תרנגול

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לחב"דפדיה ועזרו לערוך אותו.

התרנגול

התרנגול הינו חיה אשר ברא ה' ביום החמישי לבריאת העולם.

התרנגול

התרנגול נחשב כסוג עוף אמנם למעשה נחשב התרנגול כחיה על האדמה, אשר לרוב שוכנת עלי אדמות.

התרנגול נקרא "שֶׂכְוִי", "גֶּבֶר" ו"זַגְתָּא".

רבי יהודה החסיד אומר שאם שמע את קריאת התרנגולת כשקריאת הגבר – ישחוט מייד את התרנגול: "תַּרְנְגֹלֶת שֶׁקָּרְאָה כְּמוֹ תַּרְנְגוֹל – יִשְׁחֲטֶנָּה מִיָּד".

כל יום מברך האדם את ברכת "הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה" – לפי השולחן ערוך – רק לאחרי ששמע את קריאת התרנגול.

אולם פוסק אדמו"ר הזקן שניתן לברך זאת גם לפני שמיעת הקול, אך רק לאחר עלות השחר.

בהלכה

נוהגים לקחת בערב יום כיפור תרנגול לזכר ולעשות איתו את מנהג הכפרות.

לאישה לוקחים תרנגולת.

אולם נשאלת השאלה מה עושים כשהאישה מעוברת, האם לוקחים לה תרנגולת (בשבילה), תרנגול (שמא העובר זכר) ותרנגולת (שמא העובר נקבה)? או שמא – לפי הדעה שאומרת שניתן לקחת שני תרנגולים לאדם – לוקחים תרנגולת ותרנגול?

האריז"ל פוסק לקחת 2 תרנגולות ותרנגול.

מדוע אומר אדמו"ר הזקן להכין תרנגול שיקיצו בחצות הלילה, והרי התרנגול מקיץ בעלות השחר?.

נהוג לקחת בליל הסדר מזרוע העוף. הסיבה היא שרוצים לעשות זכר לקרבן פסח ומביאים את העצם של העוף; אמנם - אם כן - מדוע אין לוקחים מן הצאן (אשר הוקרב) אלא מן התרנגול (אשר לא היה כשר לקרבן פסח)?

התשובה היא שאסור לאכול את קרבן הפסח מחוץ לירושלים, ואם יבוא אדם, ויראה אוכלים את הזרוע מחוץ ליושלים יאמר שזוהי עברה!

לכן אוכלים זכר למקדש - עצם, אמנם לפי ההלכה הקודמת אוכלים עצם של - תרנגול.

הביצה

הביצה, הינה ממאכלי התרנגול אשר היא מטילה לאחר דגירה.

יש לבדוק כי אין בביצה דם.

יש הנוהגים לאכול בערב תשעה באב ביצה. הרבי נהג לאכול ביצה בערב שבת.

בתורה

הדוכיפת, הינה סוג תרנגול כדברי רש"י "עוֹף גָּדוֹל כְּתַרְנְגוֹל".

באגדות חז"ל

בהר המלך נהגו להביא תרנגול ותרנגולת לפני החתן והכלה בחתונתם, סימן לפרו ורבו כמו תרנגולים.

בכל יום שלוש לפני עד לשוש שעות אחרי עלות השחר, ישנה – לפי דעה מוסימת – פחות משנייה שבה הקב"ה שולט רק במידת הדין.

לכן כאשר ח"ו אדם מקלל את חבירו – הרי מתקיים.

אף אדם לא יודע שעה זו חוץ מבלעם הרשע, ולהבדיל – משה רבינו, זוהי גם עבודתו של בלעם הרשע, כאשר בא אליו אדם על מנת שיהרוג את פלוני, הרי בשעה הזו המיוחדת הוא מקלל והאיש מת.

הסימן לידיעת זמן זה הוא כאשר כרבולת התרנגול מתלבנת והתרנגול עומד על רגל אחת.

בחסידות

בחסידות מובאת השאלה מדוע דוקא מחצות הלילה ניתן לברך את ברכת הנותן לשכוי בינה?

והתשובה שמקור השתלשלות התרנגול הוא בגבריאל המלאך, והנה גבריאל הוא מעיר הצדיקים בחצות וכו'.

ועוד מבואר הקשר דהנה בחצות הלילה מתעוררות הה' גבורות דאימא (בינה, מקור התרנגול).

מספר הרבי בתורת מנחם: פעם היה נער שקרוא וכתוב לא ידע, יום אחד הגיע לתפילות ראש השנה. כאשר ראה שכולם דבקים ומתפללים חפץ לקור לה', אך לא ידע כיצד; אז החל לקרוא בקול: "קו קו רי קו! קו קו רי קו!!!!". אנשי בית הכנסת ששמעו זאת רצו לסלקו מבית כנסת; אז הגיע הבעל שם טוב הקדוש והורה להשאירו.

לאח מכן אמר: "צְעָקָה זוֹ הֶעֶלְתָה אֶת כָּל תְּפִלּוֹת בנ"י!...".

סיפר הרבי בהתוועדות:

"כאשר ר' לוי יצחק מבארדיטשוב למד שחיטה, הנה בגמר הלימוד – בהתאם לדרך הלימוד שלו בהיותו למדן – והקבלה כו', כשהגיע להמעשה בפועל, שהוצרך לשחוט עוף – הביאו לו עוף, ולקחו בידו, והתחיל לברך על השחיטה.

בעת אמירת הברכה, ובפרט שהיתה זו פעם הראשונה שמברך ברכה זו – הי' ר' לוי יצחק מבארדיטשוב בתנועה של דביקות ("ער האָט זיך פאַר'דביקות"), ונמשך אריכות זמן, (כ"ק אדמו"ר שליט"א שחק וסיים:) ובינתיים – פרח העוף. וכשסיים את הברכה ופתח את עיניו, שאל: "נו, היכן הוא התרנגול" ("וִוי איז דער הִין")?!..."

— תורת מנחם, חלק ז', עמוד 54.

קישורים חיצוניים

משה דובער ריבקין, קונטרס בדין תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי, באתר אוצר החכמה