לדלג לתוכן

יהושע זליג פלדמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
Tzirgal (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(9 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:זליג פלדמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון "כפר חב"ד" לאחר פטירתו של הרב פלדמן]]
[[קובץ:זליג פלדמן.jpg|ממוזער|שער שבועון "כפר חב"ד" לאחר פטירתו של הרב פלדמן]]
הרב '''יהושע זליג פלדמן''' ([[תרח"צ]] – [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]]), היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]] ו[[ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונחשב לאחד מגדולי הגאונים החב"דיים בדור השביעי.
הרב '''יהושע זליג פלדמן''' ([[תרח"צ]] – [[כ"ה בתמוז]] [[תשנ"ו]]) היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בראשון לציון]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונחשב לאחד מגדולי הגאונים החב"דיים בדור השביעי.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
===ילדותו===
===ילדותו===
נולד בשנת [[תרח"צ]] לאביו ר' [[שניאור זלמן פלדמן]], שהיה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]] וכיהן כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאמו מרת פערלא בת ר’ [[יהושע זליג ריבקין]].
נולד בשנת [[תרח"צ]] לר' [[שניאור זלמן פלדמן]], שהיה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]] וכיהן כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולפערלא בת ר’ [[יהושע זליג ריבקין]].


בשנות ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] עקרה המשפחה ל[[סמרקנד]] שם למד ר' זעליג בחדר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי [[חסידי חב"ד]]. בשנת [[תשי"ח]] יצא עם קבוצת פליטים מ[[רוסיה]] הסובייטית ולמד ב[[צרפת]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. כבר בנערותו ניכרו בו כישרונות מיוחדים וחבריו ללימודים היו תמיד מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר מספר שנים ב[[צרפת]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]].
בשנות ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] עקרה המשפחה ל[[סמרקנד]] שם למד ר' זעליג בחדר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי [[חסידי חב"ד]].
 
בשנת [[תש"ו]] יצא עם קבוצת פליטים מ[[רוסיה]] הסובייטית ולמד ב[[צרפת]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. כבר בנערותו ניכרו בו כישרונות מיוחדים וחבריו ללימודים היו תמיד מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר מספר שנים ב[[צרפת]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]].


===בתומכי תמימים לוד===
===בתומכי תמימים לוד===
עם הגיעו לארץ ישראל החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם למד אצל הגאון רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]], שמצא בו תלמיד חביב והיה מרבה להעלות על נס את כישרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת. בזמן לימודו בישיבה ביקש פעם רבי [[אברהם לנדא]] האדמו"ר מסטריקוב מידידו רבי ברוך שניאורסון שיחפש לו חברותא בעל תפיסה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל [[סדר קדשים]], ור' ברוך בחר בתלמידו רבי זעליג. האדמו"ר מסטריקוב למד עמו מספר ימים ושוב לא עזבו, וכל ימיו היה מכיר לר' ברוך טובה על כך. מדי יום ביומו, משך ארבע שנים, נסע רבי זעליג ללמוד עם האדמו"ר במשך כל שעות אחר הצהריים, כאשר הם מפסיקים רק ל[[תפילת מנחה]]. הלימוד המשותף יצר ביניהם קשרי ידידות מיוחדים שנשמרו כקרבת משפחה ממש.
עם הגיעו לארץ ישראל החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם למד אצל הגאון הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], שמצא בו תלמיד חביב והיה מרבה להעלות על נס את כישרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת. בתקופת לימודו בישיבה ביקש רבי אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב מידידו הרב שניאורסון, שיחפש לו [[חברותא]] בעל תפיסה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל [[סדר קדשים]], ור' ברוך בחר בתלמידו זעליג פלדמן. האדמו"ר מסטריקוב למד עמו למשך ארבע שנים בשעות אחר הצהריים. האדמו"ר הכיר תודה לראש הישיבה על-כך, ומאז נוצרו בינו ובין הרב פלדמן קשרי ידידות מיוחדים.


