לדלג לתוכן

בית רפואה – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
Elchanan (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
שולם ס. (שיחה | תרומות)
תיקון שגיאה, דיוק, פיסוק, הוספת פרט וקישורים
 
(59 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
עשרות פעמים דרש [[הרבי]] לשנות את שם בית החולים ל”בית רפואה” או “בית רופאים”. כך למשל באגרת ששלח הרבי לפרופ’ מרדכי שני, שכיהן אז כמנהל בית הרפואה ‘שיבא’ בתל השומר: “בוודאי זוכרני פגישתו שביקר כאן ביחד עם חבריו. ותקוותי שזוכר גם כן הצעתי שבמקום להשתמש בביטוי “בית חולים” יקראו לו “בית רפואה”.  
[[קובץ:800px-בית הרפואה.jpg|ממוזער|מבנה בית הרפואה מעיני הישועה ב[[בני ברק]] עם שם המקום כפי שהציע [[הרבי]]]]
'''בית רפואה''' (או '''בית רופאים''') הינו עדכון לכינוי "בית חולים" ששרשו בטעות, ונפוץ בקרב האוכלוסייה. וזאת, בעקבות הוראתו ובקשתו של [[הרבי]] להשתמש ב[[לשון נקיה]] ולשנות את שמותיהם של בתי החולים ב[[ארץ הקודש]] וברחבי העולם ל"בית [[בריאות ורפואה|רפואה]]" או "בית הרופאים".


“ואף שבהשקפה ראשונה החילוק הוא בתיבות ומילים, אבל עצם השינוי יש בו כדי להביא עידוד.  
==שימוש נכון בכינוי הבית==
ב[[שיחה]] [[מוגה|מוגהת]] של הרבי מ[[י"ט כסלו]] [[תשמ"ז]] אודות הזהירות בשמירת היולדת בבית הרפואה, שולל הרבי את התואר של בית החולים "כמדובר כמה פעמים שלא כדאי להשתמש בשם "בית חולים", אלא אדרבה - "בית רפואה" (או "בית הרופאים") ובפרט שדוקא זה בהתאם לתוכן והמטרה שבית זה - בית רפואה על ידי רופאים, שתפקידם לרפאות".
===סיבת עדכון השם===
[[קובץ:בית רופאים.png|ממוזער|במענה ליהודי שכתב לרבי שאת שורות המכתב הוא הוא כותב מבית החולים מחק הרבי את המילה "החולים" ובמקומה כתב בכתב יד קודשו: "'''הרופאים'''", והוסיף הוראה: "'''בטח יש אצלו צדקה פושקע''' [=[[קופת צדקה]]] '''- ומזכה עוד מבני ישראל ב[[צדקה|מצות צדקה]]'''".]]
באגרת ששלח הרבי לפרופ' מרדכי שני, שכיהן אז כמנהל בית הרפואה 'שיבא' בתל השומר, כותב הוא: "בוודאי זוכרני פגישתו שביקר כאן ביחד עם חבריו. ותקוותי שזוכר גם כן הצעתי שבמקום להשתמש בביטוי "בית חולים" יקראו לו "בית רפואה".


“ועוד והוא העיקר: שזהו מתאים יותר לאמיתתו של בית זה, שתכליתו ומטרתו להביא רפואה ועד לרפואה שלימה, ולמה ייקרא בשם שאינו הולם יפה את העניין...
"ואף שבהשקפה ראשונה החילוק הוא בתיבות ומילים, אבל עצם השינוי יש בו כדי להביא עידוד.


הרבי, כמו בכל דבר, רואה את התכלית של הדבר ולכן גם בנושא זה ביקש שיקראו לכך ‘בית רפואה’.  
"ועוד והוא העיקר: שזהו מתאים יותר לאמיתתו של בית זה, שתכליתו ומטרתו להביא רפואה ועד לרפואה שלימה, ולמה ייקרא בשם שאינו הולם יפה את העניין..."


בשנים האחרונות, אנו עדים לתופעה מרנינה ומפתיעה, כאשר קופות חולים ובתי חולים משנים את שמם. כמעט כל בתי החולים בישראל שינו את שמם בעשור האחרון ל”מרכז רפואי”, גם בשילוטים המרכזיים שלהם.  
===להחליף את "התואר השגרתי"===
במכתב ל"עובדי המטבח" בבית הרפואה אשקלון מתאריך [[כ"ז בסיוון|כ"ז סיוון]] [[תשל"ט]], כותב הרבי: "כמדובר כמה פעמים, אין דעתי נוחה כלל מהתואר "בית חולים", שהרי הכוונה והמטרה והתוכן והעיקר של בית כזה לשמש בית רפואה על ידי רופאים שתפקידם לרפאות. ותקותי שסוף סוף יתקבל התואר "בית רפואה" במקום התואר השגרתי של עתה".


