לדלג לתוכן

מאיר ריבקין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
Z770 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגית: שחזור ידני
הוספתי תוכן
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
 
(11 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
הרב '''מאיר ריבקין''' (נולד בשנת [[תרנ"ט]]-נפטר בשנת [[תשל"ה]]) היה חסיד של [[הרבי הרש"ב]] [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"ץ]] [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|והרבי]], [[הבריחה הגדולה|בבריחה הגדולה]] מ[[רוסיה]] ברח יחד אם שאר [[חסידי חב"ד]] וגר ב[[כפר חב"ד]] עד לפטירתו.  
הרב '''מאיר ריבקין''' (נולד בשנת [[תרנ"ט]]-נפטר בשנת [[תשל"ה]]) היה חסיד של [[הרבי הרש"ב]] [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"ץ]] [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|והרבי]], [[הבריחה הגדולה|בבריחה הגדולה]] מ[[רוסיה]] ברח יחד אם שאר [[חסידי חב"ד]] וגר ב[[כפר חב"ד]] עד לפטירתו.  


== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
נולד בבחג הסוכות של שנת [[תרנ"ט]] כשמיני במשפחתו בעירת הכורים חוטימסק שב[[רוסיה]] לאביו הרב [[נחמן יהושע ריבקין|נחמן יהושע]] ולאמו מרת איידל.
נולד בשמיני עצרת של שנת [[תרנ"ט]] כשמיני במשפחתו בעיירה חוטימסק שב[[רוסיה]] לאביו הרב [[נחמן יהושע ריבקין|נחמן יהושע]] ולאמו מרת איידל.


כל פעם כאשר היה אירוע אנטישמי בסביבה היה יוצא אם אביו להכות בגוים.
התחתן אם מרת חיה לבית אגרשקין לאחר החתונה גרו ב[[הומיל]].


במרתף בביתו היו [[שחיטה|שוחטים]] עופות, ותפקידו היה להיות הצופה כדי לראות אם [[ק.ג.ב.|המשטרה]] באה.
לקראת [[פסח|חג הפסח]] היו אופים במרתף ביתו [[מצה|מצות]], וכדי שלא יגלו את המרתף על ידי העשן בנה צינור שהגיע מהתנור עד לערובה המרכזית של הבניין<ref>מפי בנו הרה"ח [[זוסמן רבקין|זוסמן ריבקין]]</ref>.


לקראת [[פסח|חג הפסח]] רצו לאפות בביתו [[מצה|מצות]] וכדי שלא יגלו את המרתף על ידי העשן בנה צינור שהגיע מהתנור עד לערובה המרכזית של הבניין.
ביום [[י' בכסלו|י' כסלו]] בשנת [[תש"ז]] יצא מ[[רוסיה]] על ידי [[עשלונים|העשלונים]] יחד אם עוד חמש מאות משפחות מ[[מילון חסידי:אנ"ש|אנ"ש]] במהלך [[הבריחה הגדולה מרוסיה|הבריחה הגדולה]].


התחתן אם מרת חיה לבית אגרשקין לאחר החתונה גרו ב[[הומיל]].
לאחר מכן הגיעו ל[[אוסטריה]] ומשם עלו ל[[ארץ ישראל|ארץ]], בהתחלה היו ב[[פרדס חנה]] ולאחר מכן הגיעו ל[[כפר חב"ד]] והיה חלק משבעים המשפחות שיסדו אותו.


בשנת [[תש"ז]] יצא מ[[רוסיה]] על ידי [[עשלונים|העשלונים]] יחד אם עוד חמש מאות משפחות מ[[מילון חסידי:אנ"ש|אנ"ש]] במהלך [[הבריחה הגדולה מרוסיה|הבריחה הגדולה]].
[[הרבי]] הורה להם לעבוד בחקלאות והוא גידל שוורים, בסוף ימיו השור נתן לו נגיחה והוציא לו את העין ומאז הלך עם רטיה בעין, בעקבות כך רצה לעזוב את החקלאות, אך נשאר בגלל הוראתו של הרבי.


