משה טייטלבוים (ברך משה): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:22, 25 בנובמבר 2025

המונח "משה טייטלבוים" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו משה טייטלבוים (פירושונים).

רבי משה טייטלבום

לידה	י"ב ניסן תרע"ה
פטירה	כ"ו ניסן תשס"ו
השתייכות	חסידות סאטמר
תחומי עיסוק	אדמורו"ת סאטמר
רבותיו	רבי יואל טייטלבוים
חיבוריו	ברך משה
אב	הרב חיים צבי טייטלבוים
אם	ברכה סימה

רבי משה טייטלבוים (י"ב בחשוון תרע"ה - ו' בניסן תשס"ו) כיהן כאדמו"ר מסאטמר. שימש גם כנשיא העדה החרדית. היה צאצא לאדמו"ר הזקן.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בסיגט שברומניה לרב חיים צבי טייטלבוים ולברכה סימה.

בהיותו בן 11 נפטר אביו, ולאחר כשלושה חודשים נפטרה גם אמו. גדל בבית סביו, ולאחר הגיעו לבר מצוה נסע ללמוד אצל דודו רבי יואל טייטלבוים בקראלי, ושם הוסמך לרבנות. בשנת ת"ש עבר לסנטה ביוגוסלביה ומונה לרב העיר.

נשא לאשה את לאה, בת הרב חנוך העניך מאייער.

במלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ה באייר תש"ד גורשו יהודי עירו למחנה ההשמדה אושוויץ. באותו יום נרצחו אשתו ושלושת ילדיו. והוא עצמו נשלח למחנה עבודה, ומשם הועבר לטרזינשטט. בחודש אייר תש"ה שוחרר המחנה על ידי הצבא הרוסי.

לאחר המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר המלחמה שב לסיגט, שם נישא בשנית לפעסיל לאה טייטלבוים. לאחר חודשים ספורים, ובהשפעת גורמים שונים^[1], עזב את רומניה ועלה לארצות הברית. תחילה התגורר בויליאמסבורג, לאחר מכן בבורו פארק,

באדמורו"ת סאטמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר פטירת דודו, רבי יואל מסאטמר, מונה לאדמו"ר מסאטמר ועבר לוויליאמסבורג. חלק מהחסידים מיאנו לקבל את הנהגתו, בשל סגנונו המתון יותר לעומת קנאותו של קודמו. במקביל שימש כנשיא העדה החרדית, נשיא "כולל שומרי החומות", ועמד בראש ארגונים נוספים דוגמת "קרן הצלה" ו"התאחדות הרבנים".

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטר בכ"ו בניסן תשס"ו, ונטמן בקרית יואל.

קשריו עם הרבי וחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"ח הגיע להרבי מליובאוויטש בבקשה לסיוע בענייני סאטמר במאבקיהם עם הציונים. לימים סיפר כי מכל הרבנים שפגש, רק דעת הרבי תאמה לדעתו לחלוטין. הרבי, אמר לו שהוא נמנע מפומביות אך פעל מאחורי הקלעים. הרבי אף הזכיר זאת בהתוועדות י"ב בתמוז באותה שנה.

ר' צבי יאיר שטיינמץ היה נפגש עם רבי משה טייטלבוים ונהג לכתוב לרבי לאחר מכן על הפגישות. במכתב משנת תשל"ז מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: "בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו הרב מסאטמער לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו". בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: ."גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם ליובאוויטש" (התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה.).

גם הרה"ח ר' מאיר זאיאנץ פעל על פי הוראת הרבי לקשר עמו, בעיקר בניסיון לעצור את מעשי הבריונות של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד.^[2]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו הרב חיים צבי מייזליש
בנו האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים
בנו הרב חנניה יום טוב ליפא
בנו האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
בנו הרב שלום אליעזר

הערות שוליים

↑ בעקבות קצינים רוסים שאמרו לו כי תחת הקומוניסטים יהיה יותר קשה ליהודים בעקבות
↑ חיים של ברכה, עמ' 213 ואילך.

קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על ויקיפדיה

[1] בעקבות קצינים רוסים שאמרו לו כי תחת הקומוניסטים יהיה יותר קשה ליהודים בעקבות

[2] חיים של ברכה, עמ' 213 ואילך.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{מפנה|משה טייטלבוים}}
+{{מפנה|משה טייטלבוים}}{{דמות
-{{עריכה|סיבה=דף שיחה}}{{דמות
 |שם=רבי משה טייטלבום
 |תמונה=טיטלבום.jpg
@@ שורה 15: / שורה 14: @@
 == תולדות חיים ==
-נולד ב[[י"ב בחשוון]] [[תרע"ה]], בסיגט שב[[רומניה]], לרב חיים צבי טייטלבוים, ולאמו ברכה סימה.
+נולד ב[[סיגט]] שברומניה לרב חיים צבי טייטלבוים ולברכה סימה.
-בהיותו בן 11 שנים נפטר אביו, שלושה חודשים לאחר מכן נפטרה גם אמו. מאז גדל בבית סבו. בהגיעו ל[[גיל מצוות]] נסע ללמוד בקראלי אצל דודו רבי [[יואל טייטלבוים]], בבחרותו הוסמך לרבנות. ובשנת ת"ש עבר לגור בעיר סנטה שביוגוסלביה והוכתר לרבה,
+בהיותו בן 11 נפטר אביו, ולאחר כשלושה חודשים נפטרה גם אמו. גדל בבית סביו, ולאחר הגיעו ל[[בר מצוה]] נסע ללמוד אצל דודו רבי [[יואל טייטלבוים]] בקראלי, ושם הוסמך לרבנות. בשנת ת"ש עבר לסנטה ביוגוסלביה ומונה לרב העיר.
-נשא את לאה, בת הרב חנוך העניך מייער
+נשא לאשה את לאה, בת הרב חנוך העניך מאייער.
 === במלחמת העולם השנייה ===
-[[כ"ה באייר|בכ"ה באייר]] [[תש"ד]] נתפסו כל יהודי העיר, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. ובאותו היום נרצחו אשתו ושלושת ילדיו. ואת ה"ברך משה" שלחו למחנה עבודה.
+ב[[כ"ה באייר]] [[תש"ד]] גורשו יהודי עירו למחנה ההשמדה אושוויץ. באותו יום נרצחו אשתו ושלושת ילדיו. והוא עצמו נשלח למחנה עבודה, ומשם הועבר לטרזינשטט. בחודש [[אייר]] [[תש"ה]] שוחרר המחנה על ידי הצבא הרוסי.
-כאשר חילי [[ארצות הברית]] הפציצו את המחנה, רצו הגרמנים לחסל את יהודי המחנה, והעלו אותם על רכבת לטרזינשטט. האמריקנים שסברו כי ברכבת נוסעים גרמנים, הפציצו אותה. רבים מהנוסעים נהרגו בהפצצה והנותרים המשיכו רגלית מספר ימים עד שהגיעו לטרזינשטט. [[חודש אייר|באייר]] [[תש"ה]] שוחרר המחנה בידי [[רוסיה|הרוסים]].
+=== לאחר המלחמה ===
+לאחר המלחמה שב לסיגט, שם נישא בשנית לפעסיל לאה טייטלבוים. לאחר חודשים ספורים, ובהשפעת גורמים שונים{{הערה|בעקבות קצינים רוסים שאמרו לו כי תחת הקומוניסטים יהיה יותר קשה ליהודים בעקבות}}, עזב את רומניה ועלה לארצות הברית. תחילה התגורר ב[[ויליאמסבורג]], לאחר מכן ב[[בורו פארק]],
-==== לאחר המלחמה ====
+=== באדמורו"ת סאטמר ===
-לאחר המלחמה חזר [[סיגט|לסיגט]],. במהלך התקופה בה שהה בסיגט והתחתן בזיווג שני עם פעסיל לאה טייטלבוים. חודשים ספורים לאחר מכן עבר לסיגט{{הערה|בעקבות ששמע מקצינים רוסים שאמרו לו כי תחת הקומוניסטים יהיה יותר קשה ליהודים בעקבות כך הוא החליט לעזוב את סיגט.}}מסיגט עבר לארצות הברית.
+לאחר פטירת דודו, רבי [[יואל טייטלבוים|יואל מסאטמר]], מונה לאדמו"ר מסאטמר ועבר לוויליאמסבורג. חלק מהחסידים מיאנו לקבל את הנהגתו, בשל סגנונו המתון יותר לעומת קנאותו של קודמו. במקביל שימש כנשיא [[העדה החרדית]], נשיא "כולל שומרי החומות", ועמד בראש ארגונים נוספים דוגמת "קרן הצלה" ו"התאחדות הרבנים".
-במשך שנים התגורר [[ויליאמסבורג|בוויליאמסבורג]], והקים שם בית כנסת על שם אביו לאחר מכן עבר [[בורו פארק|לבורו פארק]], וגם בה הקים בית כנסת על שם אביו.
+=== פטירתו ===
+נפטר ב[[כ"ו בניסן]] [[תשס"ו]], ונטמן ב[[קרית יואל]].
 == קשריו עם הרבי וחב"ד ==
-ה"ברך משה", היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על [[סאטמר]] בעקבות מאבק בינם לבין ה[[ציונים]]. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] אמר לו, כי אינו יוצא בפומבי בנושא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין.
+בשנת [[תשי"ח]] הגיע ל[[הרבי מליובאוויטש]] בבקשה לסיוע בענייני סאטמר במאבקיהם עם ה[[התנועה הציונית|ציונים]]. לימים סיפר כי מכל הרבנים שפגש, רק דעת הרבי תאמה לדעתו לחלוטין. הרבי, אמר לו שהוא נמנע מפומביות אך פעל מאחורי הקלעים. הרבי אף הזכיר זאת בהתוועדות [[י"ב בתמוז]] באותה שנה.