==התייחסויות הרבי לנושא==
==="בית רופאים"===
בחלוקת הדולרים ל[[צדקה]] שנערכה בתאריך כ"ד [[מנחם אב]] תשמ"ח, כאשר עבר פרופ' [[אבנר חי שאקי]] ואמר לרבי כי נכדו שנולד נמצא בבית החולים וזקוק לברכה, ענה לו הרבי: "אני רגיל לקרוא למוסד זה לא בשם "בית חולים", כי זה לא נכון. האמת - שזהו "בית הרופאים". החולה הרי נחלה בבית, ומפני מה הולך הוא לבית זה? - מפני ששם נמצאים הרופאים. אזי טוב יותר וזכות יותר לקרוא לזה "בית רופאים", והעיקר שתהיה רפואה קרובה ובהצלחה".


במכתב ל”עובדי המטבח” בבית הרפואה אשקלון מתאריך כ”ז סיון תשל”ט, כותב הרבי: “כמדובר כמה פעמים, אין דעתי נוחה כלל מהתואר “בית חולים”, שהרי הכוונה והמטרה והתוכן והעיקר של בית כזה לשמש בית רפואה על ידי רופאים שתפקידם לרפאות. ותקותי שסוף סוף יתקבל התואר “בית רפואה” במקום התואר השגרתי של עתה”.
==מוסדות רפואיים כבקשת הרבי==


בחלוקת הדולרים לצדקה שנערכה בתאריך כ”ד מנחם אב תשמ”ח, כאשר עבר פרופ’ אבנר חי שאקי ואמר לרבי כי נכדו שנולד נמצא בבית החולים וזקוק לברכה, ענה לו הרבי: “אני רגיל לקרוא למוסד זה לא בשם “בית חולים”, כי זה לא נכון. האמת - שזהו ‘בית הרופאים’. החולה הרי נחלה בבית, ומפני מה הולך הוא לבית זה? - מפני ששם נמצאים הרופאים. אזי טוב יותר וזכות יותר לקרוא לזה “בית רופאים”, והעיקר שתהיה רפואה קרובה ובהצלחה”.  
שני בתי רפואה בישראל נקראים מזה שנים רבות בתואר "בית רפואה" בעקבות בקשתו הישירה של הרבי:
*'''"המרכז הרפואי לניאדו"''', קריית [[חסידות צאנז|צאנז]] [[נתניה]] - שהוקם על ידי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם|האדמו"ר הקודם מקלויזנבורג]].


גם בשיחה מוגהת של הרבי מי”ט כסלו תשמ”ז אודות הזהירות בשמירת היולדת בבית הרפואה, שולל הרבי את התואר של בית החולים “כמדובר כמה פעמים שלא כדאי להשתמש בשם “בית חולים”, אלא אדרבה - “בית רפואה” (או “בית הרופאים”) ובפרט שדוקא זה בהתאם לתוכן והמטרה שבית זה - בית רפואה על ידי רופאים, שתפקידם לרפאות.
הרב בנימין ויליגר סיפר בעבר מדוע כך נקרא המרכז הרפואי: "הרבי התעניין בכל פרט ופרט בבית הרפואה 'לניאדו' ואין צריך לומר שהרבי ענה בפרוטרוט על כל השאלות של האדמו"ר מקלויזנבורג. בהמשך אף ייעץ כמה עצות מועילות שממש הועילו ונתנו פירותיהם לאחר מכן, ואפילו עד עצם היום הזה. הרבי נתן צ'ק על סך 180 דולר, ואגב כך אמר: "בליובאוויטש לא נתנו מכתבי המלצה לחיזוקם של מוסדות אבל נתנו כסף". כשנתן את הצ'ק ביקש שלא יקראו למוסד "בית חולים" אלא "בית רפואה". בסופו של דבר קראנו לו "מרכז רפואי".
*'''"מרכז רפואי מעייני הישועה"''', [[בני ברק]] - שהקים ד"ר משה רוטשילד.


==בקשת הרבי פועלת בעולם==
ד"ר רוטשילד סיפר פעם, שב[[יחידות]] שהייתה לו אצל הרבי, העניק לו הרבי צ'ק פתוח כתרומה. "שאלתי כמה לרשום בו, והוא השיב: "כמה שאתה רוצה". הרבי אף המליץ לי לקרוא לזה "בית רפואה" ולא "בית חולים", כפי שמוסד זה נקרא בספרות התורנית, כבית שמטרתו לרפא ולא להנציח מחלה"{{הערה|[[עיתון]] "משפחה"{{מקור}}.}}.


