![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ברכה אחרונה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי מברך ברכה אחרונה.jpeg|ממוזער|250px|שמאל|הרבי מברך ברכה אחרונה בסוף ה[[התוועדות]]]] | |||
''' | '''ברכה אחרונה''' היא כינוי לאחת משלוש הברכות שתיקנו [[חז"ל]] לברך לאחר [[אכילה]] או [[שתייה]]. | ||
ברכת המזון | ==סוגים של ברכה אחרונה== | ||
קיימים שלושה סוגי ברכות אחרונות: | |||
* [[ברכת המזון]] – [[ברכה]] הנאמרת לאחר סעודת פת ([[לחם]]). | |||
* [[ברכת מעין שלוש]] – [[ברכה]] הנאמרת לאחר אכילת מאכל מ[[חמשת מיני דגן]], בתנאי שהברכה שנאמרה קודם אכילתו אינה [[ברכת המוציא לחם מן הארץ|ברכת המוציא]], וכן היא נאמרת על [[יין]] ועל פירות מ[[שבעת המינים]]. | |||
* [[בורא נפשות]] – ברכה הנאמרת לאחר אכילת שאר ה[[מזון|מאכלים]], וכן לאחר שתית [[משקה|משקאות]] שאינם יין. | |||
== ברכת מעין שלוש == | == ברכת מעין שלוש == | ||
על אף ש[[אדמו"ר הזקן]] אינו מזכיר ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] את הדיעות שברכת מעין שלוש היא מהתורה, ישנה דיעה כזו, ולכן חמורה ברכה זו. | על אף ש[[אדמו"ר הזקן]] אינו מזכיר ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] את הדיעות שברכת מעין שלוש היא מהתורה, ישנה דיעה כזו, ולכן חמורה ברכה זו. | ||
== להזכיר לאחרים == | == להזכיר לאחרים == | ||
מנהגו של רבי [[משה איסרליש]], הרמ"א, היה ללכת ב[[יום הפורים]] לכל בתי העיר ולעורר ולהכיר אודות הברכה האחרונה. | |||
[[הרבי]] למד מאנקדוטה זו שיש להזכיר לסועדים בסיומם של מסיבות חגיגיות ו[[התוועדות|התוועדויות]] לברך ברכה אחרונה. | |||
אם | [[הרבי]] הוסיף שדבר זה הוא קל וחומר: אם בזמנו של הרמ"א, שהמצב הכללי של שמירת המצוות בין היהודים היה חזק יותר, ובפרט בעיר קראקא בה התגורר הרמ"א שהייתה עיר מלאה בתלמידי חכמים, ובכל זאת הוא ראה צורך להזכיר לבני עירו לברך ברכה אחרונה, והסתובב לצורך כך בכל רחבי העיר, על אחת כמה וכמה שבדורנו יש צורך לעורר ולהזכיר על כך. | ||
ואכן כך הרבי נוהג בסיום כל [[התוועדות]] להזכיר על דבר אמירת ברכה אחרונה. | |||
== | == לקריאה נוספת == | ||
*[[שיחות קודש]] [[תשל"ו|תשל"ז]] חלק א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=a0242edc-8cf1-467e-87b2-fdf959110d1d&st=%D7%94%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%99%D7%A9 עמ' (374)] התוועדות כ"ף כסליו | |||
*תורת מנחם התוועדויות, [https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1305/rJvC13052842.pdf סעיף ע'] | |||
[[ | {{ברכת המזון}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ברכות]] | ||
[[קטגוריה:אכילה ושתיה]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:20, 6 בדצמבר 2025
ברכה אחרונה היא כינוי לאחת משלוש הברכות שתיקנו חז"ל לברך לאחר אכילה או שתייה.
סוגים של ברכה אחרונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
קיימים שלושה סוגי ברכות אחרונות:
- ברכת המזון – ברכה הנאמרת לאחר סעודת פת (לחם).
- ברכת מעין שלוש – ברכה הנאמרת לאחר אכילת מאכל מחמשת מיני דגן, בתנאי שהברכה שנאמרה קודם אכילתו אינה ברכת המוציא, וכן היא נאמרת על יין ועל פירות משבעת המינים.
- בורא נפשות – ברכה הנאמרת לאחר אכילת שאר המאכלים, וכן לאחר שתית משקאות שאינם יין.
ברכת מעין שלוש[עריכה | עריכת קוד מקור]
על אף שאדמו"ר הזקן אינו מזכיר בשולחן ערוך את הדיעות שברכת מעין שלוש היא מהתורה, ישנה דיעה כזו, ולכן חמורה ברכה זו.
להזכיר לאחרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנהגו של רבי משה איסרליש, הרמ"א, היה ללכת ביום הפורים לכל בתי העיר ולעורר ולהכיר אודות הברכה האחרונה.
הרבי למד מאנקדוטה זו שיש להזכיר לסועדים בסיומם של מסיבות חגיגיות והתוועדויות לברך ברכה אחרונה.
הרבי הוסיף שדבר זה הוא קל וחומר: אם בזמנו של הרמ"א, שהמצב הכללי של שמירת המצוות בין היהודים היה חזק יותר, ובפרט בעיר קראקא בה התגורר הרמ"א שהייתה עיר מלאה בתלמידי חכמים, ובכל זאת הוא ראה צורך להזכיר לבני עירו לברך ברכה אחרונה, והסתובב לצורך כך בכל רחבי העיר, על אחת כמה וכמה שבדורנו יש צורך לעורר ולהזכיר על כך.
ואכן כך הרבי נוהג בסיום כל התוועדות להזכיר על דבר אמירת ברכה אחרונה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שיחות קודש תשל"ז חלק א', עמ' (374) התוועדות כ"ף כסליו
- תורת מנחם התוועדויות, סעיף ע'
| ברכת המזון | ||
|---|---|---|
| לפני הברכה | תהלים קל"ז (על נהרות בבל) • תהלים קכ"ו (שיר המעלות בשוב ה') • מים אחרונים • זימון • כוס של ברכה | |
| סדר הברכה | ברכת הזן • ברכת הארץ (על הנסים) • ברכת ירושלים (רצה והחליצנו • יעלה ויבוא) • ברכת הטוב והמטיב (ברכת אבלים) • הרחמן • ברכת האורח • שבע ברכות | |