![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
יוסף יהודה ליפש: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ החלפת טקסט – "קטגוריה:כפר חב"ד: אישים" ב־"קטגוריה:אישים בכפר חב"ד" |
צ'קטי |
||
| (44 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יוסף יהודה ליפש.png|ממוזער|הרב ליפש]] | |||
ר' '''יוסף יהודה ליפש''' | ר' '''יוסף יהודה ליפש''' ([[תרנ"ו]] - [[כ"ב שבט]] [[תשכ"ט]]) היה ממייסדי היישוב החב"די [[כפר חב"ד]]{{הערה|בהוראתו הישירה של [[הרבי הריי"צ]]}} ואבי משפחת ליפש החב"דית. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לאביו הרב אורי עזרא ליפש. | נולד בשנת [[תרנ"ו]] ב[[פולין]], בעיירה שוויירזה על נהר הבוג בגבול פולין ו[[אוקראינה]], לאביו הרב אורי עזרא ליפש ולאימו מרת איטה לבית שטטמן. משפחתו השתייכה לחסידות ראדזין והוא נהג ללכת עם פתיל תכלת בציצית. | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו עטיל בת ר' מרדכי | לאחר נישואיו עם רעייתו עטיל בת ר' מרדכי כ"ץ, המשיך להתגורר בעיירה שוויירזה ושם נולדו כל ילדיו. עם התקרבות הנאצים ימ"ש לעיירה, ברח עם משפחתו אל מעבר לנהר לעיירה היהודית הגדולה לובומל, ושם חי ביחד עם פליטים יהודים רבים באחד מבתי הכנסת. לאחר תקופה קצרה גורש עם משפחתו על ידי ה[[ברית המועצות|רוסים]] ל[[סיביר]]. בסיביר שהה כשנה יחד עם משפחת גיסו הרב שלמה זלמן כ"ץ (אביו של ראש ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד הרב [[יעקב דב כ"ץ]]). | ||
כשהגיע לארץ בחר בו | לאחר מעט יותר משנה בסיביר בתקופת הרעב, עלו על אוניה על נהר הקאמה והפליגו לעבר ציסטופול בסמוך לעיר קאזאן. | ||
משם צעדו במסע רגלי בשלג והגיעו לעיירה המוסלמית קולביי ומארסה, שם שהה עם אשתו וילדיו עד אחרי מלחמת העולם השניה, ושם נפטרה אשתו עטיל ואביה הרב מרדכי הכהן כ"ץ, ושם גם נקברו. | |||
לאחר המלחמה ברח עם ילדיו ברכבת לעיר [[לודז']] בפולין, שם התגורר בקהילה היהודית ביחד עם בן משפחתו הרב אריה ליב ליפש (ליש) תלמיד ישיבת חכמי לובלין בלובלין, וממיסדי הדף היומי בארצות הברית. לאחר כשנה עבר את הגבול ל[[גרמניה]] למחנה העקורים [[פוקינג]], ושם הצטרף ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] על ידי אחיינו הרב משה בייטש. | |||
לאחר מספר שנים ולפי הוראת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]], הפליג עם משפחתו באוניה "נגבה" מ[[צרפת]] ל[[ארץ ישראל]] והגיע לחופי הארץ בתאריך [[י' באדר]] [[תש"ט]]. | |||
ארבע האחיות שלו ובני משפחתם נרצחו על ידי הגרמנים ימ"ש: | |||
# הגברת צירל ובעלה ר' שעיה טרופר וילדיהם | |||
# הגברת צרנה ובעלה ר' טרייטל שיינוולד וילדיהם | |||
# הגברת ציפורה ובעלה ר' צבי גייער וילדיהם | |||
# הגברת צביה ובעלה ר' יוסף ברוך וילדיהם | |||
כשהגיע לארץ, בחר בו הרבי הריי"צ להיות מהמייסדים של [[כפר חב"ד]]. לפרנסתו, שימש כמלמד בת"ת דחסידי [[חסידות בעלז|בעלזא]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]. | |||
נפטר ב[[כ"ב בשבט]] [[תשכ"ט]]. | נפטר ב[[כ"ב בשבט]] [[תשכ"ט]]. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
* מרת רחל גלזמן<ref>נפטרה ב[[כ"ט בטבת|כ"ט טבת]] [[תשע"ג]]</ref> - אשת ר' [[שלום בער גלזמן]]. בנם הוא הרב [[מרדכי גלזמן]]. | |||
* ר' [[אלעזר ליפש]], [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]] | * ר' [[אלעזר ליפש]], [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]] | ||