בתקופה זו העתיק את כתביו של רבי [[יושע בער סולובייצ'יק (מירושלים)|יושע בער מבריסק]] והחברותא שלו רבי [[אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב]], ממחברת שהייתה בביתו של האדמו"ר שנקראה בשם "קונטרס הערות שונות במסכתות נשים ונזיקין". כתבים אלו נמסרו לידי מכון אורייתא, וחלק מההערות נדפסו בסדרת ספרי המכון, על מסכתות [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]].
בתקופה זו העתיק מחברת שהיתה בבית האדמו"ר, שהכילה את הערותיהם של האדמו"ר מסטריקוב והרב יוסף דב סולובייצ'יק מירושלים מלימודם יחד בצעירותם באירופה, אצל הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]. את המחברת מסר לידי "מכון אורייתא" וסייעה בהוצאת "חידושי [[חיים סולובייצ'יק|הגר"ח]] השלם" על הש"ס{{הערה|"חידושי הגר"ח - בבא קמא", מבוא, עמוד טו.}}


כאשר הלכו לבחון ראשי ישיבות על מנת לקבלם ללמד בישיבה, הרב פלדמן על אף גילו הצעיר מחמת כשרונתיו הברוכים היה חבר המשלחת{{הערה|מפי הרב [[יעקב כ"ץ]].}}.
כאשר הלכו לבחון ראשי ישיבות על מנת לקבלם ללמד בישיבה, הרב פלדמן על אף גילו הצעיר מחמת כשרונותיו הברוכים היה חבר המשלחת{{הערה|מפי הרב [[יעקב כ"ץ]].}}.


לאחר ארבע שנים של לימוד עם האדמו"ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל [[הרבי]], ולאחר שנה ששאב מ[[תורת החסידות]] הוא חזר לארץ ישראל.
בשנת [[תש"כ]] לאחר ארבע שנים של לימוד עם האדמו"ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל [[הרבי]], ולאחר שנת לימוד ב[[חברותא]] עם ר' [[יואל כהן]] הוא חזר לארץ ישראל.
 
בשנת [[תשכ"ח]] נשא את זהבה לבית משפחת וובר.
 
על אף הקושי הכספי בשנים הללו הקפיד ר' זעליג לנסוע לרבי מדי שנתיים, דבר שהיה חריג בתקופה זו.


===שנותיו האחרונות===
===שנותיו האחרונות===
שורה 23: שורה 29:


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, הרב [[יקותיאל ליפא פלדמן]] - [[משפיע]] בישיבות [[אהלי תורה]] [[קראון הייטס]], ר"מ וחבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]
*בנו, הרב [[יקותיאל ליפא פלדמן]] - [[משפיע]] בישיבות [[אהלי תורה]] [[קראון הייטס]], ר"מ וחבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]
*בנו, הרב [[שלמה חיים פלדמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]] לשעבר וראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית אתא]].
*בנו, הרב [[שלמה חיים פלדמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]] לשעבר וראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית אתא]]
*חתנו, הרב [[יצחק מאיר סגל]] - ר"מ בישיבת תורת אמת ורבה של קהילת חב"ד רחביה ובנו של הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל צמח צדק]] ב[[ירושלים]].
*חתנו, הרב [[יצחק מאיר סגל]] - ר"מ בישיבת תורת אמת ורבה של קהילת חב"ד רחביה ובנו של הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] ב[[ירושלים]]
*חתנו, הרב [[מרדכי יונה קליין]] - לשעבר ראש [[תומכי תמימים מוסקבה]] וכיום משפיע ב[[תות"ל מגדל העמק]]
*חתנו, הרב [[מרדכי יונה קליין]] - לשעבר ראש [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים מוסקבה]] וכיום משפיע ור"מ ב[[תות"ל מגדל העמק]]


==מתורתו==
==מתורתו==
* קונטרס '''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146503 אור תורה תמימה]''' (30 עמ'), באתר אוצר החכמה
* קונטרס '''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146503 אור תורה תמימה]''' (30 עמ'), באתר אוצר החכמה
 
* קובץ מקבץ שיעורים עמ"ס שבת - נערך מכתבי תלמידיו ע"י הרב [[מנחם מענדל פרידמאן]] מחבר ספר שיח מנחם על הש״ס והרמב״ם (תשפ"ב).
* קובץ מקבץ שיעורים עמ"ס שבת - נערך מכתבי תלמידיו ע"י הת' מנחם מענדל פרידמאן (תשפ"ב).