שני בתי רפואה בישראל נקראים מזה שנים רבות בתואר “בית רפואה” וזאת בגלל בקשתו הישירה של הרבי מלך המשיח, הראשון בהם הוא המרכז הרפואי ‘לניאדו’ בקריית צאנז בנתניה שהוקם ע”י האדמו”ר מקלויזנבורג זצוק”ל. הרה”ח ר’ בנימין ויליגער סיפר בעבר מדוע כך נקרא המרכז הרפואי: “הרבי התעניין בכל פרט ופרט בבית הרפואה ‘לניאדו’ ואין צריך לומר שהרבי ענה בפרוטרוט על כל השאלות של הרבי מקלויזנבורג. בהמשך אף ייעץ כמה עצות מועילות שממש הועילו ונתנו פירותיהם לאחר מכן, ואפילו עד עצם היום הזה. הרבי נתן צ’ק על סך 180 דולר, ואגב כך אמר: “בליובאוויטש לא נתנו מכתבי המלצה לחיזוקם של מוסדות אבל נתנו כסף”. כשנתן את הצ’ק ביקש שלא יקראו למוסד “בית חולים” אלא “בית רפואה”. בסופו של דבר קראנו לו “מרכז רפואי”.  
===תשובות ועידודים מהרבי===
הרב [[אליעזר מזרחי]], מי שכיהן כסגן שר הבריאות ופעל רבות לנושא תיקונים ושיפורים מבחינת ההלכה וגדרי ה[[צניעות]] בבתי רפואה פסיכיאטריים, זכה לתשובות ועידודים רבים מהרבי בעניינים אלו. הוא גם דחף לעניין של קריאת 'בתי רפואה'.


גם בית הרפואה “מעייני הישועה” בבני ברק שהקים ד”ר משה רוטשילד נקרא בשם “בית רפואה מעייני הישועה”, וזאת בגלל בקשתו האישית של הרבי. ד”ר רוטשילד סיפר פעם, שביחידות שהיתה לו אצל הרבי, העניק לו הרבי צ’ק פתוח כתרומה. “שאלתי כמה לרשום בו, והוא השיב: “כמה שאתה רוצה”. הרבי אף המליץ לי לקרוא לזה “בית רפואה” ולא “בית חולים”, כפי שמוסד זה נקרא בספרות התורנית, כבית שמטרתו לרפא ולא להנציח מחלה”.  
===ארגוני הרפואה מעדכנים את השם===
אחד השינויים המופלאים שחלו בשנים האחרונות הוא שינוי גישת ההסתכלות של הנהלות קופות הבריאות בנוגע לשירות שהם נותנים לציבור. אין עוד "חולה" - מעתה אמור "מתרפא"; גם בתי הרפואה הסבו את שמם, ומעתה הם "בתי רפואה" או "מרכזיים רפואיים". חלק מקופות הבריאות בארץ כבר שינו רשמית את שמם וסמלם. "קופת חולים מכבי" הפכה ל"מכבי שירותי בריאות". גם "קופת חולים הכללית" שינתה את השם, הסמל והלוגו. מעתה היא "שירותי בריאות כללית".


הרב [[אליעזר מזרחי]], מי שכיהן כסגן שר הבריאות ופעל רבות לנושא תיקונים ושיפורים מבחינת ההלכה וגדרי הצניעות בבתי רפואה פסיכיאטריים, זכה לתשובות ועידודים רבים מהרבי מלך המשיח בעניינים אלו. הוא גם דחף לעניין של קריאת ‘בתי רפואה’.
==בתי הרפואה וימות המשיח==
 
באחת השיחות אמר הרבי כי תפקידם של הרופאים ב[[ימות המשיח]] יהיה לפסוק שהחולים הם בריאים. נראה שבהתאם לכך, בתי הרפואה אף הם יהיו במתכונת דומה.
אחד השינויים המופלאים שחלו בשנים האחרונות הוא שינוי גישת ההסתכלות של הנהלות קופות החולים בנוגע לשירות שהם נותנים לציבור. אין עוד “חולה” - מעתה אמור “מתרפא”; גם בתי-החולים הסבו את שמם, ומעתה הם “בתי רפואה” או “מרכזיים רפואיים”. חלק מקופות החולים בארץ כבר שינו רשמית את שמם וסמלם. “קופת חולים מכבי” הפכה ל”מכבי שירותי בריאות”. גם “קופת חולים הכללית” שינתה את השם, הסמל והלוגו. מעתה היא “שירותי בריאות כללית”.  
 