-המשורר ר' [[צבי יאיר שטיינמץ]] שהיה ידידו של רבי משה טייטלבוים מאז ילדותו, היה נפגש עם הרב משה בסוף שנות הלמ"ד (עוד בחיי [[יואל מסאטמר|רבי יואל מסאטמר]]) ונהג לכתוב [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|לרבי]] לאחר מכן על הפגישות. במכתב משנת [[תשל"ז]] מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: "בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו [[יואל טייטלבוים|הרב מסאטמער]] לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר '''כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו'''". בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: "גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, '''כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש''' ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם [[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]]".<ref>התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה.</ref> הרה"ח ר' [[מאיר זאיאנץ]] שהיה מקורב לחצר [[סאטמר]], נפגש בתחילת שנות המ"ם - בהוראת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] - עם האדמו"ר ר' [[משה טייטלבוים (ארצות הברית)|משה טייטלבוים]]. מטרת הפגישה הייתה להשפיע על ר' משה שמעשי הבריונות והאלימות של בריוני סאטמר נגד הרב [[מענדל ווכטר]] ייפסקו. הם נפגשו, אך האדמו"ר מסאטמר טען '''שאין לו שליטה על הבריונים שבחצרו ושהוא חלש מדי לעומתם'''. לבסוף, לאחר שהרב זאיאנץ דיבר אליו בתוקף והעביר אליו מסר מהרבי נגד מעשיהם של הבריונים, האדמו"ר מסאטמר ניאות להבטיח שככל שהדבר תלוי בו, יוציא הבהרה שהוא מתנגד למעשי הבריונות וגם מוסדותיו הרשמיים יוציאו מחאה נגד מעשים אלו. (הדבר היה לפני שבריוני סאטמר תקפו את הרב ווכטר). הרב זאיאנץ עשה מאמצים רבים במשך השנים על מנת שמעשי הבריונות של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד ייפסקו.<ref>חיים של ברכה, עמ' 213 ואילך. ראו שם באריכות. וראו שם מעמ' 203 עד עמ' 216 על קשרי הרב זאיאנץ עם סאטמר.</ref>
+ר' [[צבי יאיר שטיינמץ]] היה נפגש עם רבי משה טייטלבוים ונהג לכתוב [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|לרבי]] לאחר מכן על הפגישות. במכתב משנת [[תשל"ז]] מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: {{ציטוטון|בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו הרב מסאטמער לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו}}. בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: .{{ציטוטון|1=גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם ליובאוויטש|2=התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה.}}.
-== באדמו"רות סאטמר ==
+גם הרה"ח ר' [[מאיר זאיאנץ]] פעל על פי הוראת הרבי לקשר עמו, בעיקר בניסיון לעצור את מעשי הבריונות של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד.<ref>חיים של ברכה, עמ' 213 ואילך.</ref>
-לאחר פטירת דודו, מונה לאדמו״ר מסאטמר, ועבר [[ויליאמסבורג|לוויליאמסבורג]].
-חלק מהחסידים מיאנו לקבלו כאדמו"ר מפני השינוי בהנהגה{{הערה|לעומת רבי יואל שהיה קנאי יותר}} בתקופת האדמורו"ת שימש כנשיא של "[[העדה החרדית]]" בארץ ישראל של "כולל שומרי החומות", של ארגון "קרן הצלה" ושל "התאחדות הרבנים"
-== פטירתו ==
-נפטר [[כ"ו בניסן|בכ"ו בניסן]] [[תשס"ו]].
-ההלוויה התקיימה בבית הכנסת סאטמאר בשכונת [[וויליאמסבורג]], ולאחר מכן בבית הכנסת סאטמאר ב[[קרית יואל]].
-נטמן בקרית יואל.
 == משפחתו ==
-** בנו הרב [[חיים צבי מייזליש]], רב קהילת סאטמר (קהילת ר' אהרן) [[בני ברק|בבני ברק]].
+* בנו הרב [[חיים צבי מייזליש טייטלבוים|חיים צבי מייזליש]]
-** בנם הרב [[מרדכי אהרן]], רב קהילת איחוד התלמידים [[וויליאמסבורג|בוויליאמסבורג]] (קהילת ר' אהרן),
+* בנו האדמו"ר רבי [[אהרן טייטלבוים]]
-** בנם הרב [[זלמן לייב טייטלבוים (בורו פארק)|זלמן לייב]], מורה צדק בקהילת סאטמאר [[בורו פארק]].
+*בנו הרב [[חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים|חנניה יום טוב ליפא]]
-* בנו האדמו"ר רבי [[אהרן טייטלבוים]], מרכז חצרו [[קרית יואל|בקרית יואל]].
+*בנו האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]]
-* בנו הרב [[חנניה יום טוב ליפא]], רב בית המדרש "ברך משה"-זנטא, [[ויליאמסבורג]].
+*בנו הרב [[שלום אליעזר טייטלבוים|שלום אליעזר]]
-* בנו האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]]. מרכז חצרו [[ויליאמסבורג|בויליאמסבורג]].
+{{הערות שוליים}}{{קרדיט|ויקיפדיה}}{{מיון רגיל:טייטלבוים, משה}}
-* בנו הרב [[שלום אליעזר]], רב בית המדרש "קהל יטב לב"
-{{הערות שוליים}}
-{{מיון רגיל:טייטלבוים, משה}}
 [[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר]]
 [[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
 [[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]]
-{{קרד}}