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 39: שורה 44:
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=692 איכה יועם זהב]''' - שורות של כאב אחר מיטתו של ענק, [[שבועון כפר חב"ד]], מובא ב[[אתר שטורעם]]
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=692 איכה יועם זהב]''' - שורות של כאב אחר מיטתו של ענק, [[שבועון כפר חב"ד]], מובא ב[[אתר שטורעם]]
*'''[https://col.org.il/news/125820 הקלטה מנאום שנשא בפני ציבור של נשים]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/125820 הקלטה מנאום שנשא בפני ציבור של נשים]''' {{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פלדמן יהושע זליג}}
{{מיון רגיל:פלדמן יהושע זליג}}

גרסה אחרונה מ־17:55, 30 בנובמבר 2025

שער שבועון "כפר חב"ד" לאחר פטירתו של הרב פלדמן

הרב יהושע זליג פלדמן (תרח"צכ"ה בתמוז תשנ"ו) היה ראש ישיבת אחי תמימים בראשון לציון וראש ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ונחשב לאחד מגדולי הגאונים החב"דיים בדור השביעי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרח"צ לר' שניאור זלמן פלדמן, שהיה מתלמידי ליובאוויטש שבליובאוויטש וכיהן כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים לוד ולפערלא בת ר’ יהושע זליג ריבקין.

בשנות המלחמה עקרה המשפחה לסמרקנד שם למד ר' זעליג בחדר המחתרתי, שנוהל על ידי גדולי חסידי חב"ד.

בשנת תש"ו יצא עם קבוצת פליטים מרוסיה הסובייטית ולמד בצרפת בישיבת תומכי תמימים ברינואה. כבר בנערותו ניכרו בו כישרונות מיוחדים וחבריו ללימודים היו תמיד מבוגרים ממנו במספר שנים. לאחר מספר שנים בצרפת עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בכפר חב"ד.

בתומכי תמימים לוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם הגיעו לארץ ישראל החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, שם למד אצל הגאון הרב ברוך שמעון שניאורסון, שמצא בו תלמיד חביב והיה מרבה להעלות על נס את כישרונותיו העילויים והתמדתו המופלגת. בתקופת לימודו בישיבה ביקש רבי אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב מידידו הרב שניאורסון, שיחפש לו חברותא בעל תפיסה מהירה והבנה עמוקה ללימוד כל סדר קדשים, ור' ברוך בחר בתלמידו זעליג פלדמן. האדמו"ר מסטריקוב למד עמו למשך ארבע שנים בשעות אחר הצהריים. האדמו"ר הכיר תודה לראש הישיבה על-כך, ומאז נוצרו בינו ובין הרב פלדמן קשרי ידידות מיוחדים.

בתקופה זו העתיק מחברת שהיתה בבית האדמו"ר, שהכילה את הערותיהם של האדמו"ר מסטריקוב והרב יוסף דב סולובייצ'יק מירושלים מלימודם יחד בצעירותם באירופה, אצל הרב יצחק זאב סולובייצ'יק. את המחברת מסר לידי "מכון אורייתא" וסייעה בהוצאת "חידושי הגר"ח השלם" על הש"ס[1]

כאשר הלכו לבחון ראשי ישיבות על מנת לקבלם ללמד בישיבה, הרב פלדמן על אף גילו הצעיר מחמת כשרונותיו הברוכים היה חבר המשלחת[2].

בשנת תש"כ לאחר ארבע שנים של לימוד עם האדמו"ר מסטריקוב, נסע רבי זעליג להסתופף אצל הרבי, ולאחר שנת לימוד בחברותא עם ר' יואל כהן הוא חזר לארץ ישראל.

בשנת תשכ"ח נשא את זהבה לבית משפחת וובר.

על אף הקושי הכספי בשנים הללו הקפיד ר' זעליג לנסוע לרבי מדי שנתיים, דבר שהיה חריג בתקופה זו.

שנותיו האחרונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנותיו האחרונות כיהן ר' זעליג כראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון. נודע בגאונותו המיוחדת. במקביל כיהן כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד.

נפטר בפתאומיות בהיותו בן חמישים ושמונה שנים בלבד, ביום שישי כ"ה בתמוז תשנ"ו, ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אמן ההסברה, שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 45

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. "חידושי הגר"ח - בבא קמא", מבוא, עמוד טו.
  2. מפי הרב יעקב כ"ץ.