מכל תורת החסידות ומרכז בקצרה ולפעמים רק ברמז סוגיות שלמות. כמו כן מלבד סדר ההשתלשלות שבספר ישנם גם ריבוי הסברים בהכנות הנדרשות להתבוננות, כיצד להתבונן וכמה סוגי התבוננויות ותועלתיהן. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ספר זה נדפס בחיי [[אדמו"ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק"פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר"כ]]. בשנת [[תש"ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות. | ספר זה נדפס בחיי [[אדמו"ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק"פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר"כ]]. בשנת [[תש"ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות. | ||
ב[[ | ב[[תשפ"ה]] הדפיסה [[קה"ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת"י והדפוסים, ופאקסימליות. | ||
==אודות הספר== | ==אודות הספר== | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
*[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}} | *[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}} | ||
{{ספרי אדמו"ר האמצעי}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:44, 23 בנובמבר 2025
הספר נר מצוה ותורה אור הוא ספר חסידות של אדמו"ר האמצעי שהודפס על ידו בשנת תק"פ. הספר כולל שני חלקים: שער האמונה - מאמרי חסידות על מצות האמונה בה' ואחדות ה', ועל חג הפסח; שער היחוד (נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות) - ביאור ענין ההתבוננות וסדר ההשתלשלות.
חלקי הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
שער האמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
א. שער האמונה: מהות מצוות האמונה וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר אדמו"ר האמצעי כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, תפילה, צדקה ועבודת התשובה באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של אדמו"ר הזקן המבארים את עניני חג הפסח, אכילת מצה וקריעת ים סוף[1].
שער היחוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ב. שער היחוד: בשער זה מבאר אדמו"ר האמצעי כי על מנת להגיע ליחוד ה' כדרוש יש להתבונן באופן פרטי בפרטי סדר ההשתלשלות המבוארים בקבלה, והוא עובר ומבארם לפי הסדר. כמבואר בהקדמת הספר, נכתב ספר זה בהמשך ישיר לספר קונטרס ההתפעלות.
למעשה הספר מהווה קיצור מכל תורת החסידות ומרכז בקצרה ולפעמים רק ברמז סוגיות שלמות. כמו כן מלבד סדר ההשתלשלות שבספר ישנם גם ריבוי הסברים בהכנות הנדרשות להתבוננות, כיצד להתבונן וכמה סוגי התבוננויות ותועלתיהן.
הוצאות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספר זה נדפס בחיי אדמו"ר האמצעי, בקאפוסט בשנת תק"פ. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג בתר"כ. בשנת תש"ח הדפיס את הספר הרבי עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.
בתשפ"ה הדפיסה קה"ת את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' הלל מפאריטש, מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת"י והדפוסים, ופאקסימליות.
אודות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהיום יום[2] מובא בשם אדמו"ר המהר"ש, אשר אדמו"ר האמצעי כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד שער היחוד ושערי אורה שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל"ף-בי"ת דתורת החסידות.
במכתב לשואל השיב הרבי: "בשאלתו אם יש ספר בדא"ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו"ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג"כ ע"ד אופן ההתבוננות"[3].
באחד משיחות או איגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מזכיר שבנו אדמו"ר הריי"ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק"פ בפורמט צילום באתר היברובוקס
- הספר במהדורה חדשה בפורמט צילום באתר היברובוקס
- הספר בפורמט טקסט באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
| ספרי אדמו"ר האמצעי | ||
|---|---|---|
| נגלה | פסקי דינים אדמו"ר האמצעי | |
| חסידות | אמרי בינה • פירוש המילות • שערי תשובה • דרך חיים • נר מצוה ותורה אור • שערי אורה • עטרת ראש • בד קודש • פוקח עורים • קונטרס ההתפעלות • תורת חיים • מאמרי אדמו"ר האמצעי • מאה שערים • שני המאורות • ביאורי הזהר | |
| שונות | מענה לשון • אגרות קודש | |
הערות שוליים
- ↑ נסמנו במראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה, בהוצאת תשנ"ה ואילך.
- ↑ ט"ו אדר ב'.
- ↑ אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב.