![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שניאור זלמן לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
צ'קטי |
||
| (35 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | {{פירוש נוסף|נוכחי=בעל מנגן חב"די יליד העיירה [[נעוועל]]|אחר=ר' זלמן קורסק'ער|ראו=[[יקותיאל זלמן לוין]]}} | ||
הרב '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' ([[ג' שבט]] [[תרפ" | {{דמות | ||
|שם=שניאור זלמן לוין | |||
|תמונה=זלמן לוין.jpg | |||
|תיאור=הרב זלמן לוין בכפר חב"ד | |||
|תאריך לידה=[[ג' שבט]] [[תרפ"ה]] | |||
|מקום לידה=[[נוול]] | |||
|תאריך פטירה=[[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]] | |||
|מקום פטירה=[[כפר חב"ד]] | |||
|מדינה=[[ארץ ישראל]] | |||
|השכלה=[[תומכי תמימים קורסק]] | |||
|מקום מגורים=כפר חב"ד | |||
|תחומי עיסוק=[[בעל מנגן]] | |||
|תפקיד=בעל מנגן במקהלת [[ניחו"ח]] | |||
|אב=[[גרשון בער לוין]] | |||
}} | |||
הרב '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' ([[ג' שבט]] [[תרפ"ה]] – [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]), היה [[בעל מנגן]] חב"די מפורסם יליד ה[[עיירה]] [[נעוועל]], | |||
שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]]. | שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ" | נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ה]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] לאביו ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים. | ||
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]]. | בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]]. | ||
| שורה 10: | שורה 25: | ||
ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות. | ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות. | ||
בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ולחם בצורר הנאצי בהצטיינות, באחת מפעולותיו הצליח להרוג קבוצה גדולה של בכירים בצבא הנאצי והועלה בעקבות כך לדרגת קצין, לימים סיפר כי התגייסותו לצבא הייתה כי הרגיש צורך לנקום את נקמת משפחתו שנהרגה כולה ע"י הנאצים ימ"ש. בתום המלחמה פשט את מדיו וברח מהצבא, השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר את ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יעקב פלס]]. ר' זלמן קירבם לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]]. | בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ולחם בצורר הנאצי בהצטיינות, באחת מפעולותיו הצליח להרוג קבוצה גדולה של בכירים בצבא הנאצי והועלה בעקבות כך לדרגת קצין, לימים סיפר כי התגייסותו לצבא הייתה כי הרגיש צורך לנקום את נקמת משפחתו שנהרגה כולה ע"י הנאצים ימ"ש. בתום המלחמה פשט את מדיו וברח מהצבא, השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר את ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יעקב פלס]]. ר' זלמן קירבם לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]] ביום [[כ"ג באדר|כ"ג אדר ב']] [[תש"ו]]. | ||
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' [[אברהם פריז]]. | בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' [[אברהם פריז]]. | ||
| שורה 16: | שורה 31: | ||
התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]]. | התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]]. | ||
על פי הוראת [[הרבי]], עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בתחילה בבית הספר בכפר סבא וכעבור שלוש שנים עבר לבית הספר ביפו. משנת [[תשל"ד]] החל לנהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה ב[[תל אביב]] ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, היה מסור ונתון בכל נפשו למבצע זה. | |||
ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]], בגיל 78 שנה. | |||
ר' | ==בעל מנגן== | ||
ר' זלמן השתתף באופן פעיל בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד וב[[ערבי חב"ד]] השונים ברחבי הארץ. בנוסף היה שר קבוע ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|התוועדויות י"ט כסלו]] הגדולות ב[[בית מנחם]] בכפר חב"ד יחד עם ר' [[אברהם לידר (כפר חב"ד)|אברהם לידר]]{{הערה|[https://col.org.il/news/114781 פיסת היסטוריה: מקהלת כפר חב"ד בימי תפארתה ● היו ימים] {{col}}.}}. | |||
==כל עצמותי תאמרנה== | ===ניגונים שהביא=== | ||
{{להשלים}} | |||
*[[ניגון אנא עבדא]] - ניגון רכ"א בספר הניגונים | |||
*כל עצמותי - ניגון ר"כ בספר הניגונים | |||
*שהשלום שלו - ניגון רכ"ה בספר הניגונים | |||
*אסדר לסעודתא | |||
*הרנינו גוים עמו - ניגון רנ"ב בספר הניגונים | |||
*ישמחו במלכותך | |||
*אתה בחרתנו | |||
*שישו ושימחו | |||
*בנה ביתך | |||
*לא אמות כי אחיה - ניגון רנ"ה בספר הניגונים | |||
*ניגון התוועדות רצ"ז מפי החסיד ר' גרשון פייגין (סב אשתו של ר' זלמן לוין) | |||
*אנא אמצאך - ניגון רנ"ג בספר הניגונים | |||
*שטהעט אויף אידעלעך - ניגון רנ"ט בספר הניגונים | |||
*אדון עולם | |||
*עך טי זימלאק - ניגון ר"ל בספר הניגונים | |||
*אז ר' לוי יצחק מברדיטשוב - ניגון רנ"ח בספר הניגונים | |||
*נייעט נייעט נייקאווא - ניגון ש"כ בספר הניגונים | |||
*הקדמה ל [[ניגון ושמחת בחגך|ושמחת בחגך]] ("המלך במסיבו" ח"א ע' קצ"ז) | |||
*או ווא דיע מי ניעאוטנים - ניגון שכ"א בספר הניגונים | |||
*ניגון פאנקע - (מיוחס לאביו ר' [[גרשון בער לוין]]) - ניגון שכ"ז בספר הניגונים | |||
*אנה אמצאך - ניגון רי"ג בספר הניגונים | |||
===הדיסק "כל עצמותי תאמרנה"=== | |||
[[קובץ:כל עצמותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'כל עצמותי']] | [[קובץ:כל עצמותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'כל עצמותי']] | ||
האלבום "כל עצמותי", בהוצאת [[גל עיני]], מכיל [[ניגונים]] מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מה[[עיירה]] [[נעוועל]] החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם. | האלבום "כל עצמותי", בהוצאת [[גל עיני]], מכיל [[ניגונים]] מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מה[[עיירה]] [[נעוועל]] החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם. | ||
בין הניגונים המפורסמים שבדיסק: כל עצמותי, [[שהשלום שלו]], הדודלה של ר' לוי יצחק מברדיטשוב, על חטא של ר' לוי יצחק, ועוד. | בין הניגונים המפורסמים שבדיסק: [[ניגון כל עצמותי|כל עצמותי]], [[שהשלום שלו]], הדודלה של ר' לוי יצחק מברדיטשוב, על חטא של ר' לוי יצחק, ועוד. | ||
ב[[אדר]] [[תשס"ה]] יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו. | ב[[אדר]] [[תשס"ה]] יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
'''רעייתו:''' מרת רחל | '''רעייתו:''' מרת רחל בתו של החסיד המפורסם ר' [[אברהם פריז]] - כפר חב"ד{{הערה|נפטרה בח"י אדר תשפ"ה בגיל 97}}. | ||
'''בניו:''' | '''בניו:''' | ||
*ר' גרשון דובער הלוי לוין, [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת [[תשע"ו]] | *ר' [[גרשון דובער הלוי לוין]], [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת [[תשע"ו]] | ||
*ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד | *ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד | ||
*ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד | *ר' [[יעקב הלוי לוין]], כפר חב"ד | ||
'''בנותיו:''' | '''בנותיו:''' | ||
