![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מנחם מענדל טאלר: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
ביטול גרסה 811908 של 37.60.47.76 (שיחה) תגית: ביטול |
||
| (29 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ממ טאלער.png|ממוזער|הרב מנחם מענדל | [[קובץ:הרב מנחם מענדל טאהלר תמוז תשפ"ה.jpeg|ממוזער|הרב מנחם מענדל טאלר. תמוז תשפ"ה]] | ||
הרב '''מנחם מענדל טאלר''' (יליד [[תשמ"ח]]), הוא עסקן ציבורי, | [[קובץ:ממ טאלער.png|ממוזער|הרב מנחם מענדל טאלר]] | ||
הרב '''מנחם מענדל טאלר''' (יליד [[תשמ"ח]]), הוא עסקן ציבורי, מנהל [[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]], ממייסדי ומקימי [[חדר אור ליובאוויטש]], וממנהלי הכנסים הארציים לכבוד [[י"א ניסן]] בשיתוף [[מוסדות חב"ד בארץ הקודש]]. | |||
[[קובץ:מנחם מענדל טהאלער.jpg|שמאל|ממוזער|הרב טאלר נואם בדינר ל[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש|ישיבה]]]] | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד בכ"ה טבת [[תשמ"ח]] ב[[ירושלים]] לר' [[שלמה גדליהו טאלר]] ולאשתו מרת לאה. | ||
למד בישיבת [[תומכי תמימים | למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]. | ||
לקראת שנת [[תשס"ח]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | |||
בעודו בחור, שימש כרכז מערכת ב[[שבועון בית משיח]], ובין פעולותיו היה מופקד על ההוצאה לאור של מוספי התוכן שיצאו לאור לקראת החגים. | בעודו בחור, שימש כרכז מערכת ב[[שבועון בית משיח]], ובין פעולותיו היה מופקד על ההוצאה לאור של מוספי התוכן שיצאו לאור לקראת החגים. | ||
התחתן עם רעייתו מרת מושקא בת ר' [[משה ריבקין]], שליח הרבי באזור התעשייה ב[[בית שמש]]. | |||
לאחר נישואיו, קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] למד ב[[כולל אברכים]] ונמנה על הפעילים בעריכת הכנסים הארציים לכבוד י"א ניסן בשיתוף פעולה בין מטה משיח, ניידות חב"ד, צבאות השם, | לאחר נישואיו, קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] למד ב[[כולל אברכים]] ונמנה על הפעילים בעריכת הכנסים הארציים לכבוד [[י"א ניסן]] בשיתוף פעולה בין [[מטה משיח]], [[ניידות חב"ד]], [[צבאות השם]], ו[[שבועון בית משיח]]. | ||
עם הקמת [[ | עם הקמת [[חדר אור ליובאוויטש]], נמנה על ראשי העסקנים שפעלו למען פיתוחו וביסוסו, קבלת שטח וסמל מוסד, וניווט את המוסד עם כלל האתגרים. | ||
לקראת שנת הלימודים | לקראת שנת הלימודים תש"פ הקים את [[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] יחד עם הרב [[ישראל נחמן לרנר]], והחל לשמש בה כמשגיח ראשי וכמנהל פועל. | ||
לאורך השנים היה שותף בפעולות רבות לביסוס ופיתוח מוסדות חב"ד בארץ הקודש. | לאורך השנים היה שותף בפעולות רבות לביסוס ופיתוח מוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הבהרה}}. | ||
{{מיון רגיל:טאלר, מנחם מענדל}} | {{מיון רגיל:טאלר, מנחם מענדל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ח]] | [[קטגוריה:קבוצה תשס"ח]] | ||
[[קטגוריה:משפחת | [[קטגוריה:משפחת טאלר]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ח]] | ||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בית שמש]] | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בית שמש]] | ||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חדר אור ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | |||
[[קטגוריה:מנהלים רוחניים]] | |||
[[קטגוריה:צוות חב"ד אינפו]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ריבקין]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:46, 29 בנובמבר 2025
הרב מנחם מענדל טאלר (יליד תשמ"ח), הוא עסקן ציבורי, מנהל ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש, ממייסדי ומקימי חדר אור ליובאוויטש, וממנהלי הכנסים הארציים לכבוד י"א ניסן בשיתוף מוסדות חב"ד בארץ הקודש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ה טבת תשמ"ח בירושלים לר' שלמה גדליהו טאלר ולאשתו מרת לאה.
למד בישיבת תומכי תמימים נתניה ובישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה).
לקראת שנת תשס"ח, נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
בעודו בחור, שימש כרכז מערכת בשבועון בית משיח, ובין פעולותיו היה מופקד על ההוצאה לאור של מוספי התוכן שיצאו לאור לקראת החגים.
התחתן עם רעייתו מרת מושקא בת ר' משה ריבקין, שליח הרבי באזור התעשייה בבית שמש.
לאחר נישואיו, קבע את מגוריו בכפר חב"ד למד בכולל אברכים ונמנה על הפעילים בעריכת הכנסים הארציים לכבוד י"א ניסן בשיתוף פעולה בין מטה משיח, ניידות חב"ד, צבאות השם, ושבועון בית משיח.
עם הקמת חדר אור ליובאוויטש, נמנה על ראשי העסקנים שפעלו למען פיתוחו וביסוסו, קבלת שטח וסמל מוסד, וניווט את המוסד עם כלל האתגרים.
לקראת שנת הלימודים תש"פ הקים את ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש יחד עם הרב ישראל נחמן לרנר, והחל לשמש בה כמשגיח ראשי וכמנהל פועל.
לאורך השנים היה שותף בפעולות רבות לביסוס ופיתוח מוסדות חב"ד בארץ הקודש[דרושה הבהרה].