לאחר מכן הגיע ל[[אוסטריה]] ומשם עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] ובהתחלה היה ב[[פרדס חנה]] ולאחר מכן הגיע ל[[כפר חב"ד]] והיה חלק משבעים המשפחות שיסדו אותו.
כשהיה בן שבעים ושש חלה בדלקת ריאות שהסתבכה וב[[י"ט באלול|י"ט אלול]] [[תשל"ה]] בהיותו בן שבעים ושבע [[מיתה|נפטר]] ונטמן ב[[הר הזיתים]].


[[הרבי]] הורה לו לעבוד בחקלאות והוא גידל בצל תרנגולים ושוורים, פעם השור נתן לו נגיחה והוציא לו את העין ומאז הלך עם רטיה בעין, בעקבות כך רצה לעזוב את החקלאות אך [[הרבי]] הורה לו להמשיך למרות הכול.
== משפחתו ==


היה [[ירא שמים]] והקפיד תמיד לשבת בבית הכנסת המרכזי במרפסת הכניסה ולענות בקול כדי שהנשים ידעו איפה הקהל נמצא ויכלו לענות.
* אשתו מרת מרת חיה לבית אגרשקין - נפטרה ד' אדר תשמ"ז.
* בנו יצחק ריבקין נפטר [[ג' אדר|בג' אדר]] [[תשמ"ח|תש"נ]].
* בנו [[זוסמן רבקין|זוסיק ריבקין]].
* בנו [[ירחמיאל ריבקין]].
* בתו סוניה ליפסקר התחתנה עם הרב [[שלום דובער ליפסקר (כפר חב"ד)|בערקה ליפסקר]].
* בנו נחמן יהושע ריבקין.


שהיה בן למעלה משבעים חלה בדלקת ריאות שהסתבכה וב[[י"ט באלול|יאלול]] [[תשל"ה]] בהיותו בן 78 [[מיתה|נפטר]] ונטמן [[הר הזיתים|בהר הזיתים]].
== הערות שולים ==
<references />
[[קטגוריה:משפחת ריבקין]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בהומיל]]

גרסה אחרונה מ־15:45, 28 בנובמבר 2025

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב מאיר ריבקין (נולד בשנת תרנ"ט-נפטר בשנת תשל"ה) היה חסיד של הרבי הרש"ב הרבי הריי"ץ והרבי, בבריחה הגדולה מרוסיה ברח יחד אם שאר חסידי חב"ד וגר בכפר חב"ד עד לפטירתו.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשמיני עצרת של שנת תרנ"ט כשמיני במשפחתו בעיירה חוטימסק שברוסיה לאביו הרב נחמן יהושע ולאמו מרת איידל.

התחתן אם מרת חיה לבית אגרשקין לאחר החתונה גרו בהומיל.

לקראת חג הפסח היו אופים במרתף ביתו מצות, וכדי שלא יגלו את המרתף על ידי העשן בנה צינור שהגיע מהתנור עד לערובה המרכזית של הבניין[1].

ביום י' כסלו בשנת תש"ז יצא מרוסיה על ידי העשלונים יחד אם עוד חמש מאות משפחות מאנ"ש במהלך הבריחה הגדולה.

לאחר מכן הגיעו לאוסטריה ומשם עלו לארץ, בהתחלה היו בפרדס חנה ולאחר מכן הגיעו לכפר חב"ד והיה חלק משבעים המשפחות שיסדו אותו.

הרבי הורה להם לעבוד בחקלאות והוא גידל שוורים, בסוף ימיו השור נתן לו נגיחה והוציא לו את העין ומאז הלך עם רטיה בעין, בעקבות כך רצה לעזוב את החקלאות, אך נשאר בגלל הוראתו של הרבי.

כשהיה בן שבעים ושש חלה בדלקת ריאות שהסתבכה ובי"ט אלול תשל"ה בהיותו בן שבעים ושבע נפטר ונטמן בהר הזיתים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שולים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. מפי בנו הרה"ח זוסמן ריבקין