*מרת פריידה לוין. | *מרת פריידה לוין. | ||
*מרת שרה | *מרת שרה, אשת הרב [[יהושע יחזקאל סופר]] - רמת שלמה [[ירושלים]] | ||
*מרת ברכה | *מרת ברכה, אשת ר' [[חיים יהודה]] - [[כפר חב"ד]] | ||
*מרת לאה | *מרת לאה, אשת ר' [[אברהם ישראלוביץ']] - [[ירושלים]] | ||
'''גיסיו:''' | |||
*הרב [[ברוך פריז]] | |||
* הרב [[שלום בער פריז]] | |||
* הרב [[אפרים וולף]] | |||
* הרב [[אפרים לרר|אפרים צבי לרר]] | |||
* הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
ספר "הפרטיזן" בהוצאת שניאור זלמן ברגר - פרק ה' - ע' 47 - 54 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://www.ravdori.co.il/stories/ | *[https://www.ravdori.co.il/stories/בעל-המנגן-החבדי-ר-שניאור-זלמן-לוין/# בעל המנגן החבד"י – ר' שניאור זלמן לוין] באתר 'הקשר הרב דורי' | ||
*[https://col.org.il/news/67136 מה ידעתם על הקשר בין החזן ברלה חגי לר' זלמן לוין? ● האזינו{{col}}] | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_14.html 'לאן ממהרים בתפילה'? צפו בזעקתו הנוקבת של ר' זלמן לוין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל: לוין שניאור זלמן}} | {{מיון רגיל: לוין שניאור זלמן}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| שורה 56: | שורה 112: | ||
[[קטגוריה:משפחת לוין]] | [[קטגוריה:משפחת לוין]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]] | |||
[[En:Shneur Zalman Levin]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:27, 26 בנובמבר 2025
| שניאור זלמן לוין | |
|---|---|
 הרב זלמן לוין בכפר חב"ד | |
| לידה | ג' שבט תרפ"ה |
| נוול | |
| פטירה | כ"ג חשוון תשס"ג |
| כפר חב"ד | |
| מדינה | ארץ ישראל |
| השכלה | תומכי תמימים קורסק |
| מקום מגורים | כפר חב"ד |
| תחומי עיסוק | בעל מנגן |
| תפקיד | בעל מנגן במקהלת ניחו"ח |
| אב | גרשון בער לוין |
הרב שניאור זלמן (הלוי) לוין (ג' שבט תרפ"ה – כ"ג חשוון תשס"ג), היה בעל מנגן חב"די מפורסם יליד העיירה נעוועל, שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל יהודי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בג' שבט תרפ"ה בעיירה החסידית נעוועל לאביו ר' גרשון בער לוין שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים קורסק תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ללנינגרד.
ברוסיה סבל מרדיפות הק.ג.ב. בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף למשפיע הרב ר' שלום מרוזוב אשר התוועד איתו ולימד אותו חסידות.
בימי השואה שירת בצבא האדום ולחם בצורר הנאצי בהצטיינות, באחת מפעולותיו הצליח להרוג קבוצה גדולה של בכירים בצבא הנאצי והועלה בעקבות כך לדרגת קצין, לימים סיפר כי התגייסותו לצבא הייתה כי הרגיש צורך לנקום את נקמת משפחתו שנהרגה כולה ע"י הנאצים ימ"ש. בתום המלחמה פשט את מדיו וברח מהצבא, השתתף ב'יציאת רוסיה תש"ו' ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר את ר' זושא וילימובסקי ור' יעקב פלס. ר' זלמן קירבם לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו לארץ הקודש ביום כ"ג אדר ב' תש"ו.
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' אברהם פריז.
התגורר בשכונת הרוסים בכפר חב"ד.
על פי הוראת הרבי, עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של רשת אהלי יוסף יצחק בתחילה בבית הספר בכפר סבא וכעבור שלוש שנים עבר לבית הספר ביפו. משנת תשל"ד החל לנהל במשך שנים דוכן למבצע תפילין בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח תפילין לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, היה מסור ונתון בכל נפשו למבצע זה.
ר' שניאור זלמן נפטר בכ"ג בחשוון תשס"ג, בגיל 78 שנה.
