לדלג לתוכן

ברכה אחרונה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום (שיחה | תרומות)
מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(8 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ברכות אחרונות''' לאחר האכילה נחלקות לשלוש במיניהן:
[[קובץ:הרבי מברך ברכה אחרונה.jpeg|ממוזער|250px|שמאל|הרבי מברך ברכה אחרונה בסוף ה[[התוועדות]]]]
'''ברכה אחרונה''' היא כינוי לאחת משלוש הברכות שתיקנו [[חז"ל]] לברך לאחר [[אכילה]] או [[שתייה]].


ברכת המזון, ברכה מעין שלוש, ברכת בורא נפשות.
==סוגים של ברכה אחרונה==
 
קיימים שלושה סוגי ברכות אחרונות:
בעוד שברכת המזון היא לכל הדיעות מה[[תורה]], ישנה מחלוקת על חיוב הברכה מעין שלוש, אם הינה מהתורה. ברכת בורא נפשות היא מדרבנן לכל הדיעות.
* [[ברכת המזון]] – [[ברכה]] הנאמרת לאחר סעודת פת ([[לחם]]).
 
* [[ברכת מעין שלוש]] – [[ברכה]] הנאמרת לאחר אכילת מאכל מ[[חמשת מיני דגן]], בתנאי שהברכה שנאמרה קודם אכילתו אינה [[ברכת המוציא לחם מן הארץ|ברכת המוציא]], וכן היא נאמרת על [[יין]] ועל פירות מ[[שבעת המינים]].
{{ערך מורחב|ברכת המזון}}
* [[בורא נפשות]] – ברכה הנאמרת לאחר אכילת שאר ה[[מזון|מאכלים]], וכן לאחר שתית [[משקה|משקאות]] שאינם יין.


== ברכת מעין שלוש ==
== ברכת מעין שלוש ==
שורה 15: שורה 16:
[[הרבי]] למד מאנקדוטה זו שיש להזכיר לסועדים בסיומם של מסיבות חגיגיות ו[[התוועדות|התוועדויות]] לברך ברכה אחרונה.
[[הרבי]] למד מאנקדוטה זו שיש להזכיר לסועדים בסיומם של מסיבות חגיגיות ו[[התוועדות|התוועדויות]] לברך ברכה אחרונה.


[[הרבי]] הוסיף שדבר זה הוא קל וחומר: אם בזמנו של הרמ"א, שהמצב הכללי של שמירת המצוות בין היהודים היה חזק יותר, ובפרט בעיר קראקא בה התגורר הרמ"א שהיתה עיר מלאה בתלמידי חכמים, ובכל זאת הוא ראה צורך להזכיר לבני עירו לברך ברכה אחרונה, והסתובב לצורך כך בכל רחבי העיר, על אחת כמה וכמה שבדורנו יש צורך לעורר ולהזכיר על כך.
[[הרבי]] הוסיף שדבר זה הוא קל וחומר: אם בזמנו של הרמ"א, שהמצב הכללי של שמירת המצוות בין היהודים היה חזק יותר, ובפרט בעיר קראקא בה התגורר הרמ"א שהייתה עיר מלאה בתלמידי חכמים, ובכל זאת הוא ראה צורך להזכיר לבני עירו לברך ברכה אחרונה, והסתובב לצורך כך בכל רחבי העיר, על אחת כמה וכמה שבדורנו יש צורך לעורר ולהזכיר על כך.


ואכן כך הרבי נוהג בסיום כל [[התוועדות]] להזכיר על דבר אמירת ברכה אחרונה.
ואכן כך הרבי נוהג בסיום כל [[התוועדות]] להזכיר על דבר אמירת ברכה אחרונה.


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] חלק א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=a0242edc-8cf1-467e-87b2-fdf959110d1d&st=%D7%94%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%99%D7%A9 עמ' (374)]
*[[שיחות קודש]] [[תשל"ו|תשל"ז]] חלק א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=a0242edc-8cf1-467e-87b2-fdf959110d1d&st=%D7%94%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%99%D7%A9 עמ' (374)] התוועדות כ"ף כסליו
{{מצוות}}
*תורת מנחם התוועדויות, [https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1305/rJvC13052842.pdf סעיף ע']
[[קטגוריה:אורח חיים]]
 
{{ברכת המזון}}
[[קטגוריה:ברכות]]
[[קטגוריה:אכילה ושתיה]]

גרסה אחרונה מ־22:20, 6 בדצמבר 2025

הרבי מברך ברכה אחרונה בסוף ההתוועדות

ברכה אחרונה היא כינוי לאחת משלוש הברכות שתיקנו חז"ל לברך לאחר אכילה או שתייה.

סוגים של ברכה אחרונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קיימים שלושה סוגי ברכות אחרונות:

ברכת מעין שלוש[עריכה | עריכת קוד מקור]

על אף שאדמו"ר הזקן אינו מזכיר בשולחן ערוך את הדיעות שברכת מעין שלוש היא מהתורה, ישנה דיעה כזו, ולכן חמורה ברכה זו.

להזכיר לאחרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהגו של רבי משה איסרליש, הרמ"א, היה ללכת ביום הפורים לכל בתי העיר ולעורר ולהכיר אודות הברכה האחרונה.

הרבי למד מאנקדוטה זו שיש להזכיר לסועדים בסיומם של מסיבות חגיגיות והתוועדויות לברך ברכה אחרונה.

הרבי הוסיף שדבר זה הוא קל וחומר: אם בזמנו של הרמ"א, שהמצב הכללי של שמירת המצוות בין היהודים היה חזק יותר, ובפרט בעיר קראקא בה התגורר הרמ"א שהייתה עיר מלאה בתלמידי חכמים, ובכל זאת הוא ראה צורך להזכיר לבני עירו לברך ברכה אחרונה, והסתובב לצורך כך בכל רחבי העיר, על אחת כמה וכמה שבדורנו יש צורך לעורר ולהזכיר על כך.

ואכן כך הרבי נוהג בסיום כל התוועדות להזכיר על דבר אמירת ברכה אחרונה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]