* ר' [[אורי עזרא ליפש]], | * ר' [[אורי עזרא ליפש]], כפר חב"ד | ||
* ר' [[צבי הירש ליפש]] | * ר' [[צבי הירש ליפש]]. זוגתו גולדה<ref>נפטרה ב[[י"ב בטבת|י"ב טבת]] [[תשס"ד]]</ref> | ||
* ר' [[משה ליפש]], | * ר' [[משה ליפש]], כפר חב"ד | ||
* ר' [[ישעיה ליפש]] | * ר' [[ישעיה ליפש]]<ref>נפטר ב[[ט"ז בסיוון|ט"ז סיוון]] [[תשכ"ט]]. זוגתו תמר - נפטרה באותו תאריך - בשנת [[תשע"ב]]</ref>, כפר חב"ד | ||
* ר' יהושע ליפש, כפר | * ר' [[יהושע ליפש]], כפר חב"ד | ||
* | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_133.jpg הכרטיס שלו] ב[[ספר החסידים]]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ליפש, יוסף יהודה}} | {{מיון רגיל:ליפש, יוסף יהודה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת ליפש]] | [[קטגוריה:משפחת ליפש]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ט]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:55, 6 בדצמבר 2025
ר' יוסף יהודה ליפש (תרנ"ו - כ"ב שבט תשכ"ט) היה ממייסדי היישוב החב"די כפר חב"ד[1] ואבי משפחת ליפש החב"דית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרנ"ו בפולין, בעיירה שוויירזה על נהר הבוג בגבול פולין ואוקראינה, לאביו הרב אורי עזרא ליפש ולאימו מרת איטה לבית שטטמן. משפחתו השתייכה לחסידות ראדזין והוא נהג ללכת עם פתיל תכלת בציצית.
לאחר נישואיו עם רעייתו עטיל בת ר' מרדכי כ"ץ, המשיך להתגורר בעיירה שוויירזה ושם נולדו כל ילדיו. עם התקרבות הנאצים ימ"ש לעיירה, ברח עם משפחתו אל מעבר לנהר לעיירה היהודית הגדולה לובומל, ושם חי ביחד עם פליטים יהודים רבים באחד מבתי הכנסת. לאחר תקופה קצרה גורש עם משפחתו על ידי הרוסים לסיביר. בסיביר שהה כשנה יחד עם משפחת גיסו הרב שלמה זלמן כ"ץ (אביו של ראש ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד הרב יעקב דב כ"ץ).
לאחר מעט יותר משנה בסיביר בתקופת הרעב, עלו על אוניה על נהר הקאמה והפליגו לעבר ציסטופול בסמוך לעיר קאזאן.
משם צעדו במסע רגלי בשלג והגיעו לעיירה המוסלמית קולביי ומארסה, שם שהה עם אשתו וילדיו עד אחרי מלחמת העולם השניה, ושם נפטרה אשתו עטיל ואביה הרב מרדכי הכהן כ"ץ, ושם גם נקברו.
לאחר המלחמה ברח עם ילדיו ברכבת לעיר לודז' בפולין, שם התגורר בקהילה היהודית ביחד עם בן משפחתו הרב אריה ליב ליפש (ליש) תלמיד ישיבת חכמי לובלין בלובלין, וממיסדי הדף היומי בארצות הברית. לאחר כשנה עבר את הגבול לגרמניה למחנה העקורים פוקינג, ושם הצטרף לחסידי חב"ד על ידי אחיינו הרב משה בייטש.
לאחר מספר שנים ולפי הוראת הרבי הריי"צ, הפליג עם משפחתו באוניה "נגבה" מצרפת לארץ ישראל והגיע לחופי הארץ בתאריך י' באדר תש"ט.
ארבע האחיות שלו ובני משפחתם נרצחו על ידי הגרמנים ימ"ש:
- הגברת צירל ובעלה ר' שעיה טרופר וילדיהם
- הגברת צרנה ובעלה ר' טרייטל שיינוולד וילדיהם
- הגברת ציפורה ובעלה ר' צבי גייער וילדיהם
- הגברת צביה ובעלה ר' יוסף ברוך וילדיהם
כשהגיע לארץ, בחר בו הרבי הריי"צ להיות מהמייסדים של כפר חב"ד. לפרנסתו, שימש כמלמד בת"ת דחסידי בעלזא בתל אביב.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מרת רחל גלזמן[2] - אשת ר' שלום בער גלזמן. בנם הוא הרב מרדכי גלזמן.
- ר' אלעזר ליפש, משפיע בכפר חב"ד
- ר' אורי עזרא ליפש, כפר חב"ד
- ר' צבי הירש ליפש. זוגתו גולדה[3]
- ר' משה ליפש, כפר חב"ד
- ר' ישעיה ליפש[4], כפר חב"ד
- ר' יהושע ליפש, כפר חב"ד