בעל מנגן[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' זלמן השתתף באופן פעיל בהקלטת הדיסקים ניחו"ח של מקהלת חסידי חב"ד ובערבי חב"ד השונים ברחבי הארץ. בנוסף היה שר קבוע בהתוועדויות י"ט כסלו הגדולות בבית מנחם בכפר חב"ד יחד עם ר' אברהם לידר[1].
ניגונים שהביא[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ניגון אנא עבדא - ניגון רכ"א בספר הניגונים
- כל עצמותי - ניגון ר"כ בספר הניגונים
- שהשלום שלו - ניגון רכ"ה בספר הניגונים
- אסדר לסעודתא
- הרנינו גוים עמו - ניגון רנ"ב בספר הניגונים
- ישמחו במלכותך
- אתה בחרתנו
- שישו ושימחו
- בנה ביתך
- לא אמות כי אחיה - ניגון רנ"ה בספר הניגונים
- ניגון התוועדות רצ"ז מפי החסיד ר' גרשון פייגין (סב אשתו של ר' זלמן לוין)
- אנא אמצאך - ניגון רנ"ג בספר הניגונים
- שטהעט אויף אידעלעך - ניגון רנ"ט בספר הניגונים
- אדון עולם
- עך טי זימלאק - ניגון ר"ל בספר הניגונים
- אז ר' לוי יצחק מברדיטשוב - ניגון רנ"ח בספר הניגונים
- נייעט נייעט נייקאווא - ניגון ש"כ בספר הניגונים
- הקדמה ל ושמחת בחגך ("המלך במסיבו" ח"א ע' קצ"ז)
- או ווא דיע מי ניעאוטנים - ניגון שכ"א בספר הניגונים
- ניגון פאנקע - (מיוחס לאביו ר' גרשון בער לוין) - ניגון שכ"ז בספר הניגונים
- אנה אמצאך - ניגון רי"ג בספר הניגונים
הדיסק "כל עצמותי תאמרנה"[עריכה | עריכת קוד מקור]
האלבום "כל עצמותי", בהוצאת גל עיני, מכיל ניגונים מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מהעיירה נעוועל החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.
בין הניגונים המפורסמים שבדיסק: כל עצמותי, שהשלום שלו, הדודלה של ר' לוי יצחק מברדיטשוב, על חטא של ר' לוי יצחק, ועוד.
באדר תשס"ה יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רעייתו: מרת רחל בתו של החסיד המפורסם ר' אברהם פריז - כפר חב"ד[2].
בניו:
- ר' גרשון דובער הלוי לוין, קריית גת - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת תומכי תמימים קריית גת יחד עם הרבנים משה הבלין ושלום דובער וולפא. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת תשע"ו
- ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד
- ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד
בנותיו:
- מרת פריידה לוין.
- מרת שרה, אשת הרב יהושע יחזקאל סופר - רמת שלמה ירושלים
- מרת ברכה, אשת ר' חיים יהודה - כפר חב"ד
- מרת לאה, אשת ר' אברהם ישראלוביץ' - ירושלים
גיסיו:
- הרב ברוך פריז
- הרב שלום בער פריז
- הרב אפרים וולף
- הרב אפרים צבי לרר
- הרב אברהם חנוך גליצנשטיין
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספר "הפרטיזן" בהוצאת שניאור זלמן ברגר - פרק ה' - ע' 47 - 54
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בעל המנגן החבד"י – ר' שניאור זלמן לוין באתר 'הקשר הרב דורי'
- מה ידעתם על הקשר בין החזן ברלה חגי לר' זלמן לוין? ● האזינו
- 'לאן ממהרים בתפילה'? צפו בזעקתו הנוקבת של ר' זלמן לוין, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ פיסת היסטוריה: מקהלת כפר חב"ד בימי תפארתה ● היו ימים .
- ↑ נפטרה בח"י אדר תשפ"ה בגיל 97