מכתב משנת תש”כ (אג”ק חכ”א עמ’ רנט),


ב”ה, י”א ניסן, ה’תש”כ
כחלק מהטעימה של ימות המשיח, גם השמות משתנים בהתאם ומעתה השם ה[[גלות|גלותי]] נעלם מהאופק, ובתי הרפואה וקופות החולים בעצמם משנים את שמם לשמות המבטאים עניין רפואי.


ברוקלין, נ.י.
==ראו גם==
* [[בית ישראל (מרכז רפואי)]]


שלום וברכה!
==קישורים חיצוניים==
 
*'''[https://col.org.il/news/132588 שבעה שופטי עליון מאמצים את גישתו של הרבי; פסק דין מפתיע]''' {{COL}}
בעתו קבלתי הידיעה על דבר מצב בריאותו ואשר נכנס לבית הרפואה (בכלל איני גורס מה שקוראים ביה”ח, גם שאינו לפי ההגיון, שהרי נכנסים לשם להתרפאות, ואמרו חכמינו ז”ל שלעולם ידבר אדם בלשון נקי’), ושמחתי לקבל ידיעה אח”כ מהצלחת הטיפול הרפואי ואשר כבר שב לביתו.
*יוסף חיטריק, '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/ac/מרכז_רפואי_לוינשטיין.pdf סגירת מעגל]''', סיפור שינוי שמו של המרכז הרפואי לוינשטיין, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2095
 
 
==בתי הרפואה וימות המשיח==


באחת השיחות אמר הרבי מה”מ כי תפקידם של הרופאים בימות המשיח יהיה לפסוק שהחולים הם בריאים. כנראה שבהתאם לכך, בתי הרפואה אף הם יהיו במתכונת דומה. כחלק מהטעימה של ימות המשיח, גם השמות משתנים בהתאם ומעתה השם הגלותי נעלם מהאופק, ובתי הרפואה וקופות החולים בעצמם משנים את שמם לשמות המבטאים עניין רפואי.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בתי רפואה]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[en:hospital]]

גרסה אחרונה מ־08:29, 21 בדצמבר 2025

מבנה בית הרפואה מעיני הישועה בבני ברק עם שם המקום כפי שהציע הרבי

בית רפואה (או בית רופאים) הינו עדכון לכינוי "בית חולים" ששרשו בטעות, ונפוץ בקרב האוכלוסייה. וזאת, בעקבות הוראתו ובקשתו של הרבי להשתמש בלשון נקיה ולשנות את שמותיהם של בתי החולים בארץ הקודש וברחבי העולם ל"בית רפואה" או "בית הרופאים".

שימוש נכון בכינוי הבית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשיחה מוגהת של הרבי מי"ט כסלו תשמ"ז אודות הזהירות בשמירת היולדת בבית הרפואה, שולל הרבי את התואר של בית החולים "כמדובר כמה פעמים שלא כדאי להשתמש בשם "בית חולים", אלא אדרבה - "בית רפואה" (או "בית הרופאים") ובפרט שדוקא זה בהתאם לתוכן והמטרה שבית זה - בית רפואה על ידי רופאים, שתפקידם לרפאות".

סיבת עדכון השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

במענה ליהודי שכתב לרבי שאת שורות המכתב הוא הוא כותב מבית החולים מחק הרבי את המילה "החולים" ובמקומה כתב בכתב יד קודשו: "הרופאים", והוסיף הוראה: "בטח יש אצלו צדקה פושקע [=קופת צדקה] - ומזכה עוד מבני ישראל במצות צדקה".

באגרת ששלח הרבי לפרופ' מרדכי שני, שכיהן אז כמנהל בית הרפואה 'שיבא' בתל השומר, כותב הוא: "בוודאי זוכרני פגישתו שביקר כאן ביחד עם חבריו. ותקוותי שזוכר גם כן הצעתי שבמקום להשתמש בביטוי "בית חולים" יקראו לו "בית רפואה".

"ואף שבהשקפה ראשונה החילוק הוא בתיבות ומילים, אבל עצם השינוי יש בו כדי להביא עידוד.

"ועוד והוא העיקר: שזהו מתאים יותר לאמיתתו של בית זה, שתכליתו ומטרתו להביא רפואה ועד לרפואה שלימה, ולמה ייקרא בשם שאינו הולם יפה את העניין..."

