![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
א-ל אדון: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
אחד הסימנים המעידים על קדמוניותיו של הפיוט, היא בעובדה שהמחבר לא רמז את שמו בראשי הפסקאות המרכיבות את הפיוט כפי שהתפשט בדורות מאוחרים יותר, והוא מסודר באקרוסטיכון על פי אל"ף בי"ת{{הערה|כפי שנהוג במקומות נוספים בסידור התפילה, במקום האות ס' מופיעה שי"ן שמאלית, שההגיה שלה דומה והן [[נוטריקון|אותיות מתחלפות]].}}. | אחד הסימנים המעידים על קדמוניותיו של הפיוט, היא בעובדה שהמחבר לא רמז את שמו בראשי הפסקאות המרכיבות את הפיוט כפי שהתפשט בדורות מאוחרים יותר, והוא מסודר באקרוסטיכון על פי אל"ף בי"ת{{הערה|כפי שנהוג במקומות נוספים בסידור התפילה, במקום האות ס' מופיעה שי"ן שמאלית, שההגיה שלה דומה והן [[נוטריקון|אותיות מתחלפות]].}}. | ||
בעבר לא היה נהוג לנגן יחד את הפיוט, אך בדור האחרון פשט המנהג לנגן את הפיוט באופן קבוע ברובם המוחלט של קהילות חב"ד, אצל הרבי עצמו כשעלה לפני העמוד, רואים שלא נוהג לנגן קטע זה, או שמתחיל את הניגון באמצע הפיוט{{הערה|בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"א-ל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].}}. | בעבר לא היה נהוג לנגן יחד את הפיוט, אך בדור האחרון פשט המנהג לנגן את הפיוט באופן קבוע ברובם המוחלט של קהילות חב"ד, אצל הרבי עצמו כשעלה לפני העמוד, רואים שלא נוהג לנגן קטע זה, או שמתחיל את הניגון באמצע הפיוט{{הערה|בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל אלא אמר את המילים בנעימה (ראו [https://sinun770.org/ר-ראובן-מטוסוב-נוסח-א-ל-אדון-בתפלת-שבת/ר' ראובן מטוסוב: נוסח "א-ל אדון" בתפלת שבת] {{וידאו}}), יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"א-ל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].}}. | ||
לפיוט זה מספר לחנים המקובלים בפי חסידי חב"ד, כשפעמים רבות ה[[שליח ציבור]] מתאים בעצמו לחנים חב"דיים שונים לפיוט באופן ספונטאני. | לפיוט זה מספר לחנים המקובלים בפי חסידי חב"ד, כשפעמים רבות ה[[שליח ציבור]] מתאים בעצמו לחנים חב"דיים שונים לפיוט באופן ספונטאני. | ||
בשל העיסוק של הפיוט במאורות השמים, כחלק מברכת יוצר המאורות, מקובל בקהילות אשכנז לשורר חלק מהפיוט{{הערה|מהפסקה 'טובים מאורות' עד הפסקה 'ראה והתקין צורת הלבנה'.}} בסיום [[קידוש לבנה]]. | בשל העיסוק של הפיוט במאורות השמים, כחלק מברכת יוצר המאורות, מקובל בקהילות אשכנז לשורר חלק מהפיוט{{הערה|מהפסקה 'טובים מאורות' עד הפסקה 'ראה והתקין צורת הלבנה'.}} בסיום [[קידוש לבנה]]. | ||
==בחסידות == | |||
{{להשלים}} | |||
מילות הפיוט מסודרות לפי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]] וכל אות מתוכן מכילה בפנימיות מספר תיבות בתוכה, אלו אותיות ה[[מחשבה]] הנקראות גם בשם [[אתוון רברבין]] היות והן מכילות בתוכן הרבה יותר ממה ש[[אותיות הדיבור]] יכולות להכיל{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/4001380145?mark=א-ל%20אדון%20 לקוטי תורה פרשת צו יז, ב].}}. | |||
===ניגון ריקוד מניקולייב=== | ===ניגון ריקוד מניקולייב=== | ||
| שורה 27: | שורה 31: | ||
הניגון מקובל גם בחצרות חסידיות נוספות, אך במספר שינויים. | הניגון מקובל גם בחצרות חסידיות נוספות, אך במספר שינויים. | ||
ניגון זה היה מורגל אצל החסיד הרב [[נחום גולדשמיד]]. | |||
===לחן כלות הנפש=== | ===לחן כלות הנפש=== | ||
