לדלג לתוכן

אולם – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ב. א. א. (שיחה | תרומות)
שייך לערך היכל
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(28 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:פתח האולם.jpg|left|thumb|300px|ציור הדמיה של בית המקדש, פתח האולם]]
ה'''אולם''' היה לפני הכניסה ל[[היכל]]. הוא היה כעין בית שער, ששימש כפרוזדור לפני טרקלין - לפני ה[[קדש]] וה[[קודש הקדשים]].
'''האולם''' היה מקום לפני ה[[קודש]] ו[[קדש הקדשים]].


הבנין בו היה האולם, הקודש וקודש הקדשים, נקרא [[היכל]].
האולם היה כאמור כניסה להיכל שהוא היה הקודש והקדש קדשים, וברוב ה[[משניות]] מוגדרת הכניסה לאולם כשער האולם, והכניסה להיכל (הקודש והקדש קדשים) כשער ההיכל. אך למעשה כותב ה[[רמב"ם]] כי גם האולם היה חלק מההיכל.


== גודלו ==
גודלו היה: עשרים [[אמה]] ארכו - מהצפון לדרום, שהיו לרוחב ההיכל, מכיון שבהיכל היה האורך גדול ביותר מהמזרח למערב, ולכן רחבו היה מהצפון לדרום, שכן הוא הכלל - כל מידה יתירה קרויה אורך, והמידה הפחותה יותר קרויה רוחב.
רוחבו, כלומר - שיעורו הקטן יותר, היה מהמזרח למערב, עשר [[אמות]]. גבהו היה שלושים אמות.
לאולם היו חלונות מיוחדים שהיו שונים מכל שאר חלונות הנהוגים. בעוד שבזמנם היה נהוג לבנות את החלונות כשעיקר רחבם מתרחב והולך לגבי פנים, כדי שתכנס האורה פנימה, לעומת זאת היו חלונות [[בית המקדש]] מתרחבים והולכים כלפי חוץ, כדי להראות שבית המקדש אינו צריך לאורה.


== פתח האולם ==
== פתח האולם ==
פתח האולם היה הפתח הגדול ביותר בבית המקדש. שלא ככל פתחי בית המקדש שהיו גובהן כ' אמוץ ורוחבן רק עשר אמות, היה פתח האולם רוחבו וגובהו עשרים אמות.
פתח האולם היה הפתח הגדול ביותר ב[[בית המקדש]]. שלא ככל פתחי [[בית המקדש]] שהיו גובהן כ' אמות ורוחבן רק עשר אמות, היה פתח האולם רוחבו וגובהו עשרים אמות.
 
פתח האולם הוא מושג לפתח גדול ביותר. מובא כי [[הקדוש ברוך הוא]] אומר להם לישראל: "פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".
 
==בית החליפות==
{{הפניה לערך מורחב|בית החליפות}}
הייתה [[לשכה]] ששימשה לאכסון סכיני השחיטה.


פתח האולם הוא מושג לפתח גדול ביותר. מובא כי הקדוש ברוך הוא אומר להם לישראל: "פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".
== מקורות ==
== קישורים חיצונים ==
מלכים-א, ו, וראשונים שם. [[מסכת מדות]].


לגלריית התמונות מהחוואי אלק ג'ררד [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44722 חב"ד אינפו]
{{בית המקדש}}
[[קטגוריה:בית המקדש]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:בית המקדש]]

גרסה אחרונה מ־07:16, 23 בינואר 2026

האולם היה לפני הכניסה להיכל. הוא היה כעין בית שער, ששימש כפרוזדור לפני טרקלין - לפני הקדש והקודש הקדשים.

האולם היה כאמור כניסה להיכל שהוא היה הקודש והקדש קדשים, וברוב המשניות מוגדרת הכניסה לאולם כשער האולם, והכניסה להיכל (הקודש והקדש קדשים) כשער ההיכל. אך למעשה כותב הרמב"ם כי גם האולם היה חלק מההיכל.

גודלו[עריכה | עריכת קוד מקור]

גודלו היה: עשרים אמה ארכו - מהצפון לדרום, שהיו לרוחב ההיכל, מכיון שבהיכל היה האורך גדול ביותר מהמזרח למערב, ולכן רחבו היה מהצפון לדרום, שכן הוא הכלל - כל מידה יתירה קרויה אורך, והמידה הפחותה יותר קרויה רוחב.

רוחבו, כלומר - שיעורו הקטן יותר, היה מהמזרח למערב, עשר אמות. גבהו היה שלושים אמות.

לאולם היו חלונות מיוחדים שהיו שונים מכל שאר חלונות הנהוגים. בעוד שבזמנם היה נהוג לבנות את החלונות כשעיקר רחבם מתרחב והולך לגבי פנים, כדי שתכנס האורה פנימה, לעומת זאת היו חלונות בית המקדש מתרחבים והולכים כלפי חוץ, כדי להראות שבית המקדש אינו צריך לאורה.

פתח האולם[עריכה | עריכת קוד מקור]

פתח האולם היה הפתח הגדול ביותר בבית המקדש. שלא ככל פתחי בית המקדש שהיו גובהן כ' אמות ורוחבן רק עשר אמות, היה פתח האולם רוחבו וגובהו עשרים אמות.

פתח האולם הוא מושג לפתח גדול ביותר. מובא כי הקדוש ברוך הוא אומר להם לישראל: "פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".

בית החליפות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בית החליפות

הייתה לשכה ששימשה לאכסון סכיני השחיטה.

מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלכים-א, ו, וראשונים שם. מסכת מדות.


הערות שוליים