להחליף את "התואר השגרתי"[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתב ל"עובדי המטבח" בבית הרפואה אשקלון מתאריך כ"ז סיוון תשל"ט, כותב הרבי: "כמדובר כמה פעמים, אין דעתי נוחה כלל מהתואר "בית חולים", שהרי הכוונה והמטרה והתוכן והעיקר של בית כזה לשמש בית רפואה על ידי רופאים שתפקידם לרפאות. ותקותי שסוף סוף יתקבל התואר "בית רפואה" במקום התואר השגרתי של עתה".

"בית רופאים"[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחלוקת הדולרים לצדקה שנערכה בתאריך כ"ד מנחם אב תשמ"ח, כאשר עבר פרופ' אבנר חי שאקי ואמר לרבי כי נכדו שנולד נמצא בבית החולים וזקוק לברכה, ענה לו הרבי: "אני רגיל לקרוא למוסד זה לא בשם "בית חולים", כי זה לא נכון. האמת - שזהו "בית הרופאים". החולה הרי נחלה בבית, ומפני מה הולך הוא לבית זה? - מפני ששם נמצאים הרופאים. אזי טוב יותר וזכות יותר לקרוא לזה "בית רופאים", והעיקר שתהיה רפואה קרובה ובהצלחה".

מוסדות רפואיים כבקשת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

שני בתי רפואה בישראל נקראים מזה שנים רבות בתואר "בית רפואה" בעקבות בקשתו הישירה של הרבי:

הרב בנימין ויליגר סיפר בעבר מדוע כך נקרא המרכז הרפואי: "הרבי התעניין בכל פרט ופרט בבית הרפואה 'לניאדו' ואין צריך לומר שהרבי ענה בפרוטרוט על כל השאלות של האדמו"ר מקלויזנבורג. בהמשך אף ייעץ כמה עצות מועילות שממש הועילו ונתנו פירותיהם לאחר מכן, ואפילו עד עצם היום הזה. הרבי נתן צ'ק על סך 180 דולר, ואגב כך אמר: "בליובאוויטש לא נתנו מכתבי המלצה לחיזוקם של מוסדות אבל נתנו כסף". כשנתן את הצ'ק ביקש שלא יקראו למוסד "בית חולים" אלא "בית רפואה". בסופו של דבר קראנו לו "מרכז רפואי".

  • "מרכז רפואי מעייני הישועה", בני ברק - שהקים ד"ר משה רוטשילד.

ד"ר רוטשילד סיפר פעם, שביחידות שהייתה לו אצל הרבי, העניק לו הרבי צ'ק פתוח כתרומה. "שאלתי כמה לרשום בו, והוא השיב: "כמה שאתה רוצה". הרבי אף המליץ לי לקרוא לזה "בית רפואה" ולא "בית חולים", כפי שמוסד זה נקרא בספרות התורנית, כבית שמטרתו לרפא ולא להנציח מחלה"[1].

תשובות ועידודים מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אליעזר מזרחי, מי שכיהן כסגן שר הבריאות ופעל רבות לנושא תיקונים ושיפורים מבחינת ההלכה וגדרי הצניעות בבתי רפואה פסיכיאטריים, זכה לתשובות ועידודים רבים מהרבי בעניינים אלו. הוא גם דחף לעניין של קריאת 'בתי רפואה'.

ארגוני הרפואה מעדכנים את השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד השינויים המופלאים שחלו בשנים האחרונות הוא שינוי גישת ההסתכלות של הנהלות קופות הבריאות בנוגע לשירות שהם נותנים לציבור. אין עוד "חולה" - מעתה אמור "מתרפא"; גם בתי הרפואה הסבו את שמם, ומעתה הם "בתי רפואה" או "מרכזיים רפואיים". חלק מקופות הבריאות בארץ כבר שינו רשמית את שמם וסמלם. "קופת חולים מכבי" הפכה ל"מכבי שירותי בריאות". גם "קופת חולים הכללית" שינתה את השם, הסמל והלוגו. מעתה היא "שירותי בריאות כללית".

בתי הרפואה וימות המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

באחת השיחות אמר הרבי כי תפקידם של הרופאים בימות המשיח יהיה לפסוק שהחולים הם בריאים. נראה שבהתאם לכך, בתי הרפואה אף הם יהיו במתכונת דומה.

כחלק מהטעימה של ימות המשיח, גם השמות משתנים בהתאם ומעתה השם הגלותי נעלם מהאופק, ובתי הרפואה וקופות החולים בעצמם משנים את שמם לשמות המבטאים עניין רפואי.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ עיתון "משפחה"[דרוש מקור].