בפרוייקט [[געגועים (אלבום)|געגועים]] של הרב [[מנחם מענדל עמאר]], התאים את הלחן של [[ניגון כלות הנפש]] בו היה מתפלל החסיד התמים [[הלל פרוטקין]] מבחירי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, עם מילות הפיוט. | בפרוייקט [[געגועים (אלבום)|געגועים]] של הרב [[מנחם מענדל עמאר]], התאים את הלחן של [[ניגון כלות הנפש]] בו היה מתפלל החסיד התמים [[הלל פרוטקין]] מבחירי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], עם מילות הפיוט. | ||
==מילות הניגון== | ==מילות הניגון== | ||
| שורה 35: | שורה 41: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''הלחן במסורת הניגונים:''' הניגון מפי ר' [[דוד הורביץ]] - {{ | *'''הלחן במסורת הניגונים:''' הניגון מפי ר' [[דוד הורביץ]] - {{שמע|קובץ=NSH 032 Keyl Adon.mp3}} | ||
*'''הלחן בניגון קנ"א: '''[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQWnNTRG5WVUZlMms/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/kids/stories/725192/ קליפ וידאו עם מילים שהותאמו ללחן של הניגון לרגל שנת השמיטה תשפ"ב על ידי רשת אהלי יוסף יצחק] {{וידפו}}}} {{*}} [https://col.org.il/news/134118 הזמר והיוצר ברי סחרוף שר 'ק-ל אדון' בניגון החב"די] {{COL}}{{וידאו}} | *'''הלחן בניגון קנ"א: '''[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQWnNTRG5WVUZlMms/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/kids/stories/725192/ קליפ וידאו עם מילים שהותאמו ללחן של הניגון לרגל שנת השמיטה תשפ"ב על ידי רשת אהלי יוסף יצחק] {{וידפו}}}} {{*}} [https://col.org.il/news/134118 הזמר והיוצר ברי סחרוף שר 'ק-ל אדון' בניגון החב"די] {{COL}} {{וידאו}} | ||
*'''[https://chabad.info/musicnews/599969/ תפילת א-ל אדון בניגון 'כלות הנפש'], מתוך פרוייקט געגועים {{וידפו}} | *'''[https://chabad.info/musicnews/599969/ תפילת א-ל אדון בניגון 'כלות הנפש'], מתוך פרוייקט געגועים {{וידפו}} | ||
*'''[https://www.hageula.com/news/nigunim/24452.htm יצירת מופת של התמימים בישיבת חב״ד ראשל״צ: א-ל אדון בניגונו של החסיד ר' זלמן זלטאפולסקי] {{הגאולה}} {{צליל}} | |||
{{שבת}} | {{שבת}} | ||
| שורה 43: | שורה 50: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]] | [[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]] | ||
[[קטגוריה:ניגונים על מילות התפילה]] | [[קטגוריה:ניגונים על מילות התפילה]] | ||
[[קטגוריה:מסורת הניגונים|לב]] | [[קטגוריה:מסורת הניגונים|לב]] | ||
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:32, 4 בדצמבר 2025
א'-ל אדון הוא ניגון חב"די על מילות הפיוט הנאמר בתחילת ברכות קריאת שמע בתפילת שחרית של שבת. לפיוט זה מספר לחנים המקובלים בפי חסידי חב"ד, כשפעמים רבות השליח ציבור מתאים בעצמו לחנים חב"דיים שונים לפיוט באופן ספונטאני.
אף שכיום פשט המנהג לנגן את הפיוט באופן קבוע ברובם המוחלט של קהילות חב"ד, אצל הרבי עצמו כשעלה לפני העמוד, רואים שלא נוהג לנגן קטע זה, או שמתחיל את הניגון באמצע הפיוט.
הניגון הוא חלק מניגוני חב"ד לתפילות שבת ויום טוב.
אודות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפיוט 'א-ל אדון' נאמר בשבתות בלבד, והוא אחד הפיוטים העתיקים ביותר המופיעים בסידורי התפילה, וחוברו לו פירושים רבים ורמוזים בו סודות שונים על פי הקבלה שחלקם אף מבוארים בתורת החסידות.
אחד הסימנים המעידים על קדמוניותיו של הפיוט, היא בעובדה שהמחבר לא רמז את שמו בראשי הפסקאות המרכיבות את הפיוט כפי שהתפשט בדורות מאוחרים יותר, והוא מסודר באקרוסטיכון על פי אל"ף בי"ת[1].
בעבר לא היה נהוג לנגן יחד את הפיוט, אך בדור האחרון פשט המנהג לנגן את הפיוט באופן קבוע ברובם המוחלט של קהילות חב"ד, אצל הרבי עצמו כשעלה לפני העמוד, רואים שלא נוהג לנגן קטע זה, או שמתחיל את הניגון באמצע הפיוט[2].
לפיוט זה מספר לחנים המקובלים בפי חסידי חב"ד, כשפעמים רבות השליח ציבור מתאים בעצמו לחנים חב"דיים שונים לפיוט באופן ספונטאני.
בשל העיסוק של הפיוט במאורות השמים, כחלק מברכת יוצר המאורות, מקובל בקהילות אשכנז לשורר חלק מהפיוט[3] בסיום קידוש לבנה.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מילות הפיוט מסודרות לפי סדר אותיות האל"ף בי"ת וכל אות מתוכן מכילה בפנימיות מספר תיבות בתוכה, אלו אותיות המחשבה הנקראות גם בשם אתוון רברבין היות והן מכילות בתוכן הרבה יותר ממה שאותיות הדיבור יכולות להכיל[4].
ניגון ריקוד מניקולייב[עריכה | עריכת קוד מקור]
הלחן הנפוץ ביותר בין חסידי חב"ד, הוא הלחן המופיע בספר הניגונים כניגון קנ"א, ניגון ריקוד שחיברו חסידי חב"ד בניקולייב, עיר הולדתו של הרבי.
לחן זה זכה אף לביצוע במסגרת פרוייקט 'צמאה' של יריד החסידות י"ט כסלו בבנייני האומה, ובעקבות כך הגיע לתפוצה נרחבת אף מחוץ לחסידות חב"ד.
הלחן בפרוייקט מסורת הניגונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניגון זה עיקר הניגון הוא הלחן של הנוסח, וההתאמה למילות הפיוט אינה בדווקא[5].
הניגון לא נכלל בספר הניגונים והשתמר בפרוייקט מסורת הניגונים של הרב דוד הורביץ (ניגון ל"ב).
הניגון מקובל גם בחצרות חסידיות נוספות, אך במספר שינויים.
ניגון זה היה מורגל אצל החסיד הרב נחום גולדשמיד.
לחן כלות הנפש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפרוייקט געגועים של הרב מנחם מענדל עמאר, התאים את הלחן של ניגון כלות הנפש בו היה מתפלל החסיד התמים הלל פרוטקין מבחירי תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, עם מילות הפיוט.
מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
אֵ-ל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִֹים,
בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כָּל הַנְּשָׁמָה,
גָּדְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם,
דַּעַת וּתְבוּנָה סֹבְבִים הוֹדוֹ:
הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ,
וְנֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה,
זְכוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ,
חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבוֹדוֹ:
טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבָּרָא אֱלֹהֵינוּ,
יְצָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְֹכֵּל,
כֹּחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם,
לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל:
מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹגַהּ,
נָאֶה זִיוָם בְּכָל הָעוֹלָם:
שְֹמֵחִים בְּצֵאתָם וְשָֹשִֹים בְּבוֹאָם,
עֹשִֹים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנָם:
פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ,
צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתוֹ,
קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר,
רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה:
שֶׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם,
תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה, שְֹרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ:— סידור אדמו"ר הזקן, ברכות קריאת שמע בתפילת שחרית של שבת
.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הלחן במסורת הניגונים: הניגון מפי ר' דוד הורביץ - ⓘⒾ
- הלחן בניגון קנ"א: לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ[6] • הזמר והיוצר ברי סחרוף שר 'ק-ל אדון' בניגון החב"די
- תפילת א-ל אדון בניגון 'כלות הנפש', מתוך פרוייקט געגועים
- יצירת מופת של התמימים בישיבת חב״ד ראשל״צ: א-ל אדון בניגונו של החסיד ר' זלמן זלטאפולסקי
| מסורת הניגונים - הרב דוד הורביץ | |
|---|---|
| |
| ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון |
הערות שוליים
- ↑ כפי שנהוג במקומות נוספים בסידור התפילה, במקום האות ס' מופיעה שי"ן שמאלית, שההגיה שלה דומה והן אותיות מתחלפות.
- ↑ בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל אלא אמר את המילים בנעימה (ראו ראובן מטוסוב: נוסח "א-ל אדון" בתפלת שבת ), יוצא מהכלל בכ' מנחם אב תשכ"ג שהרבי התחיל לנגן ב"א-ל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף בניגון שאמיל. מזכרון הרב חיים שלום דובער ליפסקר.
- ↑ מהפסקה 'טובים מאורות' עד הפסקה 'ראה והתקין צורת הלבנה'.
- ↑ לקוטי תורה פרשת צו יז, ב.
- ↑ על פי ההקדמה של ר' דוד הורביץ להקלטה של הניגון הבא בפרוייקט מסורת הניגונים.
- ↑ קליפ וידאו עם מילים שהותאמו ללחן של הניגון לרגל שנת השמיטה תשפ"ב על ידי רשת אהלי יוסף יצחק